var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=7866;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("7866","0","לכרוע ולהשתחוות או לזקוף קומה","08/03/11 02:03","ב אדר ב","תשע"א","02:03","שלמה שטרסברג","מרדכי היהודי לא יכרע ולא ישתחווה אפילו שמסכן את עם ישראל במעשיו ובמקומות אחרים אנו מוצאים הדרכה להתכופף עד יעבור זעם

יעקב בפני עשיו ורבי למד ממנו דרך התנהגות (ב"ר ע"ה ד"ה" "ויצב אותם")

ריב"ז רצה להיכנע ולא לילחם.

האם יש מהלך מובנה שניתן ע"פ המקורות השונים להבין מהי הדרך כיצד יש לנהוג למשל בימינו?

עד כמה להתחשב באומות ועד כמה יש לזקוף קומה ולעשות בראש מורם מה שנראה שנכון בשבילנו?","205","","4801","True","True","False","","1279","212.76.98.106","0","0","מגילה|יג ע"א",""),new Message("7867","7866","בגמ' שם","08/03/11 07:16","ב אדר ב","תשע"א","07:16","נחמן","שמרדכי הביא צרה לעם ישראל. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב עמוד ב

רבא אמר: כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא: ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי דלא קטליה דוד לשמעי, דאיתיליד מיניה מרדכי, דמיקני ביה המן. ומה שילם לי ימיני - דלא קטליה שאול לאגג, דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל.

רש"י מסכת מגילה דף יג עמוד א

לאידך גיסא - לצעקה ולא לשבח: איש יהודי ואיש ימיני גרמו לי הצער הזה.","182","","4801","True","True","False","","210","85.130.130.141","0","7866","מגילה|יג ע"א",""),new Message("7872","7867","בשיקלול המקורות האם יש השקפת עולם לחז"ל?","08/03/11 08:47","ב אדר ב","תשע"א","08:47","שלמה שטרסברג","בגמרא כפי שציינת הובאו 2 הדעות השאלה המרכזית היא האם ממכלול המקורות כאן ובנושאים אחרים ניתן לגבש השקפת עולם של חז"ל ביחס לדרך ההתנהלות במצבים מאין אלו שהרי הבאתי דברי חז"ל ביחס ליעקב אבינו ורבינו הקדוש שלמד ממנו דרך התנהלות של להוריד את הראש עד יעבור זעם וכ'","205","","4801","True","True","False","","204","213.151.54.107","0","7866","מגילה|יג ע"א",""),new Message("7882","7872","זה לא נושא השקפתי","08/03/11 09:29","ב אדר ב","תשע"א","09:29","המכריע","במקרה של המן כתוב בגמ' בסנהדרין שזה היה נושא הלכתי של עבודה זרה ואין מקום לערב עם דיון השקפתי. והאריכו שם התוס' וכל הראשונים בגדרי ההלכה נטו.
אמנם נהוג באופן מליצי להשתמש בביטוי לא יכרע ולא ישתחוה או ולא קם ולא זע, אבל זו רק מליצה בהקשר ההשקפתי.

בנושא ההשקפה. כשהוא בא במצב של גזירת שמד הכיוון הוא לא להתכופף, גם הלכתית זה הכיוון ערקתא דמסאני. כשהוא מחפש לשלוט וכדומה היהודי המסורתי מתכופף עד יעבור זעם. בחנוכה נלחמו ובפורים לא נלחמו ללא אישור המלך. לבוש מובא בכל הפוסקים. וכמו בכל נושא השקפתי הגדרים עדינים מאד ותלויי מצב ים שונים ולכן מסורים ביד גדולי וחכמי הדור","199","","4801","True","True","False","","176","212.76.98.50","0","7866","מגילה|יג ע"א",""),new Message("7884","7872","הרב דוד כוכב הפנה למאמר של הרב צוריאל","08/03/11 09:35","ב אדר ב","תשע"א","09:35","שלמה שטרסברג","שעוסק בשאלה http://www.tora.co.il/parasha/05_tsuriel/shmini_68.doc
(אם משהו יודע איך להעביר קישורית לכאן אשמח שיעשה זאת ואשמח גם ללמוד איך)

אבל גם הוא על אף שמביא דעה ברורה שאסור להחניף לרשעים ומבאר שמרדכי לא יכרע ולא ישתחווה נאמר בלשון עתיד כביאורו הנפלא של המהר"ל

אין התמודדות אם המקורות האחרים בחז"ל שמראים כאילו ההדרכה היא הפוכה למשל יעקב כורע ומשתחווה וממנו לומד רבי וכן ר' יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים כדי להיכנע וכן ירמיהו מטיף כנ"ל","205","","4801","True","True","False","","191","213.151.54.107","0","7866","מגילה|יג ע"א",""),new Message("7886","7882","האם החילוק בין תקופת גלות לתקופת גאולה?","08/03/11 10:03","ב אדר ב","תשע"א","10:03","שלמה שטרסברג","גם אם היה זה פסל של ע"ז מובהק (שגם בזה יש לעיין שהרי הרבה חלקו עליו ולא הסכימו איתו וכי לא ידעו שאסור לעבוד ע"ז?), היה יכול ללכת משם ולא היה מצווה לישאר דווקא שם מול המן ולהרגיזו ובכך לסכן את כלל ישראל

גם השקפה צריכה להיות מבוססת על המקורות.

התורה היא תורת חיים ומדריכה אותנו בכל צעד ופינה כיצד לנהוג


וכפי שביארתי גם למרדכי היה אפשרות פשוטה לעזוב את שושן ולא להשתחוות לפסל ובכל זאת בחר בדרך אחרת. במיוחד לפי הסבר המהר"ל שבדווקא עמד מול המן כדי להראות לו שאינו משתחווה לו.

אולי אתה מתכוון לחלק בין זמן של גלות ושפלות שצריך לשרוד ואז עדיף להיות כקנה לבין זמן שאנו במדינה ריבונית וצריכים להיות עצמאים ולזקוף קומה?

וגם לפי הסבר זה צריך להסביר את מרדכי בדרך שונה.","205","","4801","True","True","False","","181","213.151.54.107","0","7866","מגילה|יג ע"א",""),new Message("7889","7884","קישור ומקורות נוספים","08/03/11 10:39","ב אדר ב","תשע"א","10:39","דוד כוכב","הנה קישור.
מדביקים בחלונית שלמטה בצד השמאלי, ואת מילת הקישור (במקרה זה קישור) בחלונית שמימין.

מקור נוסף במסכת גיטין דף נז ע"א:
"אשקא דריספק חריב ביתר, דהוו נהיגי כי הוה מתיליד ינוקא שתלי ארזא, ינוקתא - שתלי תורניתא, וכי הוו מינסבי, קייצי להו ועבדו גננא. יומא חד הוה קא חלפא ברתיה דקיסר, אתבר שקא דריספק, קצו ארזא ועיילו לה, אתו נפול עלייהו מחונהו. אתו אמרו ליה לקיסר: מרדו בך יהודאי! אתא עלייהו".

מקור הפוך במסכת סנהדרין דף כו ע"א:
"כתב שבנא פתקא, שדא בגירא: שבנא וסיעתו - השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו".

מקור מכריע במסכתות ברכות דף ג ע"ב סנהדרין דף טז ע"א:
"מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין, ושואלין באורים ותומים".
לא נמלכין בסנהדרין ולא שואלין באורים ותומים לפני שנועצים במומחה הצבאי לדעת עם בדרך הארץ קיימת יכולת עמידה.","125","","4801","True","True","False","","415","95.86.126.104","0","7866","מגילה|יג ע"א",""),new Message("7891","7889","ראליה צבאית בלבד?","08/03/11 11:00","ב אדר ב","תשע"א","11:00","שלמה שטרסברג","מרדכי לא נמלך וגם חזקיהו פעל בניגוד להיגיון הצבאי ויכולת העמידה האם רק זה השיקול או שיש דרך התנהלות רצויה בזמן של גאולה /גלות ולפי התנהגותך יש סיעתא דישמיא?

וכי כל התנהלותינו כאן וכל מלחמותינו בארצינו הם ע"פ ראליה צבאית גרידא?","205","","4801","True","True","False","","190","95.86.116.199","0","7866","מגילה|יג ע"א",""),new Message("7896","7891","כן!","08/03/11 11:35","ב אדר ב","תשע"א","11:35","דוד כוכב","במסכת בבא מציעא דף קו ע"א
"נימא ליה: אי הוית התם - הוה מקיים בי (שמואל א' י"ז) גם את הארי גם (את) הדוב הכה עבדך!
- משום דאמר ליה: אי הוית חזית לאיתרחושי לך ניסא - הוה איתרחיש לך ניסא כרבי חנינא בן דוסא, דמתיין עיזי דובי בקרנייהו.
- ונימא ליה: נהי דלניסא רבה לא הוה חזינא, לניסא זוטא חזינא! - קשיא".
וראה בתוספות שמדובר ברוח גבורה.
ולא מדובר שיעמוד לבדו מול להקת אריות.

הוי אומר, שאין סומכין הנס במקום דשכיח/קביע היזיקא, ככתוב (שמואל א טז, ב) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי (פסחים דף ח ע"ב, יומא דף יא ע"א, יבמות דף סה ע"ב, קידושין דף לט ע"ב, חולין דף קמב ע"א).

אולם כאשר קיימת רוח גבורה קיימת יכולת ראלית גבוהה, ונקרא ניסא זוטא, ומברכים על כך 'על המלחמות שעשית', וניתן לצפות יכולת זו.","125","","4801","True","True","False","","435","95.86.126.104","0","7866","מגילה|יג ע"א",""),new Message("7899","7896","חזקיהו? מרדכי?","08/03/11 11:48","ב אדר ב","תשע"א","11:48","שלמה שטרסברג","חזקיהו צפה בראליה של רוח גבורה שיביס את מחנה אשור?
מרדכי היהודי בראליה אנושית מה חשב?","205","","4801","True","True","False","","200","95.86.116.199","0","7866","מגילה|יג ע"א",""),new Message("7903","7899","[ללא נושא]","08/03/11 12:06","ב אדר ב","תשע"א","12:06","דוד כוכב","לחזקיה היה ציווי מפורש מהנביא.

מרדכי לא עשה מלחמה אלא התגרה כביכול בהמן בכך שלא השתחווה לו. ואין שום הכרח שיצא מזה הרג כה רב.
ותלוי במחלוקת (ורשב"י כשיטתו במחלוקתו במסכת שבת לג ע"ב) או בהכרעת הגמרא בסוגיה במסכת מגילה דף ו ע"ב:

"ואמר רבי יצחק: אם ראית רשע שהשעה משחקת לו - אל תתגרה בו, שנאמר (תהלים ל"ז) אל תתחר במרעים, ולא עוד אלא שדרכיו מצליחין, שנאמר (תהלים י') יחילו דרכו בכל עת, ולא עוד אלא שזוכה בדין, שנאמר מרום משפטיך מנגדו, ולא עוד אלא שרואה בשונאיו שנאמר כל צורריו יפיח בהם.

איני? והאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה, שנאמר (משלי כ"ח) עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם. ותניא, רבי דוסתאי בר מתון אמר: מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה, ואם לחשך אדם לומר אל תתחר במרעים ואל תקנא בעשי עולה - מי שלבו נוקפו אומר כן. אלא: אל תתחר במרעים - להיות כמרעים, ואל תקנא בעשי עולה - להיות כעושי עולה. ואומר (משלי כ"ג) אל יקנא לבך בחטאים וגו'.

- לא קשיא: הא - במילי דידיה, הא - במילי דשמיא.
ואיבעית אימא: הא והא במילי דידיה, ולא קשיא: הא - בצדיק גמור, הא - בצדיק שאינו גמור. דאמר רב הונא: מאי דכתיב (חבקוק א') למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו - צדיק ממנו - בולע, צדיק גמור - אינו בולע.
ואי בעית אימא: שעה משחקת לו שאני".","125","","4801","True","True","False","","181","95.86.126.104","0","7866","מגילה|יג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);