var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=75965;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","53"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","44")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("75965","0","מיגו דאי בעי מפקר לנכסיה - אבל הוא לא הפקיר?","12/07/20 08:55","כ תמוז","תש&quot;פ","08:55","איתיאל","מטלטלים דמאי כשצריך לפנות.<br /><br />הסברה משום &quot;מיגו דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני&quot;. <br /><br />מה משמעות המיגו?<br />הרי בשורה התחתונה הוא לא הפקיר את נכסיו ואינו עני, ואסור לו לאכול דמאי.<br /><br />זה כמו שנאמר שמותר לטלטל אבן, &quot;מיגו דאי בעי היה מייחד אותה&quot;. אבל הוא לא ייחד אותה, לכן היא מוקצה","842","","1389","True","True","False","","441","","0","0","שבת|קכז ע&quot;ב",""),new Message("75967","75965","החסרון באבן הוא בעצמה","12/07/20 09:01","כ תמוז","תש&quot;פ","09:01","יום יום ידרשון","וכאן החסרון הוא לא בדמאי, אלא ביכולת של האדם לאכול אותו, ולזה יש פתרון.","919","","1389","True","True","False","","100","212.76.102.184","0","75965","שבת|קכז ע&quot;ב",""),new Message("75976","75965","ניסיון הסבר","12/07/20 10:00","כ תמוז","תש&quot;פ","10:00","איתיאל","נלענ&quot;ד לומר:<br /><br />משמעות מוקצה היא שאדם מוציא אותו ממחשבתו בנוגע לשימוש בשבת.<br /><br />כך בטבל - כיוון שאי אפשר להפריש בשבת, אם נכנסה שבת ולא תיקנו - הוא &quot;מחוץ לחשבון&quot; בשבת.<br /><br />אך יש דברים שאמנם בד&quot;כ לא ישתמש בהם בשבת, אך יש סיכוי קלוש. מכאן ההיתרים הדחוקים של &quot;חזי למיזגא עלייהו&quot; ובחזיא לגמע בו לתינוק עני&quot; (בשופר!!! אין אפילו איזה כוס חד&quot;פ אחת לרפואה!).<br /><br />כלומר: האדם לא מוציא אותם לגמרי מדעתו, אלא זה נמצא בשולי מחשבתו כדבר שיש איזשהו סיכוי שישתמש בו.<br /><br />כך בדמאי. כיוון שיש היתר לעני, ותיאורטית כל אחד יכול להפוך לעני בין רגע (אם בגזירת שמים ואם ע&quot;י הפקר נכסיו) - האדם מניח בבין השמשות שיש איזה סיכוי שיאכל ממנו בשבת.<br /><br />כך גם לעניין &quot;כל ישראל בני מלכים הן&quot;. לדעתו כל יהודי מניח שיתכן שתבוא הגאולה בין רגע ויושיבו אותו במקומו הראוי, בארמון מלכות, כשהוא צופה להנאתו בפילים ובנות היענה המשתעשעים בחצרו. לכן הוא לא מסלק מדעתו את חבילי הזמורות והזכוכיות, כי יש לו מחשבה (גם אם רחוקה) - שיש סיכוי שישתמש בהם.","842","","1389","True","True","False","","95","","0","75965","שבת|קכז ע&quot;ב",""),new Message("75968","75967","ועדיין, מה זה מועיל מבחינת המוקצה?","12/07/20 09:15","כ תמוז","תש&quot;פ","09:15","איתיאל","מכיוון שבין השמשות היה האדם אמיד. ויותר מזה, בשעה זאת שהוא מפנה את הדמאי - עדיין לא הפקיר נכסיו והוא אסור לאכול דמאי. אז מה מועיל המיגו?","842","","1389","True","True","False","","98","","0","75965","שבת|קכז ע&quot;ב",""),new Message("75975","75968","ראה שואל ומשיב","12/07/20 09:55","כ תמוז","תש&quot;פ","09:55","אבי גרינבלט","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.sefaria.org.il/Shoel_uMeshiv_Mahadura_VI.21?lang=he'>שואל ומשיב</a> שמוסיף על שאלתך","539","","1389","True","True","False","","59","77.125.5.89","0","75965","שבת|קכז ע&quot;ב",""),new Message("75995","75975","נראה לומר","12/07/20 12:20","כ תמוז","תש&quot;פ","12:20","איתיאל","א. כפי שגם הוא מצדד. יש לחלק בין הקדש ומתנה וכדומה שיש מעבר בעלות מרשות לרשות, שפוגע בקדושת שבת, ולכן גזרו בזה (וכפי שלמדנו לא מזמן על תקופת נחמיה, שעיקר הטעם לגזירה היה בגלל המציאות של שוק פתוח ופעיל בשבת בירושלים).<br /><br />מה שאין כן בהפקר, שהוא רק סילוק בעלותו, אבל אין מעבר לאחר (אפילו במתנה, יש &quot;טובת הנאה&quot;. מתנה זה בעצם למכור בחינם, אבל עדיין סוג של מכר). אין כאן לא משא ומתן שפוגע בקדושת השבת. ולכן לא גזרו בזה.<br /><br />ב. לדברינו ניחא, שאין הטעם בדמאי משום שיכול להפקיר במציאות. אלא זה רק ראיה שאין כאן איסור גמור שיגרום שהאדם יקצה מדעתו. כלומר: זה סימן ולא סיבה.<br /><br />ג. הוא הקשה: למה לא נאמר מיגו דאי בעי מפקיר לדמאי ופוטרו מתרומות ומעשרות. ראשית, נראה שאחרי שעשאו כרי והתחייב - לא יכול יותר לפוטרו בכך מהחיוב שכבר חל עליו. שנית, זה תיקון של איסור. והמהלך של הגמרא כאן הוא לומר שמראש זה לא איסור. לא שיכול לתקנו.<br /><br />ד. כך מתורץ גם הקושיה שלו, למה אין בזה איסור מתקן, כמו בהורדת ענבי ההדס. אין כאן תיקון בהפקרת נכסיו, אלא הוצאה לפועל של גילוי מילתא שמראש לא היה הדבר מוקצה גמור, כי אין כאן איסור גמור (שהרי רוב ע&quot;ה מעשרין, ורק החמירו.","842","","1389","True","True","False","","116","213.151.52.35","0","75965","שבת|קכז ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);