var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=8575;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","61"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("8575","0","הערות בדיני העצים","31/03/11 23:03","כה אדר ב","תשע&quot;א","23:03","המכריע","א. איכא בינייהו חדתי. לכאורה באו לאפוקי דלא תימא דאיכא בינייהו מביתו, דלר&quot;א בן שמוע דדריש להיקש לחדתי אכן צריך להביא מביתו. אלא כל הנפ&quot;מ היא דלר&quot;א בר' שמעון א&quot;צ חדתי, אבל מהיכן באין לא פליגי. וטעמא פשוט דאין היקש למחצה ולכן לרא&quot;ב שמוע תרתי שמעת מיניה. אדרבה קצ&quot;ב לראב&quot;ר שמעון מדוע יליף מהיקישא רק מביתו ולא חדתי.<br /><br />ב. הגמ' מקשה מעובדא דדוד וארונה. כבר הבאנו בזבחים דהראיה מהמפורש במקרא דדוד אכן הקריב (לאחר ששילם). וצ&quot;ל דלא היה מסתברא להש&quot;ס לחלק בין במת יחיד לבמת ציבור.  ומה שנדחקת הגמ' בחדתי, היינו רק לרא&quot;ב שמוע, אבל לראב&quot;ר שמעון א&quot;צ לזה. ועובדא דאלישע שהשתמש בכלי הבקר שחרש בהן, הרי היה בזמן הבית ולא היתה שם הוראת שעה, וע&quot;כ לא היה זה כלל קרבן.<br /><br />ג. מה שפירש&quot;י חרוץ, יפה ומצויר, לכ' צ&quot;ב מדוע לא יפרש לשון חריצים, ומסייע לדישה חריצים לצד יתידות.","199","","4781","True","True","False","","1088","95.86.122.34","0","0","מנחות|כב ע&quot;א",""),new Message("8580","8575","הנה שמתיך למורג חרוץ","01/04/11 00:57","כו אדר ב","תשע&quot;א","00:57","דוד כוכב","כך אכן פירש רש&quot;י את אותו הפסוק במסכת עבודה זרה דף כד ע&quot;ב: &quot;למורג חרוץ - טרוף בפגימות והן פיפיות&quot;.<br />וכן ברש&quot;י מסכת ברכות דף נה ע&quot;א: &quot;מוריגי בהמה - כל בשר שבבהמה שאינו חלק אלא דומה למורג חרוץ שאינו חלק&quot;.<br />וברש&quot;י מסכת שבת דף פא ע&quot;א: &quot;מוריגי בהמה - כל בשר שיש בבהמה העשוי כמורג שהוא פגום וחרוקה כמורג חרוץ חדש&quot;.<br /><br />ונראה שרש&quot;י כאן בא לבאר את הקשר בין לשון חריצי המורג, ללשון זהב חרוץ, (באיוב מא, כב; תהלים סח, יד; משלי יב, כז). שכשם שזהב חרוץ הוא זהב יפה, כך חריצי המורג הריהם כקישוטים.","125","","4780","True","True","False","","213","212.76.119.250","0","8575","מנחות|כב ע&quot;א",""),new Message("8597","8575","ברש&quot;י &quot;יפה ומצמיד&quot;, לא &quot;ומצוייר&quot; !","03/04/11 09:12","כח אדר ב","תשע&quot;א","09:12","Almuaddib","הקושיה אינה על רש&quot;י, אלא על מי שהגיה ברש&quot;י, ובכך תלה בו קושיה.<br /><br /><br />הבה נראה בדברי רש&quot;י:<br /><br />מקור 1: עבודה זרה דף כד עמוד ב: <br /><br />&quot;מאי מוריגים? אמר עולא: מטה של טורביל. מאי מטה של טורביל? עיזא דקורקסא דדיישן. אמר רב יוסף: מאי קרא? &quot;הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדוק וגבעות כמוץ תשים&quot;. &quot;<br /><br />מקור 2: מסכת מנחות דף כב עמוד א <br /><br />מאי מוריגים? אמר עולא: מטה של טרבל. <br />מאי מטה של טרבל? אמר רב יהודה: עיזא דקורקסא דדשו בה דשתאי.<br /> אמר רב יוסף: מאי קראה? &quot;הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים&quot;.<br /><br />רש&quot;י על ע&quot;ז:<br />&quot; טורביל עיזא דקורקסא - דף גדול ועב מאד ורחב וטרוף בפגימות הרבה לרוחבו עמוקות תכופות זו אצל זו ודשין בו תבואה שמעבירין עליו הבהמות והפגימות נכנסו בדייש והתבואה נחבטת.<br />למורג חרוץ - טרוף בפגימות והן פיפיות	<br /><br />רש&quot;י על מנחות:<br />עיזא - עז של ברזל נותנין עליו להכבידו.<br />עיזא דקורקסא - קורקסא נסר גדול מלא יתידות.<br />דיישי דישא - שנותנין אותו על התבואה וקושרין בו שוורים ומושכין אותו ונידושת התבואה.<br />מאי קרא - מוריגים לצורך דישה דכתיב מורג וכתיב תדוש.<br />חרוץ - יפה ומצמיד.<br /><br /><br /><br />הנה כי כן, רש&quot;י מפרש שני פירושים את המלה חרוץ. במסכת ע&quot;ז ובמסכת מנחות. אם נצרף את פירושו לתנ&quot;ך, נראה כך:<br /><br />1.	ויקרא כב כב:  &quot;עוורת, או שבור או חרוץ... &quot;<br /><br />רש&quot;י: ... שנסדק או שנפגם...<br /><br />2.	ישעיהו י יב:  &quot;כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה&quot;<br /><br />רש&quot;י: כליון גמור.<br /><br /><br />כעת, נעבור למורג החרוץ. במקור, אין מחלוקת מה משמעות הביטוי הזה:<br /><br />ישעיהו מא טו:  &quot;הנה שמתיך למורג חרוץ, חדש, בעל פיפיות...&quot;<br /><br />רש&quot;י: &quot;כלי הוא של עץ וכבד ועשוי חריצים חריצים כעין כלי נפחים של ברזל שקורין לימ&quot;א בלע&quot;ז וגוררין על הקשין של שבלין ומחתכן עד שנעשו תבן דק:<br /><br />ובדומה לכך, רש&quot;י על הבבלי, מסכת ברכות דף נה עמוד א :<br /><br />&quot;מוריגי בהמה - כל בשר שבבהמה שאינו חלק אלא דומה למורג חרוץ שאינו חלק, כמו החיך והלשון והכרס הפנימי ובית הכוסות&quot;<br /><br />אם כך, דעתו של רש&quot;י על פירוש הביטוי &quot;מורג חרוץ&quot; ברורה. אמנם, יש גם פירוש נוסף למלה &quot;חרוץ&quot; – גמור, מוחלט, אך ל&quot;מורג חרוץ&quot; יש פירוש אחד בלבד אצל רש&quot;י.<br /><br />לאור זאת יש לנסות ולהבין את רש&quot;י אצלנו, במסכת מנחות.<br /><br /><br />דומני שלא נצטרך להתאמץ יתר על המידה כדי להבין את רש&quot;י אצלנו כמו רש&quot;י בשאר המקומות, אלא שבמנחות, מוסיף רש&quot;י את העובדה שהוא מעיק, צמוד היטב.<br /><br />הקושיה אינה על רש&quot;י, אלא על מי שהגיה את רש&quot;י, ונראה שתלה בו מה שלא היתה כוונתו בשום מקום.","107","","4778","True","True","False","","365","84.229.99.110","0","8575","מנחות|כב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);