var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=8054;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("8054","0","כשרים אבל לא עלו לבעלים לשם חובה","13/03/11 11:40","ז אדר ב","תשע&quot;א","11:40","מתפעל","הסתפקתי בדין זה, והספק נכון גם למשנה הראשונה בזבחים,<br />בקרבנות הללו שעשאם שלא לשמה באופן שהדין כשרים ולא עלו לבעלים לשם חובה,<br />האם עדיין נשאר הדין של &quot;כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים&quot; ?<br />אמנם עיקר הכפרה או הריצוי בעולה ובשלמים זה בזריקת הדם של הקרבן שאם הכל נעשה בכשרות, עלה לבעלים לשם חובה, אבל בהמשך יש איזו שהיא תוספת כפרה באכילת הכהנים. זכות כלשהיא עבור הבעלים. <br />הזכות הזו, האם היא נשארת אף שעצם הקרבן לא עלה לשם חובה?<br /><br />אמנם היה ניתן להקצין ולומר שלא עלו לבעלים לשם חובה, זה אומר שבעצם אין לנו כאן בעלים כלל. זה כבר לא שייך אליו כלל כי הקרבן לא נעשה לשמה. אך לפי זה מה יהיה הדין בקרבן שלמים ששחטו לשם עולה למשל, כשר ולא עלו לבעלים לשם חובה, וממשיכים לעשותו לשם שלמים. וויש לו כל דיני שלמים. האם נאמר שהבעלים לא יקבלו את הבשר כי זה כבר לא שלהם שהרי הם צריכים להביא אחר במקומו? <br />זה לא מסתבר כלל.<br /><br />השאלה אם אכילת כהנים מכפרת עבור הבעלים, צריך למצוא לזה נפקא מינא מעשית. <br />אולי שייך לומר באופן שהבעלים רואה שכבר מאוחר ואף כהן לא אכל את הבשר של קרבנו, ויכול להזעיק כהן בבית אב שיאכל עבורו, אם יש לו ענין לטרוח ולהביא כהן שיאכל את זה בכדי שתהיה לו כפרה שהרי במילא צריך להביא קרבן אחר וזה לא עלה לו לשם חובה.","148","","4800","True","True","False","","1230","94.188.248.70","0","0","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8055","8054","לא כיפרו","13/03/11 11:54","ז אדר ב","תשע&quot;א","11:54","עציוני","הגמ' בדף ד  מתייחסת לקרבנות אלה כקרבנות ש&quot;באו לכפרה ולא כפרו &quot;. לכאורה הדבר ברור שהרי אילו היו מכפרים - למה צריך להביא קרבן נוסף?<br />לכן, נראה לי פשוט שאין מה לדבר על כפרה לבעלים. עם זאת, מדובר על קרבן של הבעלים ויש להם אחריות כלפיו כמו שיש להם אחריות לנדבה שהביאו, גם אם אין בה שום היבט של כפרה. (כזכור, הדין שקרבן שלא לשמו כשר נלמד מן הפס' &quot;כאשר נדרת לה' א' נדבה&quot; - אם כמה שנדרת יהא נדר ואם לא - נדבה. משמע שקרבן כזה שכשר ולא עלה נחשב כקרבן נדבה של הבעלים)","159","","4800","True","True","False","","220","132.70.40.183","0","8054","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8084","8054","וראה עוד בענין זה","13/03/11 21:10","ז אדר ב","תשע&quot;א","21:10","עציוני","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/dafyomyomi/2011-03-13.php'>בדף יומיומי</a> לדף ד הדן ברמת הכפרה של קרבן שהוקרב שלא לשמו.","159","","4800","True","True","False","","278","109.186.11.227","0","8054","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8207","8054","אולי יש לחלק","17/03/11 10:27","יא אדר ב","תשע&quot;א","10:27","אהרון","לגבי הסברה שהעלת שאולי ל&quot;ח כלל שייך לבעלים,אולי יש לחלק בין הקריב קרבן שלא לשמו,או הקריב שלא לשם הבעלים.<br />אני לא לומד דף היומי,ואינני בקיא בסוגיות קדשים,רק נכנסתי כאן כדי להתבשם קצת מאוירת הקדושה,מאוירת  הקדשים שיש כאן,אשר ע&quot;כ אני מעלה את דברי בלי ידיעה במקורות הדברים.<br />מה הדין בהקריב שלא לשם בעלים,שבודאי הקרבן לא כשר,כמו שמבואר במשנה לשם ששה דברים הזבח נזבח,השאלה האם הקרבן נפסל,או שדינו כמי שהקריבו קרבן שלא לשמו.","131","","4796","True","True","False","","121","77.124.74.230","0","8054","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8067","8055","אתה לא מבחין בין הכפרות?","13/03/11 14:37","ז אדר ב","תשע&quot;א","14:37","מתפעל","בין כפרת הדם שהיא הכפרה העיקרית ולבין המושג: 'כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים' שכלל לא מעכב?<br />מדוע לא יתכן שהריצוי, הזכות, או איך שתרצה לקרוא לזה, במה שהכהנים נהנים משולחן גבוה בגלל היהודי שהביא את הקרבן, זה כן יש לו, דסוף סוף הקרבן כשר.<br />אך עיקר הכפרה אין לו מכיוון שבאחד מד' עבודות חשובות, נפגם הקרבן.","148","","4800","True","True","False","","150","94.188.248.70","0","8054","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8070","8067","בהחלט יתכן שיש","13/03/11 14:46","ז אדר ב","תשע&quot;א","14:46","עציוני","ההתלבטות שלך איך לקרוא לאותו ענין (ריצוי, כפרה, זכות) מראה שאין המדובר במושג הלכתי אלא רעיוני. לכן, אין טעם לשאול לגביו שאלות מעין הלכתיות.<br />ודעתי אמורה כבר בתגובה הקודמת - יש לו את אותו הריצוי/כפרה שיש למביא קרבן נדבה.","159","","4800","True","True","False","","199","132.70.40.183","0","8054","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8101","8070","הבאתי נ&quot;מ מעשית","14/03/11 11:32","ח אדר ב","תשע&quot;א","11:32","מתפעל","באמת צריך להבין את הגמרא שהבאת מנדר ונדבה.<br />הרי כשאדם מראש התנדב קרבן עולה, והכהן עשאה שלא לשמה,<br />הוא צריך להביא עוד עולת נדבה. אז במה יודע איפה שזה נדר שהפך לנדבה?<br />הרי זה היה נדבה מלכתחילה.","148","","4799","True","True","False","","158","94.188.248.70","0","8054","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8104","8101","הנפ&quot;מ היא לא לענין הכפרה","14/03/11 12:16","ח אדר ב","תשע&quot;א","12:16","עציוני","נראה לי פשוט שמרגע שהוסכם שהבעלים נחשב כבעלים של הקורבן אז באחריותו לדאוג לכל ההיבטים שלו. אם בקרבן כשר רגיל הבעלים אחראי לדאוג לכך שהקרבן יאכל (אינני יודע אם אכן זו אחריותו, אבל נניח לרגע שכן) אז כך יהיה הדין גם בקרבן שהוקרב שלא לשמו, בין אם הבעלים מתכפרים בכך ובין אם לא.<br />היקף אחריות הבעלים היא נ&quot;מ רק ביחס לשאלת הבעלות, לא לשאלת הכפרה.","159","","4799","True","True","False","","188","109.186.11.227","0","8054","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8106","8104","יפה, אז אני מניח שאינו אחראי","14/03/11 14:10","ח אדר ב","תשע&quot;א","14:10","מתפעל","באופן רגיל לדאוג לכך שהכהנים יאכלו. הרי כהנים זריזים ולבטח יעשו מלאכתם נאמנה.<br />אני לא מדבר על חיוב שלו לדאוג שיאכלו.<br />אבל אם אדם קיבל מידע שהקרבן שלו מונח בצד ואין אוכלים אותו, אולי אין לו חיוב לוודא שאוכלים אותו, אבל מסתבר שיש לו אינטרס שיאכלו כדי שיקבל את הזכות הזו של בעלים מתכפרים. ובקרבן שהוקרב שלא לשמה, אם הכפרה לא מתייחסת אליו כלל, והם אוכלים את זה כמצוה בעלמא בלי שמישהו בעולם יקבל כפרה על כך, כמו למשל כשאוכלים לחם הפנים שזה מצוה אבל לא שייך לאדם מסויים, אז לא יהיה לו שום אינטרס ללכת לכהן לזרזו לאכול את הקרבן הזה. מבחינתו זה לא מעלה ולא מוריד. מה שאין כן בקרבן שהוקרב עבורו בכשרות, שם בהחלט יש לו אינטרס.","148","","4799","True","True","False","","157","94.188.248.70","0","8054","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8110","8106","אז אנחנו מסכימים שאין מדובר בענין הלכתי","14/03/11 15:09","ח אדר ב","תשע&quot;א","15:09","עציוני","אלא ב&quot;אינטרס&quot;.","159","","4799","True","True","False","","213","109.186.11.227","0","8054","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8135","8110","מסכימים בהחלט","15/03/11 07:38","ט אדר ב","תשע&quot;א","07:38","מתפעל","כל העולם נע בגלל אינטרסים...","148","","4798","True","True","False","","151","94.188.248.67","0","8054","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8215","8207","שלא לשם בעלים","17/03/11 15:22","יא אדר ב","תשע&quot;א","15:22","המכריע","כל הנאמר בשינוי קדש הוא הדין בשינוי בעלים. <br /><br />מלבד נפקא מינה אחת דלרוב הפוסקים שינוי בעלים אינו פוסל רק במחשב על הזריקה, כלומר זובח או מקבל או מוליך ע&quot;מ לזרוק שלא לשם בעליו. אבל זובח שלא לשם בעלים אין נפסל, משא&quot;כ בשינוי קדש דלכו&quot;ע פוסל בזביחה וקבלה והולכה עצמם שלא לשמה.<br /><br />כל זה מתבאר היטב בריש זבחים ובראשונים שם.","199","","4796","True","True","False","","156","213.151.50.77","0","8054","מנחות|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);