var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=81216;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("81216","0","והתניא עד שלא נתן... הבנתם כמו השוטנשט'?","15/10/20 23:05","כז תשרי","תשפ"א","23:05","אבצן","הביאור של השוטנשטיין בסוגיא מאד תמוה בעיני, ואשמח לשמוע אם גם אתם הבנתם במושכל ראשון כמוהו, או לא.

השוטנ' מסביר שהראיה של אביי ב"והתניא" היא -
"הגמרא מוכיחה מברייתא שאכן שייך לשון 'שנתן' גם על ביטול לבד אף שלא זכו אחרים ברשותו".
ובסיום הראיה הוא שוב כותב:
"הרי שהברייתא פתחה בלשון "שנתן רשותו" אף שמדובר במקרה שעדיין לא החזיקו האחרים, כמו שפירש כאן התנא, ורואים מכאן כדברי אביי ששיך לשון "שנתן" על ביטול לבד" עכ"ל.

לשוטנ' כל הראיה מהברייתא היא שלשון 'שנתן' זה גם כשלא החזיקו אחרים.

אני כלל לא הבנתי כך.
הבנתי פשוט, שראיית אביי שלר"מ יש הבדל בין אם החזיקו בני מבוי במבוי, לבין אם לא החזיקו, ועל זה הביא את הברייתא. זהו, כך, פשוט.

אח"כ חיפשתי בעוד ביאורים ומצאתי בחברותא כמו שאני הבנתי:

חברותא עירובין דף סט עמוד א

והתניא בהדיא, כדברי אביי: כו' ובסיום ההוכחה:
"ואם כן, אם ישראל ביטל והחזיקו ברשותו שוב אינו יכול לחזור בו, ואתיא "במה דברים אמורים" לדברי הכל [הכוונה גם ר' מאיר]".

וכן ב'שיעורי היום' לרב זילבר מצאתי כהבנתי:

"ומביאה הגמ' ראיה לפרשת כן את דעת ר"מ שיש הבדל בין חזר בו לפני שהוציאו, לחזר בו לאחר שהוציאו" עכ"ל.

אשמח לשמוע חוות דעת הלומדים בענין.

עדכון -
עכשיו ראיתי שמקור ביאורם הוא בתוספות [ס"ח: ד"ה למימרא]
תוספות מסכת עירובין דף סח עמוד ב
...ואביי דמוקי לה בשלא החזיקו קא סבר דשייך למיתני מי שנתן אף על גב דאיירי בלא החזיקו ומייתי סייעתא מברייתא דקתני מי שנתן וקתני סיפא בד"א בשלא החזיקו אבל להא לא אצטריכא ליה לאביי לאתויי ראיה לחלק בין החזיקו ללא החזיקו דמברייתא דלעיל שמעי' ליה דקתני מהרו והוציאו כו' עד שלא יוציא הוא כו' ומאי אולמיה דהא מהאי. עכ"ל.

ומעי"ז ברבינו פרץ [ובריטב"א] שגם הוא מבאר כך, וז"ל:
והתניא, בניחותא, פי' דקתני "ונתן" אע"פ שלא החזיקו, כדמוכח בסמוך בסיפא דקאמר בד"א שלא הוחזקו, וע"כ כך הפי', דליכא למימר דמייתי אביי הברייתא למימר דמשהוחזקו תו לא אסר עלייהו, דא"כ למה לי לאיתויי הך, מתני' היא דקתני עד שלא יוציא ויאסר עליכם, וא"כ מתני' הו"ל לאתויי, אלא ש"מ כדפרישית. עכ"ל.","785","","1311","True","True","False","","628","109.226.59.2","0","0","עירובין|סט ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);