var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=84273;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","48"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","29"),new MostViewed("107163","הגהות הגר"א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","19")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("84273","0","שאלה במסכת שבת לקראת חנוכה, על הפתילות","07/12/20 10:39","כא כסלו","תשפ"א","10:39","עלי","שבת כב,ב :
מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת מִחוּץ לְפָרוֹכֶת הָעֵדוּת יַעֲרוֹךְ וְכִי לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ וַהֲלֹא כׇּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לָא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרוֹ אֶלָּא עֵדוּת הִיא לְבָאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל מַאי עֵדוּת אָמַר רַב זוֹ נֵר מַעֲרָבִי שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ וּמִמֶּנָּה הָיָה מַדְלִיק וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּים וְהָא הָכָא כֵּיוָן דִּקְבִיעִי נֵרוֹת לָא סַגְיָא דְּלָא מִשְׁקָל וְאַדְלוֹקֵי קַשְׁיָא בֵּין לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה וּבֵין לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם אַכְחוֹשֵׁי מִצְוָה תַּרְגְּמַהּ רַב פָּפָּא בִּפְתִילוֹת אֲרוּכּוֹת
ופירש"י
והא הכא כיון דקביעי נרות. במנורה ולא היה יכול לנתק נר מערבי מן המנורה להדליק בו האחרים על כרחיך הא דקתני ממנה הי' מדליק לא סגי דלאו משקל קינסא: ואדלוקי. לקינסא מנר מערבי ובההיא קינסא מדליק את השאר: בפתילות ארוכות. כל הפתילות יוצאות חוץ לנרותיהם עד שמגיעות זו לזו ומדליק ממנה הסמוכה לה והשאר זו מזו:
וכתב הרמב"ם במשנה תורה, הלכ' תמידין ומוספין פ"ג הי"ד
וכיצד מדליקו מושך הפתילה עד שמדליקה ומחזירה. לפי שהנרות קבועים במנורה ואינו יכול להדליק בנר אחר משום בזיון:
ובמשנת תמיד פ"ו ה"א :מי שזכה בדישון המנורה--נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקין--מדשן את המזרחי, ומניח את המערבי דולק, שממנו היה מדליק את המנורה בין הערביים; מצאו שכבה--מדשנו, ומדליקו ממזבח העולה.
וגם הרמב"ם פסק שם בהי"ב : נר מערבי שכבה אין מדליקין אותו אחר דשונו אלא ממזבח אבל שאר הנרות כל נר שכבה מהן מדליקו מנר חבירו: ( וראה השגת הראב"ד, ויש לדחות דבריו )
לפי כל הנ"ל יש לשאול על דברי רב פפא כיצד ניתן להדליק את הנר המערבי אם כבה - ממזבח העולה, הרי הרמב"ם ( וגם כך עולה מרש"י ) סובר שיש למשוך את הפתילה ולהדליק נר שכבה מנר דולק שכן הסמוך לו ע"י שהפתילה ארוכה, אך כיצד עושים זאת כשמדובר בהעברת אש ממזבח העולה המרוחק מאד מהמנורה ?
ולא ראיתי מי ששואל שאלה זו וכמובן שגם תשובה לא מצאתי. ותשובתי בצידי אך אשמח לקרא תחילה הצעות המשתתפים בפורום.","209","","1256","True","True","False","","437","194.114.146.227","0","0","שבת|כב ע"ב",""),new Message("84276","84273","הפני יהושע שם מסביר","07/12/20 13:39","כא כסלו","תשפ"א","13:39","אש מילר","במסכת שבת בגמ' שציינת, הפני יהושע על התוס' ד"ה ובה היה מסיים
מכריח מפירוש התוספות כך: אכתי מצינו למימר שלא היה מדליקה מחברתה אלא שהיה מביא פתילה חדשה ממזבח העולה ומדליק בה הנר המערבי, כדאשכחן כה"ג במשנה דתמיד מצאו שכבה מדליקו ממזבח העולה
ועיין בתוס מנחות פ"ו עמוד ב' שכך משמע גם מלשונם שהיו לוקחים את הפתילה הישנה ועמה היו מדליקים או שמביאים פתילה חדשה.
תוס' לא אומרים זאת בפירוש כמו הפני יהושע הנ"ל, אך זה המשמעות של פירושם שם.","1291","","1256","True","True","False","","64","94.105.96.241","0","84273","שבת|כב ע"ב",""),new Message("84283","84276","אם שמת לב","07/12/20 20:15","כא כסלו","תשפ"א","20:15","עלי","לא שאלתי על עצם השימוש בפתילות להדלקה אלא מדוע צריך פתילה ארוכה ( לדעת רב פפא ). מה משנה אורכה של פתילה אם אפשר להוציאה מהנר, להדליק אותה ולהשיבה לנר כמו גם לקחת פתילה אחרת ( לא ארוכה ) ולהדליק אותה מנר שכן או מהמזבח ולשים אותה בנר ?
מדוע לא ראוי להדליק בנר אחר כלומר קיסם או נר שאינו מנרות המנורה, וכן ראוי להדליק בפתילה, ומדוע דווקא פתילת הנר עצמו ולא סתם פתילה אחרת ?","209","","1256","True","True","False","","100","77.127.38.88","0","84273","שבת|כב ע"ב",""),new Message("84289","84283","הסבר","08/12/20 18:04","כב כסלו","תשפ"א","18:04","עלי","אני מבקש לחזור על הגמרא ולהסבירה מחדש הסבר מפורט ורחב :
מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת מִחוּץ לְפָרוֹכֶת הָעֵדוּת יַעֲרוֹךְ וְכִי לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ וַהֲלֹא כׇּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לָא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרוֹ אֶלָּא עֵדוּת הִיא לְבָאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל מַאי עֵדוּת אָמַר רַב זוֹ נֵר מַעֲרָבִי שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ וּמִמֶּנָּה הָיָה מַדְלִיק וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּים וְהָא הָכָא כֵּיוָן דִּקְבִיעִי נֵרוֹת לָא סַגְיָא דְּלָא מִשְׁקָל וְאַדְלוֹקֵי קַשְׁיָא בֵּין לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה וּבֵין לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם אַכְחוֹשֵׁי מִצְוָה תַּרְגְּמַהּ רַב פָּפָּא בִּפְתִילוֹת אֲרוּכּוֹת
בעמוד הקודם בגמרא הוסבר שקיימים שני חששות אפשריים :
ביזוי מצוות ההדלקה הנגרמת ע"י עצם השימוש בנר דולק להדלקת נר שעדיין לא דולק.
והכחשת המצווה וכח הנר הדולק ע"י שימוש בו להדלקת נר שעדיין אינו דולק.
רב ששת מקשה מברייתא שבספרא, לפיה פרוכת העדות נקראת כך מפני שמחוץ לה דולקת המנורה שצורתה כאליפסה שבמרכזה הנר המערבי וסביבו מצפון מערב לו שאר הנרות בכחצי אליפסה. הנר המערבי - למרות שניתנה בו כמות שמן זהה לזו שבשאר הנרות, כמות המספקת להדלקת נר מערב עד בקר בלילות טבת הארוכים, תוך התאמת הפתילה בכל נר באופן פרטני, כך שבכל לילה כל נר דלק מהטבת הערב שבוצעה עוד ( לעתים זמן רב ) לפני השקיעה, עד ההטבה בבקר, הטבה שהתחלקה לשני שלבים, הטבה ראשונה של חמישה נרות ( צפון ) מערביים והטבה שניה של שני הנרות הנותרים ה(דרום ) מזרחיים, שאחד מהם הוא הנר המערבי הקרוי כך מפני שפיו היה מכוון למערב בניגוד לשאר הנרות שפיהם פנה אל הנר המערבי ( באופן כללי לדרום מזרח ). למרות שכמות השמן בכל הנרות היתה זהה, הנר המערבי דלק בנס ( כשהנס התרחש ) כל היממה עד למחרת בערב, בניגוד לשאר הנרות שדלקו רק עד הבקר והוטבו בבקר. מחלוקת הראשונים אם בסיום ההטבה הודלקו שאר הנרות שכבו או שהושארו כבויים ( וחוץ משיטות רש"י והרמב"ם קיימות שיטות נוספות של בעלי התוספות, הרשב"א והרמב"ן אך לא כאן המקום לדון בכולן )
לפי שיטת הרמב"ם הסובר שכל הנרות דלקו כל היום, יש לומר שבעת הטבת הבקר הראשונה, הוטבו כל חמשת הנרות המערביים, כך שאלו שעדיין דלקו, השלימו בהם את כמות השמן הנדרשת ותיקנו את פתילותיהם וזהו תיקונם לדלוק עד הערב, ואילו אלו שכבו נוקו משאריות שנותרו, מולאו מחדש בשמן ופתילות חדשות והודלקו ( דווקא ) מהנר המערבי ( ולא מאחד מהם אם נותר דולק ), ולכן כתוב בברייתא ש'ממנו היה מדליק' ( והכוונה - בדווקא ), כי הוא נערך כך שידלוק גם באופן טבעי לפחות עד ההטבה השניה.","209","","1255","True","True","False","","79","87.70.111.15","0","84273","שבת|כב ע"ב",""),new Message("84290","84289","המשך","08/12/20 18:47","כב כסלו","תשפ"א","18:47","עלי","בעת ההטבה השניה הוטב תחילה הנר המזרחי כמו חמשת הנרות המערביים ואם היה צורך להדליקו מחדש הוא הודלק כמותם מהנר המערבי. לבסוף הוטב הנר המערבי, ( 'ובו היה מסיים' ) אם עדיין דלק : אם בנס לא פחתה בבזיך כמות השמן, הוא הושאר להמשיך לדלוק עד הערב כמות שהוא, אך אם נותר בו רק מעט שמן והוא עמד לכבות בכל רגע, כי לא התרחש הנס, תיקן אותו הכהן כמו את שאר הנרות שעדיין דלקו כך שימשיך לדלוק עד הערב. אם כבה הנר המערבי, הוא נוקה משאריות שנותרו בו, והכהן מילא בו מחדש שמן ופתילה חדשה והדליקו מאש התמיד שעל מזבח העולה. היו לפניו שתי אפשרויות. או לנתק את הנר המערבי כולו מקנהו, לקחתו למזבח ולהדליקו שם ולהחזירו למנורה, או לקחת רק את הפתילה אל המזבח להדליקה שם ולהחזירה לנר. לא נזכר בשום מקור תנאי מה היתה האפשרות המועדפת. כנראה שלעתים נהגו כך ולעתים כך.
הגמרא מקשה אפוא מהברייתא שבספרא, לפיה הנרות המערביים ( כאמור, מערביים במיקומם אך לא בכיוונם, בניגוד לנר המערבי ) והמזרחי היו קבועים בקנים ולא הופרדו מהם בעת ההטבה שנערכה כאשר הם קבועים בקנים, הודלקו מהנר המערבי. אם כן היה כאן שימוש בנר דולק לצורך הדלקת נרות כבויים, ואם כן שני החששות התקיימו, ונוצר הן ביזוי שבשימוש בנר המערבי הדולק והן בהפחתת כמות השמן שבו לצורך הדלקת שאר הנרות.
על זה ענה רב פפא, שאופן הדלקתם מהנר המערבי היה על ידי משיכת פתילותיהם עד אל הנר המערבי והדלקתן והחזרתן לנרות, מרחק של עד כאמה, כי מוטת המנורה היתה כשתי אמות מקצה לקצה כשבמרכז מצוי הנר המערבי.
הרמב"ם סבור שבאופן זה אין ביזוי מצוה הקיים כאשר משתמשים בקיסם או נר אחר שאינו חלק מהמנורה. אמנם יש לכאורה הכחשה במצוה, אך היות ומדובר בשימוש רק בנר המערבי ששמנו אינו פוחת כלל בד"כ בנס, ממילא אין גם כלל הכחשה במצוה, ועוד, שבהדלקה ממנו יש שתי מעלות חשובות :
א. עדות לישראל שהשכינה שורה בתוכם מעצם התרחשות הנס בנר המערבי, נס המאפשר הדלקה גם של שאר הנרות מאש התמיד שעליו.
ב. קיום והתמדת אש התמיד גם בנר המערבי שבמנורה נוסף על המזבח לאורך זמן
ממושך.
סוֹף סוֹף לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם אַכְחוֹשֵׁי מִצְוָה קַשְׁיָא קַשְׁיָא
הגם שלעתים לא התרחש הנס ואז היה לכאורה מצב של הכחשת המצוה, לא היתה דרך אחרת להטיב את הנרות וגם נשארה כך התקוה לחזרת השראת השכינה בישראל.
ובחנוכה בזמן החשמונאים, דלקו כל שבעת הנרות בנס כל שמונת הימים, כמו הנר המערבי - וכל היממה, ולא פחת באף אחד מהם השמן, וזה נס שאפילו בעת הנס כרגיל לא היה, כי בד"כ הנס התרחש רק בנר המערבי.","209","","1255","True","True","False","","84","87.70.111.15","0","84273","שבת|כב ע"ב",""),new Message("85349","84290","משמעות המסקנה בקצרה","11/12/20 09:15","כה כסלו","תשפ"א","09:15","עלי","אם בד"כ היה יצוג לעל טבעי =הנר המערבי וגם לטבעי=ששת הנרות, במנורה, הרי שבחנוכה דחק העל טבעי את הטבעי לגמרי, וכל הנרות דלקו בנס שמונה ימים.
דווקא משום שאפשר היה אולי לטעות ולחשוב שהנס הושג במלחמה טבעית ובמאבק מדיני...","209","","1252","True","True","False","","64","194.114.146.227","0","84273","שבת|כב ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82837);