var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=75819;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","60"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("75819","0","מסיבה - לא מה שחשבתם!","08/07/20 06:54","טז תמוז","תש"פ","06:54","אלף בית רשי","יש שפירשו שהכוונה מסיבה מלשון מסובין בני אדם המסובים בצוותא, וכפי שמצאנו במסכתינו בדף קמט והיתה מחזרת על כל המסיבה כולה ופירש רש"י שם המסיבה. מלכים שהיו מסובין ויושבין לפניו:
כאן פירש רש"י נר הדלוק במסיבה. של בני אדם: ולכאורה היה אפשר לחשוב שפירושו ג"כ מסיבה כנ"ל אלא שזה קצת תמוה מה רש"י כתב "של בני אדם" ולמעשה זה אינו פירוש על המילה מסיבה, שהיה צריך לומר שמסובין בני אדם, ועוד בהמשך מסביר רש"י שג"כ כאן בגלל שזה רובא לכן זה כמו מכירו וכפי שרש"י פירש במרחץ (והרב עדין שטיינזלץ פירש כאן לא נכון כפי שהבין מאחר שזה מסיבה שיושבים יחד כל אחד מכיר את השני כפי הנאמר לעיל בספינה, ולפי זה אין מקום לחלוק הגמרא רובא ומחצה וכו')
ונראה להסביר שמדובר כאן במסיבה אחרת כפי לשון המשנה במסכת מידות אירע קרי באחד מהם יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה והנרות דולקים מכאן ומכאן עד שהוא מגיע לבית הטבילה, וכוונת רש"י מסיבה המיועדת להילוך בני אדם, וכפי שרש"י מסביר מה היא מסיבה ביומא יט מסיבה. בנין אבנים מעלות מגלגלות וסובבות במקיף עמוד כמין עץ גלגל של גת:
ולהבדיל ממסיבה המיועדת לתשמיש אחר להילוך מים למשל כמו בגיטין ס ברש"י כרו בהדייהו טפי פורתא. העמיקו המים אצלכם בראש המסיבה כדי שישטפו המים במרוצה:","278","","1394","True","True","False","","531","96.20.220.141","0","0","שבת|קכב ע"א",""),new Message("75820","75819","היכן הטעות בפירוש שטיינזלץ ?","08/07/20 07:33","טז תמוז","תש"פ","07:33","אבי גרינבלט","מסיבה יכול להיות מחילה סיבובית (כמו ביומא) ויכול מסיבה בצורה ישיבת בני אדם וזה מה שרש"י רוצה ללמדנו כאן (בדיוק כך פירש שטיינזלץ).
עניינה של המסיבה משורש 'סבב'.
כעין :
"וכשהיו ישראל רואים כלי בית המקדש שם, לא היו רוצים להסב עמהם, ועשה להם מסיבה לעצמם"","539","","1394","True","True","False","","88","77.125.5.89","0","75819","שבת|קכב ע"א",""),new Message("75891","75819","אמנם זה פשט מתקבל אבל הטור חשב אחרת","08/07/20 19:50","טז תמוז","תש"פ","19:50","אלף בית רשי","בטור ובית יוסף סימן רע"ו כתבו מפורש "הסבו" והדליק הנכרי, אמנם בנו"כ בביאור הלכה דן בענין הרובא דבמה שונה מספינה שלא נכתב שם ענין הרובא אלא ענין המכירו, ולפי הפשט הנראה ברש"י זה ברור, וכן לשון הרמב"ם שמצטט את לשון הברייתא נר הדלוק במסיבה,
ועוד יש להביא ראיה מלשון זה שמדובר בדרך ציבורית ונרות דולקים בה שאין מדובר שהרגע הנכרי מדליק את הנר אלא הוא דלוק כבר כחלק מהשרות הציבורי שמאירים בנרות לצורך שימוש אנשי העיר, אלא שברחוב פתוח וודאי שיוכל להמשיך ללכת ברחוב ואינו צריך ממש לנר, אבל השימוש במסיבה שהיא מנהרה העוברת מתחת לבתים וכדומה שאי אפשר להשתמש בה בלא אור על זה לכאורה נסוב הדיון","278","","1394","True","True","False","","132","96.20.220.141","0","75819","שבת|קכב ע"א",""),new Message("75821","75820","הטעות בהסבר המכירו","08/07/20 07:47","טז תמוז","תש"פ","07:47","אלף בית רשי","ציטוט משטיינזלץ - נר הדלוק במסיבה שיושבים בה כמה אנשים, אם רוב גוים במסיבה זו — מותר גם לישראל להשתמש לאורה, ואם רוב ישראל — אסור, שודאי הדליקו את הנר בשבילם. מחצה על מחצה — אסור. והרי מאחר שהם יושבים במסיבה אחת ודאי מכיר הגוי את הישראל, ומדוע אם כן כשהגויים הם הרוב מותר לישראל להשתמש באור הנר? ודוחים:
וברש"י אם רוב ישראל אסור. והא הכא דהוי דומיא דמכירו הואיל ורובא נינהו אסיק דעתיה להדליק אף בשבילם וקתני אסור:
רש"י כפי שמפרש במרחץ שרוב זה מוגדר כשווה למכירו, ומכירו רש"י פירש לגבי הספינה מכירו הוה. שהרי בספינה היה בא עמו: כך שאם רש"י כותב כאן שזה דומיא דמכירו , ברור שמדובר שאינם נמצאים יחד אלא כאמור שבמסיבה זו הולכים בני אדם ורובם ישראל

ולגבי שורש סבב באופן מוחלט למילה מסיבה, ג"כ אינו נכון ואינו משתמע מלשון רש"י בדף קמט שם קישר מסיבה להסיבה ולא לסיבוב, ומכן שיש מסיבה - סבב ויש מסיבה - מסב","278","","1394","True","True","False","","105","96.20.220.141","0","75819","שבת|קכב ע"א",""),new Message("75822","75821","לא זכיתי להבין","08/07/20 07:51","טז תמוז","תש"פ","07:51","אבי גרינבלט","האם כוונתך "ודאי מכיר" שונה מ"דומיא" ?","539","","1394","True","True","False","","54","77.125.5.89","0","75819","שבת|קכב ע"א",""),new Message("75892","75891","הרב עדין שליט"א כיוון לאמת","08/07/20 20:29","טז תמוז","תש"פ","20:29","אבי גרינבלט","הזדמנות להתפלל לרפואתו בעז"ה","539","","1394","True","True","False","","69","147.161.13.158","0","75819","שבת|קכב ע"א",""),new Message("75893","75892","לא הבנת כנראה את דברי","08/07/20 20:36","טז תמוז","תש"פ","20:36","אלף בית רשי","לגבי המסיבה לא כתבתי שטעה, רק לגבי המכירו שזה אינו כרש"י ופירושו של הרב שטיינזלץ מבין כל הפירושים הוא נחשב הכי קרוב לרש"י לדעתי
ובוודאי הוא ראוי לתפילה","278","","1394","True","True","False","","104","96.20.220.141","0","75819","שבת|קכב ע"א",""),new Message("75897","75893","הניסוח בעייתי","08/07/20 21:36","טז תמוז","תש"פ","21:36","אבי גרינבלט","שאלתיך בבוקר ועדיין לא ענית על שאלתי , היכן ראית שלא כיוון לדעת רש"י, עפ"י הבנתך ?","539","","1394","True","True","False","","64","77.125.5.89","0","75819","שבת|קכב ע"א",""),new Message("75899","75897","דומיא דמכירו אינו ודאי מכירו כישיבה","08/07/20 22:08","טז תמוז","תש"פ","22:08","אלף בית רשי","במסיבה משותפת, כפי שכתבתי לעיל וקרא אותם שוב במתינו כמדומני שזה ברור מאוד ואין צורך להוסיף כלום","278","","1394","True","True","False","","100","96.20.220.141","0","75819","שבת|קכב ע"א",""),new Message("75900","75899","אכן","08/07/20 22:11","טז תמוז","תש"פ","22:11","אבי גרינבלט","הכוונה זהה ויתכן שלשון ימינו שונה מלשון רש"י.
יש"כ","539","","1394","True","True","False","","56","77.125.5.89","0","75819","שבת|קכב ע"א",""),new Message("76258","75900","כמה תשובות מהגר"ח קנייבסקי בעניין זה.","16/07/20 11:28","כד תמוז","תש"פ","11:28","איש ספר","(מתוך הספר תשובות הגר"ח).

ש. שבת קכ"ב א' תא שמע נר הדלוק במסיבה כו' פרש"י וז"ל נר הדלוק במסיבה של בני אדם עכ"ל אין מובן כ"כ מה הוצרך רש"י לפרש שהמסיבה היא של בני אדם דלכאורה ממה אתא רש"י לאפוקי.
ת. שלא תאמר דדוקא ישראל דא"כ לא יתכן הסיפא.
תשובה תתרמד
ש. שבת שם בהנ"ל קצת יש לדקדק למה הוצרכו לומר דוקא במסיבה' והאם יש להוכיח מכאן שבסעודה היו מדליקין נרות כנהוג היום דא"כ במסיבה למה לי דהו"ל נר הדלוק לבני אדם וכיו"ב.
ת. משום שהמסיבה גדולה מצוי גם גויים.
תשובה תתרמה
ש. שבת שם בהנ"ל גם צ"ב במה דקאמר נר הדלוק במסיבה אם רוב נכרים כו' דהיתכן מסיבה שיושבין בה ישראל ונכרים יחד וכבר הפליגו חז"ל תדא"ר באיסור לאכול בשולחן עם עכו"ם.
ת. מיירי שהיו צריכין ליישב שם שזה מותר ואין הכונה דוקא שאוכלין.","479","","1386","True","True","False","","65","195.60.235.41","0","75819","שבת|קכב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);