var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=7670;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("7670","0","אין איסור חל על איסור","03/03/11 08:13","כז אדר א","תשע&quot;א","08:13","מתפעל","&quot;אמר רבא כל היכא דנטמא טומאת הגוף ואחר כך נטמא בשר דכולי עלמא לא פליגי דחייב, שכן טומאת הגוף בכרת. כי פליגי בשנטמא בשר ואח&quot;כ נטמא הגוף, דרבנן סברי אמרינן מיגו ור' יוסי הגלילי סבר לא אמרינן מיגו&quot;.<br /><br />לא כל כך הבנתי, הרי האיסור של הטמא לאכול בשר קדש, זה איסור על הגברא ולא על החפצא. הרי בשר הקודש אינו טמא וכהנים טהורים יכולים לאכול אותו ומצווים לאכול אותו, כך שעל הבשר אין שום איסור. רק הגברא הטמא מצווה שלא לאוכלו.<br />ומצד שני, כשהבשר טמא, יש איסור שחל על הבשר, שהוא בלאו. <br />תמיד חשבתי שאין איסור חל על איסור זה בגוונא שרוצים להחיל עוד איסור על החפצא, יש לנו בשר שאסור מצד טריפה ועכשיו חל עליו גם איסור נבלה וכדומה. אין מקום בהחפצא שיחול עליו עוד איסור.<br />אבל כאן, הבשר אסור מצד הטומאה, עכשיו נטמא האדם, אין אנו מנסים להחיל עוד איסור על הבשר אלא שיש איסור חדש על הגברא שלא לאכול את הבשר.<br />מה הבעיה?<br /><br />מסתמא מדברים על זה מפרשים.","148","","4809","True","True","False","","1025","94.188.248.67","0","0","זבחים|קח ע&quot;א",""),new Message("7672","7670","אאחע&quot;א זה לא רק באיסורי חפצא","03/03/11 08:40","כז אדר א","תשע&quot;א","08:40","עציוני","הדוגמה הקלאסית של אאחע&quot;א היא נבילה ביום כיפור, ואני מניח שמוסכם שיו&quot;כ הוא איסור גברא. כמו&quot;כ יש דיונים בנוגע לכלל שאין שבועה על איסור, האם זה מדין אאחע&quot;א או דין עצמאי, ושבועה היא איסור גברא, וכן באיסורי עריות (אשת איש ונעשתה חמותו וכיו&quot;ב), שבפשטות הם איסורי גברא (אם כי ניתן לחלוק).<br />הדיון הוא ביחס למעשה האסור - לאדם זה היה אסור לאכול את הבשר מסיבה אחת (איסור חפצא) ועכשיו נוספה סיבה שניה (טומאת האדם - איסור גברא). <br />אמנם נכון שברוב המקרים איסור גברא יהיה איסור כולל ביחס לאיסור חפצא ולכן למ&quot;ד שאיסור כולל חל על איסור הוא יחול, אבל זה לא משהו עקרוני בגברא וחפצא.","159","","4809","True","True","False","","221","132.70.40.183","0","7670","זבחים|קח ע&quot;א",""),new Message("7677","7672","יישר כח, אתה צודק, ובכל זאת","03/03/11 13:21","כז אדר א","תשע&quot;א","13:21","מתפעל","כל זה אכניס בקושייתי.<br />אכן איני מבין את השיטה שלא יחול איסור יום הכיפורים על איסור נבילה.<br />הרי איסור יום הכיפורים הוא על הגברא.<br /><br />אולי נלמד שבאמת ההסתכלות היא שאיסור יום הכיפורים חל על כל כזית מאכל שבעולם. <br />וזה לא נכון לומר שזה איסור רק על הגברא.<br /><br />בעריות בהחלט ניתן לומר שהאיסור על החפצא, על האשה המסויימת.<br />בשבועה, אתה מדבר למשל שאדם נשבע שלא לאכול חמץ בפסח ואכל? <br />באמת הדין שזה לא חל? אולי בגלל שהוא כבר מושבע עומד מהר סיני? זה כבר דיון אחר.","148","","4809","True","True","False","","151","94.188.248.67","0","7670","זבחים|קח ע&quot;א",""),new Message("7678","7677","כל איסור אפשר להגדיר כחפצא עם קצת מאמץ","03/03/11 13:34","כז אדר א","תשע&quot;א","13:34","עציוני","אבל זה לא נכון.<br />לדעתי, במקום לשנות את ההסתכלות על יוה&quot;כ (ועל עוד דוגמאות), נכון יותר לשנות את ההסתכלות על אין איסור חל על איסור, ולראות כיצד הוא לא תלוי בהגדרת האיסור כאיסור חפצא.<br />נראה לי שההבנה הפשוטה מתייחסת למעשה - אם הוא כבר אסור (בכל איסור שהוא - גברא או חפצא) אז הוא לא יכול להיות &quot;עוד יותר אסור&quot; בזכות האיסור החדש שהתווסף.<br />ובנוגע למושבע ועומד יש לדון האם זה דין עצמאי או סעיף של אאחע&quot;א.<br /><br />ובהקשר דומה, זכור לי שראיתי פעם תשובה מענינת באיזה שו&quot;ת (אינני זוכר כעת היכן). הרופא ציוה על כותב השו&quot;ת שלא לצום ביו&quot;כ, והוא מאוד הצטער על כך. לכן חשב על הרעיון הבא: הוא ישבע לפני יוה&quot;כ שלא לאכול ביו&quot;כ. כאשר יגיע יו&quot;כ כבר יהיה אסור לו לאכול מדין השבועה, ולכן איסור אכילה של יו&quot;כ לא יחול עליו. אולם, בניגוד לכל האיסורים (כולל יו&quot;כ) שלגביהם נפסק שחצי שיעור אסור מן התורה, לגבי שבועה יש שיטה (נדמה לי שזה המאירי) שאין שום איסור בחצי שיעור. באופן כזה לא יחול עליו איסור יו&quot;כ ויהיה מותר לו לכתחילה לאכול חצי שיעור! <br />יש הרבה מה לדון ברעיון הזה ולדחות אותו מכיוונים שונים, אבל הבאתי אותו רק כי הוא נחמד ועוסק בנושאים שעלו לדיון.","159","","4809","True","True","False","","212","132.70.40.183","0","7670","זבחים|קח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);