var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=8742;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","36"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("8742","0","האם אין הולכים בכלי אחר רוב תשמישו?","08/04/11 01:13","ד ניסן","תשע&quot;א","01:13","שלמה שטרסברג","ביחס לשולחן לחם הפנים אומרת הגמרא שכתבו &quot;על השולחן הטהור &quot; כי השולחן יכול להיות טמא והחידוש הוא שעל אף שהשולחן הוא כלי עץ שעשוי לנחת וכלי שעשוי לנחת אינו מקבל טומאה, השולחן כיוון שבשלוש הרגלים מגביהים אותו כדי להראות לעם ישראל את חיבתם לפני ה' לכן אין דינו ככלי העשוי לנחת, ומקבל טומאה<br /><br /><b>ורציתי לשאול מדוע לא הולכים גם כאן אחר רוב תשמישו כפי שאנו מוצאים בשאר דברים שהרי רוב מוחלט של הזמן השולחן אינו מיועד לטלטול וא&quot;כ מדוע  מקבל טומאה?</b>","205","","4770","True","True","False","","1284","213.151.56.109","0","0","מנחות|כט ע&quot;א",""),new Message("8751","8742","מטלטלין","08/04/11 03:52","ד ניסן","תשע&quot;א","03:52","דוד כוכב","מטלטלין הם חפצים הניתנים לטלטול, ומטלטלים אותם לפחות מדי פעם.<br />כלי העשוי לנחת הוא כלי שאין מטלטלין אותו כלל.<br /><br />דומה לזה, טלטול תיבת ספר התורה, במסכת מגילה דף כו ע&quot;ב.","125","","4770","True","True","False","","120","212.76.108.101","0","8742","מנחות|כט ע&quot;א",""),new Message("8834","8742","בעניין כלי עץ העשוי לנחת","11/04/11 21:27","ז ניסן","תשע&quot;א","21:27","ברוך","נחלקו ר' שלמה שטרסברג ור' דוד כוכב, האם כלי עץ מוגדר כעשוי לנחת על פי רוב תשמישו או רק כאשר אינו מטלטל כלל.<br />ולכאורה תלויה מחלוקתם בהבנת דין כלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומאה. יש שתי דרכים להבין דין זה:<br />א. על ידי שאינו מטלטל מלא וריקם חשיב כמחובר לקרקע, והמחובר לקרקע אינו מקבל טומאה.<br />ב. על ידי שאינו מטלטל מלא וריקם אינו חשיב לגמרי כלי בעל בית קיבול (שהרי אינו יכול להטלטל כשהוא מלא, שמא ישבר, ואם כן קיבולו אינו גמור). ופשוטי כלי עץ אינם מקבלים טומאה.<br /><br />והנה מצינו מחלוקת הרמב&quot;ם (כלים ג א) והראב&quot;ד האם דין 'עשוי לנחת' הוא רק בכלי בן מ' סאה. ולכאורה יש לתלות זאת בחקירתנו. שמחובר לקרקע הוא דווקא כלי גדול, ואילו ביטול בית הקיבול הוא גם בכלי קטן.<br /><br />והנה, בחקירה זו תלויה גם המחלוקת שלפנינו. אם כלי העשוי לנחת אינו מקבל טומאה כיון שחשוב כמחובר, הרי שמספיק טלטול חד פעמי על מנת להגדירו כמי שאינו מחובר, וכפי שטוען הרד&quot;כ.<br />אך אם מדובר בהגדרת הכלי כבעל קיבול, הרי שיש ללכת אחר רוב תשמישו, וכדעת ר' שלמה שטרסברג.<br /><br />ועל פי זה תתיישב היטב קושיית ר' שלמה על הרד&quot;כ מן המסעות, בלא צורך לדחייתם בידיים של דברי התוספות. שיש לומר, שמאחר ובעת המסעות פורק המשכן כולו, ומשהיו מחברים אותו היה חוזר השולחן למקומו התמידי והקבוע, אין בכך כדי לבטל את היותו חלק מן הבניין, וממילא מחובר לקרקע בעת הנחתו בה. (וראה דברי התוספות בחגיגה כו הרומזים לעניין, ואכמ&quot;ל)<br />אמנם, הגבהת השולחן על מנת להראותו לעולי הרגלים, בעוד המקדש נותר על תילו, יש בה כדי לבטל את הגדרת השולחן כחלק מן המבנה.","86","","4767","True","True","False","","449","87.68.21.168","0","8742","מנחות|כט ע&quot;א",""),new Message("8759","8751","[ללא נושא]","08/04/11 10:47","ד ניסן","תשע&quot;א","10:47","שלמה שטרסברג","תוספות מסכת מנחות צו ע&quot;ב: <br />כלי עץ העשוי לנחת הוא - דמה שמסלקים אותו בסילוק מסעות אין זה טלטול כיון דמקומו קבוע<br /><br />למה שלא נאמר כך גם ביחס לשולחן שמקומו קבוע ורק ברגל מרימים אותו להראותו לעם ויחשב כלי העשוי לנחת<br /><br />ואינו דומה לטחלטול תיבה וספר תורה שמיטלטל כל הזמן","205","","4770","True","True","False","","281","95.86.76.8","0","8742","מנחות|כט ע&quot;א",""),new Message("8782","8759","זו קושית השפת אמת מסכת מנחות דף צו ע&quot;ב","08/04/11 15:55","ד ניסן","תשע&quot;א","15:55","דוד כוכב","&quot;שם בגמ' הטהור מכלל שהוא טמא מלמד שמגביהין אותו לעולי רגלים וקשה הא בלא&quot;ה בשעת מסעות מטלטלין אותו ותי' התוס' אין מובן כלל ותו קשה דבמדבר לא הי' עליות רגלים [כמ&quot;ש ברמב&quot;ן פ' ראה בפי' הפסוק ל&quot;ת כו' אנחנו עושים] ולכן נראה דכל הטהור מיותר הוא רק ללמד דגם שלחן דבהמ&quot;ק שייך בי' טומאה ע&quot;י שמגביהין לעולי רגלים כנ&quot;ל [וכן משמע לעיל (כ&quot;ט) דהטהור יתירא הוא ולהכי הוא דאתי לכדר&quot;ל אכן בתו&quot;כ דרשי על טהרו של שלחן כמ&quot;ש רש&quot;י פ' אמור ע&quot;ש]&quot;.","125","","4770","True","True","False","","103","212.76.108.101","0","8742","מנחות|כט ע&quot;א",""),new Message("8835","8834","לכאורה מוכח","11/04/11 21:53","ז ניסן","תשע&quot;א","21:53","המכריע","לכ' פשוט כהצד השני. דאם כהצד הראשון מדוע דין זה הוא דוקא בכלי עץ, הא גם כלי מתכות המחובר בטל ממנו תורת כלי. ע&quot;כ מצד חיסרון בבית קיבולו אתינן עלה וזה דין דוקא בכלי עץ דפשוטו אינו מק&quot;ט משום דאיתקש לשק.","199","","4767","True","True","False","","152","95.86.74.219","0","8742","מנחות|כט ע&quot;א",""),new Message("8836","8835","לענ&quot;ד אינו מוכרח","11/04/11 21:58","ז ניסן","תשע&quot;א","21:58","ברוך","יש ליישב, שכלי עץ הוא מחומר הדומה לקרקע (וכפי שמצינו שאף יונק ממנה וכדומה). ועל כן היכולת לטלטלו הכרחית על מנת להגדירו כמנותק.<br />אמנם כלי מתכת שונה מצד החומר, ואף אם אינו מטלטל מלא וריקם, אכתי נחשב כאינו מחובר, כל עוד יכול להטלטל בכלל.","86","","4767","True","True","False","","262","87.68.21.168","0","8742","מנחות|כט ע&quot;א",""),new Message("8841","8836","מקור הדין וגדרו","12/04/11 01:37","ח ניסן","תשע&quot;א","01:37","דוד כוכב","לשון הספרא מצורע - פרשת זבים פרשה א פרק ב:<br /><br />(ויקרא טו, ד) {כָּל הַמִּשְׁכָּב} <b>אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו </b>הַזָּב יִטְמָא...<br />(ג) אין לי אלא <b>מיטה והכר</b>, מניין הסיגוס והרדיד והחלוק והטלית והקלסתר ארבעת קבים והתורמל חמשת קבים והכריתית סאה, והחמת של שבעה קבים תלמוד לומר כל משכב ריבה, או יכול שאני מרבה הסרוד והדף של נחתומים ועריבה גדולה שהנדות שוכבות בתוכה תלמוד לומר <b>אשר ישכב עליו - המיוחד לשכיבה</b> ולא שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו.<br /><br />הוי אומר שיש שני סוגי מטלטלין, כלי אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו, וכלים בעלי שימוש אחר. וטומאה זו מקבל רק כלי מהסוג הראשון.<br />מיטה והכר - רוב שימושם למשכב. ומהמילה &quot;כל&quot; ריבו את הטלית וחבריו שלפעמים שוכבים עליו, לכן לא אומרים &quot;עמוד ונעשה מלאכתנו&quot; כאילו אין מלאכתו <b>כלל</b>, אפילו לפעמים, במשכב.<br /><br />גדר זה שונה אפילו מהדרך השניה - אין צורך להזקק לגדרים של מחובר לקרקע ובית קיבול, השייכים לסוגיות אחרות.","125","","4766","True","True","False","","161","95.86.110.77","0","8742","מנחות|כט ע&quot;א",""),new Message("8842","8836","שתיקה לאו כהודאה","12/04/11 01:40","ח ניסן","תשע&quot;א","01:40","המכריע","אני לא מסכים לחילוקך. לענ&quot;ד זו סברא שאין לה שרש בהקשר זה. אבל על טעם וריח קשה להתווכח ואתפוס בפלך השתיקה.<br /><br />ויצא יעקב  וילך חרנה. כל תיבה שצריכה למד בתחילתה הטיל לה הא בסופה. שואלים סוף סוף זה &quot;יעלה&quot; באות אזי לשם מה לדחות. מכאן שאפילו שתיקה בינתיים שווה גם אין מנוס בסוף מדיבור...","199","","4766","True","True","False","","198","95.86.74.219","0","8742","מנחות|כט ע&quot;א",""),new Message("8843","8841","גדר זה רק במדרס","12/04/11 01:41","ח ניסן","תשע&quot;א","01:41","המכריע","דברי הרב כוכב כמדומה אינם קשורים לנידונינו. דבריו רק בנוגע למדרס ואין להם קשר לנושא לכאורה.","199","","4766","True","True","False","","134","95.86.74.219","0","8742","מנחות|כט ע&quot;א",""),new Message("8846","8843","טוב","12/04/11 02:31","ח ניסן","תשע&quot;א","02:31","דוד כוכב","מיטלטל מלא וריקן נלמד מהפסוק (ויקרא יא, לב) מִכָּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר אוֹ שָׂק כָּל כְּלִי אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם. - &quot;דומיא דשק בעינן&quot;.<br /><br />ושוב, יש שני סוגי מטלטלין. הדומים לשק ואלו שלא. ולטומאת כלי עץ בעינן דומיא דשק.<br /><br />אלא שאמנם אמרו במסכת שבת דף קכג ע&quot;ב:<br />&quot;פשוטי כלי עץ הוא, ופשוטי כלי עץ אינן מקבלין טומאה! מאי טעמא - דומיא דשק בעינן&quot;.<br />הרי שדין פשוטי אכן נלמד מאותו פסוק וגדר עצמו. וזה כדרך השניה דלעיל. אמנם בניסוח מעט שונה - לא ש&quot;אינו חשיב לגמרי כלי בעל בית קיבול&quot; - כאילו שדין בית קיבול הוא המקור; אלא ש&quot;אינו בעל בית קיבול כשק&quot;. ואין חילוק בין בית קיבול גדול מדאי לבין בית קיבול קטן מדאי (כלומר חסר).","125","","4766","True","True","False","","150","95.86.110.77","0","8742","מנחות|כט ע&quot;א",""),new Message("8848","8846","דומיא דשק","12/04/11 03:33","ח ניסן","תשע&quot;א","03:33","המכריע","לא לגמרי הבנתי מה אתה בא לומר. אנחנו דיברנו שכל הכלים שהוקשו לשק בעינן דומיא דשק. מה שק יש לו בית קיבול אף כלי עץ וחבריו מקבליהן טמאין ופשוטיהן טהורין. (כלי מתכות שלא כתוב בפסוק זה אלא מקורו מגיעולי מדין שם לא נזכר שק, אכן פשוטיו גם מטמאין). חז&quot;ל אף הוסיפו בכלי עץ דבעי דומיא דשק המיטלטל גם מלא. ועל זה חקר ידידינו ר' ברוך אם זה שהוא טהור כשאינו מיטלטל מלא הוא ריעותא בדין בית קיבול שלו (ולזה דעתי העניה נוטה) או שהוא ריעותא מדין אחר לגמרי, דחשיב כמחובר, שזה בא ממקור שונה לחלוטין שאכ&quot;מ.<br /><br />אני חשבתי לראיה דאי היה זה ריעותא מצד דחשיב כמחובר א&quot;כ היה זה דין גם בכלי מתכות. ור' ברוך טען איזו סברא עצמית ללא מקור מספיק (דאף אם זה מצד מחובר שייכא טפי בעץ מבמתכות), ולכן לא קיבלתי חילוקו, ואני עומד בדעתי, אבל כמובן אולי הוא צודק. למרות שגם לא ברור לי אם הסברו יועיל לדעתו גם בשאר הכלים שהוקשו לשק.<br /><br />אבל מה שכבודו מביא ממדרס, וגם בקטע החדש איני מבין לאשורו מה רוצה בזה..","199","","4766","True","True","False","","400","95.86.74.219","0","8742","מנחות|כט ע&quot;א",""),new Message("8850","8848","אבאר","12/04/11 05:25","ח ניסן","תשע&quot;א","05:25","דוד כוכב","כשחוקרים לדעת מהן גדרי הדין וטעמו, אחת היא הדרך, ללמוד את מקורו.<br />דין מיטלטל מלא נלמד משק. כמו גם דין פשוטי כלי עץ.<br />קיימים מטלטלין שדומים לקרקע הרבה יותר, כגון כלי מתכת ענקיים. ואעפ&quot;כ הריהן מטלטלין לכל דבר. אלא שהפסוק מיעט חלק מהמטלטלין עצמם, ולא משום שהם נחשבים כקרקע.<br /><br />מעתה באנו לאפשרות השניה: &quot;שקיימת ריעותא בדין בית קיבול שלו&quot;.<br />אלא שניסוח זה לוקה בחסר.<br />ניסוח זה מציג שכביכול ידוע לנו שקיים דין של בית קיבול, ועתה אנו מבארים שגם דין מיטלטל מלא הוא סניף של הפסול בחסרון בית קיבול.<br />ולא כך הוא.<br />אין שני דינים אלו נובעים אחד מהשני, אלא ששני הדינים פשוטי כלי עץ ומיטלטל מלא - ענינם וגדרם אחד, שהרי נלמדו באותו לימוד עצמו.<br />שק - ענינו כלי שתפקידו לטלטל דברים כאשר הוא מלא.<br />וכל כלי (למרות היותו כלי גמור) שאין תפקידו לטלטל דברים כאשר הוא מלא - בין משום שהוא גדול מדאי, ובין משום שאין לו כלל בית קיבול - הרי שאינו שק. ובתור שכזה, אם הוא עשוי מעץ, הוא אינו מקבל טומאה.","125","","4766","True","True","False","","132","95.86.75.130","0","8742","מנחות|כט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);