var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=844;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","46"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("844","0","מקורות על האגדות בעמוד","05/09/09 23:18","טז אלול","תשס&quot;ט","23:18","מכון הלכה ברורה","<b>א&quot;ר לוי: שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו. שטן, כיון דחזיא להקדוש ברוך הוא דנטיה דעתיה בתר איוב, אמר: חס ושלום, מינשי ליה לרחמנותיה דאברהם; פנינה, דכתיב וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעימה. דרשה רב אחא בר יעקב בפפוניא, אתא שטן נשקיה לכרעיה. </b><br /><br />ראה מה שכוונו אלו החכמים לישר אותנו בזה הדרוש עצמו. והוא, כי באר יכוונו לשמים אף על פי שישתמשו במדות הפחותות כהנה, שהם מפעולות היצר הרע, לא קנה בזה היצר התגברות או ממשלה כמנהגו בהשתמשו בהנה על יד השלוח, אדרבא יכנע לפני בוראו. והוא מה שכוונו באומרם אתא מלאך המות ונשקיה אכרעיה, וכדאמרי התם אמר ריש לקיש הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות, וכלהו יליף להו מקרא דאיוב. ויצא השטן (איוב ב') רק אליו אל תשלח ידך (שם א'). וכתיב רק רע כל היום (בראשית ו') ואולם שלח נא ידך (איוב שם). מכלל דביה קיימא. סוף דבר עם זה ישאר השטן כרוך בעקבי השכל. וזאת היתה כונת הדרוש ההא שהטעים הדבר יפה. <br /><br />[מבאר שהעושה לשם שמים, גם אם הוא משתמש לשם כך במדות פחותות וביצר הרע, נכון וטוב הוא עושה.] <br /><br />(עקידת יצחק, שער ע&quot;ב) <br /><br /><br />ואעפ&quot;כ נענשה באופן חמור כל כך, שמתו בניה. ככתוב &quot;ורבת בנים אומללה (ש&quot;א ב, ה). ואע&quot;פ שפנינה הייתה צדקת גמורה, ובודאי היה קשה לה מאוד לצער את חנה, וכל מה שעשתה לא עשתה אלא להביאה לידי תפילה, והיה בכך מסירות נפש ממש מצד פנינה! ובכל זאת, מה נורא עונשה. וכל כך למה? כי הפוגע בחבירו, תהיה כוונתו אשר תהיה, הרי הוא כמכניס ידו לתוך אש. שכשם שבהכנסת יד לאש לא משנה הכוונה, האש שורפת, כך גם העונש על עבירה שבין אדם לחבירו הוא מציאות טבעית. <br /><br />(שיחות מוסר, תשל&quot;א פרשת בהעלותך מאמר עד' עמ' שכז')","70","","5350","True","True","False","","2983","84.229.197.1","0","0","בבא בתרא|טז ע&quot;א",""),new Message("845","844","עוד באותו עניין","05/09/09 23:19","טז אלול","תשס&quot;ט","23:19","מכון הלכה ברורה","ואמרינן בש&quot;ס [ב&quot;ב טז.] שטן לשם שמים נתכוין, דאמר מנשייא ליה לרחימי דאברהם, ולכך אמר [איוב א'-ט] הלחנם ירא איוב את ה'. להבין מה לו לשטן לחוס כ&quot;כ לבל ישכח אהבת אברהם. אבל יובן כי בזה כל חיות השטן כנודע, כי תורניים ופלוסופים מחולקים, אם צדיקים עדיפים ממלאכי השרת או מלאכי השרת עדיפים, אבל תלוי בזה סיבות ותכלית עשיית מצות, אם יש בהם תכלית לקיום העולמות כמ&quot;ש מקובלים כי הכל צרכי גבוה, או אם נאמר כדעת המדרש [ב&quot;ר פמ&quot;ד-א] מה איכפת לקב&quot;ה שיאכל בשר חזיר או בשר שור, רק לבחון בני אדם אם יעשו רצונו, וכן יסד נוסח בתפלת נעילה ואם יצדק מה יתן לך. <br />...בודאי מצות המלאכי השרת למעלה שלימה בלי פגימה, להיותה משוללת יצר הרע וחומר - מעבודת בני אדם המורכבת בחומר ורבים לוחמים לו תמיד, ואין מצוה ועבודה מבלי שיהיה בה פגימות רבות, וא&quot;כ אם עשית המצות לצורך העולמות, ודאי כי עבודת מלאכי השרת למעלה תוכשר ותוחשב אף כי אין להם מתנגדים. אבל אם כוונתו להבחין, ודאי צדיקים נבחרים, אף כי יש פגימה בעבודתם. <br />וזהו הבדל גם כן בין אברהם לאיוב, כי אמרו חז&quot;ל [ב&quot;ב טו ע&quot;ב] גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם, אבל לא בשביל זה היה יותר צדיק מאברהם, כי אברהם היה תמיד נרדף וסבבוהו צרות רבות רעות נע ונד בארץ לא מצא מרגוע, והיה חסר מקום אפי' ד' אמות קבר לא היה לו, ואפשר שהיה לו קצת פגימה במצות, אבל איוב שהיה שקט ושלוה בביתו, לא חסר לו כל טוב וכל אוהביו השלימו אתו, פשיטא שהיה יכול לעשות מצוה בלי פגימה יותר מאברהם, כי לא היתה לו שום מניעה, והרי זה בגדר מלאכי השרת, ואברהם בגדר צדיקים הנ&quot;ל, וחזר הדבר למחלוקת הנ&quot;ל. הנה להכריע בין דיעות הנ&quot;ל, הדבר מבורר, אם אין רצון השם בבחינה רק בעשית המצות ולהגדלתו, ולכך יוכשר בעיניו מעשה המלאכי השרת כנ&quot;ל, ואם כן היא גופא קשיא, למה נברא השטן הוא היצר הרע, ומאן מעכב על ידו, לא היה לו לבראו, ויהיה הכל מעשה האדם בשלימות כמו מלאכי השרת, אלא ודאי רצון הבורא להבחין. <br />ובזה יובנו דברי הש&quot;ס הנ&quot;ל. השטן בראותו בשבחו של איוב, חשב אולי ששכח אהבת אברהם, הואיל שקצת פגימה בעבודתו שאינו כמלאכי השרת, וכוונת ה' בעשית המצות לקיום העולמות, וא&quot;כ בזה יהיה השטן מבוער מן העולם ואין צורך בו, ולזאת בנפשו דבר השטן וא&quot;ש. <br /><br />[למה נברא השטן, הוא היצר הרע? אם לא היה נברא היה כל מעשה האדם בשלימות כמו מלאכי השרת, אלא ודאי רצון הבורא להבחין ולראות את מעשי האדם, עד כמה משתדלים הם להדבק בה'. והשטן, בראותו בשבחו של איוב, שהייתה עבודתו את ה' כמלאכי השרת, אלא שלא התמודד נגד יצר הרע, חשב שכוונת ה' בעשית המצות לקיום העולמות ולא לבחינה מיהו הצדיק החפץ להדבק בה', וא&quot;כ בזה יהיה אין צורך בו, ובנפשו דבר השטן.] <br /><br />(יערות דבש, חלק ראשון - דרוש יד)","70","","5350","True","True","False","","231","84.229.197.1","0","844","בבא בתרא|טז ע&quot;א",""),new Message("846","844","מו&quot;נ על: ביקש איוב להפוך קערה על פיה","05/09/09 23:20","טז אלול","תשס&quot;ט","23:20","מכון הלכה ברורה","<b>אמר רבא בקש איוב להפוך קערה על פיה אמר ליה אביי לא דבר איוב אלא כנגד השטן כתנאי ארץ נתנה ביד רשע רבי אליעזר אומר בקש איוב להפוך קערה על פיה אמר לו רבי יהושע לא דבר איוב אלא כלפי שטן על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל אמר רבא בקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין אמר לפניו רבונו של עולם בראת שור פרסותיו סדוקות בראת חמור פרסותיו קלוטות בראת גן עדן בראת גיהנם בראת צדיקים בראת רשעים מי מעכב על ידך ומאי אהדרו ליה חבריה [דאיוב] אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל ברא הקדוש ברוך הוא יצר הרע ברא לו תורה תבלין דרש רבא מאי דכתיב ברכת אובד עלי תבא ולב אלמנה ארנין ברכת אובד עלי תבא מלמד שהיה גוזל שדה מיתומים ומשביחה ומחזירה להן ולב אלמנה ארנין דכל היכא דהוה (איכא) אלמנה דלא הוו נסבי לה הוה אזיל שדי שמיה עילווה והוו אתו נסבי לה לו שקול ישקל כעשי והותי במאזנים ישאו יחד אמר רב עפרא לפומיה דאיוב חברותא כלפי שמיא לו יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו אמר רב עפרא לפומיה דאיוב כלום יש עבד שמוכיח את רבו ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה אמר רבא עפרא לפומיה דאיוב איהו באחרניתא אברהם אפילו בדידיה לא איסתכל דכתיב הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את מכלל דמעיקרא לא הוה ידע לה כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה אמר רבא מכאן שכפר איוב בתחיית המתים. </b><br /><br />וכבר ידעת מאמר החכמים שזה הדעת של איוב הוא בתכלית הרע - אמרו, &quot;עפרא בפומיה דאיוב&quot;, ואמרו, &quot;ביקש איוב להפוך את הקערה על פיה&quot;, ואמרו גם כן עליו, &quot;התחיל מחרף ומגדף&quot;. אבל אמרו ית' לאליפז ורעיו, &quot;כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב&quot; - אמרו החכמים בהתנצלות מן הדברים ההם, &quot;אין אדם נתפש על צערו&quot; - רצונו לומר, שלא נחשב חטאו, לחוזק מכאוביו. וזה המין מן הדברים אינו מענין זה המשל. ואמנם סיבת זה - מה שאבאר לך עתה, והוא, שובו מזה הדעת, אשר הוא בתכלית הטעות, והביאו מופת על טעותו בו. ואמנם שזהו העולה על הדעת והנראה ממנו תחילה, וכל שכן למי שיחולו עליו המכות ויודע בעצמו שלא חטא - זה מה שאין מחלוקת בו; ולזה יוחס זה הדעת לאיוב. אלא שהוא אמר כל מה שאמר כל עוד שלא היתה לו חכמה ולא ידע האלוה אלא בקבלה, כמו שידעוהו המון אנשי התורות. אבל כשידע האלוה ידיעה אמיתית, הודה שההצלחה האמיתית, אשר היא ידיעת האלוה, היא מוכנת, בלא ספק, לכל מי שידעהו - ולא תערבבה על האדם צרה מאלו הצרות כולם. ואמנם היה איוב מדמה שאלו שיחשבו הצלוות הם התכלית - כבריאות והעושר והבנים - כל עוד שהיה יודע האלוה על דרך העיון; ומפני זה היה במבוכות ההם ואמר המאמרים ההם. וזהו ענין אמרו, &quot;לשמע אוזן שמעתיך, ועתה עיני ראתך, על כן אמאס וניחמתי על עפר ואפר&quot; - כונת הדברים כפי הענין, על כן אמאס כל אשר הייתי מתאוה ונחמתי על היותי בתוך עפר ואפר - כמו שהוצע ענינו, &quot;והוא יושב בתוך האפר&quot;. ומפני זה המאמר האחרון, המורה על ההשגה האמיתית, נאמר בו אחר כן, 'כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב'. <br /><br />[מבאר שדברי הבקורת של חכמינו על איוב מפני שבר שיש השגחה כללית על מין האדם ולא פרט, ועל כך בקרוהו, כי יש לדעת שעל מין האדם ישנה השגחה מדוקדקת פרטית. ואיוב מפני צערו חשב כך ולבסוף חזר להשקפה הנכונה.] <br /><br />(מורה נבוכים, חלק ג פרק כג)","70","","5350","True","True","False","","1143","84.229.197.1","0","844","בבא בתרא|טז ע&quot;א",""),new Message("847","844","מורה נבוכים על השטן","05/09/09 23:22","טז אלול","תשס&quot;ט","23:22","מכון הלכה ברורה","<b>תנא יורד ומתעה ועולה ומרגיז נוטל רשות ונוטל נשמה...אמר ר&quot;ל הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות הוא שטן דכתיב ויצא השטן מאת פני ה' הוא יצר הרע כתיב התם רק רע כל היום וכתיב הכא (רק את נפשו שמור) [רק אליו אל תשלח ידך] הוא מלאך המות דכתיב (רק) [אך] את נפשו שמור אלמא בדידיה קיימא.</b> <br /><br />ואחר זכרי מה שזכרתי - שמע זה המאמר המועיל אשר זכרוהו החכמים שראויים להקרא חכמים באמת, אשר באר כל מסופק וגילה כל מכוסה והראה רוב סתרי תורה - והוא אמרם בתלמוד, &quot;אמר רבי שמעון בן לקיש, הוא שטן - הוא יצר הרע - הוא מלאך המות&quot; - כבר באר כל מה שזכרנוהו באור שלא יסופק על בעל שכל. וכבר התבאר לך שענין אחד בעצמו יכונה בשלושת השמות האלה, ושכל הפעולות המיוחסות לכל אחד מאלו השלושה הם כולם פועל דבר אחד. וכן אעוד אמרו חכמי המשנה הקדמונים, &quot;תנא, יורד ומתעה, עולה ומשטין, נוטל רשות ונוטל נשמה&quot;. הנה כבר התבאר לך שאשר ראה דוד במראה הנבואה בעת המגפה, &quot;וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים&quot; - לא הראהו זה אלא להורות על ענין, הענין ההוא בעצמו הוא הנאמר עליו גם כן במראה הנבואה בחק מרי בני יהושע הכהן הגדול, &quot;והשטן עומד על ימינו לשטנו&quot;, ואחר כן באר רחקו מאתו ית' באמרו, &quot;יגער יי בך, השטן, ויגער יי בך הבוחר בירושלים&quot;; והוא אשר ראה בלעם גם כן במראה הנבואה, בדרך, באמרו לו, &quot;הנה אנוכי יצאתי לשטן&quot;. <br /><br />[מבאר שהשטן הוא כוח דמיוני המפתה את האדם לחטוא ואחר כך הוא עצמו הקטיגור המקטרג עליו לפני הבורא והא גם הממונה על העונש של החוטא וכן היה אצל איוב שהשטן שקטרג עליו הוא זה שלקח כל רכושו.] <br /><br />(מורה נבוכים, חלק ג פרק כב)","70","","5350","True","True","False","","610","84.229.197.1","0","844","בבא בתרא|טז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);