var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=8851;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","61"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("8851","0","מינעל שומעים לו סנדל אין שומעים לו","12/04/11 06:26","ח ניסן","תשע&quot;א","06:26","הודו_כי_טוב","לפי הבנתי כתוב שאין אליהו הנביא יכול לשנות מינהג<br />רציתי לשאול עד כמה המינהג צריך להיות כשר/לא כשר שאין אליהו הנביא יכול לשנות ?<br />למשל בשבת האיסור לנסוע בשבת זהוא מינהג  לפי מה שלימדני רב העיר בה אני גר<br />כי לדעתו כשם שמותר עגלת תינוקות היא אמור להיות מותר גם אופניים .<br />מצד שני נפוץ המינהג החילוני ביותר של ילדי ישראל לרכב ביום כיפור על אופניהם .<br />האם אז כשיבוא אליהו יש מצב שאז זה כן יהיה מותר , לילדים כמובן ?<br />מה שהבאתי זה רק דוגמאות שאלתי היא עד איזה גבול שומעים לו / לא שומעים לו<br />לאחרונה פוסק הדור הרב אלישיב גם אמר משהוא כזה שאפילו אם יבוא אליהו<br />לא אקשיב . בזמנו נידהמתי מדבריו עכשיו כניראה הבנתי יותר על מה התבסס כבוד הרב .","207","","4769","True","True","False","","1643","217.132.139.79","0","0","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("8854","8851","החפץ חיים תפילין של רבינו תם","12/04/11 08:21","ח ניסן","תשע&quot;א","08:21","הודו_כי_טוב","כתוספת לעינין המינהג ששאלתי קודם :<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/11299-sFile.pdf'>במאורות הדף היומי</a> רשום על החפץ חיים שהתחיל להניח תפילין של רבינו תם לאחר שהיתגלה <span class='bordeaux'><b>לכאורה</b></span> תלמוד ירושלמי של סדר קדשים שם רשום במפורש בדף לד שמניחים תפילין של רבינו תם .<br />למרות שזה התגלה כזיוף בסוף ,  למרות זאת , החפץ חיים המשיך להניח לפי רבינו תם ולא שינה ממנהגו .<br />מה שרציתי לשאול למה לכתחילה ה&quot;חפץ חיים&quot; שינה ממנהגו הראשוני של תפילין לפי רשי ועבר לשיטת רבינה תם ? הרי גם זה היה מנהגו ?","207","","4769","True","True","False","","778","217.132.139.79","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("8860","8851","לא מדובר בשינוי דינים","12/04/11 10:06","ח ניסן","תשע&quot;א","10:06","דוד כוכב","אין נביא רשאי לחדש דין בדיני התורה.<br /><br />מדובר במנהגים. הרי מעיקר הדין ניתן לחלוץ גם במנעל וגם בסנדל - בכל נעל שרגיל היבם לנעול.","125","","4769","True","True","False","","156","95.86.75.130","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("8859","8854","מלכתחילה החפץ חיים לא הפסיק להניח רש&quot;י","12/04/11 10:04","ח ניסן","תשע&quot;א","10:04","דוד כוכב","הוא רק הוסיף להניח גם של ר&quot;ת.","125","","4769","True","True","False","","172","95.86.75.130","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("8863","8859","ועוד על התפילין ועל הירושלמי","12/04/11 11:22","ח ניסן","תשע&quot;א","11:22","המכריע","שם זה לא נושא של מנהג.<br />שם זו מחלוקת הלכתית. וההלכה נוטה כרש&quot;י. לכן כך נהג החפץ חיים. (הוא לא החשיב עצמו למופלג בחסידות שכתוב שיניח גם ר&quot;ת לחומרה). ברגע שיצא ירושלמי מפורש (לפי מה שחשב), זה משנה את משקל ההלכה, בבחינת אילו ידע רש&quot;י וסייעתו להאי ירושלמי בודאי היו חשים לו, לכן הח&quot;ח חשש מדינא. ואין לזה כל קשר לדיון על מנהגים.<br />אליהו גם כמכריע הלכתי אינו שוקל, לא בשמים היא, אלא אם כן הוא בא כחכם מחכמי ישראל כמוש כ' החת&quot;ס בתשובתו הידועה בסוף חלק ו.<br /><br />אגב. כששאלו את ר' יעקב קמינצקי בגיל צעיר מדוע הוא לא נוהג כהח&quot;ח, הוא ענה הח&quot;ח גם התחיל להניח ר&quot;ת רק בגיל 90, כשאגיע לגיל הזה גם אני אניח. ביום הולדתו ה-90 התחיל להניח... הואיל ונפק מפומיה עשרות שנים קודם לכן. תתן אמת ליעקב.<br /><br />ועוד אגב. כשיצאו הרינונים על הירושלמי בתחילה אמר הח&quot;ח שאם הוא חיבר זאת מעצמו הרי הוא ת&quot;ח מופלג, (כידוע בירושלמי הזה משולבים כל הקטעים שהביאו הראשונים מירושלמי קדשים שהיה בידם, ואף הוא מובא בצורה כזו שמיישבת אי הבנות ביניהם, ועוד), ואם הוא כזה ת&quot;ח איך יתכן שיזייף? (מהאי טעמא הח&quot;ח מביא פעמיים את ה&quot;אשכול&quot; ש&quot;זכינו עתה לאורו&quot;). והמהרש&quot;ם כותב בהסכמתו לכרך ב' שהמוציא לעז על הירושלמי הזה, הוא בבחינת כי דבר ה' בזה!!! <br /><br />אבל ה&quot;אמרי אמת&quot; ששלחו לו חלק מכתב היד לבדיקה ענה כדרכו בקצרה &quot;אין זה ישן אלא מיושן&quot;, והרוגאצ'ובער השתכנע שזה מזויף מכך שאין בו שום שם של תנא או אמורא שלא ידוע לנו ממקור אחר (להבדיל מכל ספרי חז&quot;ל שבידינו שלא אישתמיט בשום ספר שלא יהא איזה חכם ששם הוא נמצא פעם יחידה), כלומר שמות חדשים לא עלה בדעתו להמציא... לבסוף נתגלה קלונו של הזייפן באופן כללי כידוע.","199","","4769","True","True","False","","1289","95.86.74.219","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("9000","8860","מאיזה צד פורסים את הפת","16/04/11 21:29","יב ניסן","תשע&quot;א","21:29","הודו_כי_טוב","כזכור באחד המסכתות הקודמות למדנו שהמלך מנשה הופיע בחלום ונזף במי שקרא לו חברינו ולימד אותו את ההלכה מאיזה צד פורסים את הלחם <br />מה ההבדל ? הרי כאן זה כאילו משמיים כי הרי המלך מנשה לא הגיע לארץ <br />ואליהו הנביא חי עד היום ויודע את ההלכות טוב יותר מאיתנו בדיוק כמו שהמלך מנשה ידע טוב יותר לגבי הפת .<br /><br />ואם כבר עסקינן ב&quot;לא בשמיים היא&quot; האם יש גם הוראה הלכתית לגבי &quot;ולא מעבר לים היא&quot; ?","207","","4765","True","True","False","","232","217.132.247.171","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("8878","8863","שיטת הרמב&quot;ם בנוגע לירושלמי על קדשים","12/04/11 14:03","ח ניסן","תשע&quot;א","14:03","הראל","איך תבאר את שיטת הרמב&quot;ם?<br /><br />הרמב&quot;ם (הקדמה לפיהמ&quot;ש):<br />וכאשר גמר רב אשי חבור התלמוד כמו שהוא, הנה יופי סדרו וגודל תועלתו מעידים עליו די רוח אלקין קדישין ביה. ומה שנמצא מהתלמוד מחבור רב אשי שלשים וחמש מסכתות, לפי שלא מצאנו לו דבר על סדר זרעים אלא על ברכות בלבד. ולא על מסכת שקלים מסדר מועד. ולא על מסכת עדיות ולא מסכת אבות מסדר נזקין. ולא על מסכת מדות ומסכת קנים מסדר קדשים. ולא מצאנו לו דבר על סדר טהרות אלא על מסכת נדה בלבד ...<br />וכך עשו חכמי ארץ ישראל, כלומר מה שעשה רב אשי, וחברו התלמוד בירושלמי, ומחברו הוא ר' יוחנן. <b>ונמצא מהירושלמי חמשה סדרים שלמים</b>, אבל סדר טהרות לא נמצא עליו תלמוד כלל לא בבלי ולא ירושלמי אלא מסכת נדה בלבד כמו שאמרנו. אבל אפשר לאדם לפרש אותו הסדר אחרי קושי גדול ויגיעה רבה ולהיעזר בתוספתא והבריתות. ולקוט ההלכות שהובאו ממנו בכל התלמוד, והוצאת כללי המסכתות ועניניהם מאותם ההלכות, כמו שתראה בפירושנו לאותו סדר אם ירצה השם.","46","","4769","True","True","False","","1453","192.115.90.150","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("8879","8863","ועוד ראשונים","12/04/11 14:05","ח ניסן","תשע&quot;א","14:05","הראל","פירוש הרשב&quot;ץ (סוף מסכת קינים):<br /><b>הסדר החמישי חכמת הוא סדר קדשים</b> שצריך חכמה יתירה שנמסר לכהנים שנאמר בהם יורו משפטיך ליעקב <b>ובכל זה הסדר יש תלמוד בבלי גם ירושלמי </b>זולתי מסכת מדות שאין בה לא בבלי ולא ירושלמי אלא שמקצת משניותיה שניות ביומא ובזבחים ובמסכת תמיד ובמסכת תמיד אין בה גמרא ירושלמית ובקצת פרקים יש לנו גמרא בבלית ובמסכת קנים האחרונה מזה הסדר אין בה לא גמרא ירושלמית ולא בבלית וכדפירשנו אותה לפי עניות דעתינו.<br /><br />השגות הראב&quot;ד (ביכורים פ&quot;ב ה&quot;ו):<br />אין מביאין בכורים אחר חנוכה וכו' עד הרי הן חשובין משנה הבאה. א&quot;א ואיך יתכן זה והלא חנוכה קודם שבט הוא והוא שנה שעברה ונראה לי מפני שהפירות שמתבכרים אחר חנוכה אינן אלא פסולת הפירות והתורה אמרה מראשית ודינם כתאנים סורות ומרוקבות שלא קדשו ואפילו אם יניח אותם לא קדשו ואם הפרישן קודם חנוכה ועברה עליהן חנוכה ירקבו <b>והכי איתא בירושלמי במנחות</b> פרק כל קרבנות ציבור אחר חנוכה לא קדשו.","46","","4769","True","True","False","","399","192.115.90.150","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("8880","8863","ועוד על הירושלמי המזוייף:","12/04/11 14:07","ח ניסן","תשע&quot;א","14:07","הראל","(מצוי עימדי ואיני זוכר מהיכן העתקתי:)<br /><br />בשנת תרס&quot;ט יצא לאור &quot;ירושלמי על סדר קדשים&quot;, ע&quot;י שלמה פרידלנדר; לטענתו, מתוך כת&quot;י שברשותו. בזה, חשבו רבים וטובים, באה על פתרונה תעלומת העדרותו של סדר קדשים בתלמוד הירושלמי. <br /><br />הוא סיפר כי מצא בתורכיה כ&quot;י משנת 1217, אצל יהודי ספרדי זקן (כלומר סמוך לימי הרמב&quot;ם). הוא תיאר בצבעים את מצבו העתיק של כתב היד ואת כל המאמצים שעשה כדי לשכנע את הזקן לאפשר לו להעתיק בביתו, יומם ולילה, את כתב היד, משך  כשבועיים. <br /><br />גדולי ישראל כמו מלבי&quot;ם וחפץ חיים תמכו בתגלית מרעישה זו. ר' זכריה פרנקל כתב אז על הרמב&quot;ם: &quot;משה אמת ותורתו אמת&quot;. ר' שלמה באבער הספיק לפני מותו לחבר פירוש למלים יווניות למסכת חולין ובכורות של הירושלמי.<br /><br />ברם, בביהמ&quot;ד לרבנים שבאמריקה (JTS) פקפקו בכשרותו של הירושלמי הזה, והרב מאיר פלוצקי, הוציא חוברת שנקראת &quot;שאלו שלום ירושלים&quot;, ובה הוא טוען ומוכיח שהירושלמי שהוציא פרידלנדר הוא כולו זיוף. <br /><br />כתגובה, הוציא פרידלנדר חוברת בשם &quot;חרב נוקמת&quot; ובה אסף הסכמות רבות מגדולי ישראל (אחד מהם היה ה&quot;חפץ חיים&quot; בכבודו ובעצמו), שמעידים על כשרותו ואמינותו של הירושלמי סדר קדשים שלו. <br /><br />בסופו של דבר, &quot;נשבר&quot; המחבר, שלמה פרידלנדר, והודה כי הירושלמי על קדשים שבהוצאתו היה זיוף מהתחלה ועד סוף.<br /><br />כיום, מקובלת על החוקרים ההנחה שלא היה ירושלמי על סדר קדשים מעולם.","46","","4769","True","True","False","","1084","192.115.90.150","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("8881","8880","להראל","12/04/11 14:39","ח ניסן","תשע&quot;א","14:39","המכריע","הרי אני כתבתי שהראשונים לא רק שהיה להם ירושלמי אלא הם מביאים  מדבריו פעמים רבות כידוע. ופרידלנדר שילב את כל המובאות שהיו אז בהישג יד בתוך הירושלמי שלו. אז מה קשה לך מהרמבם והראבד וכולי?<br /><br />אני ראיתי את הירושלמי הזה בספריה של פוניבז' ואני מכיר עוד חיבורים רבים שהתפלמסו עליו. הדבר היחיד שלא ידוע לי זה שה&quot;חוקרים&quot; מסכימים שלא היה מעולם. גם אם יש חוקרים כאלו, דברי הראשונים נאמנו מאד בכפליים.","199","","4769","True","True","False","","241","95.86.74.219","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("8882","8881","להמכריע","12/04/11 14:44","ח ניסן","תשע&quot;א","14:44","הראל","לא מצאתי לעיל בדבריך שכתבת שלראשונים היה ירושלמי.<br />אדרבה - מדבריך השתמע לי במקצת - שאתה סבור שלא היה ירושלמי, ולכן שאלתי כיצד תיישב את דברי הרמב&quot;ם והראב&quot;ד הנ&quot;ל.","46","","4769","True","True","False","","290","192.115.90.150","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("8883","8882","ראה בד&quot;ה ועוד אגב","12/04/11 15:00","ח ניסן","תשע&quot;א","15:00","המכריע","","199","","4769","False","True","False","","213","95.86.74.219","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("8885","8883","אגב חופזי","12/04/11 15:08","ח ניסן","תשע&quot;א","15:08","הראל","פספסתי זאת,<br /><br />אך מאן לימא לן שהראשונים התכוונו לירושלמי?<br />שמעתי פעם שהכוונה לביטוי &quot;ירושלמי&quot; בפי הראשונים, הינה לתורת ארץ ישראל (מדרשי אגדה וכו', ולאו דוקא לתלמודא דבני מערבא/תלמודא דארץ ישראל).<br /><br />ואגב, נשאלתי היום ע&quot;י תלמידים - מדוע הירושלמי מכונה בפינו &quot;ירושלמי&quot;, והרי נערך בטבריה (ונזיקין כנראה בקיסרין)?","46","","4769","True","True","False","","707","192.115.90.150","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("8887","8885","ציטטת ראב&quot;ד","12/04/11 15:18","ח ניסן","תשע&quot;א","15:18","המכריע","הראב&quot;ד לדוגמה כשכותב ירושלמי מנחות, מתכוון למדרש רבה מסויים? זה נכון שלפעמים כתוב ירושלמי והכוונה לחיבורים אחרים, אבל יש מקומות רבים שברור מתוך הענין שהכוונה לירושלמי.<br /><br />כמעט בכל מהדורות הירושלמי יש מבוא בשם חומת ירושלים, ראה שם כל השער השני. ואם יש בידך מהדורות מדעיות הרי תוכל למצוא כהנה וכהנה. (הקטע הזה לא מיועד לעציוני...)<br /><br />(ובכל זאת מילה אחת), בעל חומת ירושלים מציע שכל הארץ נקראה על שם ירושלים ולכבודה, כמו רומיים על שם רומי ובבליים על שם העיר בבל או מוסקוביים לרוסים, וכן בנביא קורא מלכי ירושלים גם למלכי כל הארץ. מובן שיש הסברים יותר מדעיים על התגלגלות השם ירושלמי, גם אם זה לא מוצדק.","199","","4769","True","True","False","","242","95.86.74.219","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("8889","8887","ובכל זאת","12/04/11 16:12","ח ניסן","תשע&quot;א","16:12","הראל","פירקוי בן באבוי (גנזי שכטר, ח&quot;ב עמ' 560) [מחכמי יהודי בבל. חי בסוף המאה ה-8 ובראשית המאה ה-9. באיגרת שלו יש דברי שבח לתורה שבעל-פה ולישיבות שבבבל ודברי גנאי למנהגי ארץ ישראל]:<br />תדע לך מפני מה אוכלין סירכא בארץ ישראל מפני <b>שאין בידם הלכה אחת מתלמוד הילכת שחיטה ולא מסדר קדשים כולו</b> נשתכח מהם סדר קדשים כולו ותלמוד סדר טהרות כולו.<br /><br />מראה הפנים (ביכורים פ&quot;א ה&quot;ו) [הוספות לפירוש &quot;פני משה&quot; שעל הירושלמי, שניהם מאת ר' משה מרגלית]:<br />וט&quot;ס הוא <b>שאין ירושלמי על מנחות ומעולם לא היה</b> <br />וכל מקום שתמצא כתוב חמשה סדרים ירושלמי כמו בהקדמת הרמב&quot;ם על המשנה או בשאר מקומות אין הכונה אלא על אותן ד' סדרים השלימים שלפנינו ועל מקצת מנדה שהוא מסדר טהרות. <br />וכמו שאנחנו רגילין לומר דגמרא הבבלית היא על ששה סדרים ואין לפנינו אלא ד' סדרים שלימים ומסכת' אחת מסדר זרעים ומסכת' אחת מסדר טהרות. <br />וכך הוא הכונה להחמשה סדרים הנזכרים מהירושלמי ולא תמצא איזה רמז באיזה מהקדמונים שהיה לפניהם גמרא ירושלמית יותר ממה שהוא לפנינו.<br /><br />ועוד יש להוסיף - וברוך המבדיל - <br />שמעתי בשם י' זוסמן (מותר להזכיר כאן?) שטוען שהרמב&quot;ם התכוון שנמצא מהבבלי ומהירושלמי ביחד 5 סדרים [ודומני ששמעתי שטען שהגירסה היא &quot;ונמצא מהם&quot;].<br /><br />[ועוד -<br />ע&quot;צ מלמד (פרקי מבוא לספרות התלמוד, עמ' 511):<br />רק יחידים מבין האמוראים עסקו בכל ששה סדרי משנה והיו בקיאים בהם. אך רוב האמוראים עסקו רק באחדים מן הסדרים ...<br />בארץ-ישראל, שהלכות סדר זרעים, העוסקות במצוות התלויות בארץ, נוהגות בה, עסקו בס' זרעים, אך לא הרבו לעסוק בסדר קדשים, ולא ערכו תלמוד למסכותיו.]<br /><br /><br />והשתא דאתינן לעסוק בעניין הירושלמי - אולי למעל&quot;כ יש מה להוסיף על <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=345'>אחד האשכולות הראשונים בתולדות הפורום שלנו</a>?","46","","4769","True","True","False","","559","2.54.153.188","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("8904","8887","שמא עציוני במתפעל נתחלף לך?  <img src='/icon/2.gif'>","13/04/11 09:01","ט ניסן","תשע&quot;א","09:01","עציוני","כמדומני שהרב המתפעל הוא <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=8168'>שהתרעם</a> על הפניות ללא ציטוטים. (או שהקטע אינו מיועד עבורי מסיבות שלא עמדתי עליהן?)","159","","4768","True","True","False","","323","132.70.40.183","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("8890","8889","אם הראל לא שנה המכריע מנא ליה","12/04/11 16:33","ח ניסן","תשע&quot;א","16:33","המכריע","","199","","4769","False","True","False","","197","95.86.74.219","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("8906","8904","אתה פשוט צודק, עציוני","13/04/11 09:29","ט ניסן","תשע&quot;א","09:29","המכריע","הדיסק הפנימי בראש שלי מלא כבר כנראה ולא נשאר מקום לזכור זוטות אלו.. ועמך הסליחה.","199","","4768","True","True","False","","208","95.86.74.219","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א",""),new Message("9006","9000","אינו דומה","16/04/11 23:01","יב ניסן","תשע&quot;א","23:01","דוד כוכב","הדין שאין נביא רשאי לחדש דבר, מדובר שהוא קיבל בנבואה.<br /><br />ומה שאמרו במסכת סנהדרין דף קב ע&quot;ב: &quot;אתא מנשה איתחזי ליה בחלמיה וכו&quot;, שם אמר לו את הדין מתוך ידיעותיו בתורה, ומתוך כך הוכיח לו שאל לו לזלזל בו.<br />והיה זה מנשה עצמו, כמו שגם במסכת יומא דף פג ע&quot;ב נתגלה לכידור בחלומו אביו עצמו וסיפר לו מה מונח ליד קברו.<br /><br />אמנם אמרו במסכת סנהדרין דף ל ע&quot;א:<br />&quot;הרי שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו, ובא בעל החלום ואמר לו: כך וכך הן, במקום פלוני הן, של מעשר שני הן - זה היה מעשה, ואמרו: דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין&quot;.<br />וכתב התורת חיים:<br />&quot;דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. אף על גב שכיון בעל החלום מנין המעות והמקום מכל מקום כיון דאין חלום בלא דברים בטלים שמא מה שאמר לו של פלוני הן של מעשר הן דברים בטלים הן וטעמא דאין חלום בלא דברים בטלים נראה לפי שכח הדמיון פועל באדם וכשרואה בחלומו דבר אמת הדמיון פועל ומוסיף דברים שקרים&quot;.<br />וצריך ביאור מניין ידע רב אשי שחלומו לא כיזב בו.","125","","4765","True","True","False","","169","95.86.64.122","0","8851","מנחות|לב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);