var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=80704;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","55"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","48")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("80704","0","ברכה במקום ספק","30/09/20 15:53","יב תשרי","תשפ&quot;א","15:53","איתיאל","בדף נ. אומר רש&quot;י:<br /><br />יש מעשר בהמה. ויש בהמה שבטעות קרא עליה שם עשירי. דינה של בהמה כזו להקרב שלמים.<br /><br />ומה בין שלמים למעשר?<br />יש כמה נפק&quot;מ. שתיים חשובות:<br />א. סמיכה.<br />ב. תנופה.<br /><br />*<br /><br />אם יצאו בבת אחת שתי בהמות וקרא להם שם עשירי - נמצא אחת מעשר והשניה שלמים, ואין מבורר מי היא מה.<br /><br />לפיכך יקרבו שניהם כשלמים.<br />ומעיר רש&quot;י שנראה לו שלא יברך על הסמיכה ועל התנופה, דהווי ספק ברכה לבטלה.<br /><br />***<br /><br />מכאן אני רוצה להפנות לשו&quot;ת רב פעלים ח&quot;א יו&quot;ד סימן לז שדן במקרה שאשה אמרה בשקר: טמאה אני, ונאסרה בכך לבעלה (ואין אמתלה וכו'). הדין ש&quot;שוויא אנפשא חתיכה דאיסורא&quot; ואינה נאמנת לומר: משטה הייתי בך.<br /><br />השאלה אם תברך כשבאה לטבול. היא הרי יודעת שהיא טובלת &quot;על ריק&quot; ואין כאן שום &quot;אשר קדשנו במצוותיו וציוונו&quot;.<br /><br />רבינו יוסף חיים מדמה לשתי סוגיות.<br /><br />דין אחד הוא בן פקועה. כלומר: כששחטו בהמה מעוברת ונמצא עובר חי במעיה - שהוא ניתר בשחיטת אימו. כלומר: ניתן לאוכלו ללא שחיטה. אבל אם הפריס בטלפיו על הארץ - הוא דומה לשאר עגלים וטלאים וחייב שחיטה מדין מראית העין.<br /><br />הרשב&quot;א רצה לדמות גם לדין של מי שיש לביתו שני פתחים, כל אחד לרחוב אחר - שחייב להדליק נר חנוכה בשניהם משום חשדא.<br />לדעת הרשב&quot;א יברך, ולדעת הר&quot;ן אין מברכים על חשד.<br /><br />ויש חילוק בין בן פקועה שהטילו עליו חכמים חיוב גמור לשחטו, ולכן אפשר לברך עליו כדין כל חיוב דרבנן (כמו נטילת ידיים ונר חנוכה).<br />מה שאין כן בחשד שלא חייבו כאן מצווה, אלא הוא מצווה לנקות עצמו מחשד.<br /><br />הבא&quot;ח מכריע שהאישה תברך לכו&quot;ע, שכאן הטילו עליה חכמים חיוב טבילה גמור, ולא רק מדין חשד ומראית עין.<br /><br />***<br /><br />מעניין מדוע לא דן הבא&quot;ח מרש&quot;י כאן. הרי כאן יש ודאי חיוב גמור של סמיכה ותנופה על אחת הבהמות, ואעפ&quot;כ דן רש&quot;י שזה נחשב סב&quot;ל. כל שכן שם שאין חיוב כלל!","842","","1309","True","True","False","","514","","0","0","עירובין|נ ע&quot;א",""),new Message("80730","80704","ההבדל הוא","01/10/20 07:53","יג תשרי","תשפ&quot;א","07:53","יום יום ידרשון","שאצלנו יש גם בהמה שבודאי אינה טעונה סמיכה ותנופה","919","","1308","True","True","False","","74","213.151.41.221","0","80704","עירובין|נ ע&quot;א",""),new Message("80737","80704","האיר חבר את עיני","01/10/20 12:36","יג תשרי","תשפ&quot;א","12:36","איתיאל","שוב האירו את עיני שהחילוק מבורר. ולא כפי שסברתי בטעות לקשר.<br /><br />יש מקרים בהם חכמים הטילו חומרה, כגון בחתיכה דאיסורא, או בחשד, או במיחזי. ואז כיוון שחייבו - חייבו חיוב גמור ויש לברך (לפחות לדעת הבא&quot;ח. הגרע&quot;י חולק).<br /><br />לעומת זאת, במקרה של ספק, *בין במציאות ובין במחלוקת*, לא חייבו חכמים חיוב מיוחד, אלא אנו תקועים ומסופקים, ולכן מחמירים. ואין כאן הטלת חיוב מדרבנן. לכן לא שייך לברך, ויש דין סב&quot;ל.<br /><br />ומובן מדוע בשו&quot;ת רב פעלים לא התייחס בכלל לרש&quot;י אצלנו.","842","","1308","True","True","False","","111","","0","80704","עירובין|נ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);