var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=75963;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","65"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","54")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("75963","0",""טוב אשר לא תידור" ופרשת פנחס","12/07/20 07:55","כ תמוז","תש"פ","07:55","אבי גרינבלט","הגמרא מביאה מעשה באדם אחד שירד מהגליל ונשכר אצל בעל הבית.
השאילתות מביא כי האדם הוא רבי עקיבא ובעל הבית הוא רבי אליעזר בן הורקנוס (ולזה יש גם סימוכין בסוף המעשה).

א. מעניין שרבי אליעזר בן הורקנוס עצמו , הודר ע"י אביו משום שהלך ללמוד תורה כמובא באבות דרבי נתן, פרק ו משנה ג.
ב. המעשה אצלנו מלמד מצב הפוך ובו רבי אליעזר עצמו, מדיר את בנו משום שלא הלך ללמוד תורה.
ג. רבי עקיבא הודר הנאה ע"י חמיו ביחד עם רחל (למעשה היות ולא למד תורה (אמנם לא"ד בגלל זה ואולי מסיומו של מעשה זה , מתברר שאילו כך היה , לא היה מודר)והיה רועה צאן בלבד)) וכעת הוא עומד מול רבי אליעזר שמספר לו על כך שהדיר הנאה את בנו.
ד. רבי אליעזר בן הורקנוס נודה במעשה תנורו של עכנאי.

מפרשת פנחס ניתן ללמוד עד כמה דרך זו , רחוקה מלהיות דרך האמת בחינוך.
מרע"ה מבקש :
"יִפְקֹד ה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. אשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה"
1. עפ"י רש"י , ניתן להבין מדוע דווקא כעת (שהרי ידע מרע"ה שלא יכנס לארץ כמובא בפרשת חוקת) ""יפקד ה'" - כיון ששמע משה שא"ל המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו (במ"ר) אמר הגיעה שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי".
2. "וַיֹּאמֶר ה אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ". מה משמעותה של תוספת זו וע"כ עונה הכתב סופר שאהרון הכהן זכה עוד בחייו לראות את בניו הולכים בדרכו ומרע"ה אדון הנביאים לא זכה לכך.

יתרה מזאת , בספר שופטים לומדים משהו על אחד מצאצאיו של מרע"ה :
"וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַחֲרֵשׁ שִׂים יָדְךָ עַל פִּיךָ וְלֵךְ עִמָּנוּ וֶהְיֵה לָנוּ לְאָב וּלְכֹהֵן הֲטוֹב הֱיוֹתְךָ כֹהֵן לְבֵית אִישׁ אֶחָד אוֹ הֱיוֹתְךָ כֹהֵן לְשֵׁבֶט וּלְמִשְׁפָּחָה בְּיִשְׂרָאֵל". מי היה האיש ?
"וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָן אֶת הַפָּסֶל וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ". (כמובן האות נו"ן עליונה ונוספה כדי שלא לבייש את מרע"ה). סיפורו של יונתן , הסתיים אחרת לחלוטין מהמתואר בספר שופטים והראיה , מספר דברי הימים "בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשֹׁם וֶאֱלִיעֶזֶר. בְּנֵי גֵרְשׁוֹם שְׁבוּאֵל הָרֹאשׁ" והירושלמי מתאר זאת במילים חדות "שבואל ששב לאל בכל כחו".

המסקנה העולה מן הדברים לענ"ד , שדרך החינוך רחוקה מהנידוי וההדרה ומושתתת על אהבה , אמונה והמון אורך רוח בדיוק כדברי אחרון הנביאים :
"וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם"

שבוע טוב","539","","1390","True","True","False","","403","77.125.5.89","0","0","שבת|קכז ע"ב",""),new Message("75974","75963","אגב. רעיון יפה ששמעתי","12/07/20 09:53","כ תמוז","תש"פ","09:53","מרדכי דב זינגר","מ'שתדור ו'לא ת'שלם = מות
אז...דבר אל ראשי ה"מטות"
הכנס את הטי"ת ל"מות"
ט'וב שלא תידור","807","","1390","True","True","False","","61","164.138.116.46","0","75963","שבת|קכז ע"ב",""),new Message("75977","75963","עיין בבא בתרא קלג: - קלד.","12/07/20 10:08","כ תמוז","תש"פ","10:08","איתיאל","מעשה באדם אחד שלא היו בניו נוהגין כשורה. עמד וכתב נכסיו ליונתן בן עוזיאל.

מה עשה יונתן בן עוזיאל? מכר שליש והקדיש שליש והחזיר לבניו שליש.
בא עליו שמאי במקלו ותרמילו.
א''ל: שמאי, אם אתה יכול להוציא את מה שמכרתי ומה שהקדשתי - אתה יכול להוציא מה שהחזרתי, אם לאו - אי אתה יכול להוציא מה שהחזרתי.
אמר: הטיח עלי בן עוזיאל, הטיח עלי בן עוזיאל.


***

שמאי מגבה את החלטת האב להדיר את בנו שאינו נוהג כשורה.

אבל יונתן בן עוזיאל, גדול תלמידי הלל, סובר שאין ראוי לעשות כן. ולכן מחזיר את הירושה לבן (וגם מה שמכר והקדיש - לא עשה אלא כדי לחזק את מה שהחזיר לבן. כדי שיוכל לטעון כפי שטען: אם אתה יכול להוציא וכו').

ועיי"ש עוד מעשה לפני כן ביוסי בן יועזר שהקדיש כדי למנוע מבנו את הירושה, שמשום שלא הלך בדרכיו (ברמה חמורה! היה החתן של ינאי המלך הרשע, הורג חכמי ישראל). ומשמים גלגלו לבנו עשירות פי כמה וכמה. ולא זו בלבד, אלא אף כבוד. שב"לוח ההנצחה" של התורמים לקודש התבטאו: יוסי בן יועזר הקדיש אחת, ובנו הקדיש שישה!","842","","1390","True","True","False","","101","","0","75963","שבת|קכז ע"ב",""),new Message("75990","75963","לגבי הייחוס לרבי עקיבא","12/07/20 11:25","כ תמוז","תש"פ","11:25","איתיאל","רבי עקיבא גר בבני ברק, ולא בגליל.

כמו כן, הסברה שהקדיש נכסיו - לכאורה זו מציאות רווחת בזמן המקדש ולא אחרי החורבן (אמנם אפשר להקדיש גם בימינו, אבל זה יוצר בעיות רבות. נמצא שאין שום דבר שאפשר לעשות עם כל הנכסים, ורק חשש תקלה של מעילה).

אם כבר, אפשר לומר שסבא של רבי אליעזר הדיר את בנו הורקנוס, אבי ר"א שהתרחק מהתורה. ואז מתאים:

א. שאביו של רבי אליעזר רצה להדיר את רבי אליעזר, כי כבר הכיר מהבית התנהלות קפדנית כזו. וכמו ש(כמעט) השתמשו בזה נגדו - כך הוא (במעין נקמה) משתמש נגד בנו.
זו תופעה מוכרת של תנועת מטוטלת בין אב לבניו ובניו לבני בניו.

ב. לאחר שהורקנוס שומע את בנו ומתפעל הוא רוצה לפעול הפוך, להדיר את האחים ולהוריש הכל לרבי אליעזר. רבי אליעזר מסרב. כי הוא כבר למד כמה מסוכן הנשק הזה.

ג. יוצא שרבי אליעזר לא סתם חשק בתורה, אלא הוא שב לדרכי אבי אביו.","842","","1390","True","True","False","","105","","0","75963","שבת|קכז ע"ב",""),new Message("76009","75963","ואני רואה דוקא להיפך.","12/07/20 18:15","כ תמוז","תש"פ","18:15","מרדכי דב זינגר","אני דוקא רואה כאן "הנהגה" של נידוי והדרה.
והנהגה זו מוזכרת בשו"ע שכך היו נוהגים במקרים שלא היו עדים למעשה הפשע.

(ואאל"ט.. אלו שני מושגים שונים לגמרי
נידוי - לשמים
הדרה - על בני אדם וחפצים)

נכון שעדיף לא להשתמש בה.
כמו שכתבתי לעיל. ...
כן הייתי מבדיל בתקופות
אם פרוצים ומזלזלים בנדרים - להמנע. וה"ה אדם שמכיר בעצמו שיזלזל.... שלא יכנס לזה... "טוב שלא תידור.....)
ואם נזהרים - כן ! לנצל את הכלי שהקב"ה נתן לנו להתגבר על מידותינו ע"י שנפליא נדר ו...לא יחל דברו.","807","","1390","True","True","False","","54","164.138.116.46","0","75963","שבת|קכז ע"ב",""),new Message("75978","75977","יש"כ","12/07/20 10:10","כ תמוז","תש"פ","10:10","אבי גרינבלט","ברוך שכינוונתני
שנזכה","539","","1390","True","True","False","","44","77.125.5.89","0","75963","שבת|קכז ע"ב",""),new Message("75992","75990",">>>","12/07/20 11:27","כ תמוז","תש"פ","11:27","אבי גרינבלט","בהחלט לא הכרחי אבל כשאלה , ולפני שגר בבני ברק היכן גר ?
לפי הנצי"ב , המקרה אירע לפני שר"ע למד תורה.","539","","1390","True","True","False","","53","77.125.5.89","0","75963","שבת|קכז ע"ב",""),new Message("76013","76009","האם כוונתך שזו ההנהגה הנכונה ?","12/07/20 18:21","כ תמוז","תש"פ","18:21","אבי גרינבלט","האם הורקנוס נהג נכון כשהדיר את רבי אליעזר בנו ?
האם רבי אליעזר (כהסבר בעל השאילתות) נהג נכון כשהדיר את הורקנוס בנו ?
האם כלבא שבוע נהג נכון ?

המקרה בתנורו של עכנאי אכן חריג ואפילו ממנו הגיע חורבן בפטירתו של ר"ג.","539","","1390","True","True","False","","53","77.125.5.89","0","75963","שבת|קכז ע"ב",""),new Message("76035","76013","ראשית. מכלבא שבוע לא הייתי מביא ראיה","12/07/20 20:06","כ תמוז","תש"פ","20:06","מרדכי דב זינגר","שנית.
אנחנו לא יכולים לשפוט.
אם הם עשו כך, כנראה שכך היה צריך לעשות.
(אא"כ מצאת שהם חזרו בהם).

בעיקר מה שרציתי להצביע. על כך שזו הנהגה כשרה.
וגם בימינו יש כאלו שיכולים לקחת הנהגה זו למעשה.
כמובן אם הם בגדר ...כל היוצא מפיהם יעשה.
ולא הבנה סלקטיבית.

ומי שיש לו בעיות עם זה....שיזכור - מ"י ומ"י","807","","1390","True","True","False","","50","164.138.116.46","0","75963","שבת|קכז ע"ב",""),new Message("76036","76035",">>>","12/07/20 20:12","כ תמוז","תש"פ","20:12","אבי גרינבלט","א. לא רק מכלבא שבוע אלא מעצם המעשה (מן הסתם גם לא מהורקנוס אביו של ר"א). מעבר לכך , מדוע לא היית לומד מכלבא שבוע ?
ב. הגמרא מביאה שהלך לחכמי הדרום להפר.
ג. כשרה , ברור , ראויה , מומלצת , תלוי מאד (ע"ע אשה נדרנית)

את הסיפא לא הבנתי וכמובן , לא חייבים להסכים להבנה שהעליתי.","539","","1390","True","True","False","","48","77.125.5.89","0","75963","שבת|קכז ע"ב",""),new Message("76045","76036","איך אפשר ללמוד מעם הארץ ככלבא שבוע ?","12/07/20 22:15","כ תמוז","תש"פ","22:15","מרדכי דב זינגר","להפר זה חלק מכללי הנדרים.
מעשיך ירחקוך וידירו אותך
ומעשיך יקרבוך והחכם יתר

כל האפשרויות לפנינו כל דור ודור.
ולשלול כזו אופציה - זו מחיקת חלק חשוב בתורה.

מקווה שהובנתי יותר.","807","","1390","True","True","False","","55","164.138.116.46","0","75963","שבת|קכז ע"ב",""),new Message("76046","76045","החזיק את ירושלים 20 שנה !","12/07/20 22:23","כ תמוז","תש"פ","22:23","אבי גרינבלט","'עם הארץ' זו הגדרה שראית לגביו ?
ראה אבות דרבי נתן, פרק ו', הלכה ב' (והיימן)
מעשה הצדקה והחסד שלו , צריכים להילמד כל הזמן.

נ.ב , לא כתבתי לשלול אלא רק כדרך חינוך (ראה הודעתי הראשונה), היא רחוקה מלהיות הדרך.

כ"א ינהג כפי דעתו , דעתך ברורה.","539","","1390","True","True","False","","42","77.125.5.89","0","75963","שבת|קכז ע"ב",""),new Message("76051","76046","ייש"כ - ומחילה מכלבא שבוע !","12/07/20 22:41","כ תמוז","תש"פ","22:41","מרדכי דב זינגר","ובמושכל שני. הוא צדק.
מה פתאום לתת לבתו להתחתן עם עם הארץ. הוא רצה חתן ת"ח.
והא ראיה שהפר נדרו כשידי שהוא ת"ח.

בנקודה זו אני מסכים איתך.
ומודה שהעמדתני על טעותי.","807","","1390","True","True","False","","44","164.138.116.46","0","75963","שבת|קכז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);