var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=787;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","58"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","40"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("787","0","מה הסברא של רב הונא?","01/09/09 19:58","יב אלול","תשס&quot;ט","19:58","שאינו יודע לשאול","<i>אמר רב הונא: חצר מתחלקת לפי פתחיה; <br />ורב חסדא אמר: נותנין ארבע אמות לכל פתח ופתח, והשאר חולקין בשוה. </i><br /><br />מה ההגיון שבדברי רב הונא??<br />לראשון יש בית אחד בחצר ולשני יש בית אחד בחצר - אז מה ההגיון שבגלל שבמקרה לאחד מהם יש שני פתחים מהבית שלו - שבגלל זה יקבל שטח כפול?? והרי לכל אחד בית אחד!","48","","5355","True","True","False","","963","77.124.10.247","0","0","בבא בתרא|יא ע&quot;א",""),new Message("790","787","סייג לדברי רב הונא והגיון דבריו","01/09/09 22:08","יב אלול","תשס&quot;ט","22:08","חננאל","סייג לדברי רב הונא ביד רמ&quot;ה (קלז ד&quot;ה אמר):<br /> <i>&quot;ודוקא כשכל אחד מהן מכיר ביתו ואינו מכיר חלקו בחצר, אבל אם היו משותפין בין בבתים בין בחצר</i> (כלומר באחד מהם) <i>חולקין את הבתים ואת החצר כל אחד ואחד לפי זכותו כדברירנא לעיל (קלו ד&quot;ה אלא השני)&quot;.</i><br /><br />ורבינו יונה מביא את פירוש הגאונים (שהוא גם פירוש ר&quot;ח):<br />&quot;כגון שהניח האב בית לראובן ולו שני פתחים ובית אחד לשמעון ולו פתח אחד, והחצר נפלה להם משותפת&quot;.<br /><br />וע&quot;פ דבריהם נאמר כך:<br /><br />כאשר ידוע כמה חלקו של כל אחד, כגון שקנו במשותף, או כאשר האבא אמר במפורש שחצי-חצי, מחלקים בשווה ואין מחלוקת.<br />אולם כאשר ירשו והאבא הוריש שני בתים (שלאו דווקא זהים) לשני בנים, ואחד עם שני פתחים, כיון שכל פתח דורש שטח שימוש בקרוב אליו (לא רק 4 אמות, אלא גם דרך החוצה), והפתח הוא לחצר, רגליים לדבר שהאב לא התכוון לחלק את החצר בשווה, אלא כפי השימוש (לפי הפתחים).","81","","5355","True","True","False","","242","77.127.58.224","0","787","בבא בתרא|יא ע&quot;א",""),new Message("792","787","ביאור למחלוקת רב הונא ורב חסדא","01/09/09 22:20","יב אלול","תשס&quot;ט","22:20","ברוך","תשובתו של ר' חננאל יפה, אך מתאימה דווקא למציאות אותה מתאר רש&quot;י, של אב המוריש לשני בניו. <br />עיון ברמב&quot;ן יגלה, כי גם במקרים נוספים המחלוקת שייכת - כגון מקרה בו שניים בנו בתיהם על שטח הפקר זה ליד זה, בלא להחליט באופן מסודר כמה מן החצר שייכת לכל אחד. מכיוון שכך, נלענ&quot;ד שיש לבאר את המחלוקת כמחלוקת עקרונית בגדרי החלוקה, ולא במחלוקת לגבי אומדנא של דעת האב.<br /> לדעת רב הונא, החצר מתחלקת לפי השימוש. הנחת הגמרא היא, שריבוי פתחים לבית אינו עניין מקרי, אלא מורה על שימוש רב בחצר - ככל שיש יותר כניסה ויציאה לחצר, כך צריך יותר פתחים (על כן ישנה התחשבות במספר הפתחים, או לפחות הו&quot;א להתחשבות, לגבי חלוקת אכסניא וזבל בעמוד הבא). על כן אומר רב הונא, שמי שיש לו פי שניים פתחים מחברו, מסתמא השתמש פי שניים, ועל כן הוא יקבל את הבעלות על שני שליש מן השטח.<br />רב חסדא חולק על רב הונא, ולדעתו החלוקה לא תעשה על פי כמות השימוש, אלא באופן שווה. הסייג היחידי שנותן רב חסדא לשוויון, הוא ששטח שנמצא בשימושו הבלעדי של אחד מן השותפים ודאי יישאר בחזקתו ללא קשר לחלוקה.<br />ייתכן, כי יסוד המחלוקת הוא בשאלת היחס בין החצר לבתים. רב הונא סובר שהחצר אינה עצמאית, אלא רק נספח לבתים. על כן, כל עוד לא חולקה החצר, כלל לא הייתה בה שותפות - כל אחד היה בעלים על ביתו, וממילא על החצר. כעת, כשבאים לחלק את החצר בין שניהם, צריך להחליט איזה חלק שייך לכל בית, ולכל בית מסופח חלק המתאים באופן יחסי לכמות השימוש. לדעת רב חסדא, לעומת זאת, החצר הינה נכס עצמאי גם קודם החלוקה, ועל כן הבעלות עליה הינה חצי - חצי. (למעט הסייג של שטח הנמצא בשימושו הבלעדי בפועל של אחד השותפים, כאמור).<br />ועיין ברמב&quot;ן הנ&quot;ל, שעל פי הירושלמי פירוש המחלוקת הינו שונה לגמרי.","86","","5355","True","True","False","","262","87.68.67.223","0","787","בבא בתרא|יא ע&quot;א",""),new Message("794","787","ועוד: לשיטת הריטב&quot;א הסברה מובנת","01/09/09 22:49","יב אלול","תשס&quot;ט","22:49","הראל","הריטב&quot;א בסוכה ג ע&quot;ב (ובקצרה גם אצלנו) כתב:<br />...דאמר רב הונא חצר מתחלקת לפי פתחיה - פירוש לפי פתחיה ממש <b>לאו דוקא</b> ... <b>אלא הכי פירושו לפי בתים הפתוחים לחצר</b> ... ונקט האי לישנא משום דאי איכא שני בתים זה לפנים מזה שהאחד פתוח לביתו והשני פתוח לחצר, אין נוטל בחצר אלא משום אותו פתח שיש לחצר בלבד ולא לשני בתים, מיהו ה&quot;ה שאם יש שני פתחים לבית אחד אין נוטל אלא משום בית אחד לפתח אחד.<br /><br />אמנם, לדעת רוב הראשונים, החצר כן נקבעת לפי פתחים ממש (וכך נפסק בשו&quot;ע חו&quot;מ סי' קע&quot;ב ס&quot;א), והסברה בכך כתב ביד רמ&quot;ה לפי שפעמים נוח לפרוק את המשא בפתח זה ופעמים נוח לפרקו בפתח אחר [וא&quot;כ אפשר אולי לבאר שלפי רב הונא החצר כולה משועבדת לבתים ואין לה שימוש עצמאי מנותק מהבתים, ולכן המדד הקובע הוא כמות הפתחים, ועל הנחת היסוד הזו חולק רב חסדא].","46","","5355","True","True","False","","446","77.124.10.247","0","787","בבא בתרא|יא ע&quot;א",""),new Message("810","787","בהקשר זה עולה לי כרגיל שאלת ישום לימיינו","02/09/09 10:46","יג אלול","תשס&quot;ט","10:46","maruvka","אכן כך התחלקו החצרות בתקופת חז&quot;ל עם סברא והגיון כאלו ואחרים. אולם כל זה נוסע ממנהג המדינה ומהדרך בה נהגו שותפים לחלק חפציהם ולכן כך היה הדין שיחלקו.<br /><br />אך כיצד מיישמים זאת לימינו, הרי צריך כעת לבדוק מחדש כיצד נוהגים שותפים ולפי זה להכריע? אז האם כדי לדעת מה לעשות אני צריך לפתוח שלחן ערוך או את יצחק לוי?","93","","5354","True","True","False","","139","132.70.50.117","0","787","בבא בתרא|יא ע&quot;א",""),new Message("832","787","לפי פתחים = לפי מס' חדרים (במונחי ימינו)","04/09/09 04:44","טו אלול","תשס&quot;ט","04:44","נפתלי","הגמרא בעמוד ב' דנה בחלוקת ההוצאות בין בני מבוי וקובעת שהוצאות אכסניא מתחלקות לפי בני אדם, ואילו הזבל מתחלק לפי פתחים. נראה מכך בבירור שמספר הפתחים אינו רק מספרן של הפרצות שבקירו של כל בית, אלא סימן לבעלות שונה.<br /><br />נראה לי שניתן להשוות את ההבדל בין בית בן שני פתחים לעומת בין בן פתח אחד, להבדל שבין דירת X חדרים לדירת Y חדרים בימינו.  אין זה ענין של קונסטרוקציה שונה בלבד אלא סימן מובהק לשימוש בעל אופי שונה.<br /><br /><br /><br />והנה שאלה אקטואלית שנתקלתי בה לאחרונה והיא ממש דומה למחלוקת רב הונא ורב חסדא: כיצד מחייבים בארנונה את חדרי המדרגות והמבואות בבניינים משותפים? קיימות כיום בערים שונות שתי גישות בדבר חלוקת השטחים המשותפים בין הדיירים.  יש עיריות המחלקות את השטח המשותף שוה בשוה בין הדיירים, ויש עיריות המחלקות את השטח באופן יחסי לפי שטח הדירות כך שדירה גדולה משתתפת בחלק גדול יותר.<br /><br />נראה שהגישה הראשונה תואמת לשיטת רב חסדא והשניה לשיטת רב הונא.","91","","5352","True","True","False","","122","94.159.212.175","0","787","בבא בתרא|יא ע&quot;א",""),new Message("831","790","רש&quot;י מפורש","04/09/09 04:26","טו אלול","תשס&quot;ט","04:26","נפתלי","אין צורך להביא ממרחק לחמך. פירוש הגאונים שהבאת בשם רבינו יונה מובא גם ברש&quot;י על אתר.","91","","5352","True","True","False","","144","94.159.212.175","0","787","בבא בתרא|יא ע&quot;א",""),new Message("825","810","זה לא קשור למנהג המדינה.","03/09/09 09:52","יד אלול","תשס&quot;ט","09:52","חננאל","מנהג המדינה שייך בדברים כגון &quot;גויל גזית&quot;, ולא לעצם וצורת החלוקה.<br /><br />בקיצור תפתח שולחן ערוך. תמיד זה מועיל.","81","","5353","True","True","False","","218","77.127.99.159","0","787","בבא בתרא|יא ע&quot;א",""),new Message("827","825","דינים, מנהגי מדינה ויחסי הגומלין שביניהם","03/09/09 14:15","יד אלול","תשס&quot;ט","14:15","ברוך","קצת פירוט:<br />יש לחלק בין דינים מהותיים, אשר המנהג משפיע על אופן הביצוע שלהם, לבין דינים הנובעים ממנהגים.<br />לדוגמא, אם נפסוק כי היזק ראיה שמיה היזק באופן מוחלט, חיוב בניית הכותל הוא מהותי. אופן הביצוע תלוי בשאלה איך נהוג לבנות קירות במדינה.<br />לעומת זאת, אם נפסוק כי היזק ראיה תלוי במנהג המדינה (אנשים ביישנים או לא, נוהגים תשמישים מוצנעים בחצר או לא) הרי שעצם חיוב בניית הכותל יהיה תלוי במנהג.<br />לעניינו: תליית אופן החלוקה במנהג המדינה תלוי בסברות השונות שהוצעו לעיל בשיטות רב הונא ורב חסדא. אם הפלוגתא שביניהם מוקדה בשאלה העקרונית כיצד לחלק חצר (על פי שימוש או על פי בעלות) אין כאן מקום למנהג המדינה. אם הפלוגתא היא כיצד לאמוד את דעת הנותן (כגון האב, על פי האופן בו ביאר ר' חננאל את המקרה) יש מקום לתלות במנהג המדינה, שכן דעתם של אנשים מושפעת מהאופן בו אנשים בסביבתם חושבים.","86","","5353","True","True","False","","258","87.68.67.223","0","787","בבא בתרא|יא ע&quot;א",""),new Message("833","831","עדיף תמיד להביא מדברי הגאונים","04/09/09 07:35","טו אלול","תשס&quot;ט","07:35","חננאל","&quot;שכל דבריהם דברי קבלה&quot; כעדות הראשונים.","81","","5352","True","True","False","","209","84.229.233.185","0","787","בבא בתרא|יא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);