var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=78027;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","57"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","55"),new MostViewed("107103","פסחים - מקום שנהגו","מרדכי דב זינגר","03/05/24 10:53","807","52")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("78027","0",""ועמך כמריבי כהן"","02/08/20 14:48","יב אב","תש"פ","14:48","אבי גרינבלט","רש"י בהושע
"'ועמך כמריבי כהן' - נצן עם מלפיהון שהכהנים היו בני הוראה כמו שנאמר יורו משפטיך ליעקב" , מכאן שבח הוא לכהנים שהרי :
"וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה' אֱלֹ-הֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה' וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע".

רש"י אצלנו
"ככהנים אלו שהם בעלי מריבה" , זה התואר שניתן לכהנים וזה מה שמאפיין אותם ? הרי רש"י מאפיין אותם בשבחם בספר הושע ?","539","","1376","True","True","False","","460","77.125.5.89","0","0","שבת|קמט ע"ב",""),new Message("78031","78027","אולי בבחינת.... עשה לך רב","02/08/20 16:24","יב אב","תש"פ","16:24","מרדכי דב זינגר","","807","","1376","False","True","False","","86","95.86.91.73","0","78027","שבת|קמט ע"ב",""),new Message("78032","78027","גם אצלנו כוונת רש"י חיובית, כמוכח במקור:","02/08/20 17:17","יב אב","תש"פ","17:17","דוד כוכב","במסכת קידושין דף ע ע"ב: "ופליגא דרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: אם ראית כהן בעזות מצח אל תהרהר אחריו, שנא': ועמך כמריבי כהן".
ופירש רש"י: "אל תהרהר אחריו - אחר משפחתם שהם בני מריבה כדכתיב כמריבי כהן".

וראה בביאור הגר"א אבן העזר סימן ב ס"ק י שאין הלכה כדעה זו.","125","","1376","True","True","False","","202","212.76.108.185","0","78027","שבת|קמט ע"ב",""),new Message("78043","78032","מה ההבנה ?","02/08/20 22:15","יב אב","תש"פ","22:15","אבי גרינבלט","האם רש"י אצלנו ורש"י בהושע זהים ?","539","","1376","True","True","False","","60","77.125.5.89","0","78027","שבת|קמט ע"ב",""),new Message("78046","78043","כן, "בעלי מריבה" עשוי להיות לטובה","02/08/20 23:18","יב אב","תש"פ","23:18","דוד כוכב",""אתרא דכהני הוו, והוו קפדי טובא" (מסכת בבא בתרא דף קס ע"ב).
ע' בגמרא קידושין דלעיל.","125","","1376","True","True","False","","189","212.76.108.185","0","78027","שבת|קמט ע"ב",""),new Message("78050","78046","לא במקרה דנן","03/08/20 07:22","יג אב","תש"פ","07:22","אבי גרינבלט","הבנה פשוטה של הגמרא.
מה כוונת המשנה "אבל לא על המנות" ? אבל לא מטילים גורלות על הקדשים שהקריבו ביום חול , ביו"ט שהרי ניתן היה להגריל מעיו"ט.
על כך שואלת הגמרא , פשוט שכך ועונה שהחידוש שאסור לעשות זאת ביו"ט שהיות שיריבו ישראל על המנות כמו שהכהנים רבים על הקדשים וכדי למנוע מריבה , מותר יהיה לחלק בגורל , קמ"ל שאף זה אסור.

שום דבר שמראה על מדרגתם הנעלה של הכהנים , ממש להיפך והדרן קושיא לדוכתי.","539","","1375","True","True","False","","64","77.125.5.89","0","78027","שבת|קמט ע"ב",""),new Message("78055","78050","אולי זו הסיבה שרבו על הקדשים -","03/08/20 08:41","יג אב","תש"פ","08:41","יום יום ידרשון","ראה פירוש המשנה לרמב"ם כאן "והותר זה ביום טוב לפי שיש מצוה בהשתדלות באכילתן ובזכיה בחלק הגדול".","919","","1375","True","True","False","","98","212.76.102.184","0","78027","שבת|קמט ע"ב",""),new Message("78057","78055","כיצד זה עונה לשאלתי ?","03/08/20 08:44","יג אב","תש"פ","08:44","אבי גרינבלט","הם רבו מתוך "כוונה טובה" (כעין שפ"ד בריצה על הכבש) ?","539","","1375","True","True","False","","56","77.125.5.89","0","78027","שבת|קמט ע"ב",""),new Message("78058","78057","משהו כזה...","03/08/20 08:46","יג אב","תש"פ","08:46","יום יום ידרשון","","919","","1375","False","True","False","","99","212.76.102.184","0","78027","שבת|קמט ע"ב",""),new Message("78062","78057","בדיוק כך, הנה סיפור","03/08/20 09:29","יג אב","תש"פ","09:29","דוד כוכב","אחד הרבנים הגדולים התארח בסעודה שלישית אצל הרב'ה מגור האמרי אמת זיע"א. וזאת לדעת, סעודה שלישית אצל גור היא טיש (עריכת שולחן), והחסידים החסונים כל אחד מהם קוטנו עבה ממותני רעהו, אמתיים עוביו ואמתיים רוחבו וקומתו כקומת איש. פושטים הם את הקפעטע וחוזרים ולובשים אותה כשהיא מהופכת, וכך שועטים אֱלֵי קרב לחטוף מעט מהשיריים אשר ישליך להם כ"ק משולחנו הטהור.
כאשר ראה אותו רב מפורסם את החסידים אשר נדחקים ודוחקים זה בזה עד אין הבחן היכן מתחיל גופו של זה והיכן מסתיים ראשו של רעהו, חוורו פניו, והוא נזדעק אל עבר הרב'ה: הלא זו סכנת נפשות!
ענהו הרב'ה בניחותא: לא סַכָּנַת נפשות יש כאן, כי אם תַּקָּנַת נפשות! (כאשר בלשון אשכנז ת' רפה מתחלפת בסמ"ך, ובת קו"ף כבת כ"ף).

באחד השיעורים שבליל שבת בביתו, בחן הרב מרדכי אליהו ושאל את דעת התלמידים אודות הדוחק בשעת מצוה. עניתי וסיפרתי את המעשה הנ"ל דחסידות גור. נענע הרב ואמר אכן כך הדבר, והביא את דברי מרן יוסף חיים בעל הבן איש חי שבשו"ת תורה לשמה סימן קלח:

לחטוף כזית מצה או לולב אם יש בזה מצוה. שאלה, ת"ח אחד נתארח אצל בעה"ב אחד בליל פסח וראה מנהגו של בעה"ב לחלק מצת מצוה לכל בני הבית קודם קריאת ההגדה כדי שיהיה כל אחד מצת מצוה שלו מוכנה לפניו מתחילת קריאת ההגדה ולומר עליה הא לחמא עניא וכל הסדר דרכו של בעה"ב ההוא להביא לפניו סל מלא מצות וכאשר מושיט ידו לחלק להם המצות מתקבצים כולם עליו בבת אחת וכל אחד רוצה להיות זריז לחטוף מנתו בראשונה וכל הזריז לחטוף וליקח בראשונה ה"ז משובח ויאמר להם האורח למה תעשו כן לבוא כולכם בבת אחת וכל אחד ירצה לחטוף מנתו בראשונה מאחר שבעה"ב נותן לכולכם ויש סיפוק לכולכם והותר הרבה עוד אדרבה יותר טוב שתשבו כל אחד במקומו על השלחן ויושיט הבעה"ב לכל אחד מנתו לפניו או תגשו א' א' לפני הבעה"ב ותקחו בנחת ומתון ויאמרו בני הבית להאורח הנה אנחנו עושים כן בשביל חיבוב מצוה להראות כי המצוה הזאת חביבה עלינו וכל אחד רוצה להקדים ליקח במהרה את מצת המצוה ובזה אנחנו מראים ומוכיחים חיבתה אצלינו ויען האורח ויאמר גם אנכי ידעתי שכך כונתכם לטובה אך אעפ"כ כיון דדבר זה הוא מידי דאכילה אם תעשו כן מחזו כרעבנותא גם עוד נמי אפשר לדון לאידך גיסא ולומר שדבר זה הוא אדרבה זלזול במצוה שכל אחד יבוא לחטוף ולא יקחנה בנחת בדרך כבוד והנה שואלים אם יש ממש בדברי החכם האורח הנז' ויעזבו המנהג הזה או"ד אדרבה יעשו כמנהגם עדיף. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה איתא בגמרא דחולין דף קל"ג ע"א אמר רבא בדיק לן רב יוסף האי כהנא דחטיף מתנתא חבובי קא מחבב מצוה או זלזולי קא מזלזל במצוה ופשטנא ליה ונתן ולא שיטול מעצמו אמר אביי מריש הוה חטיפנא מתנתא אמינא חבובי קא מחביבנא מצוה כיון דשמענא להא ונתן ולא שיטול מעצמו מיחטף לא חטיפנא מימר אמרי הבו לי וכו' ע"ש נמצא אביי קודם דשמע הברייתא של ונתן הנז' הוה פשיטא ליה דאם חטף שפיר עביד דקא מחבב מצוה הוא וליכא למידן ביה לאידך גיסא של זלזול וא"כ השתא בנידון השאלה דליכא האי דינא דברייתא של ונתן נראה דיפה הם עושים להרגיש הבית בקיבוץ כולם בשביל המצוה וכל אחד יזדרז לחטוף מנתו בראשונה כי בזה ניכר ונראה שהם מחבבים המצוה מאחר שבאמת כל כונתם הוא בעבור זאת שרוצים להראות חיבוב המצוה וגם מה שטען האורח דמחזי כרעבנותא זה אינו כיון דאין עושים כן אלא רק בליל פסח הנה ניכר שעושים כן בשביל המצוה לקיים מצות השי"ת אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול מצה בלילה הזאת וכיוצא בזה אמרו בגמרא בפרוסת המוציא בסעודת שבת שטוב לבצוע פרוסה גדולה ולא מחזי כרעבנותא משום דאינו עושה כן אלא רק בסעודת שבת ולא בסעודת החול וזו הלכה פסוקה היא הנה כי כן נראה אלו שנהגו כן בשביל חיבוב מצוה וכונתם לש"ש =לשם שמים= לא יעזבו את מנהגם אלא כה יעשו מידי שנה בשנה כמנהגם הטוב.

- המשך -
","125","","1375","True","True","False","","223","212.76.108.185","0","78027","שבת|קמט ע"ב",""),new Message("78064","78062","המשך דברי הבן איש חי","03/08/20 09:34","יג אב","תש"פ","09:34","דוד כוכב","והנה כיוצא בזה ראיתי בעיר שלי בברכת הלולב ביום טוב אשר באים הקהל בהשכמה אל בית המזכה שיש לו לולב ואתרוג כשר ומברכים בסוכה אך בן פורת יוסף באים רבים מן הקהל בבת אחת וכולם עומדים צפופים בבית המזכה ודוחקים זא"ז ודוחפים זא"ז כדי להתקרב אצל המזכה בתוך הסוכה ליטול ממנו הלולב ולברך ואפילו הדיוט שבהדיוטים אינו משגיח ואינו חושש בכבוד האיש המכובד ממנו אלא רוצה להיות זריז לברך קודם המכובד ויהיה הרגשה גדולה בבית המזכה מרוב בני אדם ומרוב הדחיקות והדחיפות שדוחפים זא"ז ודוחקים זא"ז והנה אחד קרא תגר על מנהג הזה ולא ישר בעיניו באמרו כי יותר נכון שיכנסו לסוכה מעט מעט בנחת ובמתון ויתנו ההדיוטים מקום למכובדים ולזקנים ולא יהיו דוחקים זא"ז ודוחפים זא"ז וכו' ואמרתי אל תקרא תגר על ישראל העושים כן ואדרבה הא אהניא להו שבזה יעמדו מליצי יושר להליץ בעדם בשמים ממעל שהם באים בהשכמה וכולם באים בבת אחת ודוחקים זב"ז ודוחפים זב"ז הכל בשביל חיבוב המצוה אשר היא חביבה עליהם וכל אחד הוא זריז לקיים אותה רגע קודם ואדרבה מקול המייתם והרגשתם וחרדתם בדבר זה יהיה עליהם סניגוריא גדולה ורק ודאי שכל אחד צריך ליזהר לברך במתון ובכונה אחר שתופס הלולב בידו. והנה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.","125","","1375","True","True","False","","195","212.76.108.185","0","78027","שבת|קמט ע"ב",""),new Message("78065","78062","סיפור יפה אבל המציאות אוי המציאות","03/08/20 09:37","יג אב","תש"פ","09:37","אבי גרינבלט",""זכיתי" להיות ב"סדר טו בשבט" , מחילה ומחילה , לא הוד ולא הדר ולא ארחיב.
גם על הכבש, הכהנים רצו מתוך "חיבוב מצווה" וגם "הקפידו" על טהרת הכלים ולכן הגיע הפייס....כדי להפסיק "את חיבוב המצווה"...
לא יכול לקבל את הדברים.
הבאתי רש"י מול פירושו אצלנו.

לענ"ד עדיף להישאר בשאלה ולא לנסות לדחות בקל.

נ.ב אם לא ניתן להיכנס אל מורי הוראה (אם לא שאתה מכיר את המשב"כ וכו' וכו') , האם זה חיובי (שלא לדבר על "המעכרים" שנוצרים במציאות הזו)?
אפשר לקרוא לזה משהו שהוא ההיפך מקידוש השם ואוי לנו על כך.","539","","1375","True","True","False","","83","77.125.5.89","0","78027","שבת|קמט ע"ב",""),new Message("78066","78065","ע' היטב בכל דברי תשובת התורה לשמה הנ"ל","03/08/20 09:46","יג אב","תש"פ","09:46","דוד כוכב","ולא תהא תורה שלמה שלנו כדמיון הרגשה שלנו?
(ב"ב קטז. מנחות סה:).","125","","1375","True","True","False","","212","212.76.108.185","0","78027","שבת|קמט ע"ב",""),new Message("78070","78065","נ.ב.","03/08/20 10:09","יג אב","תש"פ","10:09","דוד כוכב","ענין הפייס הוא ראיה לסתור, שהרי עד שלא באו לידי סכנה (ממשית) העדיפו את המנהג הראשון. ובעוד תקנות מצינו שלא שינו עד שבאו לידי סכנה ממש.

וענין כניסה למורי הוראה אינו ענין לכאן. ואדרבה, ארוב להם ודחק לשאול ביציאתם השכם או הערב, והם מעריכים את המתמסרים עצמם על דברי תורה.","125","","1375","True","True","False","","193","212.76.108.185","0","78027","שבת|קמט ע"ב",""),new Message("78068","78066","עיינתי","03/08/20 10:01","יג אב","תש"פ","10:01","אבי גרינבלט","יש הבדל עצום בין טהרת ליבו של 'גאון עוזנו ותפארתנו' עד שזה יורד לאחרון.
יש כאן סנגוריא מופלאה של שר ומורה גדול בישראל , בזה אין כל ספק.

היישום במציאות , אינו תואם את האידיאל הברור.

לצערי הענק , לא זכיתי לשהות במחיצתו של הגר"מ אליהו זצ"ל (ויש בתיאורים הנ"ל חלק מזה ולא שאני פוטר את עצמי מאחריות ולכן אני משתדל מאד לשמוע ולראות שיעורים שמסר)

גלשנו הרבה מעבר ל"תחום שבת" ובכל אופן יש"כ על הבאת הדברים.","539","","1375","True","True","False","","80","77.125.5.89","0","78027","שבת|קמט ע"ב",""),new Message("78071","78068","וגם אני מסכים שהכל צריך להיות לשם שמים","03/08/20 10:11","יג אב","תש"פ","10:11","דוד כוכב","","125","","1375","False","True","False","","167","212.76.108.185","0","78027","שבת|קמט ע"ב",""),new Message("78072","78070","יש"כ","03/08/20 10:12","יג אב","תש"פ","10:12","אבי גרינבלט","ברור שאיני נמנע להגיע למורי הוראה , כך ראוי.","539","","1375","True","True","False","","60","77.125.5.89","0","78027","שבת|קמט ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82692);