var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=8503;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("8503","0","פשטה מחשבה בכולה?","30/03/11 14:47","כד אדר ב","תשע"א","14:47","מתפעל",""הקטיר קומץ להקטיר לבונה לאכול שירים למחר פגול. וכו' אמר רב אדא בר אהבה: לעולם קסבר אין הקטרה מפגלת הקטרה, ואין מפגלין בחצי מתיר, ושאני הכא דפשטא ליה מחשבה בכולה".

רש"י: "דפשטא לה מחשבה בכולה מנחה. ואע''ג דלא מפגל בחדא מינייהו השתא דחשיב בתרוייהו מפגלא":

אם כן מדובר כאן שהאיש חישב בשעת הקטרת הקומץ 2 דברים.
א: להקטיר את הלבונה למחר.
ב: לאכול שיריים למחר.

ובעצם אילו היה חושב רק מחשבה אחת מבין המחשבות הללו, לא היה מפגל.
מחשבה א' לא מפגלת כי אין הקטרה מפגלת הקטרה.
מחשבה ב' לא מפגלת כי אין מפגלין בחצי מתיר.
אז מדוע כשיש 2 מחשבות שלא מועילות פתאום זה כן עובד?
התשובה: פשטא מחשבה בכולה. מכיוון שחשב בשניהם, זה כן מפגל.

הפכתי והפכתי בדבר ולא הבנתי את דברי הגמרא האלו.
מה הקשר בין המחשבה הראשונה שלא מתחילה ולבין המחשבה השניה שלא מתחילה ומה זה עוזר שחשב את שניהם? אפס ועוד אפס שווה אפס.
זה כמו שנגיד למשל שיש לשון מסויימת שלא ניתן לקדש בה את האשה.
ויש עוד לשון שלא מועילה. אמנם אם יאמר את ב' הלשונות יחד, אז תתקדש? מדוע?","148","","4782","True","True","False","","1173","94.188.248.67","0","0","מנחות|יז ע"א",""),new Message("8505","8503","שאלה מצויינת","30/03/11 15:16","כד אדר ב","תשע"א","15:16","המכריע","על כן העיד רב המנונא שדבר זה היה שקול אצלו ככל תלמודו!
אלא שהוא היה לו את רבי חנינא דאבלע ליה, הטעים לו כלשון רש"י. ולאחר שהוא הטעים לו בהסבר שלא מופיע לפנינו, הוא הבליע בו את הדין והסברא הזו.
מה חבל שאנו לא זכינו לטעום מצוף דבשו של ר' חנינא. קקשה למצוא על זה מכיון שזה לא נפסק.

התחלה של פתיחת ההבנה אולי היא כך. שבעצם החיסרון של אין מפגלין בחצי מתיר אינה שאין לחצי מתיר כח להחיל פיגול. אלא כל החיסרון הוא שבשעת הפיגול ישנה התעלמות מהמתיר השני ולכן המתיר השני כביכול מציל מפיגול. אבל כשבמתיר השני יש גם תורת פיגול, אמנם לא בעבודתו אלא באכילתו (כלומר לא "בו" אלא "עליו") והוא יש לו פוטנציאל לגרום פיגול בעבודת המתיר הראשון על ידי זה. לכן זה נחשב שהמפגל זו הקטרת הקומץ במחשבת פגול (או של הקטרת הלבונה למחר או של אכילת שיריים למחר), רק אילו לא היתה שום מחשב "על" הלבונה, היא היתה מצילה, וכעת שגם הלבונה נחשבה בה באותה שעה מחשבה של פיגול אין היא מצילה את המנחה מלהתפגל על ידי הקומץ. ודוק. (ניסיון להטעמה זוטא לחומר התימה).","199","","4782","True","True","False","","175","95.86.122.34","0","8503","מנחות|יז ע"א",""),new Message("8598","8503","הצעה לפשט אחר","03/04/11 09:24","כח אדר ב","תשע"א","09:24","עציוני","אמנם רש"י לא הסביר כך, אבל אולי אפשר להסביר "הקטיר קומץ להקטיר לבונה לאכול שירים למחר" באופן כזה: האדם הקטיר קומץ מתוך מחשבה להקטיר את הלבונה (בזמנה) במחשבת פיגול (של אכילת שיריים למחר). בזמן הקטרת הקומץ לא היתה מחשבת פיגול עדיין, שהרי לא חשב לעשות משהו חוץ לזמנו. הוא רק תכנן לחשוב מחשבת פיגול אח"כ בעת הקטרת הקומץ. אז אמנם מחשבה בשעת הקטרת קומץ אודות מה שיקרה בשעת הקטרת הלבונה בדרך כלל לא מועילה (אין הקטרה מפגלת הקטרה), ומחשבה בשעת הקטרת חצי מתיר לבד גם לא מועילה, אבל כאן "פשטה מחשבה בכולה" - המחשבה חיברה את שני המתירים ע"י כך שהיתה בשעת הקטרת הקומץ אך התיחסה לשעת הקטרת הלבונה, ולכן היא מועילה לפגל.","159","","4778","True","True","False","","243","132.70.40.183","0","8503","מנחות|יז ע"א",""),new Message("8599","8598","זכית לכוון לשפת אמת","03/04/11 10:48","כח אדר ב","תשע"א","10:48","המכריע","השפת אמת תמה על רש"י בערך כתמיהתו של מתפעל. אחר כך מביא את פי' הרמב"ם שפי' שחשב בקומץ להקטיר לבונה למחר ובשעת הקטרת לבונה הוסיף לחשוב לאכול שיריים למחר. והוא תמה על זה מסברא עי"ש. והוא מוסיף לתמוה על כך שהכ"מ מעתיק על זה את רש"י כאילו וזה פירוש אחד. ומה שתמה שם מלשון הגמ' על הרמב"ם כבר העירו שהרמב"ם גרס כמו בסוגריים אצלנו "ולבונה" וכו'. ואחר כך מציע את הפירוש שלו, שזה כמו הפירוש של עציוני ונכנס הכי טוב ללשון הגמרא. יעויין שם שיש לו צד שזה לבד לא יועיל, אבל אם חשב בזמן הקטרת הקומץ שיקטיר את הלבונה במחשבת זמן ואח"כ באמת הוסיף בזמן הקטרת לבונה לאכול שיריים למחר, ודאי מתפגל, יעוי"ש היטב.","199","","4778","True","True","False","","172","95.86.108.200","0","8503","מנחות|יז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);