var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=76506;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","41"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("76506","0","רבי שמעון בר יוחי או יוחאי ?","22/07/20 00:15","א אב","תש&quot;פ","00:15","מרדכי דב זינגר","בסוגייתינו ישנה מחלוקת בין חכמים לרשב&quot;י<br />אם עתידה תורה שתשתכח מישראל (ת&quot;ק) <br />לרשב&quot;י שאומר - ח&quot;ו שתשתכח... <br />שכבר יש הבטחה של הקב&quot;ה כִּ<b>י</b> לֹ<b>א</b> תִשָּׁכַ<b>ח</b> מִפִּ<b>י</b> זַרְע<b>וֹ</b><br /><br />ידוע שכאן מרומז שמו בר-<b>יוחאי</b>. <br /><br />הבעיה... שבלשון הברייתא כתוב בר <b>יוחי</b><br /><br />אז איך נקרא אביו ?<br /><b>יוחי או יוחאי ?</b><br /><br />עשיתי קצת חיפוש...<br /><b>במשניות </b><br />לא מופיע יוחי אלא רק יוחאי (2)<br /><br /><b>בגמרא</b> מופיע<br /> 100 פעמים יוחאי ו40 פעם יוחי<br /><br /><span class='bordeaux'><b>אולי מישהו יודע היכן קבור אביו של רשב&quot;י ?</b></span><br /><br />חודש טוב <br />לכל החברים שליט&quot;א<br />די באתרא קדישא הדיין<br /><br />(קרדיט תמונה - חיים גולדברג)","807","jpg","1376","True","True","False","","712","37.60.42.107","0","0","שבת|קלח ע&quot;ב","0-jpg"),new Message("76508","76506","תלוי באיזה כת&quot;י","22/07/20 00:30","א אב","תש&quot;פ","00:30","איתיאל","במשניות שלך כתוב יוחאי. אבל בכת&quot;י קאופמן לדוגמה של המשנה, כל סיומת ay כתובה בשני יודי&quot;ם, בלי אל&quot;ף. וכך: זכיי, שמיי, יוחיי.<br /><br />אין הבדל מעשי. ההבדל הוא בצורת הכתיבה.<br /><br />אגב, שים לב שבפיוטים של הפייטן הארצישראלי הקדום ינאי - הוא חותם באקרוסטיכון יניי.","842","","1376","True","True","False","","118","","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76510","76508","השאלה מה כתוב בכ&quot;י העתיקים/ותיקן","22/07/20 01:06","א אב","תש&quot;פ","01:06","מרדכי דב זינגר","לא הבנתי. <br />המשניות כתובות בלועזית ay  ? ואז תרגמו ל...יי<br />ואני הקטן לא נתקלתי בדבל יו&quot;ד בקדמונים<br />חוץ מאשר שתיתי לח<b>יי</b>ם....<br /><br />אשמח להחכים","807","","1376","True","True","False","","68","37.60.42.107","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76512","76510","כת&quot;י קאופמן הוא עתיק","22/07/20 04:57","א אב","תש&quot;פ","04:57","איתיאל","נחשב לאחד מכת&quot;י העתיקים ביותר שהשתמר במלואו.<br /><br />כמובן שהמשנה לא בלועזית. אלא שכדי לסמן את התנועה האמורה השתמשתי במקבילה הלועזית. כשיש בעברית סיומת שנשמעת כמו ay הלועזית - יש שנהגו לכתוב &quot;אי&quot; (וכך מקובל בימינו, עד כדי שאתה לא מאמין לי...), ויש שנהגו לכתוב &quot;יי&quot;. זה הגיוני באותה מידה. הרי לדוגמה במילה &quot;סתיו&quot;, &quot;גיא&quot; - היו&quot;ד מבטאת תנועת a. ואל&quot;ף כמובן מבטאת תנועה זו.<br /><br />הדפוסים כיום משמרים מסורת כתיבה אחת, שהעדיפה את השימוש ב&quot;אי&quot;. אך כאמור, במקביל היתה צורה עתיקה של &quot;יי&quot;. כך שבדיקה מתי כתוב כך או כך אינה משקפת דבר מלבד שיגיונות ה&quot;בחור זעצער&quot;.<br /><br />כת&quot;י קאופמן זמין כולו לצפיה בחינם במרשתת - תוכל לעיין ולהיווכח באמיתות דבריי (או שמא &quot;דבראי&quot;?). הקישור הכי פשוט הוא להיכנס לויקיפדיה, ערך &quot;כת&quot;י קאופמן&quot;. יש שם צילום קטע קצר, ובכן קישור לאתר של אוניברסיטה מסויימת שהעלתה סריקה של כל עמודי הכת&quot;י.","842","","1376","True","True","False","","130","","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76514","76510","מספר כת&quot;י לבקשתך","22/07/20 06:26","א אב","תש&quot;פ","06:26","אבי גרינבלט","חודש טוב ומבורך","539","jpg","1376","True","True","False","","78","77.125.5.89","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב","0-jpg"),new Message("76529","76512","עשיתי כעצתך. וחזיתי... מהדורת שבשתא","22/07/20 12:27","א אב","תש&quot;פ","12:27","מרדכי דב זינגר","א. דוקא באתר &quot;דעת&quot; שמשתמש עם מהדורה זו<br />בפרק א מ&quot;ז דחגיגה כתוב יוחי ולא יוחיי<br /><br />ב. איך אתה מסביר שאף אחד מכתבי היד שהעלה הרב גרינבלט לא גורס <b>יי</b> ?<br /><br />ג. לדעתי. מי שכתב את זה זה עם הארץ ש<b>כתב על פי השמיעה</b>.<br />ולא כמו הספקולציה שלהם  שאחד כתב ואחד ניקד.<br />ולכן הרבה שם בייייודים.<br /><br />וזה עד כמה שנסתי לדון את כל <b>האדן</b> לכף זכות... <br />אבל אין לך מה לדאוג...<br />ואל תִּתְיוֹאַש... הכל יהיה בסדר.  (מתוך תמונת התדפיס בויקי)<br />היו גם ספרי תורה שהמינים כתבו...<br /><br />אני לא אומר לזרוק לגניזה...<br />אבל לא להביא משם ראיות.","807","","1376","True","True","False","","66","37.60.42.107","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76532","76514","ייש&quot;כ. לא ציפיתי לכזו טירחה.","22/07/20 13:04","א אב","תש&quot;פ","13:04","מרדכי דב זינגר","בש&quot;ס וילנא היו 14 מגיהים ת&quot;ח - וכל חמישים המהדורות שנדפסו מאז ש&quot;ס ונציה (למעשה 64 מהדורות, חלקן לא שלמות) לא היו אלא כ&quot;<b>מעשה קוף</b>&quot; ובנוסף &quot;הוסיפו שיבושים חדשים על שלפניהם&quot;.<br />עד שקמתי ראם שקמתי דפוס בישראל, עד אשר העיר ה' את רוחנו ונתן את לבנו ונפשנו ומאדנו להציל את אמרות קדשם מאבדון, ואת פליטת מחמדיהם מכליון..<br />(מתוך ויקיפ)<br /><br />המהדורה הכי מדוייקת כיום לדעתי היא - עוז והדר. שמביאים (בצד) גם נוסחאות שונות<br /><br />יש שיבושי שממש נמצווה ליישב ולהכריע. (או לכתוב בצד את שתיהן)<br />לדוגמא <br />המעשה ברבינא ור' <b>שרביא </b>(עם החליצה שקיללו שיתיר חלב)  <br />שהראת לי שמופיע גם ביבמות ושם הגירסה רב <b>משרשיא</b>.<br /><br />אני לא חושב שבסמכותינו לתקן.<br />אבל חשוב לשים לב...<br />כיוון שיכול לצאת נ&quot;מ מהגירסאות.<br />כמו שהגמרא אומרת בביצה כב כתובות סא ובמכות כא<br />  אמר רב נחמן בריה דרב איקא <br />שפוד שפחות וגומות רב מלכיו <br />בלורית אפר מקלה וגבינה רב מלכיא <br />רב פפא אמר מתניתין ומתניתא רב מלכיא <br />שמעתתא רב מלכיו <br />וסימניך מתניתא מלכתא <br />מאי בינייהו איכא בינייהו שפחות<br />(ועי&quot;ז לא נשאל ונעורר סתירות מיותרות)<br /><br />חזק ימלא משאלותינו <br />אמיץ יעשה בקשותינו","807","","1376","True","True","False","","60","37.60.42.107","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76533","76514","אגב. אשמח לקישורית לאתר הנוסחאות שהעלת","22/07/20 13:06","א אב","תש&quot;פ","13:06","מרדכי דב זינגר","","807","","1376","False","True","False","","47","37.60.42.107","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76553","76529","מעניין","22/07/20 20:06","א אב","תש&quot;פ","20:06","איתיאל","הכתיב בשני יודי&quot;ם מאומת ממקורות נוספים. כך נהגו בעיקר באיזור הארצישראלי. כפי שהדגמתי עם הפייטן יניי (שודאי לא היה ע&quot;ה).<br /><br />לגבי ההשערה שהמנקד שונה מהכותב - זו דווקא השערה מתבקשת. רואים שהניקוד לא תואם את הכתיב והוא מאולץ.<br /><br />נכון שהרבה פעמים הניקוד הוא כפי שכתבת - משמיעה. מחליף קצץ ופתח כל הזמן. אבל גם ברש&quot;י מצינו כך כמה פעמים. כנראה שהם לא הגו הבדל (כמסורת ההגייה הספרדית, ואכמ&quot;ל ביחס בין הניקוד הטברני ואימוצו בקהילות שלא הגו כמוהו), ולכן לא ראו עניין לבדל ביניהם.","842","","1376","True","True","False","","107","","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76562","76533","הנה, בפנים","22/07/20 23:38","א אב","תש&quot;פ","23:38","Almuaddib","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://bavli.genizah.org/'>הכי גרסינן</a>","107","","1376","True","True","False","","159","87.70.105.224","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76559","76553","לדמותו של יניי","22/07/20 22:14","א אב","תש&quot;פ","22:14","מרדכי דב זינגר","משהו התבלבל שם לחוקרים.<br />א. לא יתכן ש&quot;יניי&quot; חיבר את הפיוש אז....ויהי בחצי הלילה<br />אתה לא מוצא שם ay  ומילים מוזרות כמו במשנה ההיא.<br />ב. <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=32264#p=51&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr='>הרס&quot;ג</a> לא כתב <b>יניי</b> הוא כותב <b>ינאי</b>.  <br /><br />שוב אני נפגש עם נזקים שעשתה האקדמיה ללשון - ללשון הקודש.<br />הייתי אומר שעקפו את בן יהודה.<br /><br />ואם נדונם לכף זכות...זה מגיע מעמרצות.<br /><br />את לשון הקודש לא לומדים כמקצוע הלשון.<br />לשון הקודש היא בבחינת - וחגור נתנה לכנעני...<br />(החבלים לקשירת הסחורה שניתנים בחינם לקונים הגדולים - לומדי התורה)<br /><br />לא סתם הרבה קדמונים נעלמו בתהום הנשיה וההסטוריה.<br />לא כל &quot;ראשון&quot; שוה התייחסות (בגלל שראשונים כמלאכים)<br /><br />מספרים על איזה רשכבה&quot;ג שכתב בצואה שיכניסו איתו לקבר את כל הכתבי יד שזכה לחדש בעלמא הדיין. שיוכל להראות בבי&quot;ד של מעלה.<br />הסתפקו אנשי הח&quot;ק...לטמון דברי תורה כה חשובים באדמה ???<br />החליטו לשאול את אחד מגדולי ישראל....ביקש לעיין בכתבים...ואז אמר שזה זה אכן המקום הראוי לחידושים הנ&quot;ל.<br /><br />לא רוצה להשמע מזלזל ביניי הנ&quot;ל.<br />אבל אם רק היום התוודעתי אליו...דרשני..","807","","1376","True","True","False","","77","37.60.42.107","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76569","76553","ראה בירושלמי ... 2 יודי&quot;ן","23/07/20 09:35","ב אב","תש&quot;פ","09:35","אבי גרינבלט","בירושלמי ברכות ד,א &quot;רבי חנינא בן <b>אנדריי</b>....&quot;","539","","1375","True","True","False","","60","77.125.5.89","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76561","76559","חוששני שעמרצות שלך אתה מפגין כאן","22/07/20 23:37","א אב","תש&quot;פ","23:37","Almuaddib","יחד עם זלזול רב בכל מה שאינך מכיר.<br /><br />הסיומת &quot;אי&quot;, בבבל נכתבה עם א', בארץ ישראל בלי. כשכתבו בלי ניקוד, הכפילו את האות האחרונה, י', פעמיים, כדי לסמן שאינה אם קריאה - סימון לחיריק בתנועה האחרונה, אלא מבוטאת.<br /><br />את פיוטי יניי מצאו בכתבי יד בגניזה הקהירית, את כתב יד קאופמן של המשנה, כתבי יד רבים ונוספים - בכולם תוכל למצוא את צורת הכתיבה הארצישראלית הקדומה - בלי האות א' לפני ה-י' שבסוף.<br /><br />שים לב לכך שבירושלמי מופיע, פעמים רבות, רבי יניי. כך כתוב בירושלמי, יניי, בלי האות א'. וכן תוכל למצוא בירושלמי את שמיי, לא שמאי כפי שאתה מכיר, אלא שמיי. בלי האות א'.","107","","1376","True","True","False","","137","87.70.105.224","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76586","76559","אין שם מילה שמסתיימת כך","23/07/20 12:29","ב אב","תש&quot;פ","12:29","איתיאל","אין כאן שום מילה לעניין בהודעה המנופחת הזו.<br /><br />אין בפיוט &quot;אז רוב ניסים&quot; ממילא שום מילה שאמורה להסתיים ב- AY. אז אין כאן לא &quot;אי&quot; ולא &quot;יי&quot;. בקישור אין מכאן שום ראיה ושום קשר.<br /><br />מה שעשתה האקדמיה ללשון - אני מניח שאתה לא יודע וניזון מתעמולה. רק לאחרונה בנתה האקדמיה מאגר עצום של מילון היסטורי, שבו כל מילה מכל מקורות ישראל מהתנ&quot;ך, מדרש, משנה, גמרא, כתבי ראשונים ואחרונים ועד ימינו - משוייך לאותה מילה. וגם הכניסו בכל מילה ניתוח מתי המילה היתה משמשת יותר ומתי פחות.<br /><br />יש כבוד עצום למקורות באקדמיה. הרי ברור שאי אפשר לדבר על מילה בעברית בלי הקשר ההיסטורי שלה. ויש שם רבים וטובים שיודעים מקורות יותר ממך (וגם יראי שמים. אבל אני מניח מהסגנון שאצלך בהגדרה - אם אתה באקדמיה = אין לך יראת שמים).","842","","1375","True","True","False","","113","213.151.52.35","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76566","76561","בכללי הירושלמי","23/07/20 09:06","ב אב","תש&quot;פ","09:06","אור חדש","לא אוהב א<br />ר&quot;א הפך ללעזר וכד' רבים","458","","1375","True","True","False","","99","77.139.145.160","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76577","76561","האי תנא ירושלמי הוא דתני לישנא קלילא","23/07/20 11:36","ב אב","תש&quot;פ","11:36","מרדכי דב זינגר","ב&quot;ק ו:  <br />כשהזיק חב המזיק: <br />חב המזיק ?! חייב המזיק מיבעי ליה  ? <br />אמר רב יהודה אמר רב <br />האי תנא ירושלמי הוא דתני לישנא קלילא:  !<br /><br />נכון בירושלמי הייתי מגדיר עצמי עם-הארץ. <br />וגם בפיוטי יניי.<br /><br />לא סתם בעולם התורה התקבל התלמוד הבבלי ולא הירושלמי.<br />(למרות שגדולי ישראל לומדים גם אותו)<br />מסכת שקלים שלנו היא בעצם ירושלמי ונדרים ונזיר שלשונם קשה הם לא עברו את המהדורא בתרא של רבינא ור' אשי.<br />אבל מסתדרים איתם.<br /><br />יש כמה וכמה פעמים שהגמרא מורידה שאלה בטענה שמקור השאלה בא ממקום של <b>שבשתא</b><br /><br />גם בירושלמי מופיע השם <b>יוחאי</b>  ואפשר למצוא גירסאות (מצאתי אתמול שמה שלחת לי - שוב תודה) <b>יוחיי</b> <br />במבט חטוף על אזור הכיתוב יוחיי...אתה רואה הרבה שיבושים.<br /><br />לא צריך להיות פסיכולוג גדול ולהבין שהמהדורה ההיא משובשת.<br /><br />ובכלל מי אמר לך שר' יניי מהירושלמי הוא יניי הפייטן ?<br />ואיך אתה בכלל מקשר את הפייט של אז...ויהי בחצי הלילה. שכתוב בטטו&quot;ד ללא שגיאות שחדשים מקרוב באו.<br /><br />צריך לזכור עוד דבר.<br />כשרבי כתב את המשנה. (מדין עת לעשות לה'...גלות...) היו לפניו כ400 גירסאות. (ברייתות)  ולאט לאט הוא ניפה אותם לפי הגירסה הרווחת כיום בעם ישראל.  עם החסורי מחסרא. כך התקבל ולא ישתנה.<br />אז אם נמצא היום איזו מהדורה מה400 הללו צריך להתייחס אליה אם רבינא ורב אשי לא התייחסו אליה ? בערבון מוגבל מאד.<br /><br />אולי הקצנתי בהגדרה...עמי ארצות.<br />אבל זו היתה התייחסות של רבה ותלמידיו לר' יוסף ותלמידיו <br />שהיו בבחינת סיני לעומתם...שהיו עוקרי הרים. <br />גמרא גמור זמורתא תהא....<br />אגב שיטפך רהיט לך גמרך...<br />יש בזה מעלה אבל גם חיסרון.<br /><br />אבל גירסאות שאתה רואה בהם בברור את השבשתא....<br />למה לך ?","807","","1375","True","True","False","","161","37.60.42.107","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76563","76562","נרשמתי. ולפני שאתחיל שם בגלישה...","23/07/20 00:18","ב אב","תש&quot;פ","00:18","מרדכי דב זינגר","רציתי להגיד לך....תודה<br />זו באמת מתנה גדולה וחשובה.<br /><br />אז ...חודש טוב<br />ותבורך בכו&quot;ט","807","","1375","True","True","False","","70","37.60.42.107","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76585","76563","כמובן","23/07/20 12:27","ב אב","תש&quot;פ","12:27","עלי","כדאי לשים לב שזה כמו בארכיאולוגיה, כשמכד חרס שנשבר נשארים רק שברים ומי שמנסה לשחזר את הכד מעלה חרס בידו... מוצגים רק המקורות שנמצאו והללו לעתים מעטים להחריד ומשובשים להחריד...ואת חסרונות הארכיאולוגיה כולם מכירים.","209","","1375","True","True","False","","95","194.114.146.227","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76620","76569","ודאי שיש. השאלה...","24/07/20 01:53","ג אב","תש&quot;פ","01:53","מרדכי דב זינגר","ודאי שיש. <br />השאלה... אייך להתייחס לזה כצורת כתיבה תקנית ומחייבת.<br />יש גם מהדורות עם <b>יוחיי</b>","807","","1374","True","True","False","","56","37.60.42.107","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76582","76577","אתה מערבב דברים","23/07/20 12:19","ב אב","תש&quot;פ","12:19","איתיאל","א. אתה מגדיר שיבוש כל מה שאתה לא רגיל אליו. בעיני שיבוש יקרא רק למקרה שבו יש אי סדר במהדורה בתוך עצמה.<br />כאן ניכר שיש פשוט שיטת כתיבה אחרת. זה לא הופך את זה לשיבוש.<br /><br />ב. עם ישראל קיבל להלכה כעיקר את הבבלי - נכון (וגם זה לא לגמרי מוסכם. כ&quot;כ הרי&quot;ף. אבל יש לא מעט הלכות ברמב&quot;ם נגד מסקנת הבבלי, ואין דרך להסביר אותם אלא לומר שפסק כירושלמי. וס&quot;ל שמכריעים בזה לפי המסתבר יותר, ואין עדיפות לתלמוד אחד על חבירו).<br /><br />בכל אופן - בסוגיית ההגייה לא שייך &quot;קיבל&quot;. מה גם, שמהדורות שונות שינו את הכתיב על פי המקובל בידם, ולא ברירא לי שכך כתבו רב אשי ורבינא.<br /><br />גם מה שכתבת לעיל על עוז והדר כמהדורה מדוייקת שמציינת את כל הנוסחאות - זה רק במקרה של שינוי בהוספת או הורדת מילים. אם היו באים להגיה כל פעם שיש שיטת כתיבה אחרת - לא היה לזה סוף (יש מהדורות השוואה מדעיות, אין לך מושג כמה זה ארוך ומייגע. הם ממש משווים אם כתבו א&quot;ל, אמר ליה, אמר לו).<br /><br />ג. רבי כנראה לא כתב את המשנה, אלא קבע לה נוסח שנשאר בע&quot;פ (יש בזה מחלוקת גרסאות באיגרת רב שרירא גאון.<br /><br />כך היא הגירסה הנכונה לפי רוב הדעות באגרת רב שרירא גאון:<br />תלמוד ומשנה לא נכתבו, אלא סודרו. וזהירים רבותינו לגרוס על פה, אבל מן הנוסחים לא, שאמרנו 'דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב'. ואמרנו: 'אלה אתה כותב, ואי אתה כותב הלכות.<br /><br />וכן דברי הרמב&quot;ם: &quot;דעו כי על נוסח המשנה איך היא אין לשאול. וכי המשנה ספר העזרה היא שאין בה אות חסירה או אות יתירה? ומניין אנו יודעים האיך כתב רבינו הקדוש במשנה ניזונת או הניזונת אלא מן הזקנים לא מן הספרים. ובכמה מקומות אמרינן כעניין הזה&quot;.<br /><br />וגם רש&quot;י כתב שהמשנה הועלתה בכתב רק בדורות מאוחרים: &quot;שבימיהם לא היה גמרא בכתב, וגם לא היה ניתן לכתוב, אלא לפי שנתמעטו הלבבות התחילו דורות [אחרונים] לכתבו&quot;.<br /><br />וכן כתב החת&quot;ס: &quot;ברם דא צריך [בירור] אם אמנם ברור אמת נכון הדבר דרבינו הקדוש סידר כל שיתא סדרי משנה עד תומם... אבל הכל בעל פה, ולא לכותבה על ספר, ולא נתפרסם התירא דעת לעשות לד', ואפשר גם לא בימי רב אשי שגם הוא סידר ש&quot;ס בעל פה ואחר כך נכתב&quot;.<br /><br />וראיות רבות לזה. הרי לא מזמן למדנו את הגמרא הדנה אם &quot;מאמצין תנן&quot; או &quot;מעמצין תנן&quot;. אם היתה המשנה כתובה, לא היה בזה מקום לספק. אלא היתה גרוסה בע&quot;פ, ומכאן קלות השיבוש באות הדומה (בפרט שבדיבור השוטף הייתה נשילת גרוניות, כפי שהביאו כאן לעיל, רבי זעירא = רבי זירא, ואפילו רבי אלעזר ורבי אבא שהופכים בירושלמי לרבי לזר ורבי בא. וגם בבבלי הוא הופך לרבה ורבין ורבינא.<br /><br />ד. לגבי יניי אני לא מבין מה אתה רוצה. נכון שהעתיקו את פיוטיו לפי המקובל בכתיב שלנו. אבל לא יכלו לשנות את האקרוסטיכון (סימן שמו בראשי תיבות של בתי הפיוט). ושם הוא חתום יניי. וגם הירושלמי מביא חכם אחר שנקרא יניי. א&quot;כ יש כאן עוד ראיה לצורת כתיב זו. ואני לא חושב פייטן שכזה, הבקיא בתנ&quot;ך ובמדרשים (כמוכח מתוך פיוטיו), ובוודאי בקיא בלשון הקודש, שהוא משובש.<br /><br />ה. לגבי התייחסות למה שרב אשי ורבינא לא התייחסו - קודם כל הם לא התייחסו בכלל לשאלת הכתיב. דבר שני: לא באנו כאן לפסוק הלכה. אין כאן בכלל שאלה הלכתית. יש כאן שאלת כתיב בלבד. ואני אומר לך: דכתב הכי לא משתבש וכתב הכי לא משתבש. אלא כיום נהגו בכתיב כזה. גם היום נהגו לומר לשבת ולא לישב. זה לא הופך את זה ללא נכון. דאמר הכי לא משתבש ודאמר הכי לא משתבש.<br /><br />ו. מה שכתבת לעיל על האקדמיה, כבר חורג מגבולות הדיון, אז אני עוצר כאן.","842","","1375","True","True","False","","109","213.151.52.35","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב",""),new Message("76618","76582","במלחמה. וכ&quot;ש של תורה, לא עוצרים","24/07/20 01:48","ג אב","תש&quot;פ","01:48","מרדכי דב זינגר","רציתי לענות ביישוב דעת, לכן חכתי עד שעת השקט.... ועמך הסליחה.<br />להלן תגובות<b>יי</b><br /><br />א. אתה מגדיר שיבוש כל מה שאתה לא רגיל אליו. בעיני שיבוש יקרא רק למקרה שבו יש אי סדר במהדורה בתוך עצמה.<br />כאן ניכר שיש פשוט שיטת כתיבה אחרת. זה לא הופך את זה לשיבוש. <br /><br /><span class='bordeaux'><b>תשובה -  אני מצרף את הצילום שבויקיפדיה ומסמן את השיבושים !!!<br />מה זה תתיואיש ??? אויש....זה ברור שיבוש. מה זה האדן ???  אדן החלון ?</b></span><br /><br />ב. עם ישראל קיבל להלכה כעיקר את הבבלי - נכון (וגם זה לא לגמרי מוסכם. כ&quot;כ הרי&quot;ף. אבל יש לא מעט הלכות ברמב&quot;ם נגד מסקנת הבבלי, ואין דרך להסביר אותם אלא לומר שפסק כירושלמי. וס&quot;ל שמכריעים בזה לפי המסתבר יותר, ואין עדיפות לתלמוד אחד על חבירו).<br /><br />בכל אופן - בסוגיית ההגייה לא שייך &quot;קיבל&quot;. מה גם, שמהדורות שונות שינו את הכתיב על פי המקובל בידם, ולא ברירא לי שכך כתבו רב אשי ורבינא.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>מה זה לא מוסכם שהתקבל הבבלי. <br />הוא התקבל בדיוק כמו שבית הלל התקבלו יותר מב&quot;ש<br />זה שהרמב&quot;ם כתב לא כהבבלי לא מחייב אותנו כאשר השו&quot;ע התקבל יותר מהרמב&quot;ם זיל חזי מאי עמא דבר... </b></span><br /><br />גם מה שכתבת לעיל על עוז והדר כמהדורה מדוייקת שמציינת את כל הנוסחאות - זה רק במקרה של שינוי בהוספת או הורדת מילים. אם היו באים להגיה כל פעם שיש שיטת כתיבה אחרת - לא היה לזה סוף (יש מהדורות השוואה מדעיות, אין לך מושג כמה זה ארוך ומייגע. הם ממש משווים אם כתבו א&quot;ל, אמר ליה, אמר לו).<br /><br /><span class='bordeaux'><b>אשמח להכיר את ההשוואות המדעיות<br />אבל הוא אשר אמרתי. לא כל מהדורה ולא כל בחור אזעצר שווים התייחסות<br />(ואולי זה הסיני שירדה על ידו שינאה לעולם בזה שככה כתוב ...תקבל.)</b></span><br /><br /><br />ג. רבי כנראה לא כתב את המשנה, אלא קבע לה נוסח שנשאר בע&quot;פ (יש בזה מחלוקת גרסאות באיגרת רב שרירא גאון.<br /><br />כך היא הגירסה הנכונה לפי רוב הדעות באגרת רב שרירא גאון:<br />תלמוד ומשנה לא נכתבו, אלא סודרו. וזהירים רבותינו לגרוס על פה, אבל מן הנוסחים לא, שאמרנו 'דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב'. ואמרנו: 'אלה אתה כותב, ואי אתה כותב הלכות.<br /><br />וכן דברי הרמב&quot;ם: &quot;דעו כי על נוסח המשנה איך היא אין לשאול. וכי המשנה ספר העזרה היא שאין בה אות חסירה או אות יתירה? ומניין אנו יודעים האיך כתב רבינו הקדוש במשנה ניזונת או הניזונת אלא מן הזקנים לא מן הספרים. ובכמה מקומות אמרינן כעניין הזה&quot;.<br /><br />וגם רש&quot;י כתב שהמשנה הועלתה בכתב רק בדורות מאוחרים: &quot;שבימיהם לא היה גמרא בכתב, וגם לא היה ניתן לכתוב, אלא לפי שנתמעטו הלבבות התחילו דורות [אחרונים] לכתבו&quot;.<br /><br />וכן כתב החת&quot;ס: &quot;ברם דא צריך [בירור] אם אמנם ברור אמת נכון הדבר דרבינו הקדוש סידר כל שיתא סדרי משנה עד תומם... אבל הכל בעל פה, ולא לכותבה על ספר, ולא נתפרסם התירא דעת לעשות לד', ואפשר גם לא בימי רב אשי שגם הוא סידר ש&quot;ס בעל פה ואחר כך נכתב&quot;.<br /><br />וראיות רבות לזה. הרי לא מזמן למדנו את הגמרא הדנה אם &quot;מאמצין תנן&quot; או &quot;מעמצין תנן&quot;. אם היתה המשנה כתובה, לא היה בזה מקום לספק. אלא היתה גרוסה בע&quot;פ, ומכאן קלות השיבוש באות הדומה (בפרט שבדיבור השוטף הייתה נשילת גרוניות, כפי שהביאו כאן לעיל, רבי זעירא = רבי זירא, ואפילו רבי אלעזר ורבי אבא שהופכים בירושלמי לרבי לזר ורבי בא. וגם בבבלי הוא הופך לרבה ורבין ורבינא.<br /><br /><b>זה מאד מעניין מה שככבת.<br />וזה מיישב לי כמה שאלות בענין החסורי מחסרא..<br />יישר כח</b><br /><br />ד. לגבי יניי אני לא מבין מה אתה רוצה. נכון שהעתיקו את פיוטיו לפי המקובל בכתיב שלנו. אבל לא יכלו לשנות את האקרוסטיכון (סימן שמו בראשי תיבות של בתי הפיוט). ושם הוא חתום יניי. וגם הירושלמי מביא חכם אחר שנקרא יניי. א&quot;כ יש כאן עוד ראיה לצורת כתיב זו. ואני לא חושב פייטן שכזה, הבקיא בתנ&quot;ך ובמדרשים (כמוכח מתוך פיוטיו), ובוודאי בקיא בלשון הקודש, שהוא משובש.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>מי אמר שזה אותו יניי, כמה יניי איכא בשוקא...<br />ולמה לשנות מכתיבתו ?<br />אשמח לראות היכן רמוז שמו בשיר<br />בכלל. זה שלשון תורה לחוד ולשון חז&quot;ל לחוד...זה לא פשוט אז לעשות שינויים על שינויים ? למה ? <br />אני לא מכריח שהוא המשובש ח&quot;ו. אלא הבחור ששמע אותו גורס וכתב את דבריו על פי השמיעה (נשמע חסיד הונגרי....)</b></span><br /><br />ה. לגבי התייחסות למה שרב אשי","807","jpg","1374","True","True","False","","62","37.60.42.107","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב","0-jpg"),new Message("76621","76585","הגדרה יפה..","24/07/20 01:56","ג אב","תש&quot;פ","01:56","מרדכי דב זינגר","מה דעתך על <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=76617'>זה</a> ?<br />שיבוש או עניין של גירסה","807","","1374","True","True","False","","61","37.60.42.107","0","76506","שבת|קלח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);