var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=8278;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("8278","0","ירושלים בדף של מוקפין","22/03/11 00:56","טז אדר ב","תשע"א","00:56","המכריע","רב הונא אומר שיוצא הוא חיסרון קטן יותר מחיסרון. לפי שפסולו מחמת דבר אחר. אתמול הזכרנו שמצוי בדף היומי איזכורים לאקטואליה היהודית. רש"י מפרש אויר ירושלים פוסלו שיצא מן הקלעים. הנה דוגמה איך סןגיא שהיה בלתי צפוי שתוזכר בה ירושלים ובכל זאת נזכרה (העיר היחידה בעולם שהיא מוקפת ודאי).

אגב, עצם הסברא צריכה קצת ביאור. כשבשר יוצא מדוע זה לא פסולו בגופו, שגופו יצא. אמנם הוא שלם אבל זה לא פחות בגופו מאשר חסרו. רש"י מנסה לרמוז כאן ביאור, אבל צריך פירוש לפירושו.","199","","4792","True","True","False","","1214","95.86.67.39","0","0","מנחות|יב ע"א",""),new Message("8282","8278",""עולם שנה נפש"","22/03/11 07:43","טז אדר ב","תשע"א","07:43","דוד כוכב","(ספר יצירה פרק ו).

הדברים מחולקים לפי ג' בחינות אלו.
למשל, כהן גדול נכנס ביום הכפורים לקדשי הקדשים.
האדם הקדוש ביותר, ביום הקדוש ביותר, למקום הקדוש ביותר.

פסול יוצא פשוט שנכנס לקטגורית המקום - 'עולם'.
אמנם הבשר עצמו נאסר, אך כמו כן ניתן לטעון על כל איסור חפצא הוא בסופו של דבר איסור הגברא שנאסר לאוכלו, שהרי נכרי מותר בו. אלא דאזלינן בתר הגורם הראשון.","125","","4792","True","True","False","","153","212.76.98.105","0","8278","מנחות|יב ע"א",""),new Message("8286","8282","עוד משהו מענייני הדף בשולי חג הפורים","22/03/11 08:03","טז אדר ב","תשע"א","08:03","איתן",""...תניא נמי הכי כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם כולם מבטלים מעבודתם ובאים לשמוע מקרא מגילה" (מגילה ג' ע"א), הסתפקתי איפה, אם מגילה היא כמו עבודה ואף למעלה מכך - אם כך היא צריכה להיות טעונה ימין, כפי שלמדנו בימים אלו, אם כך לכאורה המכה את המן בשמאלו - לא יצא ידי חובתו, וצריך לחזור מאותו המן והלאה, וכן הולכת משלוח המנות צריכה להיות בימין דוקא, וברגל דוקא, וצ"ע מנהג העולם שלא נזהרים בכך, וגם לא מצאנו אף פוסק או מחבר שהזהירו על כך.
ויישב זאת ידידי אליק (שאינו מחברי הפורום, לע"ע), שבפורים נאמר "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים", ואף לימות המשיח כל המועדים בטלים וימי הפורים אינם בטלים, א"כ פורים הוא דרגא של ימות המשיח ולעתיד לבוא, ומצינו אף בעולם הזה "ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב" - "כשישראל עושים רצונו של מקום אף השמאל נעשית ימין" (שמות ט"ו ו' ורש"י), אם כך בעולם הזה אז בודאי לימות המשיח כך, וא"כ בפורים אף בזה"ז השמאל נעשית ימין.
ומיושב א"כ מנהג העולם וסתימת הפוסקים, ודפח"ח, ונזכה לגאולה השלמה ב"ב אכי"ר.","123","","4792","True","True","False","","204","95.86.82.3","0","8278","מנחות|יב ע"א",""),new Message("8292","8282","חסרו שיריים זה שנה או נפש?","22/03/11 09:10","טז אדר ב","תשע"א","09:10","המכריע","מה רצית להסביר הרב דוד? שאלתי ובקשתי היתה שגם יוצא זה אירוע שקורה בחפצא, בגלל שהוא יצא ממקומו הוא נפסל.
לגבי סוגיות שיש בהן נפ"מ בין איסורי גברא לחפצא כגון נדרים לדעתך יוצא נחשב איסור גברא?
אני זכיתי רק לאוירא דא"י, אבל אתה שזכית לאוירא דירושלים (שבמקרה זה הוא עשה את הבעיה הפוסלת) אנא האר עינינו.","199","","4792","True","True","False","","178","95.86.67.39","0","8278","מנחות|יב ע"א",""),new Message("8294","8286","[ללא נושא]","22/03/11 09:15","טז אדר ב","תשע"א","09:15","המכריע","","199","","4792","True","True","False","","118","95.86.67.39","0","8278","מנחות|יב ע"א",""),new Message("8296","8292","זה נפש","22/03/11 09:29","טז אדר ב","תשע"א","09:29","דוד כוכב","השיריים עצמם נשתנו. ולא מחמת מקומם, אלא שהשינוי הוא בגוף השיריים.

יוצא הוא איסור חפצא. רק רציתי לומר, שלכאורה כל איסור חפצא הוא גם איסור גברא. אלא שגדר איסור גברא הוא כשאינו גם איסור חפצא. וכמו כן, פסול 'בגופו' הוא פסול שאינו מחמת המקום.","125","","4792","True","True","False","","104","212.76.98.105","0","8278","מנחות|יב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);