var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=75811;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("75811","0","מה הבדל בין מזלג למלגז ?","07/07/20 23:07","טו תמוז","תש&quot;פ","23:07","מרדכי דב זינגר","בתורה יש <b>מזלג</b>ות (בפרשת המזבח)<br />ובמשנתינו יש <b>מלגז</b> ?<br />טעות ?","807","","1396","True","True","False","","477","213.151.52.174","0","0","שבת|קכב ע&quot;ב",""),new Message("75814","75811","לשון תורה ולשון חכמים","08/07/20 00:40","טז תמוז","תש&quot;פ","00:40","מתי","מצאנו בכמה מקומות שיש לשון תורנ ויש לשון חכמים. ודאי לא טעות.<br />שבת צ&quot;ב: לוגזין במלגז. רש&quot;י: פורק&quot;א בת שלוש שיניים ומהפכין בה תבואה בגורן.<br />במסורת הש&quot;ס הביא מהערוך: פירוש מזלג, על דרך חילוף אותיות, כמו כבש כשב.","860","","1395","True","True","False","","95","213.151.46.103","0","75811","שבת|קכב ע&quot;ב",""),new Message("75818","75811","רק מילים השתנו?","08/07/20 05:02","טז תמוז","תש&quot;פ","05:02","הודו_כי_טוב","מידות כספים ואורכים לא  ?<br />השפה והמונחים לא קפואים מששת ימי הבריאה.ובקשר לכבש/כשב<br />למדוני שכשב זה משפחת הכבשים שם כולל למין זה","207","","1395","True","True","False","","175","79.181.19.23","0","75811","שבת|קכב ע&quot;ב",""),new Message("75815","75814","דוגמאות נוספות....","08/07/20 01:25","טז תמוז","תש&quot;פ","01:25","מרדכי דב זינגר","שמלה - שלמה, <br />עיף - יעף, <br />זוועה - זעווה, <br />בהלה - בלהה <br /><br />מהיכי תיתי לומר שאין הבדל.<br />הנה מצאתי במשך חכמה לגבי כבש כשב שהזכרת<br /> [ויקרא פרק ה פסוק ו] , שמוצא הבדל מענין בין כבש לכשב, והוא הבדל בין גדול לקטן, וז&quot;ל:<br /><br />&quot;דע דמלת כבש אמרו במשנה פרה פ&quot;א (מ&quot;ג) כל מקום שנאמר כבשים בני שנה.<br />וביאור שורש כבש אמרו בפסיקתא (הוספה פ&quot;א) ב&quot;ש שהן כובשין עונותיהן של ישראל שנאמר ישוב כו' יכבוש (סוף מיכה). וזה האמת ששעירה יולדת תוך שנתה וכבשה אינה יולדת רק בשנה שני' לא בשנה ראשונה כמבואר בכורות ריש פ&quot;ג ויעוין תוס' תמורה י&quot;א השוחט כו' ומצא בה בן ד' חי בשעירה מיירי כו'. לכן כל הכבשים אשר הן בני שנה כמו בצבור ובחטאות נקראים כבש שהוא כבוש במעיו שלא נתפתחו עוד כלי ההולדה שלו עד שנה השני' והוא עוד נכבש (ולכן מצאנו לשון כבש מעינו כו') (בראשית רבה כו-ב) בלא התפתחות כלי התולדה, אבל בעולה ושלמים שבאין מן הקטנים ומן הגדולים שהן בני שתי שנים כתוב כשב כשבים. לכן בכל מקום בתליסר מקומות כתוב כשב כשבים הוא או בעולה, או בשלמים, או בעניני צאן לבן ששם כל חום בכשבים הוא מי שהיא נתחממה לירבע לזכר, לכן כתוב כשבים. וכן בכ&quot;מ שכולל גדולים וקטנים כתוב כשבים רק אחת יוצא מן הכלל וזה בקרבן עולה ויורד כו' [ע&quot;ש הסברו].<br /><br />וע' עוד ס' זכרון יהודה [אבלזון עמ' 2] שדן בזה ואף נתן סימן כב&quot;ש ר&quot;ת כ'בש ב'ן ש'נה.<br />ועי' מאידךבהעמק דבר (ויקרא פרק אי) שהביא דעות בזה, וכתב:<br /><br />&quot;מן הכשבים. דעת הרמב&quot;ן ז&quot;ל כ&quot;פ דכשב כבש הוא דבר אחד ממש, אבל אחר דיוק המקרא וביחוד להלן בפ' חטאת יחיד ואם כבש יביא וגו' ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים, הרי דייק המקרא בשלמים כשב ובחטאת כבש, וראיתי כן בבה&quot;ט בשם הפענח רזי, כל מקום שנאמר כשב הוא גדול, כל מקום שנאמר כבש הוא קטן. והייתי חושב דכבש משמעו בן שנה וכשב יותר מבן שנה ג&quot;כ [א.ה. וכ&quot;כ הרש&quot;ש עמ&quot;ס פסחים סט:], מש&quot;ה בעולה ושלמים כ' כשב ובחטאת כבש, אבל אי אפשר לומר כן, שהרי בקרבן עולה ויורד כתיב נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים, והוא ג&quot;כ דוקא בת שנתה, והכי מבואר ברמב&quot;ם הל' מעה&quot;ק פ&quot;א הי&quot;ד כ&quot;מ שנאמר כבש או כשבה או כבשים הרי אלו בני שנה, ותו ק' דבפסחים דצ&quot;ו הביא דרשה אם כשב לרבות את הפסח לאליה, והאיך אפשר לרבות פסח מלשון אם כשב, והרי פסח דווקא בן שנה ואינו כשב. אלא נראה דכשב משמעו גדול בקומה וסתמו הוא יותר מבן שנה, וכבש הוא בן שנה סתמו הוא קטן בקומה, אבל יש בן שנה שגדול מ&quot;מ וכדאיתא בירו' פאה פ&quot;ז ה&quot;ג ובמדרש איכה וכו'&quot;.","807","","1395","True","True","False","","77","213.151.52.174","0","75811","שבת|קכב ע&quot;ב",""),new Message("75816","75815","יישר כח. הייתי צריך להבין...","08/07/20 01:32","טז תמוז","תש&quot;פ","01:32","מתי","שהשאלה הייתה רק הקדמה לדבר האמיתי <img src='/icon/2.gif'> .<br />ואולי גם כאן ההבדל הוא בגודל כמו שאומר רש&quot;י שמהפכין בו תבואה בגורן","860","","1395","True","True","False","","63","213.151.46.103","0","75811","שבת|קכב ע&quot;ב",""),new Message("75817","75815","לגבי כבש-כשב וכד'","08/07/20 01:38","טז תמוז","תש&quot;פ","01:38","מרדכי דב זינגר","הרוקח כותב בספרו<br />כבש-קטן<br />כשב-גדול<br /><br />הגרמ&quot;מ משקלוב בספר כתבי הגרמ&quot;מ ח&quot;ב עמ' 375 כתב שכבש הוא לשון של כבישת היצר ואילו כשב הוא ענין כמו תשובה 'כ-שב',<br />והיינו שיעקב אבינו נמשל לכבש כמש&quot;כ רש&quot;י עה&quot;ת (נשא ז' כ&quot;א), וכאשר יעקב הוא שב בתשובה אזי נאמר כבש ואילו כאשר אינו בתור תשובה אלא בתור סתם קירבה הרי נאמר כשב, ולכן לא נאמר כשב אלא לקרבן שלמים או שאר שחיטות שאינם של קרבן, משא&quot;כ כשבאים לכפר על משהו נאמר 'כבש' שהוא ענין של כבישת היצר.<br /><br /><br />עוד מילים שאותיותיהן מתחלפות –אבל משמעתן שקולות:<br /><br /><b>שמלה</b> - ישעיה ג' : ז' ישא ביום ההוא לאמר לא-אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה, לא תשימני קצין עם.<br /><b>שלמה</b> - שמות כ&quot;ב : ח'<br />על-כ-דבר פשע על-שור על חמור על-שה על-שלמה על-כל-אבדה אשר יאמר כי-הוא זה עד הא*הים יבא דבר שניהם אשר ירשיען א*הים ישלם שנים לרעהו.<br /><br /><b>כבש</b> - ויקרא כ&quot;ג : י&quot;ב ועשיתם ביום הניפכם את-העמר, כבש תמים בן-שנתו לעולה לי*וה. <b>כשב </b>- ויקרא כ&quot;ב : כ&quot;ז שור או-כשב או-עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו, ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לי*וה.<br /><br /><b>גדול</b> - בראשית י&quot;ט : י&quot;א ואת-האנשים אשר-פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד-גדול, וילאו למצא הפתח.<br /><b>דגול </b>- שיר השירים ה' : י' דודי צה ואדום דגול מרבבה.<br /><b>לא</b><br />- שמות כ&quot;א : ז' וכי-ימכר איש את-בתו לאמה, לא תצא כצאת העבדיםץ<br /><b>אל</b> - בראשית מ&quot;ה : כ&quot;ד וישלח את-אחיו וילכו, ויאמר אלהם אל-תרגזו בדרך.<br /><br /><b>ויפצר </b>- בראשית ל&quot;ג : י&quot;א<br />קח-נא את-ברכתי אשר הבאת לך כי-חנני א*הים וכי יש-לי-כל, ויפצר-בו ויקח.<br /><b>ויפרץ</b> - מלכים ב' ה' : כ&quot;ג ויאמר נעמן הואל קח ככרים, ויפרץ-בו ויצר ככרים כסף בשני חריטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל-שני נעריו וישאו לפניו.<br /><br /><b>סרח </b>- יהושע י&quot;ט : נ' על-פי י*וה נתנו לו את-העיר אשר שאל את-תמנ-סרח בהר אפרים ויבנה את-העיר וישב בה.<br /><b>חרס </b>- שופטים א' : ל&quot;ה ויואל האמרי לשבת בהר-חרס בעילון ובשעלבים, ותכבד יד בית-יוסף ויהיו למס.(בבא בתרא קכ&quot;ב : ב)<br /><br /><b>רגע </b>- ישעיה נ&quot;א : ט&quot;ו ואנכי י*וה א*היך רגע הים ויהמו גליו, י*וה צב*ות שמו.<br /><b>גוער </b>- נחום א' : ד' גוער בים ויבשהו וכל -הנהרות החריב, אֻמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אֻמלל. (תודה לר' אליהו לוין)<br /><br /><b>תדמור </b>- מלכים א' ט' : י&quot;ח<br />דברי הימים ב' ח' : ד' ואת-בעלת ואת-ת*מר (קרי תדמֹר - במדבר בארץ. ויבן את-תדמֹר במדבר...&quot;<br />פירש רש&quot;י: ... ותדמור קרינן...<br /><b>תרמוד </b>- בבלי יבמות י&quot;ז : א' רב יוסף אחוריה דרב כהנא ויחיב רב כהנא קמיה דרב יהודה ויחיב וקאמר עתידין ישראל דעבדי יומא טבא כי חרבי תרמוד...<br /><br /><b>רפש </b>- ישעיה נ&quot;ז : כ'<br />(הפטרת יום כיפור)<br />ורשעים כים נגרש, כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט.<br /><b>רשף </b>- דברים ל&quot;ב : כ&quot;ד<br />ויקרא ט&quot;ז : כ&quot;ז מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי, ושן-בהמות אשלח-בם עם-חמת זחלי עפר.<br />(מהקריאה של יום הכיפורים)<br />&quot;... ואת פרשם.&quot; מלקוט בבלי כלים ט&quot;ז : ז' המלקוט של בקר מקלוט ירושלמי<br />בבא קמא ב' : ד' צריך שיהיה המקלוט בידו<br /><br />יתכן....- <b>שכאשר לומדים דבר לפי דילוגי אותיות השינוי חשוב</b>, על מנת להשיג מסקנות בדרושות. ולכן חשוב שהאות תהיה במקום הרצוי.<br /><br /><br />בספר הכרמל כתב, וזה לשונו:<br />כ בש כשב :<br />לרוב פעמים מצאנו בתורה שם כבש ולפעמים נמצא גם שם כשב; והנה שם כשב כשבים נוטה יותר על שם המין ובא חמיד מין אחר סמך אצלו כמו ״בבקר<br />בכבשים ובעזים״ וכדומה ובמקום שלא בא על כונה זו שלא סמך לו מין אחר, בא כן מצד חוזק גופו ואלייתו לרבות האליה, כי לשון ״<b>כשב</b>״ הוא כמו ״כש־עבי על שהוא עב ושמן, כמו <b>שמנה עבית כשית, </b>ולשון <br /><b>כבש</b> מלשון כבס ובא מצד צמרו <b>שמכבסין אותו,</b><br /><br /><br /><b>ועדיין צ&quot;ב הסיבה והשוני מלשון תורה לחז&quot;ל, מי הכריחם לשנות ?</b><b></b><b></b>","807","","1395","True","True","False","","75","213.151.52.174","0","75811","שבת|קכב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);