var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=76131;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","67"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","50"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("76131","0","ביאור הגר"א על מילה בכלי ברזל","14/07/20 08:31","כב תמוז","תש"פ","08:31","איתיאל","הגר"א נודע בביאורו לשו"ע, שהוא קצר וקולע. שולח תמיד למקור הדין הראשוני והפשוט. אלא שאינו מפרט כיצד למדו משם, ולכן לעתים לא ברור מה התכוון הגר"א (ואכן נכתבו כמה פירושים לביאורו).

כתוב בשו"ע (יו"ד רס"ד, ב'):
בַּכֹּל מָלִין, וַאֲפִלּוּ בְּצֹר וּבִזְכוּכִית וּבְכָל דָּבָר הַכּוֹרֵת, חוּץ מִבִּקְרוּמִית שֶׁל קָנֶה, לְפִי שֶׁקֵּיסָמִים נִתָּזִים מִמֶּנָּה, וְיָבֹא לִידֵי כְּרוּת שָׁפְכָה. וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לָמוּל בְּבַרְזֶל, בֵּין בְּסַכִּין בֵּין בְּמִסְפָּרַיִם, וְנָהֲגוּ לָמוּל בְּסַכִּין.

אין מקור מפורש לכך שמצווה מן המובחר למול בברזל. יתירה מכך, במילות המתוארות בתנ"ך (ציפורה ובן משה, יהושע בגבעת הערלות) - הוזכר צור ולא ברזל!

יש שהביאו מדרש על מעשה דוד וגוליית. לפי המדרש כשקלע דוד אבן, היא פגעה בכובע של גוליית, ורצתה לחדור אותה, אך המתכת התנגדה, עד שהובטח לה שממנה ימולו.

יש להעיר שבפסוק מתואר שהמיגון והכובע של גוליית היו עשויים דווקא מנחושת ולא מברזל (עיין שמואל א' פרק י"ז).

הגר"א מפנה למשנה שלנו.

נראה שכוונתו כך:
לכאורה ההיתר של רבי אליעזר הוא מופרז. עושים כאן לפחות שלוש מלאכות: כורתים עצים (קוצר) לעשות פחמים (מבעיר) לעשות כלי ברזל (בונה / מכה בפטיש).

אם רצינו, היה אפשר לחדד צור, או פשוט לשבור בקבוק ולמול בשבר זכוכית.

אלא מכאן דייק הגר"א שיש עניין למול בברזל, עד כדי כך שר"א מתיר מלאכות בשביל זה (ואע"פ שאיננו מקלים כמותו במכשירי מילה, מ"מ למדנו שמילה בברזל היא עניין חשוב).","842","","1392","True","True","False","","534","","0","0","שבת|קל ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);