var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=75871;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","47"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("75871","0","גזירת כלים משום &quot;אווירת שבת&quot;","08/07/20 16:17","טז תמוז","תש&quot;פ","16:17","איתיאל","*מוקצה*<br /><br />כשנחמיה ראה ששבת היא כמו יום חול, הוא נקט צעדים פרקטים נגד מחללי השבת (סגירת שערי העיר והענשת הסוחרים), אך גם גזר על טלטול כלים, כמתואר בסוגייתנו.<br /><br />בדין איסור מוקצה הביא הרמב&quot;ם שלושה טעמים:<br /><br />א. שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו,<br />ויבוא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה או מבית לבית או להצניע אבנים וכיוצא בהן,<br />שהרי הוא בטל ויושב בביתו ויבקש דבר שיתעסק בו ונמצא שלא שבת, והרי השבת ניתנה למנוחה,<br />כמו שנאמר בתורה (דברים ה') &quot;למען ינוח&quot;.<br /><br />ב. שלא יבוא להשתמש בהם לאיסור (טעם זה שייך רק בכלי שמלאכתו לאיסור).<br /><br />ג. מפני שמקצת העם אינם בעלי אומנות אלא בטלים כל ימיהם כגון הטיילין ויושבי קרנות שכל ימיהם הם שובתים ממלאכה (&quot;מובטלים&quot; של ימינו) ואם יהיה מותר להלך ולדבר ולטלטל כשאר הימים נמצא שלא שבת שביתה הניכרת (ולא יהיה ניכר אצלם יום השבת) לפיכך שביתה מדברים אלו היא שביתה השוה בכל אדם ומשום כך אסרו חכמים שלא יטלטל אדם בשבת אלא כלים שצריך להם.<br /><br />הראב&quot;ד העיר שטעמים אלו אין להם מקור, והטעם המפורש בגמרא רק משום סרך הוצאה.<br /><br />נראה לבאר שהרמב&quot;ם מודה שהסיבה המקורית היא משום סרך הוצאה. אלא שזה לא מסביר את כל אופי הגזירה. עצם העובדה שהבדילו בין סוגי כלים לפי שימוש (שמלאכתו להיתר / לאיסור / חסרון כיס / יתר סוגי מוקצה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה) וגודל (יד אחת ושתי ידיים) מראה שהטעם הוא יותר מסייג להוצאה.<br /><br />מעניין שהרמב&quot;ם עומד על ההשפעה הישירה של איסור הטלטול - חיזוק שביתת השבת, האופי שלה. אין כאן שבות רגילה של &quot;ועשו סייג לתורה&quot;, שמא יבוא לעשות איסור, אלא חיזוק השביתה. במילים עיוניות: לא משום איסור &quot;לא תעשה כל מלאכה&quot;, אלא משום &quot;למען ינוח&quot;. לא משום &quot;שמור&quot; אלא משום&quot;זכור&quot;. <br /><br />לפי זה היה ראוי לשים את איסור מוקצה בכרך ב' של השמירת שבת כהלכתה, לצד קידוש ותפילות שבת, ולא בכרך א' לצד ט&quot;ל מלאכות...<br /><br />ולמעשה, אנחנו יכולים ממש לראות איך בעולם של אנשים עירוניים, שרובם לא בעלי מלאכה פיזית - איסור מוקצה הוא הכי מרכזי בשבת. הרי אם אני לא חקלאי - אין לי מגע תדיר עם כעשר מלאכות. ואם אני לא מייצר בגדים או עור - גם כמות גדולה של מלאכות ירדה. ואחרי שיש עירוב - אין הוצאה. מה נשאר? רק בישול, כתיבה ובעיקר מוקצה.<br /><br />עד כדי כך שכשאני שואל ילד ממוצע למה אסור להדליק את האור או ליסוע ברכב - הוא עונה: כי זה מוקצה! - למרות שיש כאן איסורי דאורייתא חזקים, כמו הבערת אש (האיסור היחיד הכתוב בפירוש בתורה: לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת). מוקצה הוא האיסור הבולט המחזיק את אופי השבת.<br /><br />בימינו אנחנו יכולים לראות את אותה תופעה עם החשמל. ברור לכל הפוסקים שאם נתיר חשמל - לא תישאר יותר שביתה. רבים יעידו שהדבר שעושה להם את השבת ומבדילה למנוחה מיתר ימי החול הוא שאין פלאפונים ומחשב.","842","","1398","True","True","False","","533","","0","0","שבת|קכד ע&quot;א",""),new Message("75880","75871","העלית נקודה חשובה","08/07/20 17:08","טז תמוז","תש&quot;פ","17:08","אבי גרינבלט","לגבי הערתך מדוע הרמב&quot;ם לא הזכיר את ענין ההוצאה ראה דברי <b>המגיד משנה</b> שמסביר שהרמב&quot;ם ככל הנראה לא ציין את טעם הגזירה (משום הוצאה) למרות דברי הגמרא, היות וסבר שטעם זה התאים לתחילת הגזירה שאסרו הכל למעט ג' כלים, וכשהקפידו, בטל הטעם וחזרו והתירו, ומה שהשאירו באיסור היה בגלל טעמי הרמב&quot;ם. אך יתכן שהרמב&quot;ם רק בא להוסיף טעמים נוספים על האמור בגמרא, ולא בא לטעון שאין טעם אחר, המגיד משנה מסיים שתירוץ זה נראה בעיניו.<br /><br />======================================================<br /><br />עוד ראוי להביא את דבריו הנפלאים של <b>ערוך השולחן</b> (שח,ה) :<br />&quot;ולפי זה גם איסורי מוקצות היו מאז שניתנה תורה, והיה דינם אז כאחר שחזרו והתירו וחזרו והתירו, וכדמפרש בגמרא שם: שהתירו דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו ולא מחמה לצל, ודבר שמלאכתו להיתר אפילו מחמה לצל כמו שבידינו היום, כמו שיתבאר.<br />אך בימי נחמיה בן חכליה שהיו פרוצים בחילול שבתות מהזמן שהיו בבבל, עמד הוא ועזרא וחגי זכריה ומלאכי ואנשי כנסת הגדולה וגזרו על דורם עוד חומרות, ולא התירו רק ג' כלים. ולא היתה גזירות קבועות לדורות, וכן כתבו מפורש רבותינו בעלי התוספות בבבא קמא (צ&quot;ד: ד&quot;ה 'בימי'), שלא גזרו זה רק על דור זה. ולכן אחר כך כשראו שחזרו להזהר בשבת - התירו וחזרו והתירו עד שנשאר כפי הדינים הקודמים וכפי ההלכה אצלנו.<br /><b>וזהו שביאר הרמב&quot;ם ז&quot;ל על טעמי המוקצה הקודמים</b>, והסביר בגודל תבונתו דאם אין מוקצה אין שביתה ובטלה מנוחת השבת, וזה כלול הכל ב'תשבות' האמורה בתורה, ופשיטא שגם להוצאה הוא גדר גדול כמבואר בגמרא&quot;.","539","","1398","True","True","False","","72","77.125.5.89","0","75871","שבת|קכד ע&quot;א",""),new Message("75886","75880","באמת מדהים","08/07/20 18:33","טז תמוז","תש&quot;פ","18:33","איתיאל","רק שלדעת ערוה&quot;ש יוצא שמוקצה דאורייתא?<br /><br />ואין מי שמתייחס לזה כדאורייתא","842","","1398","True","True","False","","104","","0","75871","שבת|קכד ע&quot;א",""),new Message("75888","75886","לא דאורייתא","08/07/20 18:37","טז תמוז","תש&quot;פ","18:37","יום יום ידרשון","אלא &quot;מאז שניתנה תורה&quot;, כלומר מתקנת משה רבנו.","919","","1398","True","True","False","","94","213.151.38.237","0","75871","שבת|קכד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);