var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=8852;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("8852","0","תורה כתובה על אבן","12/04/11 06:31","ח ניסן","תשע&quot;א","06:31","הודו_כי_טוב","כתוב שבכניסה לארץ יש עינין לרשום את דיברי התורה על האבנים שבכניסה ,<br />אם אני לא טועה במקום אחר רשום אף ב 70 לשון<br />אם זה אקטואלי גם להיום האם צריך לעשות זאת במסופי הגבול שמה<br />זה אפילו מתאים בהרבה שפות .<br />דיברי התורה עדיפים על הפירסומות שמקשטות את הקירות בבן גוריון .","207","","4767","True","True","False","","1116","217.132.139.79","0","0","מנחות|לד ע&quot;א",""),new Message("8858","8852","כתיבה שאינה נוהגת לדורות","12/04/11 10:00","ח ניסן","תשע&quot;א","10:00","דוד כוכב","כפי שמדגישה הגמרא דין זה של הכתיבה ב70 לשון היה חד פעמי - הוראת שעה, ולא לדורות.<br /><br />מה הצורך בתרגום ל70 לשון? והלא הקב&quot;ה מַגִּיד (דברו) דְּבָרָיו <span class='lightYellow'><b>לְיַעֲקֹב </b></span>חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו <span class='lightYellow'><b>לְיִשְׂרָאֵל</b></span>! (תהלים קמז, יט).<br />אלא ליידע ולהודיע שאמיתות התורה תחלחל בסופו של דבריו בלב כל אומה ללשון.","125","","4767","True","True","False","","131","95.86.75.130","0","8852","מנחות|לד ע&quot;א",""),new Message("8864","8858","טעם שבעים לשון","12/04/11 11:31","ח ניסן","תשע&quot;א","11:31","המכריע","בסוגיא בסוטה לה: מבואר שזה כן היה כדי שילמדו מכך גויים שבאותו הזמן, ועל זה נתחתם דינן לבאר שחת, שהיה להן ללמוד ולא למדו, ולכו&quot;ע העתיקוה או מעל הסיד או מתחתיו יעוי&quot;ש.<br /><br />אגב. בתפילת ימים נוראים אומרים &quot;תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט, מקובל בהרבה מחזורים לנקד &quot;דבר&quot; בסמיכות, כלומר ד שואית, אבל בנוסחאות מדוייקות (ראה ד&quot;ר גולדשמיד) דבר בד' קמוצה. וזה מיוסד על פסוק זה מגיד; דבריו, חוקיו ומשפטיו.","199","","4767","True","True","False","","223","95.86.74.219","0","8852","מנחות|לד ע&quot;א",""),new Message("8901","8864","עוד שם בסוגיה","13/04/11 02:23","ט ניסן","תשע&quot;א","02:23","דוד כוכב","מסכת סוטה דף לה ע&quot;ב:<br />&quot;ר' שמעון אומר: על גבי סיד כתבוה, וכתבו להן למטה: (דברים כ) למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל וגו', הא למדת, שאם היו חוזרין בתשובה היו מקבלין אות...<br />כמאן אזלא הא דתניא: (דברים כא, י) [[כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ]] וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ  - לרבות כנענים שבחוצה לארץ שאם חוזרין בתשובה מקבלין אותן, כמאן? כר' שמעון&quot;.<br /><br />הרי שאותם דברים שנכתבו כדי שילמדו מכך גויים שבאותו הזמן, לא היו לשעה בלבד, אלא גם לדורות - בכל זמן שהכתוב בכי תצא עוסק בו, שעדיין מצפין מהאומות שילמדו ויחזרו בתשובה.","125","","4766","True","True","False","","96","95.86.92.108","0","8852","מנחות|לד ע&quot;א",""),new Message("8902","8901","וכדברי הרמב&quot;ם בסוף ספר זרעים","13/04/11 02:32","ט ניסן","תשע&quot;א","02:32","דוד כוכב","רמב&quot;ם הלכות שמיטה ויובל פרק יג הלכה יג:<br />&quot;ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכוהנים וללויים.  הרי דויד אומר &quot;ה', מנת חלקי וכוסי--אתה, תומיך גורלי&quot; (תהילים טז,ה)&quot;.","125","","4766","True","True","False","","108","95.86.92.108","0","8852","מנחות|לד ע&quot;א",""),new Message("8908","8902","אמנם","13/04/11 10:24","ט ניסן","תשע&quot;א","10:24","המכריע","על כל פנים אין הכתיבה כדי לרמז שסופה של תורה לחלחל וכו', אלא כתיבתה היא כדי לאפשר ללמוד ממנה. הכנענים שבחו&quot;ל אפשר דהיינו מאותו דור, או דזה סתם לימוד שמקבלין ואין זה קשור לכתיבה זו. ועל כל פנים אין זה נוגע להגדרת הכתיבה, שאין להמציא הגדרה סימבולית לדבר שנתפרש להדיא בפשיטות. (בבחינת בראותי כל עיר).<br /><br />גם הרמב&quot;ם הנפלא הזה אינו קשור לאבנים אלו. הרי לא באנו לחפש מקור לכך שוהיה ה' למלך על כל הארץ. ואז יכירו וידעו כל יושבי תבל, ויינתן פחדך על כל מעשיך וכו'.<br /><br />ואף שנקט הרמב&quot;ם כל איש ואיש קצת רחוק שכוונתו גם לאחינו הגויים. ולשונו מן המקרא בדה&quot;י א' פרק כג פס' יג ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים וכו', ודיינו שחידש הר&quot;מ שכל איש מישראל יוכל להגיע לזה. אמנם הפס' שהביא מהא' עשה את &quot;האדם&quot; ישר, אפ' דתליא בפלוגתא דרבוותא אי כללא דאתם קרויים אדם כולל גם האדם.","199","","4766","True","True","False","","172","95.86.74.219","0","8852","מנחות|לד ע&quot;א",""),new Message("8932","8908","[ללא נושא]","14/04/11 01:04","י ניסן","תשע&quot;א","01:04","דוד כוכב","פרשת כי תצא למלחמה ושבית שביו אינה עוסקת באותו דור. מכאן ראיה שהקריאה לעמים שיחזרו בתשובה הכתובה באותן ע' לשון, שרירה ועומדת.<br />והדעת נותנת שאין בכך רק כדי לסתום את פתחון פיהם, שהלא אמת שעתיד להתקיים (צפניה ג, ט) כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד.<br />הוי אומר שקול האבנים לא נאלם, אלא שבכל יום ויום בת קולם עומדת ומצפה למימושה.<br />מעתה י&quot;ל שמשום כך נכתב על אבן ולא על הספר, כי לא די בשיעור &quot;למען יעמדו ימים רבים&quot;. כאן בעינן לאלף דור.<br />כי גילוי וקיום התורה בכל העמים יש בו מעלה רבה. כי לכל עם צורה ותכונה יחודית, שעל כן גלו ישראל לביניהם כדי להוציא ולהעלות את ניצוצות מעלותיהם, כדאיתא בספרים. והגילוי לכל עם ועם מרחיב ומעמיק את התפשטות התורה וגילוי האלקות.<br />מעתה יש לדרוש את הכתוב (תהלים קיח, כב) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.<br />שאותה אבן ואבן הכתובה בע' לשון, תהיה לראש פינה לבנין השלם, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים (ישעיהו נו, ז).<br /><br /><br />בעניין פירוש דברי הרמב&quot;ם, כך עולה מפירוש הרב קאפח, ולמרות ההפתעה שבדבר, כך שיעור המילים: &quot;כל איש ואיש מכל באי העולם&quot;.","125","","4765","True","True","False","","118","95.86.89.69","0","8852","מנחות|לד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);