var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=81438;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("81438","0","לגבי שאלות רב יוסף לרבה","26/10/20 12:12","ח חשון","תשפ"א","12:12","עלי","בעא מיניה רב יוסף מרבה ( לכאורה, שני מצבים הפוכים ) :
א. סולם מכאן וסולם מכאן וקשין באמצע מהו ? אמר ליה אין כף הרגל עולה בהן
ב. קשין מכאן וקשין מכאן וסולם באמצע מהו ? אמר ליה הרי כף הרגל עולה בהן

רש"י מפרש :
סולם. כל שהוא מכאן וסולם כל שהוא מכאן אצלו ( כלומר צמוד לו באותו צד של הכותל, ורק קשין מפרידים מעט ביניהם באמצע ביניהם - עלי ) ואין בשניהן לא בזה שני טפחים ולא בזה שני טפחים רוחב, וקבע קשין של תבואה כעין חווקין מזה לזה להשלימן לארבעה, מהו: אין כף הרגל עולה. בקשים וסתם עליית הרגלים באמצע סולם הוא וזה אין ראוי לכך:
קשין מכאן ומכאן. להשלים רוחבו לארבעה מהו: הרי כף הרגל עולה. בסולם וראויין הקשין לאחוז היד בהן ולעלות בסולם:
אינני מבין 'עד הסוף' את דברי רבה והסברו של רש"י :
יש לנו סולמות שרוחב שליבותיהם שני טפחים. אין שום בעיה לעלות בסולם כזה אך רוחב שליבותיו קטן מארבעה טפחים ולכן אין די בעצם קיום הסולם כדי להחשיבו ל'פתח'.
רב יוסף מציע אפוא שתי הצעות :
א. להצמיד שני סולמות כאלו כשביניהם קש. ב. להצמיד לסולם כזה קש משני צידיו.
רבה קובע שלא נוח לעלות בסולם שיש מחיצת קש באמצעו כי הרגלים 'רוצות' לעלות בנוחות באמצע והקש באמצע מפריע, ולכן פוסל את אפשרות א ומאפשר את ב.
ואני תמה, הרי כשיש רק סולם אחד באמצע ( אפשרות ב ) אין בעיה, אם כן מה אכפת לי אם הקש מצוי משני הצדדים או מצד אחד, כלומר אם נצמיד לסולם קש רק בצידו האחד כך שהרוחב יושלם לארבעה טפחים, זה יהיה בדיוק כמו אם יוצמד משני הצדדים ( וזו כבר שאלה על שאלתו השניה של רב יוסף, מדוע הציע שיוסיפו קש דווקא משני הצדדים ולא מצד אחד לסולם אחד ), ואם כן, מה אכפת לי שיש שני סולמות צמודים עם קש ביניהם, מדוע אי אפשר להתייחס לסולם האחד כ'קש', או פשוט להתעלם ממנו לעניין העליה בו ולהתייחס אליו כאילו הוא קרש ולא סולם ויעלה העולה בסולם האחד בלבד באמצעו ללא בעיה ?
ועוד קשה לי לשון הרמב"ם בהלכות עירובין ,ג,ז :
היו קשין מבדילין בין שתי החצרות, וסולם מכאן וסולם מכאן--אין מערבין אחד: שהרי אין כף הרגל עולה בסולם, לפי שאין לו על מה יסמוך. היה הסולם באמצע, וקשין מכאן וקשין מכאן--אם רצו, מערבין שניים.
א. האם הסברו זהה לפירש"י ?
ב. מדוע בסוף דבריו כתב 'מערבין שנים' ולא 'מערבין' או 'מערבין אחד', הרי במקרה א כתב שלא מערבין אחד ומשמע שבמקרה ב כן מערבין אחד ?
אשמח לקרא הסבר ראוי לכל שאלותי ...","209","","1286","True","True","False","","522","194.114.146.227","0","0","עירובין|עח ע"א",""),new Message("81439","81438","מדוע ?","26/10/20 12:21","ח חשון","תשפ"א","12:21","אבי גרינבלט","כתבת - "כלומר אם נצמיד לסולם קש רק בצידו האחד כך שהרוחב יושלם לארבעה טפחים, זה יהיה בדיוק כמו אם יוצמד משני הצדדים"
מדוע יהיה זהה ? מה עם שיווי משקל ? כאשר יש נקודת משען משני הצדדים , אין ספק שזה עדיף על חוסר איזון כאשר נקודת המשען היא רק מצד אחד.","539","","1286","True","True","False","","72","77.124.49.18","0","81438","עירובין|עח ע"א",""),new Message("81441","81439","זו לא בעיה כלל","26/10/20 12:35","ח חשון","תשפ"א","12:35","עלי","אפשר לחזק את הסולם והקש לכותל או ליצור משקל מאזן בדרך אחרת. לא זו היתה הבעיה של רב יוסף לענ"ד.","209","","1286","True","True","False","","96","194.114.146.227","0","81438","עירובין|עח ע"א",""),new Message("81442","81441",">>>","26/10/20 12:41","ח חשון","תשפ"א","12:41","אבי גרינבלט","קש אינו משמש לעליה וזו מהותו כאן.
רש"י כותב במפורש "וראויין הקשין לאחוז ביד בהן ולעלות בסולם" (לא שייך כאן חיזוק הסולם לכותל לענ"ד).
תמיכה עושים משני הצדדים.","539","jpg","1286","True","True","False","","104","77.124.49.18","0","81438","עירובין|עח ע"א","0-jpg"),new Message("81446","81442","אני מקוה","26/10/20 15:56","ח חשון","תשפ"א","15:56","עלי","שאתה בעצמך רואה שאין בדבריך תשובה לשאלתי. הרי הבעיה הבסיסית היא שהסולם צר מכדי להיחשב 'פתח' ורב יוסף מנסה למצוא פתרון כיצד להחשיב את הסולם לרחב מארבעה טפחים. אולם אם שני סולמות צמודים פותרים את בעיית הרוחב, מה זה משנה שביניהם יש קש ושהוא מפריע לעלות באמצע, שיעלה בסולם האחד באיזה שירצה, הרי לפתרון ב - שיעשה סולם עם תוספת קש משני הצדדים - הסכים רבה, אם כך מדוע לא ניתן להתעלם מאחד הסולמות לעניין העליה בו ויעלה בסולם אחד באמצעו וייחשב השני כמו קרש סתם וכתוספת רוחב לארבעה טפחים ?","209","","1286","True","True","False","","75","194.114.146.227","0","81438","עירובין|עח ע"א",""),new Message("81447","81446","אסביר אחרת","26/10/20 16:03","ח חשון","תשפ"א","16:03","אבי גרינבלט","הקש נועד לצורך יצירה וירטואלית מחד כדי ליצור רוחב מינימלי של ד"ט אך לא נועד לשימוש פיזי היות ואינו ראוי לכך.","539","","1286","True","True","False","","57","2.55.15.237","0","81438","עירובין|עח ע"א",""),new Message("81448","81447","אם כן מדוע","26/10/20 17:39","ח חשון","תשפ"א","17:39","עלי","לא יהיה גם הסולם השני 'קש וירטואלי' לשם יצירת רוחב ונתחשב לעניין העליה בסולם רק בסולם האחד, ואם כן יעלה העולה רק בסולם האחד אך ייחשב רוחבו ארבעה טפחים בהצטרף הסולם השני ?
והאם תוכל להתייחס גם לדברי הרמב"ם כפי ששאלתי ?
אגב, האם לא יתכן שרב יוסף שאל את שאלתו כעוור שאינו רואה את הסולם ולכן חשוב לו לעלות באמצע ובשני סולמות צמודים לא נוח לו לעלות ?","209","","1286","True","True","False","","70","77.124.35.158","0","81438","עירובין|עח ע"א",""),new Message("81449","81448",">>>","26/10/20 18:06","ח חשון","תשפ"א","18:06","אבי גרינבלט","א. סולם אינו קש
ב. הרמב"ם נלענ"ד כרש"י.
ג. הסיפא אינה ממין הענין ולא ברור מנין ההו"א","539","","1286","True","True","False","","74","2.55.31.152","0","81438","עירובין|עח ע"א",""),new Message("81451","81449","אני חושש","26/10/20 18:54","ח חשון","תשפ"א","18:54","עלי","שאתה מנסה להתחמק. ראה שהמרכבת המשנה והמגיד משנה ברור להם שפירוש הרמב"ם לגמרי שונה מפירש"י. ראה דבריהם. וראה הערת האור שמח ואינו מובן לי.
ואתה מתחמק מלהתמודד עם השאלות. חבל, כי אני התיאשתי מלשאול...
אני מצטט כאן את המגיד משנה וכולם יראו שלדבריו פירש"י שונה מהרמב"ם לדבריו....

היו קשין מבדילין בין שתי החצרות וסולם מכאן וכו'. שם בעא מיניה רב יוסף מרבא סולם מכאן וסולם מכאן וקשין באמצע מהו א"ל אין כף הרגל עולה בכאן ע"כ. ופי' זה מבואר בדברי רבינו וכן הסכימו ז"ל: היה סולם באמצע וכו'. שם קשין מכאן וקשין מכאן וסולם באמצע מהו א"ל הרי כף הרגל עולה בהם ורבינו כתב לשון הבעיא זה פירושה

אם המחיצה כולה של קשין זולתי מקום קביעות ראשי הסולמות שהוא מאבן או כיוצא בו שהוא חזק להעמידן כשאדם עולה בהן מהו מי אזלינן בתר סולמות או בתר המחיצה שאינה בריאה ופשט ליה דדי בכך דמחיצת קשין מחיצה היא והסולמות בריאין וראויין לעלות בהן וזהו פירוש נכון ומסכים לדברי רבינו:","209","","1286","True","True","False","","88","77.124.35.158","0","81438","עירובין|עח ע"א",""),new Message("81452","81451","חבל שזו תחושתך","26/10/20 19:02","ח חשון","תשפ"א","19:02","אבי גרינבלט","אבל זו זכותך.
הכל חוץ מלהתחמק...
כט"ב","539","","1286","True","True","False","","90","77.124.49.18","0","81438","עירובין|עח ע"א",""),new Message("82472","81452","הסבר הרמב"ם","27/10/20 16:25","ט חשון","תשפ"א","16:25","עלי","אתמול לא ידעתי כיצד להסביר את דברי הרמב"ם אך מהלימוד היום מתברר הסברו של הרמב"ם באופן פשוט :
א. היו קשין מבדילין בין שתי החצרות, וסולם מכאן וסולם מכאן--אין מערבין אחד: שהרי אין כף הרגל עולה בסולם, לפי שאין לו על מה יסמוך.
ב. היה הסולם באמצע, וקשין מכאן וקשין מכאן--אם רצו, מערבין שניים.

במקרה א. מדובר שבמקום מחיצה קבועה יש ערימת קש גדולה המפרידה לגמרי בין שני חלקי חצר. עקרונית, על ידי כך נוצרו שתי חצירות נפרדות שכל אחת צריכה לערב לעצמה. גם אם יש סולמות המונחים על ערימת הקש משני הצדדים אי אפשר לערב אותן כחצר אחת כי למרות הסולמות לא ניתן לעבור מצד לצד מפני שהסולמות שוקעים בקש או שביניהם יש קש ואי אפשר לעבור מסולם לסולם בלי לשקוע בקש.
ב. אם היה סולם גם באמצע כך שניתן לעבור מצד לצד, אמנם יש כאן לכאורה 'פתח' במחיצה על ידי הסולמות וברור שניתן לערב אותן יחד כחצר אחת, אך היות והמעבר על סולם כזה רעוע כי מכל צד יש קש רך ניתן גם לערבם כשתי חצירות נפרדות. כך נראה לי להסביר את הרמב"ם וברור שהסבר זה אינו דומה כלל להסברו של רש"י.
לפי הרמב"ם כלל לא מדובר בסולמות צרים ( כפי שחשב רש"י ) ואין בעיה של רוחב ה'פתח' אלא בעיית יציבות המעבר בפתח.
בד"כ רגילים לומר לגבי פירושים שונים של חז"ל החלוקים ביניהם ש'אלו ואלו דברי אלוקים חיים', אבל כמו במקרים רבים הסברו של הרמב"ם פשוט ומסתבר יותר ונראה שהיו לו מקורות ומסורת פרשנית קדומה להסתמך עליה, בניגוד לרש"י וישיבתו שלעתים לא מעטות נאלצו להסביר מדעתם בהעדר מסורת פרשנית - אם לא קבלו כזו מגאוני בבל דרך איטליה וכדו'.
אבל מי אני שאכניס ראשי בין גאוני עולם אלה .","209","","1285","True","True","False","","79","77.124.35.158","0","81438","עירובין|עח ע"א",""),new Message("82473","82472","ושמא גם הסבר שונה לרש"י","27/10/20 16:38","ט חשון","תשפ"א","16:38","עלי","רש"י כאמור מפרש :
סולם. כל שהוא מכאן וסולם כל שהוא מכאן אצלו ( כלומר צמוד לו באותו צד של הכותל, ורק קשין מפרידים מעט ביניהם באמצע ביניהם - עלי ) ואין בשניהן לא בזה שני טפחים ולא בזה שני טפחים רוחב, וקבע קשין של תבואה כעין חווקין מזה לזה להשלימן לארבעה, מהו: אין כף הרגל עולה. בקשים וסתם עליית הרגלים באמצע סולם הוא וזה אין ראוי לכך:
קשין מכאן ומכאן. להשלים רוחבו לארבעה מהו: הרי כף הרגל עולה. בסולם וראויין הקשין לאחוז היד בהן ולעלות בסולם:
אפשר שבמקרה א. מתכוון רש"י לומר שה'פתח' אינו ראוי כי הקש המפריד בין שני הסולמות יוצר שני פתחים נפרדים כי כעיקרון המעבר בו צריך להיות בכל רוחבו, גם באמצעו, ואם לא כן אינו קרוי פתח ומעבר.
ואילו במקרה ב המעבר הינו מעבר אחד אלא שדופנותיו עבות וזה אינו מפריע כי בדפנות לא הרגל עולה אלא היד אוחזת כדי לעלות ואינו מונע מהסולם להיקרא פתח ומעבר.","209","","1285","True","True","False","","91","77.124.35.158","0","81438","עירובין|עח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);