var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=90324;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","55"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","37"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("90324","0","ולפני הדביר...","02/06/21 12:08","כב סיון","תשפ&quot;א","12:08","עלי","וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז. - מלכים א ו כ.<br />בד&quot;כ רגילים המשתמשים בפרשני המקרא ללמוד פסוק זה מספר מלכים עם פירושי הפרשנים המסורתיים מתקופת הראשונים רש&quot;י ורד&quot;ק וכדו' הנוקטים עד כמה שהם יכולים בדרכי חז&quot;ל בגמרא ובמדרש, וכאן על הדף רש&quot;י מסביר : דביר. היא המחיצה לפני הדביר חלל בית קדשי הקדשים שהוא לפנים מן המחיצה. כלומר רש&quot;י כותב שלכותל הטרקסין המצוי לפני קה&quot;ק שהוא הדביר, קורא המקרא ג&quot;כ בשם דביר...( לשם הקיצור ? צ&quot;ע ).<br />בפירוש מלכים כתב רש&quot;י :<br />לפני הדביר. לפנים מאותה מחיצה, חלל של עשרים אורך, ושל עשרים רוחב. ועשרים אמה קומתו. כלומר עליית של בית קדשי הקדשים, נמוכה משל היכל. ויצפהו. לדביר, היא המחיצה. זהב סגור. פירשו בו רבותינו (יומא מה א,) בשעה שנפתח לימכר, כל חנויות אחרות נסגרות. ויונתן תרגם: דהב טב, רוצה לומר, מי שיש לו ממנו, סוגרו לעצמו.<br />ויצף מזבח ארז. הוא מזבח הקטרת. ותמיה אני, ושל משה למה נגנז.<br />ויש לשאול כמובן שלוש שאלות עיקריות :<br />א. מה ראה הכתוב לקרא לטרקסין בשם דביר אם הדביר הוא קה&quot;ק עצמו ?<br />ב. הרי הפסוק מבואר לפי רש&quot;י כך : ולפני חלל קה&quot;ק שהיה ברוחב ואורך וגובה של 20 אמה ( בנה שלמה כותל )...ונשמט כל החצי השני של הפסוק היינו - 'בנה שלמה כותל' שהוא עיקר הפסוק . מדוע כך נכתב הפסוק עם מחצית חסירה, ועיקר חסר מאד מהספר , שאין כלל תיאור של הכותל ומעשהו, היתכן ? ועוד, כפירש&quot;י - נראה שקורא לכותל בשם קה&quot;ק ונוצר ביניהם בלבול ?!<br />ג. בסוף הפסוק מופיעה תוספת שאפילו את רש&quot;י התמיהה עד כי לא מצא פתרון לתמיהתו : שלמה ציפה את מזבח הקטורת בעצי ארז. וקשה - מה הקשר בין מזבח הקטורת שמקומו בהיכל לקה&quot;ק ולטרקסין ? ואם יש קשר, מדוע לא צוינה כל עשייתו אלא רק ציפויו ? ומדוע ( לכאורה ) ציפויו בעצי ארז ולא בזהב כבמשכן ? ואחרי זה רש&quot;י תמה ואינו יודע מה לענות - מדוע נגנז מזבח המשכן ובנו מזבח חדש, שלא כשולחן וכמנורה שהמשיכו לשמש בבית ראשון ?<br />המשך יבוא","209","","1080","True","True","False","","452","87.70.122.80","0","0","יומא|נב ע&quot;א",""),new Message("90326","90324","המשך","02/06/21 12:37","כב סיון","תשפ&quot;א","12:37","עלי","באמת, רס&quot;ג בפירוש המיוחס לו לספר שמות, הו&quot;ל י.רצהבי בהוצאת מוסד הרב קוק, מובא שם בעמ' קמט ( תרגום של י.רצהבי ז&quot;ל, מתוקן על ידי בסוגריים מרובעים ) :<br />וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז : <br />כל הבית חיפו אבניו בעץ ארז, כאמרו 'הכל ארז אין אבן נראה' ( פסוק יח ) [ וציפה הכל ] בזהב. שיעוריו נבדלים לשלשה (סוגים)[חלקים] :בית קה&quot;ק...מחופה זהב, כאמרו בפסוק האחרון של בית קה&quot;ק 'ויצפהו מפנימה זהב טהור' ( דהי&quot;ב ג ד ). (והאולם)[ומחצית ההיכל הפנימית ] הוא האמצעי, והוא הקרוב ביותר לבית קה&quot;ק, שהרי ארכו ורחבו עשרים אמה מחופות זהב, כאמרו 'וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר'. אשר לשליש השישים הנותרות <br />[ המחצית החיצונית של ההיכל ] (משהו)[חלק] מקירותיו מחופה זהב, אך [מדובר ב](קרקעיתו)[רצפתו] בלבד, כשאר ה(קרקע)[רצפה], כאמרו 'ואת קרקע הבית צפה זהב לפנימה ולחיצון ( פס' ל ) <br />הרי לנו מפירושו, שהכתוב הזה אינו מדבר כלל בקה&quot;ק או בטרקסין אלא במחצית הפנימית של ההיכל המצויה 'לפני הדביר', שצופתה כולה - הן הקרקע והן הקירות בזהב. לפי זה, יוצא שגם הסיום 'ויצף מזבח ארז' אינו בא לומר שציפו בעצי ארז את המזבח שאין לזה כל הגיון, אלא כפי שציפו את הקרקע והקירות בזהב כך גם את מזבח הקטורת העשוי עצי ארז שעמד כולו במחצית ההיכל הפנימית על קו המחצית במרכזה, ציפוהו בזהב מחדש במקום הציפוי מהמשכן, וכך נעשה הפסוק כולו מובן לגמרי. כמובן צריך להסביר שהמזבח שציפו היה המזבח מהמשכן שבניגוד לשולחן ולמנורה לא נעשו מקובעים לקרקע, הרי שהמזבח נעשה ע&quot;י שכבת הציפוי החדשה שהיתה חלק מהציפוי הכללי, מקובע למקומו. <br />לפי הסבר זה אין להסיק כרש&quot;י שגובה קה&quot;ק היה עשרים אמה שהרי בפסוק מדובר במחצית ההיכל הפנימית, ומדובר רק בגובה הציפוי בזהב ולא בגובה הכולל, שהרי בבבא בתרא ג,א למדנו שגובה הטרקסין היה שלושים אמה ( אך לפי בבא בתרא צח<br />שם למדנו :<br />רבי חנינא נפק לקרייתא רמו ליה קראי אהדדי כתיב {מלכים א ו-ב} והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו וכתיב {מלכים א ו-כ} ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו אמר להו כי קא חשיב משפת כרובים ולמעלה<br /> ומוכח שמדובר אמנם רק בציפוי זהב בגובה עשרים אמה - אך מעל גובה הכרובים, אך הכרובים בקה&quot;ק והפסוק מדבר על מחצית ההיכל הפנימית, ונוכרח לומר שהמבנה שלהם והגובה שווה לכן נעשתה השוואה זו. <br /><br />כמובן, הסבר זה אף שנראה כפשט פשוט מובן ומצוין והגיוני וללא תמיהות כפירש&quot;י, הרי קשה הוא להבנה בהקשר בו הוא מובא בגמרתנו :<br />הגמרא מצטטת אותו כחלק מהספק של רבינא לגבי מקום הטרקסין. <br />מתקיף לה רבינא מ''ט אילימא משום דכתיב {מלכים א ו-ב} והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו וכתיב {מלכים א ו-יז} וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני וכתיב {מלכים א ו-כ} ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב ועשרים אמה קומתו ולא ידעינן אמה טרקסין אי מהני עשרים ואי מהני ארבעים,<br />ברם יש לזכור שלעתים קרובות האמוראים בגמרא מצטטים פסוקים באופן לא דווקני אלא כדי לציין חשבון ולא לשם עצם הציטוט, וכאן הציטוט בא כדי לציין שכמידות מחצית ההיכל הפנימית כך מידות קה&quot;ק באורך וברוחב ולכן הסתפקו במקום הטרקסין. המשך יבוא","209","","1080","True","True","False","","99","87.70.122.80","0","90324","יומא|נב ע&quot;א",""),new Message("90330","90326","המשך","02/06/21 13:02","כב סיון","תשפ&quot;א","13:02","עלי","לדברינו, לפי רס&quot;ג, אין המקרא מתייחס כלל לכותל הטרקסין ולו במילה. הכיצד ?<br />רק אם כותל הטרקסין עמד כשחציו בהיכל וחציו בקה&quot;ק ותחתיו תלתה גם הפרוכת בגבול הקדש וקה&quot;ק כשחצי עוביה כאן וחצי עוביה כאן, יובן מדוע אין התייחסות לכותל, כי עד עובי חצי אמה אינו 'נחשב' חשוב כדי להימדד ( ראה מנחות צט,א ד&quot;ה אישתכח דקאכיל שולחן פלגא דאמתא בדרום וברש&quot;י שם ואילולא אכלה שורת השולחנות חצי אמה בדרום היה ניחא ליה ). <br />אך אם כן פשטנו את ספקה של הגמרא לגבי מקום עמידת הכותל. היתכן ?<br />האמת היא שנראה שזו גם מסקנת הגמרא שהפתח בכותל הטרקסין לא נקבעה לו קדושה עצמית מוגדרת בדיוק כמו הפרוכת במשכן, כי לא ניתן להוכיח שהוא נבנה לא בהיכל ולא בקה&quot;ק וממילא הוא נבנה מבין שניהם. אולם בבית שני לפי הרמב&quot;ם בהלכות ביה&quot;ב ד,ב <br />בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים עביו אמה. וכיון שבנו הבית שני נסתפק להם אם עובי הכותל היה ממדת הקדש או ממדת קדש הקדשים לפיכך עשו קדש הקדשים עביו עשרים אמה תמימות ועשו הקדש ארבעים אמה תמימות והניחו אמה יתירה בין הקדש ובין קדש הקדשים ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה בראשון. אבל במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרכת לכם וגו'<br />כלומר לפי הרמב&quot;ם הוסיפו אמה לאורך המקדש. ועכשו נוצר קושי חדש. איזו קדושה יש להחיל על האמה שבמקום הכותל ובזה נסתפקו. הרמב&quot;ם כפתור ופרח !!!","209","","1080","True","True","False","","81","87.70.122.80","0","90324","יומא|נב ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);