var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=7721;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("7721","0","מה נסגר עם הראם. ועוד אימרה","04/03/11 15:23","כח אדר א","תשע"א","15:23","המכריע","הגמרא אומרת שהראם למ"ד ירד מבול בא"י חוטמו בתיבה וקרניו קשורות בתיבה. אולי לא כולם שמו לב שרש"י כנראה מפרש שלמסקנה זה לא נשאר. אחרי שאמרינן שמים בצידי תיבה צוננים היו, אומר רש"י שכמו שזה מסביר את הזפת שלא נפשר ואת עוג, זה מסביר גם את הראם ששם עמד וחוטמו מעל פני המים.

ואיידי אביא כאן רעיון של הרב דסלר. וישאר אך נח. גונח וכוהה. שהכישו הארי על שאיחר מזונותיו. כולם תמהים, נח כל כך התמסר, שנה שלימה לא ראה שינה בעיניו, ובשביל הזנחה פורתא כזה עונש. אומר הרב דסלר, בעצם איך התיבה הגינה. כמה קרשים מול קטסטרופה שכזו? ועוד יש לשאול מדוע באמת עשה ה' באופן כזה שנח ובניו יוצרכו לעמל בלתי נתפס שכזה סביב השעון.

אלא העולם היה תחת מדת הדין, וכח התיבה להציל, היה מפני היותה אי של חסד. לכן ברגע שהיתה פינה שהחסד הוזנח, איחור מזונו, מיד שלטה שם מדת הדין!!

המחנכים אוהבים לומר כאן רעיון אחר שהיה זה ארי יחיד בעולם, זה מחייב במיוחד. ומכאן לחיוב ההתמסרות לכל ילד ונער שיכול לצאת גדול הדור הבא!","199","","4810","True","True","False","","1047","95.86.83.233","0","0","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7724","7721","תיבת נח - כור מבחן","06/03/11 00:47","ל אדר א","תשע"א","00:47","שלמה שטרסברג","בשולי הדברים אני רוצה להוסיף. מקובל לחשוב שתיבת נוח היא תיבת הצלה לנוח ולבניו , אבל אם כך היה הדבר הרי יכול היה רבש"ע לתת לצדיק היחיד שהיה בדור תנאים טובים יותר ולא להעביד אותו במשך שנה שלימה שלא ראה שינה לעיניו וכ'

אלא העולם חרב כי מלאה הארץ חמס מפניהם כל אחד חמס את של שכנו נוח נשאר אבל יש כאן ניסיון לנוח האם הוא יכול לבנות עולם חדש שיהיה מבוסס על יסודות איתנים של נתינה וחסד כדי שעולם זה יוכל להתקיים ולכן התיבה היא כור מבחן לנוח ובניו האם הם מסוגלים להיות בסיס איתן לעולם החדש שיקום ולכן ההצלה הייתה בצורה כזאת.

כמדומה לי שראיתי את הרעיון בספר פרשה ופישרה לפני הרבה שנים","205","","4808","True","True","False","","225","213.151.43.112","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7727","7721","בן יחיד","06/03/11 01:23","ל אדר א","תשע"א","01:23","דוד כוכב","מסכת סנהדרין דף ח ע"א:
ואזהרה לדיין שיסבול את הציבור. עד כמה? אמר רבי חנן ואיתימא רבי שבתאי: (במדבר י"א) כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק.

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כה הלכה ב:
וסובל טורח הצבור ומשאן כמשה רבינו, שנאמר בו כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק, והרי הוא אומר ואצוה את שופטיכם זו אזהרה לדיין שיסבול את הצבור כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק.

במדבר פרק יא, יב
הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק.



"יונק" - בלשון יחיד.
יתיחס לכל אחד כאילו הוא "בן יחיד".","125","","4808","True","True","False","","121","95.86.76.72","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7768","7721","שגיאת כתיב?","07/03/11 07:27","א אדר ב","תשע"א","07:27","נחמן","כמדומני שלא ראוי לומר על דיון בש"ס מה נסגר, אלא מה המסקנה או מה יוצא.

תכתוב מה נסגר בגוגל ותראה מה מופיע אח"כ.","182","","4807","True","True","False","","156","85.130.130.141","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7734","7724","הוספה בענין החסד בתיבה","06/03/11 12:16","ל אדר א","תשע"א","12:16","לומד","בהשלמה לענין החסד שהובא בהערות מעלי

הנתיבות הקודש שאול מה מועיל שאפו של הראם היה בתיבה הלא על ידי כך יכול היה לנשום אבל לא לאכול, כי פיו היה בחוץ
ותירץ דבר נפלא, שהצלת התיבה היתה בדרך נס ולא היה צריך לאכול בה כלל, וכל מה שנח טיפל והאכיל את החיות הוא כמש"נ בהערות של הכותבים לפני, שהוא היה כדי לעבוד במדת החסד על מנת להציל את העולם.
וא"כ בראם שלא היה יכול לאכול, נשאר הנס לגבי אכילתו","193","","4808","True","True","False","","107","95.86.125.103","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7773","7768","הכותרת כחלון ראוה","07/03/11 09:03","א אדר ב","תשע"א","09:03","המכריע","תודה לנחמן על רגישותו. ירבו כמותו בישראל. בכל אופן נא יושם לב שבפנים כתבתי "למסקנה זה לא נשאר". הכותרת אינה חלק מהדיון זה רק מתאבן.

בדרך דרוש בדוחק יש קצת ליישב, על פי לשון הפסוק ויסגור ה' בעדו, וזה הרי השאלה האם הראם גם נסגר חוטמו ועל ידי קרניו או לא. (זה רק מדין עביד איניש לתרץ דיבוריה).

אגב, לעניות דעתי את הגלל שהזכרת בדבריך ודאי אין ראוי להביא לבית המדרש. ולו כדי להמחיש תפוצתו של סלנג כלשהו. (למרות שגם אני חוטא בזאת לפעמים).","199","","4807","True","True","False","","121","95.86.81.133","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7792","7768","נוקדנות מיותרת?","07/03/11 12:44","א אדר ב","תשע"א","12:44","Almuaddib","הביטוי "מה נסגר" הוא ביטוי עגה נפוץ, "סלנג" בלעז.

דרכה של השפה המדוברת שהיא מתפתחת ומשתנה, ולא הרי משמעות הביטוי "חבל על הזמן" שלפני עשרים שנה, למשמעותו כיום, בלשון העם.

אין המדובר בתופעה מודרנית, גם בתקופת חז"ל כך היה. אין משמעות "לקלס" בלשון חכמים כמשמעותה בתקופת אלישע הנביא, והדברים ידועים.


מה פגם מצאת בניסוחו של המכריע? וכי מלה גסה העלה לכאן? ביטוי של ע"ז?","107","","4807","True","True","False","","214","81.218.141.168","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7810","7792","לאלמועדיב והמכריע","07/03/11 14:12","א אדר ב","תשע"א","14:12","נחמן","כמדומה שהרב המכריע הסכים עם הרגישות שלי. זה היה מופנה דווקא כלפיו, אולי לך לא הייתי אומר את זה.

אני מודה להרב המכריע שהמילה ג.ו.ג.ל. אינה מילה יפה.

אני מתנצל על כך.","182","","4807","True","True","False","","146","85.130.130.141","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7814","7810","ואני חשבתי","07/03/11 14:33","א אדר ב","תשע"א","14:33","דוד כוכב","דעמא דבר להישאל אפילו בעניני הלכה את גאון גאוני הלמדנים, ונענים ומוצאים.
וכאותם "תראטריות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים" (מסכת מגילה דף ו ע"א).","125","","4807","True","True","False","","113","212.76.107.54","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7816","7810","אם כבר מתקנים: אלמֻאַדִּבּ לא ב-ע', ב-א'","07/03/11 15:16","א אדר ב","תשע"א","15:16","Almuaddib","","107","","4807","False","True","False","","141","81.218.141.168","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7844","7816","והאות "ד" צ"ל מוכפלת.","07/03/11 20:55","א אדר ב","תשע"א","20:55","יאירה","בהתאם לכלל החשוב של הכפלת עיצורים בערבית.

דרך אגב, עדיף לא להשתמש בביטוי "חבל על הזמן", משום שזו שפת רחוב זולה.","192","","4807","True","True","False","","241","95.86.118.99","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7846","7844","המממ","07/03/11 21:20","א אדר ב","תשע"א","21:20","Almuaddib","כתבת:

"דרך אגב, עדיף לא להשתמש בביטוי "חבל על הזמן", משום שזו שפת רחוב זולה".


אקדים ואציין כי לעניות דעתי, הקביעה מהי לשון עגה לגיטימית, ומהי שפת רחוב זולה - שרירותית לגמרי.

עוד אוסיף כי הביטוי בו פתחת את דברייך, "דרך אגב", גם הוא לשון המונית, ומי יודע אם אין מי שיגדירה לשון רחובית זולה.

במקורותינו השתמשו במלה "אגב" בלבד, לא בצירוף בו השתמשת את. כמובן, השתמשו גם בצירוף "אגב אורחא", אולם השימוש בצירוף הירוד בו נקטת, הוא סלנג.","107","","4807","True","True","False","","151","84.228.118.229","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7847","7844","האות ד' בדגש חזק, כפי שכתבתי.","07/03/11 21:24","א אדר ב","תשע"א","21:24","Almuaddib","אין להכפילה בכתיבה, לא בעברית ולא בערבית.","107","","4807","True","True","False","","136","84.228.118.229","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7848","7846","נתחיל מהסוף","07/03/11 21:44","א אדר ב","תשע"א","21:44","יאירה","אגב אורחא: זה בארמית. בהבעה בכתב לא נהוג לערבב בין עברית ושפות שונות, אלא שלעיתים אנחנו כותבים באותו משפט מילים בעברית ובארמית
כי בקרב לומדי הגמרא זה שגרתי עד כדי כך, שלא שמים לב לזה.

לענ"ד הצירוף "דרך אגב" לא נחשב כעגה ואילו "חבל"ז" כן נחשב.
מה זה, בעצם, חבל על הזמן? באיזה זמן מדובר? הנה דוגמא: " קניתי שמלה יפה, חבל על הזמן!"
למה מיועדת התוספת הזאת, שלא שייכת לנושא העיקרי של המשפט?","192","","4807","True","True","False","","235","95.86.102.138","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7849","7846","ג' הערות","07/03/11 21:45","א אדר ב","תשע"א","21:45","דוד כוכב","א. אני מציע להעביר אשכול זה לפורום לשון, החל מההודעה 'שגיאת כתיב'.

ב. ממילא, כיון שהדגש שבאות ד' הוא אחר תנועה, זהו דגש חזק המכפיל את האות.

ג. חיפשתי בפ. השו"ת גירסה 19 מי השתמש בביטוי 'דרך אגב', קיבלתי הרבה יותר מאלף תוצאות.
בין המשתמשים רבות בביטוי: רש"ר הירש, מלבי"ם, תורה תמימה, תפאת ישראל על המשנה, שבת של מי, חת"ס, קרן אורה (עשרות פעמים), שפת אמת (על דף דידן מסכת זבחים דף קטז ע"ב), חזון איש, מנחת חינוך, משנה ברורה, ערוך השולחן, הראי"ה, וכבר בשו"ת הרשב"א והרד"ך, ועוד רבים רבים.","125","","4807","True","True","False","","108","95.86.126.104","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7854","7846","גדר שפת רחוב זולה","07/03/11 22:24","א אדר ב","תשע"א","22:24","נחמן","אינה שרירותית בכלל, וגדרה הוא: באיזה מקום מדברים בשפה זו. אם מדברים כך רק נערים פחות מגיל 20, ודווקא ברחוב ולא בתוך בית ובפני אנשים מכובדים, מדובר בשפה זולה.","182","","4807","True","True","False","","151","85.130.130.141","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7850","7847","נכון מאד","07/03/11 21:48","א אדר ב","תשע"א","21:48","יאירה","כי בעברית אין "שאדא" וא"א לבטא את זה בכתב, אבל באנגלית אתה כותב את ה"ד" פעמים כדי להדגיש את ההכפלה ובצדק - כי היא לא נעלמת.","192","","4807","True","True","False","","176","95.86.102.138","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7878","7848","ביאור "חבל על הזמן"","08/03/11 09:17","ב אדר ב","תשע"א","09:17","המכריע","זה התחיל בכוונה של חבל על הזמן שאשקיע בתיאור יופי דבר פלוני או אלמוני או בתיאור ההצלחה של הערב או בתיאור ההתרגשות של הנוכחים וכן הלאה. כלומר הדבר היה כל כך מעבר לכל תיאור, ששום תיאור לא יצליח לבטא אותו כראוי וחבל על הזמן שיושקע בתיאורים, תתאמץ להבין ללא תיאור או סמוך עלי שזה היה לעילא ולעילא מכל ברכתא ושירתא.

החבל"ז כמובן הוא פרודיה כזו, חבל אפילו על הזמן שלוקח לומר חבל על הזמן ולכן גם זה יקוצר לר"ת.","199","","4806","True","True","False","","136","212.76.98.50","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7855","7854","כיום, לצערינו הרב, גם המבוגרים מדברים","07/03/11 22:44","א אדר ב","תשע"א","22:44","יאירה","ובכל מקום לרבות מקומות ציבוריים. זה נובע מחוסר ידע בלשון תקנית וחשיבה מוטעית.","192","","4807","True","True","False","","199","95.86.102.138","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7881","7854","גדר שפת רחוב זולה:","08/03/11 09:24","ב אדר ב","תשע"א","09:24","Almuaddib","הגדרת שפת רחוב זולה היא הבאה:


כל ביטוי שאני הגדרתי אותו כשפת רחוב זולה - הוא אכן שפת רחוב זולה.


ביטוי בו אני משתמש - יוגדר קטגורית כשפה לגיטימית ומקובלת.





בשבוע שעבר נכחתי בבית המשפט המחוזי בירושלים כשליח קהילה מסויימת. בא כוחו של אחד הצדדים, עו"ד ותיק ומנוסה, דיבר כשהוא משתמש בלשון שאינה תקנית. במקום לומר "מפני ש...", הוא נהג לומר "זה למה ש...".

מדובר בעברית שהאקדמיה לא היתה מגדירה כעברית תקנית.


דא עקא, פעמים רבות המפריד בין שימוש לגיטימי לבין שימוש "רחובי", הוא עניין של זמן. הסלנג חודר ללשון הכתובה והופך ללגיטימי, ביטויים הופכים למליציים, וההיפך - ביטויים מליציים חוזרים לשימוש יומיומי.

שפת הדיבור היא דבר דינמי, משתנה לפרקים, ובתקופתנו - במהירות רבה.


המתעניין מוזמן לספור כמה מלים יווניות ורומיות נמצאות כבר במשנה, ואם זה לא מוצא חן בעיניו - שיתגלץ' בקטפרס.","107","","4806","True","True","False","","274","81.218.141.168","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7856","7855","לא נראה לי","07/03/11 22:55","א אדר ב","תשע"א","22:55","נחמן","שזה נובע מחוסר ידע בלשון תקנית וחשיבה מוטעית.

אלא מרצון לדבר רחובי בגלל שזה נותן אופי מסויים של חופשיות. וזה יצר מאוד בסיס בתוך האדם.

אתה מדבר זול כי אתה רוצה להיראות כמו האנשים הזולים שהם דוגמא עבורך.

השפה משקפת את האדם.","182","","4807","True","True","False","","144","85.130.130.141","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7858","7856","אני גם חושבת,","08/03/11 00:23","ב אדר ב","תשע"א","00:23","יאירה","שהשפה משקפת את האדם ומצביעה על רמתו התרבותית, אבל לא נראה לי, שמדברים בלשון משובשת עקב לחץ חברתי ורצון לא להיבדל מהחברה הסובבת!
אני יכולה להביא לך דוגמאות רבות של שיבושי לשון שונים ומגוונים ולהוכיח, שהם נובעים מחוסר ידע בסיסי בעברית הנכונה.","192","","4806","True","True","False","","206","2.54.63.124","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7912","7881","לא הבנת? או דמגוגיה?","08/03/11 14:45","ב אדר ב","תשע"א","14:45","נחמן","יש הבדל ברור בין שפה של הרחוב לבין השפה המכובדת שמדברים בפני ראש ממשלה כשבאים לדון עמו בנושא חשוב.

למשל: אם תכנס לאובמה לבקש שישחרר את פולרד, אתה לא תגיד לו: מה נסגר עם הבקשה שלי? אלא: אז מהי מסקנת הביקור שלנו? וכד'...

זה דבר מאוד פשוט.

אתה מערבב כאן את העובדה שהשפה היא דינאמית, ושפת הרחוב יכולה פתאום להפוך לשפה מכובדת. זה מאוד נכון, אבל זה לא קשור לעניין. כמובן שגדר רמה שפתית הוא דינאמי, אבל בכל תקופה ובכל חברה תוכל להגדיר אנשים זולים המדברים בשפה זולה בסקאלה של השפה המדוברת בתקופתם.

צדקת ששפה זולה הוא דבר יחסי לתקופה, אבל הוא דבר אבסולטי לגבי פלח בני האדם המשתמשים ברמה שפתית זו.

תגיד לי איך אתה מדבר אגיד מי אתה... (סליחה אם שפה זולה...)","182","","4806","True","True","False","","180","85.130.130.141","0","7721","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("8008","7881","אני מסכימה איתך באופן חלקי.","10/03/11 15:06","ד אדר ב","תשע"א","15:06","יאירה","אני לא עוסקת בהמצאת כללי לשון חדשים ולא מתיימרת להגדיר את הביטויים!
אני משתמשת בכל מיני ביטויים ומבינה את הכוונה כאשר מדברים בסלנג.

אמרתי, שאני לא אוהבת אותו ועדיף לדבר בלשון יפה ונקייה. זאת הייתה כוונתי ולא מעבר לזה.

אכן זו הצרה, שכיום העגה הבוטה הופכת להיות תקן.
אתמול הייתי אצל חברתי ועיינתי במילון הנקרא "מילון הסלנג המקיף".(שנת הוצאה לאור 2006). המילון כולל מילים וצירופים של עגה. רוב המילים הללו חדרו לעברית משפות אחרות: אנגלית, ערבית ורוסית. בנוסף לכך ניתן לראות שם קללות (!) ומילות גנאי גסות! העובדה, שהמילים הללו הודפסו, הוצאו לאור והופיעו בספר לא מעניקה סמכות ולגיטימציה לסווג את הסלנג ללשון המתקבלת על הדעת בחברה תרבותית.","192","","4804","True","True","False","","198","95.86.102.138","0","7721","זבחים|קיג ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);