var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=7987;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","41"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("7987","0","ויהי כנוח הארון - על איזה פסוק מדובר ?","09/03/11 23:27","ג אדר ב","תשע&quot;א","23:27","student","&quot;אלא מנוחה מאי מנוחה מנוחת ארון דכתיב ויהי כנוח הארון&quot;<br />אכן קשיא לרש&quot;י שלא מצא את הפסוק בכתובים, והביא מדברי הימים. ומצאתי לכך פירוש והדרן קצר ונאה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20482&st=&pgnum=65'>כאן</a>.<br />וללא קשר - איזה ביטוי יפהפה היה לנו היום בדף - &quot;משכינהו גברא לגברי&quot;.","177","","4799","True","True","False","","1164","84.228.215.126","0","0","זבחים|קיט ע&quot;ב",""),new Message("7988","7987","ראה","09/03/11 23:42","ג אדר ב","תשע&quot;א","23:42","לינקוש","מה שכתב ביעב&quot;ץ (בהתייחס לקושי של רש&quot;י) [מודפס בין האחרונים בסוף המסכת, אחרי המהרש&quot;א].<br />(מפאת מהירותי כרגע, אין לי זמן לצטט אותו על אף שכך היה ראוי לעשות)","58","","4799","True","True","False","","180","84.228.153.176","0","7987","זבחים|קיט ע&quot;ב",""),new Message("57958","7987","למרות מה שכתב &quot;פנים מאירות&quot; ירושלים דוקא","10/08/18 11:59","כט אב","תשע&quot;ח","11:59","הודו_כי_טוב","הגרסא  של כתב היד היא כמו התוספות<br /><br />בנוסף לזה יש עוד פסוק שמזכיר מנוחה<br />דברי הימים א פרק ו<br /><span class='bordeaux'><b>טז וְאֵלֶּה, אֲשֶׁר הֶעֱמִיד דָּוִיד עַל-יְדֵי-שִׁיר--בֵּית יְהוָה:  מִמְּנוֹחַ, הָאָרוֹן.  יז וַיִּהְיוּ מְשָׁרְתִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד, בַּשִּׁיר, עַד-בְּנוֹת שְׁלֹמֹה אֶת-בֵּית יְהוָה, בִּירוּשָׁלִָם; וַיַּעַמְדוּ כְמִשְׁפָּטָם, עַל-עֲבוֹדָתָם.  יח וְאֵלֶּה הָעֹמְדִים, וּבְנֵיהֶם:  מִבְּנֵי, הַקְּהָתִי--הֵימָן הַמְשׁוֹרֵר, בֶּן-יוֹאֵל בֶּן-שְׁמוּאֵל.</b></span><br /><br />לפי פסוק זה המנוחה היא לפני ירושלים<br /><br /><br /> <img src='/icon/6.gif'>","207","jpg","2088","True","True","False","","471","79.181.103.174","0","7987","זבחים|קיט ע&quot;ב","0-jpg"),new Message("7990","7988","&quot;משכינהו גברא לגברי&quot; היה כבר במסכת הזו","10/03/11 00:03","ד אדר ב","תשע&quot;א","00:03","איתן","ובין אותם תנאים עצמם, רשב&quot;י ותנא שבי ר' ישמעל, לגבי מקום המזבח אם בצפון הפתח או בדרומו.","123","","4798","True","True","False","","213","212.76.119.138","0","7987","זבחים|קיט ע&quot;ב",""),new Message("57968","57958","כת&quot;י זה רגיל להעתיק מרש&quot;י","11/08/18 19:13","ל אב","תשע&quot;ח","19:13","דוד כוכב","","125","","2087","False","True","False","","182","95.86.112.182","0","7987","זבחים|קיט ע&quot;ב",""),new Message("57970","57968","זה לא מועתק מרש&quot;י","12/08/18 00:53","א אלול","תשע&quot;ח","00:53","הודו_כי_טוב","רש&quot;י מצטט מדברי הימים לא מספר יהושע<br />ובמחילה לא ברור לי מה כבודו מנסה להסביר ?","207","","2086","True","True","False","","211","79.180.59.30","0","7987","זבחים|קיט ע&quot;ב",""),new Message("57973","57970","כוונתי לומר","12/08/18 05:17","א אלול","תשע&quot;ח","05:17","דוד כוכב","כוונתי לומר שכת&quot;י מינכן אינו ראיה לנוסח הקדום לרש&quot;י כי הוא מושפע רבות מרש&quot;י.","125","","2086","True","True","False","","211","95.86.112.182","0","7987","זבחים|קיט ע&quot;ב",""),new Message("57978","57973","בכל מקרה הוא חולק על רש&quot;י כאן","12/08/18 05:42","א אלול","תשע&quot;ח","05:42","הודו_כי_טוב","הרי הכת&quot;י לפי התוספות<br />ומה עם הפסוק הנוסף מדברי הימים שהבאתי ?<br />תודה על ההסבר","207","","2086","True","True","False","","182","79.180.59.30","0","7987","זבחים|קיט ע&quot;ב",""),new Message("57982","57978","הפסוק הנוסף אינו כנוסח הגמרא","12/08/18 06:26","א אלול","תשע&quot;ח","06:26","דוד כוכב","הנוסח במסכת זבחים דף קיט ע&quot;ב: &quot;דכתיב ויהי כנוח הארון&quot;.<br /><br />יש נוסח במסכת סוטה דף לג ע&quot;ב: &quot;שנאמר (יהושע ג, יג) וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' וגו' &quot;.<br />ומסתבר שכך הכוונה גם בזבחים: &quot;דכתיב ויהי כנוח... (ה)ארון&quot;. מצוי בגמרא שהציטוט מדלג על המילים שאינן רלוונטיות לענין המדובר.","125","","2086","True","True","False","","200","95.86.112.182","0","7987","זבחים|קיט ע&quot;ב",""),new Message("57985","57982","וזה לא מפריע שזה משבש את משמעות הפסוק?","12/08/18 07:42","א אלול","תשע&quot;ח","07:42","הודו_כי_טוב","הפסוק שהבאתי רשום אכן  ממנוח אך זה יותר קשור למנוחת הארון בגבעון<br />מאשר מנוחת רגלי הלויים על נהר הירדן שזה לא ממש מנוחה הם עמדו שם עד שיעברו כולם<br />וגם לא הקריבו קורבנות בנהר הירדן<br />ראה מלבים על הפסוק שהבאתי :<br /><br /><b>ואלה. הנזכר מן פסוק י&quot;ח עד ל&quot;ג,<br />על ידי שיר. <br />שיהיו ממונים על השיר<br /><br />,ממנוח הארון. <br />מעת שנח הארון באהל אשר נטה לו דוד, כמ&quot;ש לקמן סי' ט&quot;ו ט&quot;ז:</b><br /><br />ולהלן הציטוט המלא של מה שכבודו הביא :<br /><span class='bordeaux'><b>ביאור שטיינזלץ על סוטה ל״ג ב:י״א</b></span><br /><span class='lightYellow'><b>ב תנו רבנן [שנו חכמים]: כיצד עברו ישראל את הירדן? בכל יום היה הארון, ארון הברית, נוסע אחר שני דגלים שדגל מחנה יהודה ומחנה ראובן נוסעים ראשונה, והיום נסע הארון תחילה, שנאמר: &quot;הנה ארון הברית אדון כל הארץ עבר לפניכם&quot; (יהושע ג, יא). בכל יום ויום לוים נושאין את הארון והיום נשאוהו כהנים, שנאמר: &quot;והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון ה'&quot; (יהושע ג, יג).</b></span>","207","","2086","True","True","False","","251","79.180.59.30","0","7987","זבחים|קיט ע&quot;ב",""),new Message("57992","57985","זה לא משבש את משמעות הפסוק","12/08/18 17:39","א אלול","תשע&quot;ח","17:39","דוד כוכב","זה מראה שבארון שייך לשון <span class='lightYellow'><b>מנוחה</b></span> במקום שהוא מגיע אליו - לבדו או יחד עם נושאיו.","125","","2086","True","True","False","","168","95.86.112.182","0","7987","זבחים|קיט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);