var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=86891;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("86891","0","איך אפשר להקשות על הלכה מ&quot;המדע&quot;?","01/03/21 10:52","יז אדר","תשפ&quot;א","10:52","אליצפן","התלמוד (במסכת פסחים דף צד עמוד א), קובע את פרק הזמן בין  עלות השחר לזריחה, ובין השקיעה לצאת הכוכבים.<br /><br />כל הקביעות מבוססות על &quot;<span class='bordeaux'><b>מדע</b></span>&quot; שכיום ידוע שהוא <span class='bordeaux'><b>לא נכון</b></span>.<br /><br />אמר רבא: <span class='bordeaux'><b>שיתא אלפי פרסי הוי עלמא, וסומכא דרקיעא אלפא פרסי</b></span>. חדא גמרא וחדא סברא. סבר לה כי הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמה מהלך אדם בינוני ביום - עשר פרסאות. מעלות השחר ועד הנץ החמה חמשה מילין, משקיעת החמה עד צאת הכוכבים חמשה מילין, נמצא עוביו של רקיע אחד מששה ביום. <br /><br />על זה מקשים קשויות המסתיימות ב&quot;תיובתא&quot;, קרי קושיא שאין עליה תשובה.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>מיתיבי</b></span>, רבי יהודה אומר: עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. תדע, כמה מהלך אדם בינוני ביום - עשר פרסאות, ומעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין, משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין, נמצאת עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. <span class='bordeaux'><b>תיובתא דרבא, תיובתא דעולא! תיובתא</b></span>. <br /><br />לימא תיהוי <span class='bordeaux'><b>תיובתא </b></span>דרבי יוחנן? - אמר לך: אנא ביממא הוא דאמרי, ורבנן הוא דקא טעו, דקא חשבן דקדמא וחשוכא. <br /><br />לימא תיהוי <span class='bordeaux'><b>תיובתא </b></span>דרבי חנינא? - לא, (בראשית יט) ויאיצו שאני. <br /><br />תא שמע: מצרים היא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, ומצרים אחד מששים בכוש, וכוש אחד מששים בעולם, ועולם אחד מששים בגן, וגן אחד מששים בעדן, ועדן אחד מששים בגיהנם, נמצא כל העולם כולו ככיסוי קדירה לגיהנם! - <span class='bordeaux'><b>תיובתא</b></span>. <br /><br />תא שמע, דתנא דבי אליהו, רבי נתן אומר: כל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב. תדע, שהרי אדם נותן עינו בכוכב אחד, הולך למזרח - עומד כנגדו, לארבע רוחות העולם - עומד כנגדו. מכלל דכל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב! - <span class='bordeaux'><b>תיובתא</b></span>. <br /><br />תא שמע: עגלה בצפון ועקרב בדרום, וכל הישוב כולו אינו יושב אלא בין עגלה לעקרב, וכל הישוב כולו אינו הוה אלא שעה אחת ביום. שאין חמה נכנסת לישוב אלא שעה אחת ביום. תדע, שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב, חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם! <span class='bordeaux'><b>תיובתא</b></span>. <br /><br />תא שמע, דאמר רבן יוחנן בן זכאי: מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר +ישעיהו יד+ אעלה על במתי עב אדמה לעליון, יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע, בן בנו של נמרוד הרשע, שהמריד את כל העולם כולו עלי במלכותו. כמה שנותיו של אדם - שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה. שנאמר +תהלים צ+ ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה, מן הארץ עד לרקיע - מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה, ובין (כל) רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, וכן בין כל רקיע ורקיע, +ישעיהו יד+ אך אל שאול תורד אל ירכתי בור! <span class='bordeaux'><b>תיובתא</b></span>. <br /><br />מפתיע ביותר הם דבריו של רבינו חננאל:<br />ואע&quot;פ שהחוזים בכוכבים <span class='bordeaux'><b>שבזמן הזה</b></span>, מדברים דברים <span class='bordeaux'><b>המכחישין, לא משגיחינן</b></span> להו, אלא אנו מוזהרים דברי רבותינו כתקנתם <span class='bordeaux'><b>ולא לחוש </b></span>לדברי זולתם.","502","","1159","True","True","False","","458","84.229.46.208","0","0","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86892","86891","התשובה : זו לא קושיה מהלכה למדע","01/03/21 11:54","יז אדר","תשפ&quot;א","11:54","עלי","המדע שכתב הכותב עליו אינו אלא 'אגדתא' = תפיסות פילוסופיות רעיוניות ולעתים סימליות שהיו מקובלות בקרב חכמי ישראל , שנאמרו לעתים כאילו הן מידע מדעי אך אינו אלא מידע טיפולוגי רעיוני, ולכן יכולה להיות סתירה לכאורה ( ואתה רואה שהשמים לא נפלו בגלל סתירות כאלו ועדיין העולם קיים ) בין הניסיון למידע כזה. הניסיון המצוי הוא נכון בעיני חז&quot;ל ורק הוא נכון, כלומר שמהלך אדם בינוני ביום הוא עשר פרסאות. כל השאר הן 'אגדתא' וכנראה שגם אין קשר ביניהם ולכן הסתירות קיימות ועולם כמנהגו נוהג. מה שנשאר הוא להבין את האגדתות מבחינה רעיונית. את אחת מהן הסברתי באשכול נפרד - 'כל העולם כולו'.","209","","1159","True","True","False","","82","84.110.114.25","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86902","86891","אולי ניתן להבין עפ&quot;י מאמרו של הרמח&quot;ל","01/03/21 15:25","יז אדר","תשפ&quot;א","15:25","אבי גרינבלט","מאמר המתייחס לאגדות חז&quot;ל ומאפשר לנו לקבל מושג בהגדרת הדברים תוך התייחסות לדעת רבינו חננאל ומאידך לדעתו של הרמב&quot;ם רמח&quot;ל מבהיר שגמרות ייחודיות כגון שלנו הן למעשה משלים לתיאורי חז&quot;ל אשר ביקשו להעביר לנו אלא שלא רצו שיובנו ע&quot;י כל אחד אם אינו ראוי להם. <br /><u>רבינו חננאל : </u><br />&quot;ואע&quot;פ שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה, מדברים דברים המכחישין, לא משגיחינן להו, אלא אנו מוזהרים דברי רבותינו כתקנתם ולא לחוש לדברי זולתם&quot;, כוונת חז&quot;ל לסתרי התורה שאותם דברים ממשילים אותם.<br /><u>רמב&quot;ם:</u><br />&quot;לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים&quot;, אין להתייחס למובא בחז&quot;ל כאמת מדעית, כוונותם לשימוש במשליה, ולא לסתרי התורה שהם באים לשרת . כך עלינו להתייחס לאותן אגדות המופיעות בחז&quot;ל.","539","","1159","True","True","False","","74","77.124.115.70","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86918","86891","כבר כתבתי הודעה שמסבירה את...","01/03/21 18:15","יז אדר","תשפ&quot;א","18:15","אליעזר מ ש","הכוונה הכללית של הסוגיא . ובזה מתיישבות התמיהות .  [כותרת הודעתי: ''מהאסטרונומיה במקורותינו בגמרא''.]<br />2] לגבי ה'הוא אמינא'' שהזמן שעובר מהשקיעה עד צאת הכוכבים הוא שישית מהזמן שמהזריחה לשקיעה, ולמסקנה, זה מהלך 4 מיל. יש בזה שני פירושים או יותר. יש פירוש של המהר''ל והגר''א, שהכוונה ,הזמן שמהשקיעה כפשטה, שראינו שירד גוף השמש מתחת לאופק מערב עד שיצאו כל הכוכבים גם הקטנים ביותר.ולפי ר''ת ועוד הכוונה מהתחלת היחלשות אור השמש עד שייראו ג' כוכבים בינוניים. <br />3] וראה כאן בש''ס שטיינזלץ בשם הגאונים, שזו סוגיא באגדתא ולא להלכה. והראיה לזה, כי אם הכוונה ב'הוא אמינא' שהזמן שהוא ספק יום או לילה הוא כך, למה לא הביאו הברייתא המובאת בזה במס' שבת בפרק: 'במה מדליקין' והקשו ממנה?גם לפי המהר''ל והגר''א ,וגם לפי ר''ת ועוד ראשונים, לא כל הזמן הזה[הילוך 4 מיל] הוא להלכה ספק יום או לילה, אלא, בתוך הזמן הזה, יש זמן של הילוך שלשת רבעי או שני שליש מיל או מעט יותר, שהוא להלכה ספק יום או לילה, וכל זה לא מוזכר כאן כלל.  ה''תיובתא'' כאן, שונה מרוב ה''תיובתא'' בתלמוד, שמשמעה נדחה מההלכה למעשה. וכאן זה רק כעין הלכה לעניין להתבונן בבריאה בפועל ה' . <br />4] למה הכוונה בפי' רבינו חננאל שצטטת? הרי דברי רבא סליקו בתיובתא [דבריו, או לפי הסברי הנכון, איך שהייתא 'הוא אמינא להבין בדבריו]אז מה הבעיה אם דברי החוזים האסטרונומים סותרים לדבריו? והכלל של 'עגלה בצפון ועקרב בדרום וכו' ,וכן הכלל של 'כל הישוב כולו תחת כוכב אחד הוא עומד' זה מתאים לאסטרומנומיה שבזמנו?(וגם בזמננו) ואם כוונתו לשני המאמרים הנוספים, הרי המאמר שמדבר על עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה, מובא גם במסכת חגיגה פרק ב' ושם מפרש רבינו חננאל שזה מ'סתרי תורה' ואין לחפש מרחק זה במובן הפשטני. גם המאמר מצרים ארבע מאות פרסא וכו' הרי רק תחילתו כפשטו והמשכו באגדתא עמוקה, וכפי שכבר פרסם בזה הודעה כאן בפורום -'עלי'. יתכן וכוונת רבינו חננאל לכלל התפיסה האסטרונומית של תיאורית הגלגלים של חכמי יון שהייתה מקובלת דורות רבים וגם בזמנו, שבהמשך הסוגא אנו רואים שחכמי ישראל דחוה ולא קבלוה[במאמר המתחיל ''חכמי ישראל אומרים גלגל עומד'' וכו'] ואכן תפיסת חכמי ישראל בזה כפי המדע המודרני, כמו שכבר כתוב בהערות בש''ס שטיינזזלץ - אבן ישראל, וש''ס שוטנשטיין .וגם זה לא נוגע הלכה למעשה, אלא לדעת בבריאה. וכשמברך בברכת הלבנה ''אשר במאמרו ברא שחקים'' וכו' יבין יותר במה שמברך.","610","","1159","True","True","False","","84","62.128.56.106","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86894","86892","אבל חז&quot;ל מתייחסים לזה כמדע עובדתי","01/03/21 12:12","יז אדר","תשפ&quot;א","12:12","אליצפן","כי כל קושיא מסתיימת <span class='bordeaux'><b>ב&quot;תיובתא</b></span>&quot;&quot;<br /><br />כלומר העובדה ה'מדעית&quot; <span class='bordeaux'><b>נצחה </b></span>את הקביעה ההלכתית.","502","","1159","True","True","False","","122","84.229.46.208","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86920","86892","אכן, בש''ס אבן ישראל שטינזלץ מביא...","01/03/21 18:48","יז אדר","תשפ&quot;א","18:48","אליעזר מ ש","מהגאונים, שכל הסוגיא היא דברי אגדתא.<br />2]אמנם, בהודעה שפרסמתי,[מהאסטרונויה במקורותינו בגמרא] הסברתי שניים מהמאמרים שבסוגיא, ככללים בסיסיים ידועים גם בימיהם, במבוא לאסטרנומיה. [ושכונת התלמוד לומר, שמהם תלמד כפשוטו על מבנה הארץ והשמים בעולם הזה]וביניהם, הסתכלות כוללת מכדור הארץ לכוכבים, ולמקומו ביקום הנראה, בעין רגילה. מדידת פרילקסה לשמש, וכן לכוכבים, במדידת טריגונלציה. שבכלל כוונת המאמרים וארבעת הכללים, שהארץ כדור קטן שמרחף ביקום, וקטן מאד ביחס לגודל המינימלי של השמש, ולמרחק המינימלי  אליה, ולמרחק לכוכבים, ולמרחק שביניהם. אלו היו דברים ידועים בזמן עריכת התלמוד, ומפורשים בספר של תלמי פטולימיוס [בטולימיוס] שהיה בזמן רבי עקבא ותלמידיו.[לפי ההסטוריה של האסטרונומיה היונית העתיקה , מדידת הפרילקסה לשמש מופיעה לראשונה אצלו] אמנם, מדברי רז''ל בכמה מקומות, מובן, שהיו להם בעניין זה עצמו, ידיעות נוספות על פני חכמי יון שבימיהם. לדוגמא, ממאמר שמואל בברכות נ''ח: ''מאי כימה כמאה כוכבי'', שממש בין כוכבי 'כימה' שהיא קבוצת כוכבים קטנה שהיא חלק ממזל ''טלה'',[כך זה ע''פ תנא דבי אליהו , רש'י, תוס', רד''ק על המקרא, וראב''ע, והיינו ה''פליאדות''] יש כמאה כוכבים, שאיננו רואים אותם, כיון שהם קצת יותר קטנים, או קצת יותר רחוקים.(''קצת'' בקנה מידה יחסי) ולא מדובר על עוד המון כוכבים שנוכל לראות שם אם נצפה יותר לעומק, כי זה לא מהווה אינדיקציה [סימן או הוכחה] למרחק המינימלי שבין כוכבי כימה הנראים, וזה נכלל כבר במאמר ריש לקיש, לעיל בברכות ל''ב, שמעל המזלות הנראים בעין רגילה, יש עוד טרילוני כוכבים המסודרים בקבוצות ענקיות וקבוצות של קבוצות וכו' - ''גיסטרא'' ו''קרטון'' ו''רהטון'' וכו' = 'גלקסיה' ו'צביר גלקסיות', או גלקסיה גדולה המוקפת בגלקסיות ננסיות. ו'צביר על' וכו' . וממאמר שמואל בברכות נ''ח 'מאי כימה' וכו', מתברר, שהייתה לשמואל לחז''ל מסורת, שהמרחק המינימלי בין כוכבי 'כימה' הנראים, ולפי החישוב, גם המרחק המינימלי מהארץ אליהם, הוא הרבה יותר גדול מהמרחק המינמלי העולה ממדידת ה'טריגונלציה' [נקראת גם 'פרילקסה'] לכוכבים, העולה מ''כל הישוב כולו תחת כוכב אחד הוא עומד''. טוב ללמוד כללים אלו, כבסיס לדרך התבוננות.","610","","1159","True","True","False","","82","62.128.56.106","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86897","86894","אה&quot;נ","01/03/21 13:10","יז אדר","תשפ&quot;א","13:10","אור חדש","מבחינתם כל הנ&quot;ל היו באותו גדר של נתונים שיש ליישבם עם המוקדמים (וממילא המוסמכים) יותר","458","","1159","True","True","False","","73","77.139.145.160","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86921","86894","יש הסברים שונים ל''תיובתא'' והם:","01/03/21 18:55","יז אדר","תשפ&quot;א","18:55","אליעזר מ ש","1]קודם כל, ברור, שזה לא כמו ה''תיובתא''שיש בדרך כלל בתלמו. כי בכללי התלמוד [לרבי שמואל הנגיד המקובלים מפי רבינא ורב אשי ע''ה] כתוב, ש''קשיא'' לא נדחה מההלכה, מה שאין כן ''תיובתא'' נדחה מההלכה. כלומר, מאמר הלכה למעשה שנדחה מפני מאמר אחר שממנו עולה הלכה למעשה אחרת. וכאן, אין הלכות למעשה, אלא, רק התבוננות בבריאה, או מה לכוון בברכת קדוש לבנה כשאומר:''אשר במאמרו ברא שחקים'' וכו', או בשעה שרואה כוכבים ומזלות כסדרם שמברך ''עושה בראשית''. <br />2]אמנם, כלל כוונת הסוגיא, כבר הסברתי בהודעתי כאן בפרום, שכותרתה: ''מהאסטרונומיה במקורותינו בגמרא'', ובזה מתיישבות התמיהות, בעזרתו ית'.","610","","1159","True","True","False","","86","62.128.56.106","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86898","86897","ואם היום מתברר שכל זה לא נכון","01/03/21 14:35","יז אדר","תשפ&quot;א","14:35","אליצפן","האם בשל כך נשנה את ההלכה לפי <span class='bordeaux'><b>המדע הנוכחי</b></span>?","502","","1159","True","True","False","","105","84.229.46.208","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86899","86898","מי זה","01/03/21 14:46","יז אדר","תשפ&quot;א","14:46","אור חדש","<b>נ</b>שנה?<br />אתה לא תפסוק כלום<br />לי ברור שצריך לפסוק לפי האמת המבוררת לדייני הדור ופוסקיו לפי המתברר ע&quot;י אנשי המחקר שבדור, וכמו שסמכו התנאים על תודוס הרופא בזמנם<br />ישנם מבין חכמי ישראל שלא מוכנים לוותר על 'האמת המדעית' של הגמרא בשביל חוקרי זמננו ולכן לא משנים בפסיקה, ודבריהם חסרי הגיון וביסוס תורני בחז&quot;ל והגמרות (למרות שניתן למצוא לו רמזים בראשונים, למשל בר&quot;ח שהבאת)<br />יש שסבורים שהדין אמת גם אם הנימוק לו לא נכון<br />יש שיגידו שאומנם דין הגמ' נכון אלא שנאמר על מציאות שלא התבררה לנו מספיק (דרך מעודנת לומר שטעו לטעמי, אני אישית סולד מרמאות שכזו)<br /><br />תוכל לראות את הגישות השונות למשל בפולמוס הריגת כינה בשבת אחר שהתברר לנו שצדקה הגמ' בהו&quot;א וביצי הכינים הינן באמת ביצי כינים שפרות מהן","458","","1159","True","True","False","","85","93.173.125.127","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86905","86899","ומה תאמר על דברי ר&quot;ת","01/03/21 15:40","יז אדר","תשפ&quot;א","15:40","אליצפן","התלמוד אומר (שם צד ע&quot;ב):<br /><span class='bordeaux'><b>חכמי ישראל</b></span> אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה <span class='bordeaux'><b>למעלה </b></span>מן הרקיע, <br /><span class='bordeaux'><b>וחכמי אומות העולם</b></span> אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה <span class='bordeaux'><b>למטה מן הקרקע</b></span>. א<span class='bordeaux'><b>מר רבי</b></span>: ונראין דבריהן מדברינו, שביום מעינות צוננין, ובלילה רותחין. <br /><br />שיטה מקובצת מסכת כתובות דף יג ע&quot;ב<br />שמעתי משמו של ר&quot;ת ז&quot;ל שהיה אומר כן:…דאע&quot;ג <span class='bordeaux'><b>דנצחו חכמי אומות העולם לחכמי ישראל </b></span>היינו נצחון בטענות, אבל <span class='bordeaux'><b>האמת </b></span>הוא כחכמי ישראל, והיינו דאמרינן בתפלה '<span class='bordeaux'><b>ובוקע חלוני רקיע</b></span>'. .","502","","1159","True","True","False","","106","84.229.46.208","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("87012","86899","יש הסבר נכון בעניין הכינים,שאין טעות","04/03/21 08:41","כ אדר","תשפ&quot;א","08:41","אליעזר מ ש","","610","","1156","False","True","False","","74","62.128.56.185","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86903","86902","אבל הדיון כאן הוא בהלכה","01/03/21 15:31","יז אדר","תשפ&quot;א","15:31","אליצפן","קביעת הזמן בין עלות השחר לזריחה ובין השקיעה לצאת הכוכבים.<br /><br />איך זה מסתדר עם תיובתות המבוססות  <span class='bordeaux'><b>על נושאים הקשורים לסתרי תורה</b></span>?","502","","1159","True","True","False","","114","84.229.46.208","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86904","86903","כמה פסקי הלכה יש בדף הזה ?","01/03/21 15:33","יז אדר","תשפ&quot;א","15:33","אבי גרינבלט","הדף כדבריך מלא במידע שלא מתחבר עם המדע.<br />התשובה ניתנה ע&quot;י ר&quot;ח ורמב&quot;ם.<br />שאלתך התייחסה לדברי ר&quot;ח ועל כך הבאתי את דברי רמח&quot;ל.<br /><br />(בדפים קי ואילך , מאבדים את הצפון לגמרי...זוגות ושדים)","539","","1159","True","True","False","","60","77.124.115.70","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86922","86903","נמסר מהגאונים שהכל כאן דברי אגדה ולא...","01/03/21 18:58","יז אדר","תשפ&quot;א","18:58","אליעזר מ ש","הלכה. כך מובא כאן בש''ס שטיינזלץ - אבן ישראל.","610","","1159","True","True","False","","90","62.128.56.106","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86919","86904","כשנגיע לדף קי נדון.","01/03/21 18:31","יז אדר","תשפ&quot;א","18:31","אליצפן","","502","","1159","False","True","False","","100","84.229.46.208","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86913","86905","מה השאלה?","01/03/21 17:08","יז אדר","תשפ&quot;א","17:08","אור חדש","ר&quot;ת סבר שכיוון שמקובל שהתפילות נתקנו בידי אנשי כנה&quot;ג שנביאים בתוכם הרי שידעו המציאות הממשית בכח נבואה וזה גובר על ראיות שכליות<br /><br />למה בכ&quot;ז טעה ר&quot;ת?<br />א'- לא ברור מי בדיוק תיקן התפילות ומה היה חלקם של הנביאים במעשה<br />ב'- גם א&quot;ת שחגי זכריה ומלאכי הם שתיקנו תפילות אלו הרי שהנביאים דיברו נבואתם לא בהתאם לאמת האבסולוטית (כטעות ר&quot;ת) אלא בהתאם לתפיסת בני האדם שהרי לא ללמד קוסמולוגיה ופיזיקה באו אלא לעורר לבבות בני דורם לעבודת ה' אהבתו ויראתו וממילא השתמשו במשלים כפי תפיסת בני דורם ולא כפי האמת ואין להוכיח דבר מדבריהם בענייני המדע<br />וזכור לי ש<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=363'>בספרו</a> הגדול של הרב אביגדור יש ראיות רבות להנ&quot;ל","458","","1159","True","True","False","","59","93.173.125.127","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86923","86905","יש הסבר נכון לדברי חכמי ישראל ולתפילה","01/03/21 19:07","יז אדר","תשפ&quot;א","19:07","אליעזר מ ש","1] לגבי נוסח התפילה ביוצר לשחרית של שבת: ''ובוקע חלוני רקיע'' מפרש בפי' רבינו יהודה בר יקר - רבו של הרמב''ן על זהרי חמה הנראים באויר כמו דרך חלון . והוא מלשון המקרא[ישעיהו] 'אז יבקע כשחר אורך' ושם בפי' רש''י: ''אור השחר הנראה בין העבים''. <br />2]ולפי זה, הכוונה לא לגוף השמש, אלא לאור השחר, לקרינת השמש, המגיעה לשכבות הרקיע הראשון שסביב כדור הארץ, ה''אוהל'' ה''גלגל'' ה''וילון'', שהוא לפי פי' ראב''ע ורמב''ם ורד''ק ומלבי''ם הרקיע שנברא ביום השני. והקרינה נהפכת לאור נראה על ידי הרקיע הזה . ולפי זה, יש גם פירוש נכון לדעת חכמי ישראל, וכן  לדברי ר''ת שהובאו בשטמ''ק.[בל''נ אקווה עוד לכתוב]","610","","1159","True","True","False","","93","62.128.56.106","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86924","86913","ר''ת לא טעה , יש הסבר נכון בדבריו אקווה","01/03/21 19:09","יז אדר","תשפ&quot;א","19:09","אליעזר מ ש","עוד לכתוב, בעזר האלוה.","610","","1159","True","True","False","","79","62.128.56.106","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86956","86913","ב''ה ביאור ר''ת והתפילה ור''ת לא טעה","02/03/21 16:46","יח אדר","תשפ&quot;א","16:46","אליעזר מ ש","דברי ר''ת והראשונים שכתבו כמוהו,ש''חמה מתחילה לכנס בעובי הרקיע'', שאור היום ומראה השמש כמו שהוא משתקף אלינו בשכבות הרקיע הראשון = האטמוספירה, מתחיל להיחלש. שהרי הרקיע הראשון הוא שמקבל את הקרינה הבלתי נראית של השמש והופך אותה לאור נראה.וב''עובי'' שלו, נמצא האור, לא למעלה ממנו.  וכמ''ש בתוספות הרא''ש שבת ל''ה שאור החמה מתחיל היות 'כהה' ,<br />2] גם המאירי כותב שם את המושגים האלה בלשון קצת שונה, וגם ממנו אפשר להבין למה הכוונה. שהשקיעה היא תהליך שמתחיל אור השמש והמראה שלה להחלש בהדרגה בעובי שכבות האטמוספירה, עד שנהיה חושך רב  הרי גם ריטב''א ור''ן כתבו את המושגים האלה והמילים האלה -של חמה שמתחילה להכנס בעובי הרקיע, על התחלת השקיעה. ועל סוף שקיעה -שחמה נכנסה בעובי רקיע.. וודאי שהם ידעו שבלילה השמש מאירה לצד השני של כדור הארץ, שהרי הם הסכימו לפירושו של בעל המאור על הרי''ף מסכת ראש שנה דף כ. בעניין ''קו התאריך''. גם, כניסת חמה לעובי הרקיע , משמעו שהאור מתחיל לעבור לצד השני של כדור הארץ דרך שכבות עובי הרקיע הנטויות מעליו. <br />3] ''האל הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח''- אור השחר בתחילה נראה במקום אחד או שניים במזרח, ואחר כך מתחזק ומתפשט בהדרגה לצדדין, עד שהאירו כל פני מזרח, ודומה לדלת שנפתחת. ''ובוקע חלוני רקיע''- האור בוקע דרך שכבות הרקיע הראשון שסביב כדור הארץ(ה'אטמוספירה') שהם הופכות את קרינת השמש לאור נראה. ו''חלוני רקיע'' פי' רבינו יהודה בר יקר, שזהרי חמה נראים באויר כמו דרך חלון, מלשון: ''וקרע לו חלוני''. ולשון: '' בוקע'' מהנביא ישעיהו: ''אז יבקע כשחר אורך'', ושם ברש''י אור השחר הבוקע (בין?)בעבים . ו''חלון'', משמעו, שכל יום נראה את השמש זורחת במקום שונה מעט מיום אתמול .[וכ''כ בסידור בית יעקב שהם 'גלילי השמש, וכ''כ הרמ''א]וזה סימן לכך שכעת כדור הארץ בזוית נטיה שונה מעט ביחס למישור בינו לשמש [מבחינת הכוון] ולכן , חלק אחר מהרקיע הראשון מואר. זה כמו לשל חלון משוכלל שמחולק לחלקים, וכל יום מאיר חלק שונה מעט.<br />4] ומכאן נעבור לדברי ר''ת שהובאו ב''שיטה מקובצת'' על המחלוקת השניה בין חכמי ישראל לחכמי אומות העולם, שאפע''פ שנצחו חכמי אומות העולם בראיות, האמת עם חכמי ישראל, כמו שכתוב: ''ובוקע חלוני רקיע''. ההסבר, ששם דנים אם יש ובאיזה אופן  השפעת חימום [ניכרת]מהצד המואר של כדור הארץ, לצד החשוך. וחכמי אומה'ע סברו, דרך האויר=שכבות הרקיע הראשון = האטמוספירה . ועל זה אמר ר''ת, שזה לא נכון, כי לשון: ''ובוקע'' משמע על דבר שרק עכשיו נבקע ונפתח.  אלא, השפעת החימום המסוימת, היא דרך הים. אמנם, לענ''ד, דברי ר''ת הם כאסמכתא, ולא ראיה גמורה. כי אפשר לומר, שלשון: ''ובוקע'' על האור, ולא על השפעת חמימות מסויימת.","610","","1158","True","True","False","","62","62.128.56.106","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86933","86918","מהלך אדם ביום","01/03/21 23:20","יז אדר","תשפ&quot;א","23:20","אמת הארץ","מתברר שכלל מהלך אדם ביום 40 מיל תקף בכל התנ''ך ודרכו נתן לשחזר כל התנ''ך במרחב ובזמן, בפרט כל המסעות של בני ישראל במדבר, ומהלך אבות. וראה למשל<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.truthofland.co.il/masaot/journeys_with%20pictures.htm'>מאמר מסעות בני ישראל</a><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.truthofland.co.il/vayetze/vayetze.pdf'>מאמר על מסעות יעקב</a><br /><br />ויש קשר בין <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.truthofland.co.il/twilight/twilight.htm'>בין השמשות</a> לרוחב הארץ. ראה מאמר <br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.truthofland.co.il/twilight/twilight.htm'>בין השמשות</a><br /><br />וברייתא &quot;עגלה בצפון וכו'&quot; קשורה לכיונים של כותל מערבי וכתל מזרחי של הר הבית ולארץ ישראל 400 על 400 פרסה. <br />למשל, ישוב שעה אחת ביום כי במעמוד השחר עד צאת הכוכבים תוך 15 שעות שמש מהלכת 6000 פרסה, ותוך שעה 6000/15=400 פרסה<br />ויתר הדברים באתר<br><br><b>כתובות אינטרנט נלוות:</b><br><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.truthofland.co.il'>אמת הארץ</a>","822","","1159","True","True","False","","51","212.76.102.11","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86966","86922","איפה זה מופיע בגאונים?","03/03/21 08:43","יט אדר","תשפ&quot;א","08:43","אליצפן","","502","","1157","False","True","False","","87","84.229.46.208","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86925","86924","[ללא נושא]","01/03/21 19:25","יז אדר","תשפ&quot;א","19:25","אור חדש","","458","","1159","False","True","False","","73","93.173.125.127","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86973","86966","איני יודע, אבל כך כתוב בשטיינזלץ. וגם..","03/03/21 10:15","יט אדר","תשפ&quot;א","10:15","אליעזר מ ש","מובן בפשיטות, שכל הסוגיא היא דברי אגדתא, ולא הלכה למעשה. איזה הלכה למעשה לומדים מ''כל הישוב כולו תחת כוכב אחד הוא עומד''וכו', או איזה הלכה למעשה נפרכת מהמאמר הזה? וכן מהמאמר: ''וכל הישוב כולו לא הווה אלא שעה אחת ביום'', או המאמרים הנוספים: ''מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה'' וכו'.<br />*וברבינו חננאל על מסכת חגיגה פרק ב' - ''אין דורשין'', כתב, שכל המאמר הזה הוא מסתרי התורה ואינו כפשטו. ולכן ברור, שכל ה''תיובתא'' שבסוגיא הזו, אינו כשאר התיובתא שבכל התלמוד, שמשמעה, שנדחה מההלכה למעשה. אלא, כלל כוונת הסוגיא, כמו שהסברתי בהודעתי, שכותרתה: ''מהאסטרונומיה במקורותינו ובגמרא''.","610","","1157","True","True","False","","76","62.128.56.114","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86977","86973","וכי על דברי הלכה מסתרי תורה  מקשינן.?","03/03/21 11:44","יט אדר","תשפ&quot;א","11:44","אליצפן","1. האם באיזה שהוא מקום התלמוד מקשה (משיב) על דברי הלכה מסתרי תורה? כך שאם בנושא שלנו הוא מקשה מעובדות 'מדעיות' , הרי שהוא רואה בכל 'עובדה' בעלת השלכה הלכתית ולא דברי אגדה. ומסיים כל מקור 'מדעי' ב&quot;תיובתא&quot;.<br /><br />2. איפה ר&quot;ח אומר את מה שאתה מייחס לו במסכת חגיגה? הוא מדבר של על <span class='bordeaux'><b>קבלה</b></span> - קרי מסרות ולא סתרי תורה כפי מובנה של מילה זו בימינו.<br /><br />וכי על דברי הלכה <span class='bordeaux'><b>מסתרי תורה</b></span> מקשינן?","502","","1157","True","True","False","","91","84.229.46.208","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א",""),new Message("86988","86977","ציטוט מלא מפי' רבינו חננאל למס' חגיגה","03/03/21 16:22","יט אדר","תשפ&quot;א","16:22","אליעזר מ ש","בדף י''ג.''כתוב בספר בן סירא במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן, ואין לך עסק בנסתרות. והדברים שנאמר: 'מהלך ת''ק שנה' דברי קבלה הן. הלא תראה, שהן מועתקין מפי ריב''ז שהיה בימי הבית, ולא נשאר לו דבר קטן, ולא דבר גדול, אלא הכל קבל בקבלה מרבו. ומפורש בו, דבר גדול מעשה מרכבה, דבר קטן הויות דאביי ורבא. ואין הדברים הללו באין משקול הדעת, ואין צריך להסתכל בהן וכו'<br />2]ושם בגמרא בדף י''ג: ''תנא סנדלפון שמו ,הגבוה מחבריו מהלך חמש מאות שנה וכו' , גם מכאן רואים שמהלך חמש מאות שנה זה מושג רוחני, שהרי מעלת המלאך על חבריו היא בידיעת הבורא, ולא במושגים חומריים של מדידת ק''מ. וכמו שכתב בזה בהלכות יסודי התורה לרמב''ם.<br />3]עוד בפי' רבינו חננאל שם בדף י''ב:.''י' דברים נבראו ביום הראשון וכו', האור שנברא ביום הראשון וכו', ר''ל אמר וכו', אלו כולן מדרשות הן, ואין מדקדקין עליהן להשוותן למה שהדעת מתקבלת מהן&quot; וכו'<br />4] כאן בהגדה על נ''נ הרשע , נראה לפרש שריב''ז לקח מהלך 500 שנה גם כמובן לעומק העניין שיקח לאדם הרבה זמן ללמדו , ולא יספיק ב70 שנה. <br />5] ברור, שהסוגיא כאן בפסחים צ''ד עוסקת בדברי הגדה, וה''תיובתא'' כאן שונה משאר תיובתא'' שבש''ס. וכאן משנמעו, להבין נכון בעולם, שגם זה מצוה. כי איזה הלכה למעשה אנו נלמד מ''כל הישוב כולו תחת כוכב אחד הוא עומד''? או איזה הלכה למעשה נסתרת מכאן? וכן המאמרים האחרים. והתוס' מציין, שלפי הפשט המאמרים סותרים זה לזה, ולא מיישב, ולא כותב בלשון: 'תימה'. כי נראה שכוונת התוס' לומר שהם דברי הגדה שלא כפשטם. [כלומר, חלק מהם, וחלק מהם כללים בסיסיים באסטרונומיה, כמו שהסברתי.  שכוונת התלמוד, שאם תרצה ללמוד על מבנה העולם הזה כפשטו, תלמד מהם.]","610","","1157","True","True","False","","86","62.128.56.106","0","86891","פסחים|צד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);