var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=90304;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","55"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","36"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("90304","0","כיצד סובר רבי מאיר?","01/06/21 19:09","כא סיון","תשפ"א","19:09","אנטוב","מפשט הגמרא מובן כי הוא סובר שיש שתי פרוכות, אבל אם הוא סובר כך, כיצד ניתן להסביר את דעתו כרבי יוסי, שהיה פתח אחד? שאם לא כן, מדוע עליו לעשות כזה מסלול ארוך מהצפון לכניסה(שהבנתי שהיתה בדרום)?","1113","","1081","True","True","False","","401","109.67.251.186","0","0","יומא|נא ע"א",""),new Message("90305","90304","כיצד מובן כך מפשט הגמרא ?","01/06/21 19:18","כא סיון","תשפ"א","19:18","אבי גרינבלט","דעתו מתייחסת לנתיב ההליכה של הכהן","539","","1081","True","True","False","","97","77.124.115.70","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90306","90304","סברת ר' מאיר","01/06/21 20:20","כא סיון","תשפ"א","20:20","נפתלי משה ביליג","לעניות דעתי רבי מאיר רצה ללמד אותנו שהכהן בכניסתו לקודש נוטה לכיוון ימין, בין המזבח לשולחן שנמצא מימין המזבח.
הכניסה לקודש היא הנושא,
והחיבור והאהבה הם הדרך אותה רבי מאיר מנסה ללמד אותנו על אף כל הקשיים שהגיעו עליו כתוצאה מכך...
עיין ערך הרב שגלה מירושלים לכנרת ומשם גלה מהארץ שלנו... והעמק בדבר.
בהצלחה לכולם!","1463","","1081","True","True","False","","67","","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90307","90304","כעקרון במקדש","01/06/21 21:01","כא סיון","תשפ"א","21:01","אור חדש","פונים תמיד לימין גם אם צריכים להגיע לפינה השמאלית, כך היו עושים על המזבח ומקיפים אותו כל פעם
לכן נכנס והולך מצד ימין עד הפרוכת ואז פונה שמאלה בעל כורכו ואז ימינה בין הפרוכות","458","","1081","True","True","False","","92","77.139.145.160","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90309","90304","רבי מאיר סובר פתח בצפון","02/06/21 00:20","כב סיון","תשפ"א","00:20","מתי",""רבי מאיר כמאן סבירא ליה אי כרבי יהודה סבירא ליה ניעול כרבי יהודה אי כרבי יוסי סבירא ליה ניעול כר' יוסי לעולם כרבי יוסי סבירא ליה...."
רבי יוסי סובר פתחא בצפון. והוא רבי יוסי שסובר במשנה שפרוכת אחת הייתה.
ר"מ כרבי יוסי שפתחא בצפון ואחת הייתה.
הכניסה לכו"ע בצפון. רק רבי יהודה שהיו שתי פרוכות נכנס בדרום לבין הפרוכות כדי שיגיע לכניסה בצפון.","860","","1080","True","True","False","","71","188.64.207.125","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90333","90305","'חכמים' זה לא כולל גם את רבי מאיר?","02/06/21 15:02","כב סיון","תשפ"א","15:02","אנטוב","","1113","","1080","False","True","False","","45","109.67.251.186","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90310","90309","ר' מאיר - כר' יוסי","02/06/21 00:42","כב סיון","תשפ"א","00:42","איתן","הגמרא אומרת בפירוש שר' מאיר סובר כר' יוסי,
כלומר שהיתה פרוכת אחת ופתחה לצפון,
[ומה שאור חדש כתב שהולך לימין, ואז שמאלה על כרחו לדרום, ואז בין הפרוכות - הדיעה שיש שתי פרוכות היא דעת ר' יהודה, אך המסלול אינו כפי שכתב אור חדש, אלא שהולך מלכתחילה לשמאל, בין המזבח והמנורה, עד שמגיע לפינת הפרוכת בצד דרום],
ומציעה שתי אפשרויות מדוע לדעתו הלך הכהן בין המזבח לשולחן (ולא הלך כר' יוסי בין השולחן לקיר):
לעולם כרבי יוסי סבירא ליה ואמר לך שולחנות צפון ודרום מונחין ומפסקא ליה שלחן ולא מתעייל ליה,
ואיבעית אימא לעולם מזרח ומערב מונחין ומשום שכינה לאו אורח ארעא למיעל להדיא
הבה נזכיר: למדנו לעיל, (ל"ג ע"ב, בסוגית "אביי הווה מסדר סדר המערכה"), שהשולחן משוך שתי אמות ומחצה מכותל ההיכל, ולכן סבר ר' יוסי שברווח הזה יכול הכהן לעבור.
שתי האפשרויות שמציעה הגמרא בשיטת ר' מאיר:
(א) שולחנות צפון ודרום מונחין ומפסקא ליה שלחן ולא מתעייל ליה, פירש רש"י: בנוסף לשולחן שעשה משה - עשה שלמה עשר שולחנות נוספים, והם היו מונחים בשני טורים סביב השולחן שעשה משה, וחוסמים את המעבר שבין השולחן והקיר,
(ב) משום כבוד שכינה לא ראוי ללכת ישירות אל מול פתח קודש הקודשים, יש לבוא באלכסון.","123","","1080","True","True","False","","123","95.86.69.48","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90311","90310","הקושי בפירוש רש"י וההצעה של עלי","02/06/21 01:07","כב סיון","תשפ"א","01:07","איתן","המשך:
הקושי בפירוש רש"י לגבי השולחנות של שלמה - בולט. שכן כל הסוגיא מדברת על מקדש שני, מפני מה הוא עובר פתאום לדבר על מקדש ראשון?
חברנו עלי הציע על כן בסבב הקודם הסבר אחר בגמרא.
תקציר דבריו:
הברייתא לעיל ל"ג ע"ב שהשולחן מרוחק שנים וחצי אמות מהכותל - היא כדעת ר', שהשולחן עומד מזרח-מערב,
אבל ר' מאיר סובר כר' אלעזר בן ר' שמעון, שהשולחן עומד צפון-דרום, ולכן היה אפשר ואף צריך לקרב את השולחן אל הקיר, ולכן לא נותר לכהן רווח לעבור.
עלי פרסם זאת גם בכתב העת מעלין בקודש גליון יח,
לקריאה באתר אסיף
ובאתר אל המקדש (האתר של כולל "בית הבחירה").
הערה:
א. ייתכן שרש"י סבור שקבעו את מסלול ההליכה בבית ראשון לא שינו אותו בבית שני, למרות שהיתה אפשרות.
ב. בעצם הקושי הוא לא ברש"י אלא בגמרא, שכן לפי עלי הגמרא היתה צריכה לומר "שולחן צפון ודרום מונח" (או "מזרח מערב מונח") אבל הגמרא אמרה בלשון רבים "שולחנות צפון ודרום מונחים". רש"י שדיבר על השולחנות של שלמה - בעצם נצמד לטקסט.
אציין שלפי אתר "הכי גרסינן", ברוב כתבי היד כתוב אכן "שולחנות". רק בשני כתבי יד הנוסח הוא "שולחן" בלשון יחיד.
וברש"י - בודאי כך היתה גירסתו בגמרא, שכן רש"י לא כותב "הכי גרסינן שולחנות" (=שהמשמעות היא שהוא מכריע בין גירסאות) אלא מעתיק את לשון הגמרא כפי שהיא לפנינו.
כך שבעצם, רש"י נצמד לטקסט והגמרא היא זו שעברה לדבר על בית ראשון, מה שתומך בהנחה שהמסלול נקבע בבית ראשון ולא השתנה.","123","","1080","True","True","False","","98","95.86.69.48","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90320","90310","לא הבנתי אותך ולא את הגמרא","02/06/21 11:35","כב סיון","תשפ"א","11:35","אור חדש","בבריתא מפורש שר"מ סבר שהלך או בין מזבח לשולחן או בין שולחן לקיר= לכו"ע לר"מ הולך מצד צפון ולא כפי שכתבת "אך המסלול אינו כפי שכתב אור חדש, אלא שהולך מלכתחילה לשמאל, בין המזבח והמנורה, עד שמגיע לפינת הפרוכת בצד דרום"
בפשטות ר"מ ות"ק שלנו חד הם וסבור שהיה פתח בדרום וממילא כשמגיע לצפון הפרוכת פונה לשמאלו ואז שוב לימין בין הפרוכות
ולמה לא נכנס כר"י ישר מדרום ?(שאלת הגמרא) תשובה- (שהגמרא משום מה התעלמה ממנה) כי תמיד נכנסים בדרך ימין ואז אם נצרכים פונים לשמאל
הגמרא מתעלמת מהמהלך הפשוט הזה בדברי ר"מ ומציעה שסובר כר"י כלומר שיש פתח בצפון שבו הולך, ואז לשאלה למה לא הולך צמוד לקיר יש שתי תשובות (חסימה, לאו אורח ארעא)","458","","1080","True","True","False","","99","147.236.176.244","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90316","90311","שפיל לסיפיה","02/06/21 10:14","כב סיון","תשפ"א","10:14","עלי","מה שהגמרא קבעה שרבי מאיר נוקט כמ"ד 'שולחנות צפון ודרום קאי' ( כלומר כרבי אלעזר ברבי שמעון ) בלשון רבים, הוא הכלל הנוגע הן למשכן והן לבתי המקדש, ומפני שלמעשה זה ציטוט מהמחלוקת במנחות בנוגע לבית ראשון, אך אל תתעלם נא מהמשך הגמרא וקביעתה 'מפסקא ליה שולחן' בלשון יחיד, ולא - ומפסקיה ליה שולחנות (!), מה שמוכיח שהגמרא מדברת רק ודווקא על בית שני.
במאמרי הנ"ל ציינתי שהעמידו את הכלים במיקום מדוייק לא רק במשכן אלא גם במקדש ( עפ"י קביעת הברייתא דמלה"מ פ"ד ), והיות ודרישת הכתוב היא להצמיד את הכלים לכתלים, הרי שלשיטת רבי אלעזר ברבי שמעון כך עשו בפשטות, וגם לרבי רצו לעשות כך אילולא האילוץ של החלפת לחם הפנים שחייב להרחיק את הכלים 2.5 אמות מהכתלים ( את המנורה רק כדי שתעמוד נוכח השולחן אך הגורם הקובע הוא השולחן ), וגם בבית שני עשו כך למרות שמבחינת מקום היה אפשר להרחיק הרבה את השולחן והמנורה מהכתלים ואזי יכול היה הכה"ג לעבור בין השולחן לכותל בקלות ( לרבי יוסי ) או בין המנורה לכותל ( לרבי יהודה ) בלי חשש שישחירו בגדיו, שהרי בבית שני רוחב ההיכל היה 20 אמה.
לכן אין לקבל את דבריך שלא רש"י הוא 'האשם'. וכבר הסברתי שאילוצו של רש"י להסביר כפי שהסביר נבע לענ"ד כנראה מהסתירה לכאורה בין קביעת הברייתא ביומא לג,ב ומקבילתה בשקלים, לפיה הכלים הועמדו ( בבית שני ) במרחק 2.5 אמות בלי להזכיר שמדובר רק בשיטת רבי, בניגוד לקביעת הגמרא אצלנו שהשולחן היה צמוד לכותל 'ומפסקא ליה שולחן', ו'שגגה היא שיוצאה מלפני השליט' הוא רש"י פרשננו, שלא ידע שהכלים הועמדו במיקום מדוייק, וחשב ש-2.5 האמות הוא רווח מרווח לפחות להחלפת לחם הפנים שנקבע לדעת כולם, וטענתי שהסיבה להעדר ידיעה זו היא העדר פ"ד מהברייתא דמלה"מ מלפני רש"י כי רק בה נזכר עניין המיקום המדוייק של הכלים. ברור שזו רק השערה שלי כי באמת אינני יכול להיכנס לראשו של רש"י ולדעת מה בדיוק חשב, ומדוע לא חשב שהעמדת הכלים במרחק מהכתלים היא רק לשיטת רבי.
יתירה מכך, מסלול ההליכה של הכה"ג בבית ראשון היה אל פריפת הפרוכת בכותל הטרקסין במרחק 5 אמות מהכותל ולשם קרוב יותר היה להלך בין השולחן למזבח בכל מקרה, אבל כבר ציינתי שלפי העמדת הכלים לשיטת רש"י הסובר שלשיטת רבי אלעזר ברבי שמעון השולחנות חסמו את כל הצד הצפוני של ההיכל, היה נכון לעבור לידם בצד הדרומי, אם כן ראוי היה לעבור בין המנורה למזבח ( כרבי יהודה, אבל רבי יהודה מדבר על בית שני לכן אין זו אפשרות זהה ), אבל במאמרי הסברתי את העמדת הכלים בבית ראשון לפי הרמב"ם ובהסבר חדש מדוייק מתמטי ולפי הסבר זה צריך היה לעבור בין המזבח לשולחנות ואח"כ בין השולחנות למנורות במרכז ההיכל. עיי"ש.
אם אתם חושבים שקוראים רבים קראו את המאמר והבינו את הגמרא כמוסבר בו אתם טועים. האזינו לשיעורי שמע וצפו בשיעורי וידאו של הדף היומי ותראו שמרבית אם לא כל מגידי השיעור עדיין לימדו את הגמרא כפירש"י. ועל זה נאמר :
שבשתא כיון דעל - על. ועוד יותר קשה יהיה לשנות את ההסברים הכתובים בשטיינזלץ שוטנשטיין ודומיהם כי כל שינוי כזה מצריך הוצאה לאור מחודשת ומדובר במיליוני שקלים.
תארו לעצמכם שמי שהיה מציע הצעה לשנות את הסבר הגמרא מפירש"י באיזה שהוא מקום בגמרא, לא הייתי אני אלא אדם גדול בתורה ומפורסם, נניח הרב שך או הרב אלישיב וכדו' ( לא קטן כמוני שאינני אפילו ת"ח ואפילו לא 'מלמד תינוקות' ), הרי כל העולם הלמדני היה עושה מזה 'עסק' שלם ופירסום גדול ומאמרי עיתונות וראיונות וכבוד תורה גדול לאותו חכם. עכשו תחשבו כמה כבוד מיותר חסכתי לי בזה שאינני גדול כזה ורק אתם המעטים שבכלל קוראים את המאמר ויש עוד כאלה שמזלזלים ואומרים לי שלא נראה להם שרש"י לא כיוון לגמרא ולא בטוח שאני צודק...ובכן, לפחות תהיה לי טענה טובה בעוה"ב לתבוע שלא ישליכו אותי לגיהנם...","209","","1080","True","True","False","","79","87.70.122.80","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90342","90311","למה עובר ממקדש שני לראשון?","03/06/21 01:03","כג סיון","תשפ"א","01:03","מתי","ומי אומר שבבית שני לא היו השולחנות שעשה שלמה. או שעשו חדשים כמותם?
התוס' רי"ד בפירוש אומר שהיו בבית שני עשרה שולחנות של שלמה ואחת של משה. ואמנם הוא מקשה על כך משקלים. אבל לא נראה שחוזר בו מחמת קושיה זו.","860","","1079","True","True","False","","70","212.76.122.250","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90343","90316","על לימוד הגמ' כפירש"י אתה אומר שבשתא?","03/06/21 01:15","כג סיון","תשפ"א","01:15","מתי","רק תראה איך האחרונים - כמהרש"א והרש"ש ועוד - מתבטאים בחרדת קודש כשבאים לחלוק על ראשונים כמלאכים.
אני מקווה שקיימתי בזה את חובת המחאה,למרות שמחקתי את כל מה שבאמת רציתי והיה ראוי לכתוב. וטענתי לפני בית דין של מעלה שנמנעתי מפני השלום, תועיל לי שלא ישליכו אותי לגיהנם...","860","","1079","True","True","False","","65","212.76.122.250","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90346","90320","הסבר שיטות התנאים","03/06/21 09:02","כג סיון","תשפ"א","09:02","איתן","לשון הסוגיא כך היא
תנו רבנן: בין המזבח למנורה היה מהלך דברי ר'' יהודה,
ר' מאיר אומר בין שלחן למזבח,
ויש אומרים בין שלחן לכותל.
מאן יש אומרים? אמר רב חסדא - רבי יוסי היא, דאמר פיתחא בצפון קאי;
ורבי יהודה אמר לך - פיתחא בדרום קאי;
ורבי מאיר - כמאן סבירא ליה? אי כרבי יהודה סבירא ליה - ניעול כרבי יהודה, אי כרבי יוסי סבירא ליה - ניעול כר' יוסי?
לעולם כרבי יוסי סבירא ליה,
ואמר לך שולחנות צפון ודרום מונחין, ומפסקא ליה שלחן, ולא מתעייל ליה;
ואיבעית אימא - לעולם מזרח ומערב מונחין, ומשום שכינה לאו אורח ארעא למיעל להדיא
אז ככה:
א. המסלול שכתבתי, ושאור חדש ציטט, שהכהן הגדול הולך לשמאל בין המזבח והמנורה - הוא המסלול כדעת ר' יהודה;
ב. ההצעה של אור חדש, (1) שגם ר' מאיר סובר כר' יהודה שהפתח בדרום, (2) ששתי הדיעות בבריתא אם הלך בין שולחן למזבח או לכותל הם שתי דיעות בשיטת ר' מאיר - זו בהחלט הצעה מעניינת, וייתכן שאפשר לפרש כך את הברייתא, אבל הגמרא לא הסבירה כך
אגב זה המקום להביא את הירושלמי בפרקנו הלכה ג'
תני מן המנורה ולדרום היה נכנס דברי רבי מאיר, רבי יוסי אומר מן השולחן ולצפון היה נכנס, אית תניי תני ממזבח הזהב ולמנורה היה נכנס.
דעת ר' מאיר לפי הירושלמי - שהיה עובר בין המנורה והקיר,
דעת ר' יוסי היא כמו בבבלי, ודעת אית תנאי תני היא כדעת ר' יהודה שבבבלי.
ג. הבבלי מסביר את הבריתא כך:
דעת ר' מאיר - שהלך בין שולחן למזבח;
היש אומרים שהלך בין שולחן והכותל - אינה דברי ר' מאיר אלא דברי ר' יוסי, הסובר שהפתח היה בצפון;
וגם ר' מאיר סובר כר' יוסי שהפתח היה בצפון, והגמרא מעלה שתי אפשרויות להסביר את שיטתו - אם בגלל שהשולחנות חוסמים אם בגלל שלאו אורח ארעא.","123","","1079","True","True","False","","87","95.86.69.48","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90334","90333","לא"ד","02/06/21 15:05","כב סיון","תשפ"א","15:05","אבי גרינבלט","עוד כתבת "מפשט הגמרא" ולא הצלחתי להבין אלא שאם לכך כיוונת , לא נראה שלזה ייקרא "פשט".","539","","1080","True","True","False","","93","77.124.115.70","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90336","90334","מדוע?","02/06/21 16:00","כב סיון","תשפ"א","16:00","אנטוב","","1113","","1080","False","True","False","","35","109.67.251.186","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90337","90336","מדוע "לא"ד" ??","02/06/21 16:04","כב סיון","תשפ"א","16:04","אבי גרינבלט","יצרת שאלה על סמך השערה וכעת אתה מבקש להבין מדוע זו רק השערה ?","539","","1080","True","True","False","","76","77.124.115.70","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90338","90337","לא","02/06/21 16:11","כב סיון","תשפ"א","16:11","אנטוב","מדוע לא נראה שזהו פשט הגמרא?","1113","","1080","True","True","False","","41","109.67.251.186","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90339","90338","כיוון שר"מ לא אומר דעתו בפרוכות","02/06/21 16:15","כב סיון","תשפ"א","16:15","אבי גרינבלט","במפורש.
רבי מאיר ורבי יהודה גם יחד לא דנים במספר הפרוכות במפורש. מדוע ציינת רק את רבי מאיר ולא ציינת את רבי יהודה ?","539","","1080","True","True","False","","77","77.124.115.70","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90340","90339","כיוון","02/06/21 16:31","כב סיון","תשפ"א","16:31","אנטוב","שדעתו של ר"י מובנת מהסיבה הזאת, שהכהן יעשה את הדרך הקצרה ביותר לפתח.","1113","","1080","True","True","False","","38","109.67.251.186","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90349","90342","ומדוע אינך שואל","03/06/21 11:00","כג סיון","תשפ"א","11:00","עלי","על הברייתא עצמה הנוקטת שהיה שולחן אחד ומנורה אחת ומשמע - בבית שני ?
ברור שבבית שני לא היו י"א שולחנות וי"א מנורות. הן הברייתא ביומא והן בשקלים מעידות על כך בדברן על שולחן אחד ומנורה אחת בלבד.( גם יוסף בן מתתיהו מספר על מנורה אחת בלבד ושולחן אחד בבית שני. )
אילו קראת את המאמר, היית שם לבך שהניסוח בגמרא גם הוא אינו מתאים לקיומם של י"א שולחנות בבית שני, כי הגמרא מציעה שלשיטת רבי מאיר בהסבר הראשון, הוא סבר כרבי יוסי. לגבי בית ראשון אין מחלוקת שהיתה רק פרוכת אחת ורק לגבי בית שני יש מחלוקת במשנתנו אם היתה פרוכת אחת - כרבי יוסי או שתי פרוכות כת"ק שהוא גם רבי יהודה. ממילא הצעה זו נסובה על בית שני, שכן אילו בבית ראשון היה מדובר צריכה היתה הגמרא להציע - 'לעולם רבי מאיר - בבית ראשון קאמר' ולא כנוסח שלפנינו 'לעולם - כרבי יוסי סבירא ליה'.
בהמשך ההצעה מציעה הגמרא שרבי מאיר סבר כמ"ד ש'שולחנות צפון ודרום קאי' כלומר היא מסתמכת על הסוגיה במנחות צח-צט, בה נחלקו רבי ורבי אלעזר ברבי שמעון לגבי כיוון עמידת השולחנות, והם נחלקו שם לגבי בית ראשון אך מחלוקתם נוגעת גם למשכן ובית שני, ורק הניסוח 'שולחנות' נוגע לבית ראשון, אך כאמור זו מחלוקת גם במשכן ובית שני.
במחלוקת זו, המאן דאמר שהשולחנות עמדו מצפון לדרום הוא רבי אלעזר ברבי שמעון. לו היתה הצעת הגמרא לבית שני כבבית ראשון עם י"א שולחנות החוסמים את המעבר כפי שפירש רש"י ז"ל, צריכה היתה הגמרא לטעון 'ומפסקיה ליה שולחנות' ולא 'ומפסקא ליה שולחן' ככתוב. מכאן שגם הגמרא סברה שבבית שני היה רק שולחן אחד !
זה הרקע להצעת ההסבר שלי ויסודה בהסבר הכתוב הדורש שהשולחן יועמד 'על צלע המשכן', כלומר על יד צלע המשכן, והצבה באופן המרבי ומיטבי משמעה צמוד לצלע, והסברתי שאף רבי סובר שזו משמעות הכתוב אך לשיטתו קיים האילוץ של החלפת לחם הפנים ולכן לשיטתו השאירו רווח של 2.5 אמות בין השולחן לכותל, אך לשיטת רבי אלעזר ברבי שמעון אין צורך ברווח זה כי כיוון החלפת הלחם הוא ממזרח למערב.
אני יודע שקשה לעכל את האפשרות שרש"י לא חשב על הסבר פשוט כזה, אבל בהתחשב בעובדה שגם אחריו כל גדולי ישראל שלמדו כמוהו לא חשבו על זה ( כלומר הדבר עבר בקורת חוזרת ונשנית ) נראה היה לי ( וכך הסברתי ו'סינגרתי' על רש"י וממשיכיו ) שנטיית כולם היתה לחשוב שאין כלל חיוב להעמיד במדויק ובאופן מיטבי את הכלים ביחס לכתלים ולכן גם לרבי אלעזר העמידו את השולחן ברווח מהקיר כמו שחשבו שהיה גם במשכן, אך שם עשו זאת סתם כדי שיעמוד באמצע הרביע הצפון מערבי. ואני טוען שסוגייתנו וניסוחה בעצמם מוכיחים את ההסבר שהצעתי בדבר העמדה מיטבית ומדויקת ומביאים לדחיית הסברו של רש"י.
אפשר כמובן לעצום את העיניים ולהתכחש למציאות ולהמשיך ללמוד כרש"י ולהעליב אותי ולהתקומם נגד הניסוחים ה'בוטים' שלי כביכול, אבל המציאות לא תשתנה. פירש"י כאן אינו מסתדר עם הגמרא והמציאות והצעת ההסבר שהצעתי פותרת את כל הקשיים שבשיטתו באופן פשוט וחלק.","209","","1079","True","True","False","","95","84.110.114.25","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90365","90346","ייש"כ","03/06/21 17:37","כג סיון","תשפ"א","17:37","אור חדש","בבבלי אותו אנו לומדים גם לר"מ וגם לי"א (בין אם זה ר"מ ובין שלא) הולך מצפון
כלומר פשוט שלר"מ הולך מצפון רק לא ברור אם בקצה ממש
הסיבה שהולך בדרך ימין מבוארת גם ביומא וגם בזבחים- שפניות במקדש נעשות בדרך ימין ולכן יש להקשות על שיטת ר"י שהולך משמאל (ולתרץ שזה מפני חולשת כ"ג כפי שתרצנו לעיל) על ר"מ וי"א אין כלל מקום להקשות ולכן שאלת הגמ' תמוהה
האם הפתח מצפון או מדרום לר"מ?
בפשטות סתם תנא הינו ר"מ ולכן כיוון שבמשנה הבאה מבואר בסתמא שהפתח מצפון זו גם דעת ר"מ עצמו
אם כן פשט דברי ר"מ כפי שכתבתי ודברי הגמ' צ"ע למה לא כתבו כך בפשיטות","458","","1079","True","True","False","","77","147.236.176.246","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90382","90365","המשך הסבר ר' מאיר ור' יהודה","04/06/21 12:51","כד סיון","תשפ"א","12:51","איתן","הכלל "כל פניות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין" הוא רק כששייך. למשל: הכהן המטיב את הנרות, או המדליק - האם לדעתך עליו ללכת מימין למזבח הזהב ואז לפנות אל המנורה? לדעתי פשיטא שהולך ישירות אל המנורה, גם אם יש בכך נטיה שמאלה.
ולכן אין תימא על ר' יהודה שלדעתו הכהן פונה לשמאל. ורק פרט אחד הגמרא רצתה לברר, אחרי שהגמרא אמרה את ההסבר השני בשיטת ר' מאיר ש"לאו אורח ארעא למיעל להדיא", מול דעת ר' יוסי ש"חביבין ישראל" - אז היה מקום לשאול לפי ר' יהודה למה לא ילך בין המנורה לקיר.
כתבת להוכיח מסתם משנה מה דעת ר' מאיר אם הפתח בצפון או בדרום. ותמהני, הלוא הדיון אם פתח בצפון או בדרום הוא חלק מהשאלה האם היתה בבית שני פרוכת אחת או שתים: אם היתה פרוכת אחת - פתחה מהצפון, אם היו שתים - החיצונית מהדרום הפנימית מהצפון, וסתם משנה דוקא סוברת שהיו שתי פרוכות, כלומר הפתח מהדרום, לעומת הגמרא (בבבלי) הסוברת שדעת ר' מאיר כר' יוסי, שהיתה פרוכת אחת ופתחה מהצפון.
ואני מצטרף למחאה על דברי עלי "שבשתא". מותר לשאול על רש"י, או על רבותינו הראשונים והאחרונים, מותר לפרש אחרת, ואף לפסוק אחרת, (בנסיבות המתאימות ולמי שהגיע להוראה כמובן), לא עוד אלא שהפירוש שהוא מציע - מסביר היטב, עם השלכה לסוגיא אחרת וייישוב קושיא ברמב"ם - אבל יש דרך ארץ נימוסים והליכות, צריך קצת ענווה, וגם ייתכן שיש תשובה לקושיא, אין מקום לכתוב או להתבטא בצורה הזו.","123","","1078","True","True","False","","68","213.151.39.109","0","90304","יומא|נא ע"א",""),new Message("90397","90382","[ללא נושא]","06/06/21 08:23","כו סיון","תשפ"א","08:23","אור חדש","לא הבנתי את החילוק שלך ב'כששייך'
אני תמה על הגמרא שטוענת שר"מ סובר הפך סתם תנא דידן שהיה בדרום ומעמידה אותו ללא שום סיבה שסובר כר' יוסי (הסיבה היחידה לבבלי להעמיד כר"י זה בגלל השאלה למה הלך מצפון, ע"ז כתבתי שזו כלל לא שאלה)
אישית הרבה יותר מדאיג אותי שאנשים יקבלו את רש"י כתורה מסיני ויימנעו מלקדם ברור האמת התורית מאשר שיתבטאו בצורה לא מכובדת כלפי אדם שאין שום דרך לפגוע בכבודו שנעלה מכל פרשן אחר שקם לעמ"י","458","","1076","True","True","False","","78","77.139.145.160","0","90304","יומא|נא ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);