var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=804;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("804","0","למה הגמרא טוענת &quot;ולא פליגי...&quot;?","02/09/09 09:13","יג אלול","תשס&quot;ט","09:13","שאינו יודע לשאול","במשנה נאמר:<br /><i>אין חולקין את החצר - עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. <br /><b>ולא את השדה - עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה; <br />ר' יהודה אומר: עד שיהא בה תשעת חציי קבין לזה ותשעת חציי קבין לזה. </b><br />ולא את הגינה - עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה; <br />ר' עקיבא אומר: בית רובע. </i><br /><br />ואצלנו בסוגיה נאמר:<br /><i>ולא את השדה - עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה כו'. <br />ולא פליגי, מר כי אתריה ומר כי אתריה. </i><br /><br />למה הגמרא נדחקת לומר &quot;ולא פליגי וכו'&quot; - מה גרם לה לומר שר' יהודה לא חולק על ת&quot;ק כפי שנראה לכאורה בפשטות מהמשנה?<br />ואגב - המשנה לא טענה &quot;ולא פליגי&quot; על דברי ר' עקיבא שבהמשך המשנה. אז למה על ר' יהודה כן טענה כך?","48","","5357","True","True","False","","973","84.229.79.199","0","0","בבא בתרא|יב ע&quot;א",""),new Message("819","804","כמה סיבות:","02/09/09 21:49","יג אלול","תשס&quot;ט","21:49","חננאל","א. בתוספתא ב&quot;מ (פי&quot;א ה&quot;ו) מובאת דעתו של ר' יהודה בלי חולק (ונראה שם שאין חולק בכלל). <br /><br />ב. מדרש שכל טוב בראשית פרק כג: <br /><i>&quot;השדה והמערה אשר בו. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המוכר שדה לחבירו בבקעה גדולה, אע&quot;פ שמצר לו מצריו החיצונים, כגון שכתב לו למזרח הבקעה נהר לצפון הר למערבה יער לדרומה רשות הרבים ובההיא אתרא קוץ לשדה שדה ולבקעה בקעה לא קנה, אלא שיעור שדה אחר. שיהיו רוחותיה מכוונות כנגד מיצריו הללו, וכן אתה דן במוכר בית בבירה גדולה מפני שצריך לדקדק ולברר מקחו ולכתוב מיצריו, וצריך לכתוב לו כל שיכות הזביני שנאמר וכל העץ אשר בשדה. ותנן מכר את השדה מכר את האבנים שהן לצורכה, ואת התבואה שהיא מחוברת לקרקע [ואת חיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע], פי' שפחותה מבית רובע קים לן דלא חשיבא ומדת קרקעיתה ב' אמות וכ' אצבעות, האורך והרוחב ארבע טפחים, ואצבע ושליש, <b>כי סתם שדה ט' קבין דהיינו ע&quot;ה אמה אורך על נ', ופחות מכאן אינו קרוי שדה</b>&quot;. </i> וכ&quot;כ גם רע&quot;ב על המשנה.<br /><br />ג. וכמובן, מסורת שיש לאמוראים שהתנאים אינם חולקים (ולפי זה ברור למה הירושלמי לא טרח להכריע במחלוקת זו).","81","","5357","True","True","False","","189","77.127.79.83","0","804","בבא בתרא|יב ע&quot;א",""),new Message("822","819","עוד סיבות","03/09/09 09:00","יד אלול","תשס&quot;ט","09:00","הראל","ר' חננאל הזכיר בסיבה ג' בדבריו שיש מסורת לאמוראים שהתנאים אינם חולקים.<br />לאור גישה זו, אין בכלל מקום לשאלה שנשאלה! הגמרא כך קובעת - כי יש לה מסורת בדבר.<br />[אמנם, ידועה בהחלט גם גישה אחרת שטוענת שהאמוראים ניגשו להרבה מקורות תנאיים ללא &quot;תורה שבעל פה&quot; וללא מסורת פירוש, ולכן התחילו בכוחות עצמם לנתח את הדברים והגיעו למסקנות כאלו ואחרות - המחלוקת בין הגישות מוכרת ויש לה כמה וכמה השלכות בהבנת דברי האמוראים ואכמ&quot;ל].<br /><br />בכל אופן - גם אם נאמץ את סיבה ג' הנ&quot;ל - יש מקום לשאול מה ראה רבי לנסח כך את המשנה באופן שנראה לכאורה שהדעות חלוקות. מדוע לא בחר ניסוח פשוט יותר?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14332&st=&pgnum=318&hilite='>בחזו&quot;א</a> (ב&quot;ב סי' ו ס&quot;ק טז בתוד&quot;ה ולא) הראה שיש לדייק כך בלשון המשנה עצמה:<br /><i>(1) ולא את השדה - עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה; <br />    ר' יהודה אומר: עד שיהא בה תשעת חציי קבין לזה ותשעת חציי קבין לזה. <br />(2) ולא את הגינה - עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה; <br />    ר' עקיבא אומר: בית רובע. </i><br />המשנה האריכה בדברי ר' יהודה שבא לאחר ת&quot;ק, ואילו בדברי ר&quot;ע שבא לאחר ת&quot;ק המשנה קיצרה בלשונה.<br />אין זה אלא בגלל שר&quot;ע ות&quot;ק דיברו על אותו מקום ועל כרחך נחלקו, ואילו ר' יהודה ות&quot;ק לא דברו על אותו מקום ואינם חלוקים ולכן האריך התנא בדברי ר' יהודה שבמקומו השיעור הוא עד שיהא וכו'.<br />[אמנם, בנמוקי יוסף מביא שאף רבי עקיבא אינו חולק על ת&quot;ק...]<br /><br />תירוץ נוסף מובא בפורת יוסף:<br /><i>צ&quot;ע מנ&quot;ל להגמרא הא וגם מ&quot;ט לא אמר כן בסיפא בפלוגתא דרע&quot;ק ורבנן <br />ונראה משום דקשה להגמרא דלקמן (דף קג:) וכן בכתובות (דף צט) איתא שאם שייר בשדה בית תשעה קבין ובגינה בית חצי קב וכדברי רע&quot;ק בית רובע ואמאי לא קתני וכדברי ר&quot;י בית תשעת חצאי קבין אלא משום דר&quot;י ורבנן לא פליגי משא&quot;כ רע&quot;ק פליג ולא רצה לסתום דלא כרע&quot;ק ע&quot;כ אמר וכדברי רע&quot;ק בית רובע ועיין בנימוקי יוסף דיש מפרשים דקאי על רע&quot;ק גם כן.</i>","46","","5356","True","True","False","","377","84.228.150.250","0","804","בבא בתרא|יב ע&quot;א",""),new Message("824","822","אולי אני מתפרץ לדלת פתוחה אבל","03/09/09 09:35","יד אלול","תשס&quot;ט","09:35","חננאל","את הטעם השלישי כתבתי בכוונה לאחר השניים הראשונים. המסורת אינה סותרת את ההגיון, ובדרך כלל ניתנת גם לבירור (כמו במקרה זה).<br /><br />תירוץ הפורת יוסף, לענ&quot;ד, אינו מתרץ כלום, כי הוא משתמש בהוכחתו במה שהיה צריך להוכיח (או בדברי הגמ' בב&quot;ב, או במסורת האמוראים שהיינו הך).","81","","5356","True","True","False","","191","77.127.99.159","0","804","בבא בתרא|יב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);