var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=76015;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","36"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","16")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("76015","0","מאכל עורבין. אולי הכוונה ליושבי הערבה ?","12/07/20 18:22","כ תמוז","תש&quot;פ","18:22","קותי","&quot;<b>וְהָעֹרְבִים</b> מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר - ר' יודה אומר, עיר היא בתחום ביישן (בית שאן) ושמה <b>ארבו (ערבי) </b>, ר' נחמיה אומר, עורבים ממש היו&quot; . <br />הכוונה למאכל בני אדם שגרו בערבה. והם אכלו לוף.","217","","1386","True","True","False","","519","109.64.115.134","0","0","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76018","76015","דבריך סותרים את הסוגיה. היכן בני מלכים?","12/07/20 18:26","כ תמוז","תש&quot;פ","18:26","Almuaddib",".<br /><br />כל הסוגיה כולה עוסקת במאכלי בעלי חיים, מהלוף ועד שברי הזכוכית.","107","","1386","True","True","False","","129","87.68.133.96","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76023","76015","גם קשה על רש&quot;י כיצד אומר זרעונים","12/07/20 18:49","כ תמוז","תש&quot;פ","18:49","קותי","משנה מסכת פאה פרק ו משנה י<br />[*] תבואה שנתנה לשחת או לאלומה וכן באגודי השום ואגודות השום והבצלים אין להם שכחה<b> וכל הטמונים בארץ כגון הלוף והשום והבצלים ר</b>בי יהודה אומר אין להם שכחה וחכמים אומרים יש להם שכחה:","217","","1386","True","True","False","","94","109.64.115.134","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76042","76015","לא הבאת מקור לדבריך","12/07/20 21:33","כ תמוז","תש&quot;פ","21:33","איתיאל","מהיכן הציטוט על עיר בתחום בישן ושמה ארבו?<br /><br />ובכלל, מסתבר שבני ארבו/ערבי הם ערבים (...) ולא עורבים...","842","","1386","True","True","False","","96","213.151.52.35","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76121","76015","הצעה נוספת (בנימה מחוייכת)","13/07/20 23:04","כא תמוז","תש&quot;פ","23:04","איתיאל","יש לגרוס &quot;לוֹף&quot; - הבשר הצבאי המשומר, שהוא מאכל &quot;עורבין&quot; - לוחמי סיירת עורב...<br /><br />ובאמת חידוש שהוא ראוי למאכל...","842","","1385","True","True","False","","115","","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76125","76015","הבלים כאלו לא ראיתי הרבה זמן","14/07/20 07:28","כב תמוז","תש&quot;פ","07:28","אלף בית רשי","אתה כותב נגד מאמר הגמרא המקשרת ארבעה תנאים שכולם אמרו שבני ישראל בני מלכים הם ואתה בא ומניח הנחה לגבי אילוף עורבין לפי הנראה בימינו שאינו שייך, ועל פי זה אתה משנה פשט במשנה? <br />ואגב ראייתך לפשט המשונה הזה שאנשי הערבה אוכלים לוף מהמחלוקת בפירוש העורבים של אליהו, משני הדיעות אביא ראיה הפוכה שלא כדבריך: אחד - העורבים ממש מביאים לאליהו אוכל, כיוני בית מאולפות, הם - כפי הנאמר בחז&quot;ל אותם עורבים שנכשלו בשליחות הראשונה, נח ושלח אותם ככל הנראה גם כן מאולפים, והשני - אנשים שמאכלם לוף כדבריך שהוא אוכל קשה, בטח לא היה ראוי איתם לשלוח אוכל נורמלי של בשר ולחם, כי כנראה הם לא רגילים לכזה אוכל,","278","","1384","True","True","False","","108","96.20.220.141","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76024","76018","במשנה אין זכר למאכל ציפורים","12/07/20 18:51","כ תמוז","תש&quot;פ","18:51","קותי","","217","","1386","False","True","False","","82","109.64.115.134","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76033","76023","עיינו במאמר המצוין הבא","12/07/20 20:04","כ תמוז","תש&quot;פ","20:04","איתיאל","במדור &quot;להרחיב&quot; בפורטל:<br /><br />https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=20732<br /><br />מבאר מה מיוחד בלוף, כיצד העורבים מצליחים לאכול אותו למרות רעילותו, ומדוע רש&quot;י מכנה אותו קטנית","842","","1386","True","True","False","","96","213.151.52.35","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76026","76024","מאכל עיזים","12/07/20 19:02","כ תמוז","תש&quot;פ","19:02","אבי גרינבלט","וממנו הדרך קרובה למאכל עורבים.","539","","1386","True","True","False","","46","77.125.5.89","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76027","76026","ממש לא קרוב שהרי חכמים חולקים","12/07/20 19:07","כ תמוז","תש&quot;פ","19:07","קותי","ועורבים יש בכל מקום. מה עניין בני מלכים. <br />ככל הידוע לי אי אפשר לאלף עורב.","217","","1386","True","True","False","","87","109.64.115.134","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76028","76027","רש&quot;י מסביר","12/07/20 19:08","כ תמוז","תש&quot;פ","19:08","אבי גרינבלט","שכך היה מנהג העשירים (לא הזכרתי בני מלכים)<br />קרוב ובאותו ענין כיוון שמדובר <b>במאכל לבעלי חיים.</b> <br />[מדוע אליבא דשיטתך , אסרו חכמים לוף ?]<br />איזה רש&quot;י<b> הוקשה לך</b> שציינת בהודעתך ?","539","","1386","True","True","False","","56","77.125.5.89","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76029","76028","רש&quot;י","12/07/20 19:16","כ תמוז","תש&quot;פ","19:16","קותי","רש&quot;י מסכת שבת דף קכו עמוד ב<br />לוף - <b>מין קטניות</b>, שאינו ראוי חי אפילו לבהמה.<br />ובמשניות זה קטנית אלא בצל","217","","1386","True","True","False","","84","109.64.115.134","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76030","76028","חכמים אסרו לוף שהוא רעיל ואינו אכיל","12/07/20 19:19","כ תמוז","תש&quot;פ","19:19","קותי","רבן שמעון כן גמליאל מצא עורבים יושבי ערבה שאוכלים אותו ולכן התיר","217","","1386","True","True","False","","87","109.64.115.134","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76076","76030","יש לך מקור לטענתך זו?","13/07/20 09:16","כא תמוז","תש&quot;פ","09:16","Almuaddib",".<br /><br />מאחר ואתה מציע פירוש חדש, כזה שהפוך להבנת עורכי הגמרא, אני חושב שעליך למצוא סימוכין לטענתך זו.<br /><br />גם בירושלמי וגם בבבלי, מביאים אחר כך בריתא, המבהירה שאנו עוסקים במזונות המיועדים לבעלי חיים ולא לבני אדם:<br /><br />בבבלי:<br />&quot;ת&quot;ר מטלטלין את החצב מפני שהוא מאכל לצביים ואת החרדל מפני שהוא מאכל ליונים רשב&quot;ג אומר אף מטלטלין שברי זכוכית מפני שהוא מאכל לנעמיות&quot;<br /><br />ובירושלמי:<br />&quot;תני מטלטלין החרדל מפני שהוא מאכל יונים.  ואת החצב מפני שהוא מאכל צבאים.  ואת הזכוכית מפני שהוא מאכל נעמיות.  אמר רבי נתן אם כן יטלטלו הזמורות מפני שהפילין אוכלין אותן:  רבן שמעון בן גמליאל מתיר בלוף מפני שהוא מאכל לעורבים.&quot;<br /><br /><br />מאחר ואתה רוצה לחלוק על עורכי התלמודים, וככל הנראה גם על התנא - לפי הגרסה של הבריתא בירושלמי, דומני שכדאי שתהיה לך אסמכתא חזקה במיוחד.<br /><br />יש כזו?","107","","1385","True","True","False","","121","87.68.133.96","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76040","76033","אכן מאמר מאלף. אבל,","12/07/20 20:46","כ תמוז","תש&quot;פ","20:46","קותי","רש&quot;י מסכת שבת דף קכו עמוד ב<br />לעורבין - כגון עשירים שמגדלין עורבין לגדולה.<br />בכל חצר יש עורבים שאין מזונם עליך. אז דווקא הם מתירים את הלוף. <br />חוץ מזה מה הוא שמר? את הגרעינים או את הפקעות? <br />למה לו גרעינים להאכיל עורבים? <br />אין אף הלכה במשנה לגבי גרעיני הלוף! יש רק הלכות שקשורות בפקעות  <br />ואותן הוא רשאי לפנות לפי רבן שמעון בן גמליאל. <br />כך שחזרנו בחזרה למשנה שעורבים בעלי כנף אינם רלוונטיים למשנה.","217","","1386","True","True","False","","89","109.64.115.134","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76041","76040","לא קשיא מידי","12/07/20 21:19","כ תמוז","תש&quot;פ","21:19","איתיאל","מדובר בלוף שלם. הוא שומר אותו כדי להאכיל חלק ממנו לעורבים.<br /><br />עורבי הבר כמובן לא יכולים להתיר את הלוף ממוקצה, כיוון שאין מזונותיהן עליך. אבל העשירים המגדלים את העורבים בכלוב - מזונותיהן עליהם. הסיבה לגדל עורבים היא - &quot;מינים שונים של עורבים אף הראו סימנים ראשוניים של כישורים לשוניים ויכולת תקשורת לטווחים ארוכים. ניתן לאלף אותם, ואף ללמד אותם לחקות קול אדם, בדומה לתוכי&quot; (מתוך ויקיפדיה).<br /><br />הגיוני שמתייחסים בכל פעם לחלק אחר של אותו צמח. כמו הצלף שיש לו ארבע חלקים שונים שנאכלים.<br /><br />בכל אופן, &quot;ערבך (ובמקרה זה: עורבך) - ערבא צריך&quot;. אם רצית לפרש שאין הכוונה אלא לבני מקום מסויים, צריך להסביר מה ביניהם לכל העולם. למה הם אוכלים לוף שכל העולם לא אוכל?<br />ושוב, אם הכוונה לעלי הלוף - הרי כולנו אוכלים בראש השנה...<br />וגם מה סברת החולק על רשב&quot;ג? ולמה הגמרא מביאה על דברי המשנה &quot;ולא את הלוף&quot; את הברייתא על טלטול לנעמיות ופילים?","842","","1386","True","True","False","","109","213.151.52.35","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76048","76042","ערבי כלאום מופיע רק בתקופת שיבת ציון.","12/07/20 22:34","כ תמוז","תש&quot;פ","22:34","קותי","הנה מקורות <br />&quot;וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר - ר' יודה אומר, עיר היא בתחום ביישן (בית שאן) ושמה ארבו (ערבי) , ר' נחמיה אומר, עורבים ממש היו&quot; . בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת נח פרשה ל&quot;ג.<br /><br />&quot;הֲרָרִי בַּשָּׂדֶה - ירושלים היושבת בהר, המישור כל סביב העיר, מישור שדה. ולשון הֲרָרִי כמו עֲרָבִי בפסוק '...וְלֹא יַהֵל שָׁם <b>עֲרָבִי</b> וְרֹעִים לֹא יַרְבִּצוּ שָׁם' ,<b> על שם שיושב בערבה .. .&quot;.</b><br />מלכים א פרק יז פסוק ד<br />(ד) וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה וְאֶת<b> הָעֹרְבִים </b>צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם: <br /><br />רד&quot;ק מלכים א פרק יז פסוק ד<br />וי&quot;מ <b>העורבים</b> סוחרים כמו עורבי מערבך והנה הכתוב אומר ונסתרת שלא ידעך אדם שם שהרי ראינו כי אחאב היה מחפש אחריו כמו שאמר אם יש גוי וממלכה וגו', ואולי הסוחרים ההם היו מסתירים אותו: <br /><br />לכל אזור יש את המאכלים והטעמים שלו רשב&quot;ג אומר שהם אכלו לוף.","217","","1386","True","True","False","","106","109.64.115.134","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76068","76042","וכך פירש רבי יוסף קרא","13/07/20 08:19","כא תמוז","תש&quot;פ","08:19","קותי","מהנחל תשתה - סלע היה וסמוך לדרך. ואת העורבים - <b>אנשי עיר 'עורב' שאצל הירדן</b>; ראיה לדבר: &quot;וילכדו את המים עד בית ברה ואת הירדן&quot; , וסמיך ליה &quot;ויהרגו את עורב בצור עורב&quot; (שו' ז , כד - כה); זהו לפי <b>פשוטו</b>. טעם אחר: ואת העורבים - העורב לא עשה יפה שליחותו של נוח , ולא רצה לקבלו אלא רצה לאבדו במי המבול , לפי שאינו ראוי לא לאכילה ולא לקרבן , לפי ששימש בתיבה , עד שחשדו מזוגתו; אמר לו הקדוש ברוך הוא לנח: הנח לו , שיצטרך לו אליהו - &quot;עד יבשת המים&quot; (בר' ח , ז).","217","","1385","True","True","False","","114","109.64.115.134","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76079","76048","ערבים מופיעים כלאום כבר בתקופת בית ראשון","13/07/20 09:20","כא תמוז","תש&quot;פ","09:20","Almuaddib","עיין דבה&quot;י ב פרק כו:<br /><br />וַיִּקְחוּ כָּל-עַם יְהוּדָה, אֶת-עֻזִּיָּהוּ, וְהוּא, בֶּן-שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ, תַּחַת אָבִיו אֲמַצְיָהוּ.  ...<br /><br />ו וַיֵּצֵא, וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים, וַיִּפְרֹץ אֶת-חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֵה, וְאֵת חוֹמַת אַשְׁדּוֹד; וַיִּבְנֶה עָרִים, בְּאַשְׁדּוֹד וּבַפְּלִשְׁתִּים. <br /> ז וַיַּעְזְרֵהוּ הָאֱלֹהִים עַל-פְּלִשְׁתִּים וְעַל-<b>הָעַרְבִים </b>הַיֹּשְׁבִים בְּגוּר-בָּעַל--וְהַמְּעוּנִים. ...","107","","1385","True","True","False","","100","87.68.133.96","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76082","76076","הצעתי קריאה אחרת של המשנה","13/07/20 10:50","כא תמוז","תש&quot;פ","10:50","קותי","ונתתי סימוכין שזה יכול להיות הסבר תקף ומתקבל על הדעת. <br />אין פסול בהצגת פירוש חילופי. כל הגמרא מלאה בהסברים חילופיים<br />שאינם עולים בקנה אחד וסותרים זה את זה. <br />מה הבין מי שלמד את המשנה לפני שנכתבה הגמרא? האם הבין שמדובר בבני אדם או בעורבים ?<br />רש&quot;י פירש את המשנה לפי מה שהולך לקרות בגמרא. ולא פירש את המשנה לכשעצמה.","217","","1385","True","True","False","","98","109.64.115.134","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76083","76082","אתה מצד אחד, והבריתא מצד שני","13/07/20 11:09","כא תמוז","תש&quot;פ","11:09","Almuaddib",".<br /><br />הייתי מצפה לסימוכין קצת יותר חזקים מאשר פרשנות לעורבים שפירנסו את אליהו.<br /><br />אין כל פסול בפירוש המשנה שלא כפי שפירשוה האמוראים. יש גריעות בפרשנות שאין לה שום בסיס, והיא מנוגדת לפרשנות של האמוראים.","107","","1385","True","True","False","","82","87.68.133.96","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76084","76083","זאת דרכה של תורה.","13/07/20 11:26","כא תמוז","תש&quot;פ","11:26","קותי","כאשר ימצאו איזה כתב יד של אחד הגאונים שפירש כך אז תקבל את פירושו.<br />יש לי סבלנות לחכות.","217","","1385","True","True","False","","96","109.64.115.134","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76086","76084","האמת... שלא","13/07/20 12:21","כא תמוז","תש&quot;פ","12:21","איתיאל","אני מאמין בפרשנות לבני התקופה. כיוון שהברייתא נכתבה ע&quot;י אותם תנאים (או לפחות חבריהם בני אותו דור ובית מדרש), והם מתכוונים כמוכח לעורבים בעלי כנף, גם אם יבוא גאון ויפרש אחרת, אומר שזה פירוש &quot;אקזוטי&quot;, מעניין, מחודש, אבל לא הפשט.","842","","1385","True","True","False","","107","","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76087","76086","האם בבריתא מוזכרים עורבים?","13/07/20 12:29","כא תמוז","תש&quot;פ","12:29","קותי","בברייתא מוזכרים דברים שכיחים ומצויים ולא נדירים. <br />אין קשר מהותי וישיר בין הברייתא ובין דברי רשב&quot;ג. <br />הקשר  נוצר באמצעות. הפרשנות שראתה קודם את דברי הגמרא ופירשה בהתאם.   <br />לוף הוא לוף ועורבים הם יושבי הערבה.","217","","1385","True","True","False","","96","109.64.115.134","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76088","76087","&gt;&gt;&gt;","13/07/20 12:34","כא תמוז","תש&quot;פ","12:34","אבי גרינבלט","תדגיש תמיד שזו דעתך ש&quot;אין קשר מהותי וישיר בין הברייתא ובין דברי רשב&quot;ג&quot; ,ונכון לרגע זה , אין לך כל סמך כאמור.<br />אתה מציע פרשנות כ 1800 לאחר שנכתבו הדברים מול פרשנות שנכתבה 'סמוך ונראה'.<br />זו לא סמנטיקה , זו מהות לעניות דעתי.","539","","1385","True","True","False","","40","77.125.5.89","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76090","76088","כל המחלוקות הקוטביות היו סמוך ונראה","13/07/20 12:54","כא תמוז","תש&quot;פ","12:54","קותי","איך נוצרו ?<br />הלימוד של כולנו הוא <b>סמוך ונראה</b>. <br /><b>סומכים</b> עצמנו על כל המקורות <b>ורואים</b> את כל האפשרויות <br />ומתכוונים להבין אמיתה של תורה.","217","","1385","True","True","False","","108","109.64.115.134","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76091","76090","הרבה חוליות חסרות בשרשרת","13/07/20 12:59","כא תמוז","תש&quot;פ","12:59","אבי גרינבלט","אבל זה כבר נושא לאשכול חדש בנושא מסורות ומחלוקות שמפוזר מדי פעם בהודעות אחרות ובד&quot;כ לוקה בחוסר הבנה או במחלוקות בין הכותבים  בפורום.<br /><br />זכותך לגרוס כשיטתך למרות שעדיין לא מצאת כאן חבר לשיטתך.","539","","1385","True","True","False","","64","147.161.9.98","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76098","76091","כולם חברי. במיוחד כאשר דנים בעניין","13/07/20 14:49","כא תמוז","תש&quot;פ","14:49","קותי","בין נגד בין בעד (עדיין לא).","217","","1385","True","True","False","","97","109.64.115.134","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב",""),new Message("76127","76125","הבל הבלים אמר שלמה מלך בירושלים","14/07/20 07:45","כב תמוז","תש&quot;פ","07:45","קותי","בני מלכים, מי הם המלכים עליהם מדובר?","217","","1384","True","True","False","","94","109.64.115.134","0","76015","שבת|קכו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);