var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=75433;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","57"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","55"),new MostViewed("107103","פסחים - מקום שנהגו","מרדכי דב זינגר","03/05/24 10:53","807","52")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("75433","0",""אם ראשונים בני מלאכים" מי הם ראשונים?","28/06/20 06:26","ו תמוז","תש"פ","06:26","קותי","מי הם בני מלאכים?","217","","1411","True","True","False","","532","109.64.115.134","0","0","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75438","75433","הבנה אפשרית","28/06/20 07:56","ו תמוז","תש"פ","07:56","אבי גרינבלט","מתוך הספר "שיעורי דעת" של הרב יוסף יהודה ליב בלוך [אב"ד וראש ישיבת טלז בליטא] בו הוא מביא את עדותו הנאמנה של תלמיד הגר"א, רבי חיים מוולוז'ין :

"ובכל זאת מספרים בשם הגר"ח מוולוז'ין, כי פעם שאלוהו תלמידיו אם הגר"א היה בדורם של האמוראים האם היה אמורא, וענה, אילו חי אלף פעמים לא הגיע גם עד קרסוליו של אמורא, אולי כהרמב"ן. ואם כן האם אפשר שיהיה לנו שום מושג באנשים שחיו כמה דורות קודם, הלא נבין עד כמה ירדנו ונפלנו אנו לנגדם, לאין שיעור ולאין ערך. ואם כן האם אפשר לנו להשיג שום ציור מ"שיעור קומה" שלהם, ומי פתי שיוכל לומר כי הדורות לא נשתנו ועומדים על מקום. והחובה על כל אדם להגן נגד דעות כוזבות ומשחיתות אלו".

אולי ההבנה אינה כהתייחסות פרטנית לדמות כזו או אחרת אלא התייחסות כללית לדורות שקדמו לנו.","539","","1411","True","True","False","","100","77.125.5.89","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75469","75433","מה ששמעתי לפרש בזה-","28/06/20 23:04","ו תמוז","תש"פ","23:04","התלמיד","אם אתה מסתכל על הראשונים כמלאכים ואין לך שיג ושיח במדרגתם- אז תדע שאתה בן אדם.
אבל אם אתה מסתכל על הראשונים כבני אדם - ויש לך הבנה בהבנתם (ח"ו) אז אתה אפילו לא חמור של רבי פנחס בן יאיר.
ומה מעלתו של חמור זה - שחמור זה היה שייך לתנא ונעשה משהו אחר שהיה חפץ אצל הצדיק.
אבל ה"מבין" שחושב שמבין את הצדיק שידע שאפילו את החמור שלו לא מבין.
ותן לחכם ויחכם עוד.","1101","","1411","True","True","False","","71","164.138.125.207","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75530","75433","עוד דבר פלא מצאתי בהפלאה","29/06/20 17:41","ז תמוז","תש"פ","17:41","התלמיד","הפלאה מסכת כתובות הקדמה
עוד אמרו חז"ל במסכת שבת דף קי"ב ע"ב אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים ולא כחמורו של ר' יוסי דמן דיוקרת ושל רבי פנחס בן יאיר וכו'. לכאורה אינו מובן אם נאמר שבני אדם יהיה שוים לחמורים וכל שכן אם גדולי חקרי לב אמרו זה בדורותם א"כ אנו גרועים הרבה מאוד מחמורים והוא נגד המוחש בראות. ויראה פשוט שהענין הוא שבדורות הראשונים היה משפיעים חכמים הגדולים הרבה חכמה ותבונה עד שהיה מתפשט בכל העולם ואפילו בבהמות. ועל דרך זה יש לומר אנו כחמורים שלהם שבדורות שלפניהם. ובזה מובן הא דקאמר ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר, דלכאורה הוא מיותר דמהיכא תיתי נימא דוקא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר, ולפמ"ש דקאי על הדורות הקודמים היה אפשר לטעות דקאי על חמורו של רבי פנחס בן יאיר, ומפרש דמיירי בסתם חמורים שלהם.
ועין עוד באורך בהקדמת רב פעלים חלק א ותמצא נחת","1101","","1410","True","True","False","","70","164.138.125.207","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75567","75433","אעלה בפניכם מדברי הרב ה. שפירא שליט"א","30/06/20 11:50","ח תמוז","תש"פ","11:50","התלמיד","מאמר נפלא של הרה"ג שליט"א
ישר כח עצום
והנה בזה יתיישבו על נכון כל הערות שרשור זה
יום טוב","1101","pdf","1409","True","True","False","","48","164.138.125.207","0","75433","שבת|קיב ע"ב","0-pdf"),new Message("75689","75433","מעניין לעניין באותו עניין","03/07/20 14:40","יא תמוז","תש"פ","14:40","קותי","הדיון חרג מעבר לגבולות המימרא
בני מלאכים כינוי לתלמידי חכמים מופלגים בחסידות
תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יז עמוד א
הכי אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' - יבקשו תורה מפיו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו.
וכן בדף של היום
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט עמוד ב
א"ר יהודה: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים, שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד (אין) [לאין] מרפא. מאי עד לאין מרפא? - אמר רב יהודה אמר רב: כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו.
מדובר בחסידות יוצאת דופן של חכמים ראשונים שהיו כמלאכי אלוקים
ולכן הדימוי לחמורו של פנחס בן יאיר
תלמוד בבלי מסכת חולין דף ז עמוד א
רמו ליה שערי לחמריה לא אכל, חבטינהו לא אכל, נקרינהו לא אכל, אמר להו: דלמא לא מעשרן? עשרינהו ואכל, אמר: ענייה זו הולכת לעשות רצון קונה ואתם מאכילין אותה טבלים.
לא מדובר בסמכות הלכתית מדובר במידת חסידות.","217","","1406","True","True","False","","148","109.64.115.134","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75444","75438","נכון אבל,","28/06/20 09:14","ו תמוז","תש"פ","09:14","קותי","האם יש לנו הצהרה דומה מהרמב"ם?
מההשוואה לחמורו של פנחס בן יאיר זה אומר שמדובר במידת חסידות
ולא בהבנת התורה.
אולי בגלל החסידות של רבי יוחנן הוא עד על הדקות הזאת.
לדעתי ראשונים הכוונה לבעלי המשנה שרבי יוחנן הראה שהם עקביים וללא סתירות.","217","","1411","True","True","False","","124","109.64.115.134","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75445","75444","לא בהכרח","28/06/20 09:27","ו תמוז","תש"פ","09:27","אבי גרינבלט","ראה ירושלמי דמאי פ"א ה"ג במעשה רבי זעירא ורבי ירמיה שגם רבי זעירא הבין שמדרגתו נמוכה מהקודמים לו.
עוד ראה בירושלמי שקלים פ"ה ה"א במימרא דרבי חגי.
[בילק"ש חיי שרה פ"כד רמז ק"ט מברר רבי ירמיה אם גמליו של אברהם אבינו היו בדרגה נמוכה מחמורו של רבי פנחס בן יאיר].

לענ"ד כל דור ראוי שירגיש זאת ביחס לאלו הקודמים לו (כך עכ"פ בעולמה של תורה).

יש מימרה דומה שאליה התייחס הרמב"ם בהקדמתו לפיהמ"ש ביחס למובא בעירובין (נג ע"א): "אמר ר' יוחנן: ליבן של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים כפתחו של היכל, ואנו כמלוא נקב מחט סדקית" :

"לפי שהם [חז"ל, התנאים והאמוראים] עליהם השלום, על-אף שהיו שוקדים על הלימודים וטובי-שכל ומוכשרים, והתחברו לאנשים גדולים ופרשו מתאוות העולם וכל אשר בו – היו מייחסים חסרון לעצמם בהשוואה לקודמיהם, והוא אמרם: 'לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים אפילו כמחט סדקית אינו'. כל שכן אנחנו, שעם אבדן המדע והחכמה מאתנו כמו שיעד לנו יתעלה [ישעיה כט, יד]: 'לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר', נתייחדו בכל אחד ממנו ארבעה דברים: חולשת שכל, והתגברות התאוות, והעצלות מללמוד, והחריצות לרדיפת ענייני העולם הזה, ארבעת שפטי הרעים, והיאך לא נייחס החיסרון לעצמנו בהשוואה אליהם? [לחכמי המשנה והתלמוד]".","539","","1411","True","True","False","","115","77.125.5.89","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75446","75445","מה התועלת בכל ההנמכה הזאת?","28/06/20 10:03","ו תמוז","תש"פ","10:03","קותי","מה התועלת להבין שדרגתי יותר נמוכה?
כלומר יש לוגיקה שאני איני יכול להבין.
אנחנו ננס על גבי הענק .
אם לא מבינים את הענק אז מה תועלת בכל העניין.
כל דור יודע את מה שהוא יודע והוא מבין את הענק ועוד משהו.
על מה יביאו אותנו לדין על מה שלא יכולים להבין?
אולי ההנמכה באה בגלל שהצטברו מספיק דברים שאי אפשר להסביר?","217","","1411","True","True","False","","123","109.64.115.134","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75448","75445","זה בסדר. נותן כבוד לראשונים. אבל היום","28/06/20 10:17","ו תמוז","תש"פ","10:17","קותי","האחריות עלינו. שגגת לימוד עולה זדון.
ואם לא מבינים זאת בוודאי שגגת לימוד.
ואם לא מבינים חייבים להפעיל את השכל.","217","","1411","True","True","False","","120","109.64.115.134","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75447","75446","היא הנותנת","28/06/20 10:09","ו תמוז","תש"פ","10:09","אבי גרינבלט","כתבת מדוייק "כל דור יודע את מה שהוא יודע והוא מבין את הענק ועוד משהו".
לא חייבים להבין שמדובר ב"הנמכה" כלשונך. צניעות , ענווה בהחלט כן , לא השפלה.

כאשר אנו לומדים רש"י , מחובתנו "לחרוש" היטב לפני שנוכל לומר "יש קושיא על רש"י" וכד'.

אין לנו שום "הנחה" בזה אלא תולים בנו ציפיות לשקוד על התורה ולשאוף למעלה.

(לולי דמסתפינא הייתי סובר שבהכרח הרמב"ם בחר את המימרא בעירובין היות וממנה נלמד כיצד לדרבן ולא לשבור)","539","","1411","True","True","False","","82","77.125.5.89","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75449","75448","אכן","28/06/20 10:19","ו תמוז","תש"פ","10:19","אבי גרינבלט","על ענוים מדומים ורעים אלו הגדיר רמח"ל: "שהם מכלל הצבועים אשר אין בעולם רע מהם" (מסילת ישרים, תחילת פרק כב).","539","","1411","True","True","False","","68","77.125.5.89","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75455","75449","אכן. כן.","28/06/20 13:30","ו תמוז","תש"פ","13:30","קותי","","217","","1411","False","True","False","","91","109.64.115.134","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75456","75455","עוד חיזוק לדברים עפ"י ר' חיים שמואלביץ","28/06/20 15:08","ו תמוז","תש"פ","15:08","אבי גרינבלט",""ע"פ התוס' (חולין ה, ב) נראה שהחילוק הוא בין דורו של ר' זירא לדור שלפניו, דהיינו רב אסי. הרי שהמרחק הוא רב ועצום אפילו בין רב ותלמיד, ולפי זה יש לתמוה מה שייך כלל עניין של רב ותלמיד, אם המרחק ביניהם הוא כה עצום. איך יווצר יחס? איך יתקשרו זה לזה?
ונראה שעל אף ההבדל העצום שבין הרב לתלמיד, מ"מ יש יחס וקשר ביניהם. כי מכוחו של הרב נכנס התלמיד תחת ההשפעה הבאה מן השמים אל הרב, וזוכה בה לפי כוחו והכנתו. וכיוון שכך, שוב אין המרחק בין הרב לתלמיד מעכב, ויכולים גם 'בני אדם' לזכות מהרב הדומה למלאך" (ע"פ יתרו מאמר מא).","539","","1411","True","True","False","","69","77.125.5.89","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75482","75469","הרס התושבע","29/06/20 08:01","ז תמוז","תש"פ","08:01","אור חדש","הגישה הזו ה' ירחם","458","","1410","True","True","False","","110","147.161.12.46","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75529","75469","בס"ד מצאתי מקור לפירוש זה","29/06/20 17:28","ז תמוז","תש"פ","17:28","התלמיד","אמת ליעקב מסכת עירובין דף נג עמוד א (בעל נתיבות המשפט)
אם הראשונים כמלאכים אנו בני אדם, ואם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים. לכאורה קשה דהש"ס יאמר בלשון הסתפקות. ונראה כוונתן, דמי שמשיג ומבין בעצמו שהראשונים כמלאכים חשוב הוא כבני אדם, אבל מי שמדמה בעצמו שהוא חשוב כראשונים, שחושב שהראשונים בני אדם כמותו, הרי הוא כחמור:","1101","","1410","True","True","False","","49","164.138.125.207","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75496","75482","הסבר מה פגם מצאת בפירוש הנ"ל","29/06/20 09:22","ז תמוז","תש"פ","09:22","התלמיד","ואולי לא הבנת.
אוסיף לך מעשה על אחד מגדולי הדור שפגש פרופסור חבר ילדות. ושאלו הפרופ' מה ההבדל בינו לבינו שהרי שניהם עוסקים בתלמוד? והשיבו שאכן כן אבל אני לומד מה אביי ורבא אמרו ואתה עסוק במה שהם אכלו ולבשו.
אני מקוה שזה לא יצרום באוזניך","1101","","1410","True","True","False","","57","164.138.125.207","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75513","75482","אדרבה רחמנא ליצלן מדעתא דידך","29/06/20 12:40","ז תמוז","תש"פ","12:40","מרדכי דב זינגר","
הרב אור חדש היקר
אני לא חושב שלזרוק לאויר משפט שלילה לרעיון שכתב התלמיד יקדם אותנו לאיזה מקום.
כדאי שתסביר ותנמק את דבריך.
בהערכה רבה","807","","1410","True","True","False","","72","95.86.85.46","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75499","75496","לא הבנתי","29/06/20 09:38","ז תמוז","תש"פ","09:38","אור חדש","למה הסיפור אמור לצרום באזניי, לימוד אקדמי גם בו יש הירוס לתושב"ע

במילים קצרות:
התורה קבעה ללכת אחר ב"ד שבימך
חז"ל הורו שהלכתא כבתראי
שמואל אף ציין שטבא פלפלתא חריפתא מצנא דקראי
חז"ל ראו במדרגת ר"ע ולימודו עניין נעלה בהרבה ממה שהיה למשה
אנו מכירים ברבותנו (החיים) שהיו בינהם שכל רז לא אניס להו ויש מאות בחורים ואברכים הנחבנים בשננתם ברמה שלפי דברי הרמב"ם לא היו עשרה כאלה בדורו

ובעיקר
מהות התושב"ע זה ברור וזיקוק האמת מדור לדור בשכל אנוש פשוט כמצוי בכל הש"ס
התוס' דחו דברי רש"י בטענות פשוטות שגם אתה יכול לאומרן
כך דרכה של תורה
חסימת האפשרות לחלוק על מישהו בגלל שנת לידתו מנוגדת לכל התכלית הזו ומכניסה בהכרח תחומים שלמים שנותרים בטעות כי לא יכולים עוד המאוחרים לתקנם
ואכן לצערנו הדעה הקלוקלת הזו נתפסת כצידקות אך רק חורבן יש בה

וכמובן יש ללמוד דברי כל חכם בענוה ותשומת לב בלי קשר לדורו","458","","1410","True","True","False","","93","109.186.18.217","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75508","75499","ומה עם הכלל שאין אמורא חולק על תנא?","29/06/20 12:08","ז תמוז","תש"פ","12:08","התלמיד","גם רציתי לדייק בדבריך בין לחלוק ובין לפרש ולנקוט עמדה?
האם נראה לך?","1101","","1410","True","True","False","","61","164.138.125.207","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75511","75508","ה'כלל' הזה","29/06/20 12:27","ז תמוז","תש"פ","12:27","אור חדש","הינו מנהג בעלמא שהרי לא נלמד משום מקור מסודר

כמות הפעמים שמצאנו שנדחקה מאד הגמ' להתאים דברי התנאים לאמוראים מראה שלבעל הגמ' הכלל היה מאד ברור אך לאותם אמוראים אולי לא
ועוד, כיוון ששימרו בידם האמוראים הזכות לעשות במקורות התנאיים כרצונם 'תני X', 'חסורי מחסרא' הרי שמעשית הכלל לא סותר כמעט מה שכתבתי
לדעתי שמואל וודאי לא סבר הכלל הנ"ל ומסתבר שבבית מדרשו נקטו כמוהו

בכ"מ גם אם מישהו מהאמוראים חידש איסור שכזה הרי היה ראוי לדון בחידוש הנ"ל באופן מסודר, לברר גדריו וכיצד מתיישב עם האיסור מדאו' שלא לגור מפני איש בד"ת וכן עם הכלל שההלכה כבתראי הנלמד מהפס' שהבאתי לעיל ויש בו סברות עמוקות כפי שביארו הראשונים
כיוון שלא מצאנו כלל דיון מסודר ב'כלל' הזה אלא אנו מכירים אותו רק 'מכללא' הרי שאין לנו ליטוש הוראות ברורות של התורה הק' ודרך כל התנאים , האמוראים והראשונים שבררו דברי קודמיהם בלא להרתע מהאמת לשם 'זכות הראשונים' בגלל כלל עמום זה

רמב"ם הלכ' ממרים:
... בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁדָּרְשׁוּ בְּאַחַת מִן הַמִּדּוֹת כְּפִי מַה שֶּׁנִּרְאָה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהַדִּין כָּךְ וְדָנוּ דִּין. וְעָמַד אַחֲרֵיהֶם בֵּית דִּין אַחֵר וְנִרְאֶה לוֹ טַעַם אַחֵר לִסְתֹּר אוֹתוֹ. הֲרֵי זֶה סוֹתֵר וְדָן כְּפִי מַה שֶּׁנִּרְאֶה בְּעֵינָיו. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז-ט) 'אֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם'. אֵינְךָ חַיָּב לָלֶכֶת אֶלָּא אַחַר בֵּית דִּין שֶׁבְּדוֹרְךָ:

הרמב"ם חידש גדר מדעתו להסביר ה'כלל' שלך
'שכיוון שהסכימו כל חכמי הדור על המשנה אין חולקים עליה וכן ביחס לדור חתימת התלמוד'
וכן אחריו פירשו כך תוקף חיוב השו"ע
כמובן שזו טענה חלושה מאד
אם לפי התורה אין דבר כזה שאסור לחלוק על פל' אלא חייבים לברר תמיד האמת לא ייתכן שיסכימו חכמי דור מסויים לחסום ברור האמת מהבאים אחריהם, זה פשוט לא בסמכותם וסותר כל מהותה של התושב"ע לחתור תמיד לברור האמת בלבד","458","","1410","True","True","False","","102","109.186.18.217","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75512","75511","וראוי להוסיף את דברי הכס"מ במקום","29/06/20 12:32","ז תמוז","תש"פ","12:32","אבי גרינבלט","" למד כן רבינו ממאי דאשכחן תנאי בתראי דפליגי אקמאי וכן אמוראי בתראי פליגי אקמאי"","539","","1410","True","True","False","","64","77.125.5.89","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75514","75513","תקרא שאר השרשור","29/06/20 12:47","ז תמוז","תש"פ","12:47","אור חדש","","458","","1410","False","True","False","","92","109.186.18.217","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75516","75514","ועוד יפלא על אור חדש","29/06/20 13:21","ז תמוז","תש"פ","13:21","התלמיד","מדוע לא הביא להלכה ב' מהלכות ממרים ונשאר בהלכה א'?
ולטובת הת"ח אעתיק לפניכם -
רמב"ם הלכות ממרים פרק ב הלכה ב
בית דין שגזרו גזרה או תקנו תקנה והנהיגו מנהג ופשט הדבר בכל ישראל, ועמד אחריהם בית דין אחר ובקש לבטל דברים הראשונים ולעקור אותה התקנה ואותה הגזרה ואותו המנהג, אינו יכול עד שיהיה גדול מן הראשונים בחכמה ובמנין, היה גדול בחכמה אבל לא במנין, במנין אבל לא בחכמה, אינו יכול לבטל את דבריו, אפילו בטל הטעם שבגללו גזרו הראשונים או התקינו אין האחרונים יכולין לבטל עד שיהו גדולים מהם, והיאך יהיו גדולים מהם במנין הואיל וכל בית דין ובית דין של שבעים ואחד הוא, זה מנין חכמי הדור שהסכימו וקבלו הדבר שאמרו בית דין הגדול ולא חלקו בו. +/השגת הראב"ד/ ב"ד שגזרו גזרה וכו' עד שיהא גדול מן הראשונים בחכמה ובמנין. א"א ולא אפי' אליהו ובית דינו הואיל ופשט איסורן בכל ישראל כדאיתא בע"ז. /השגת הראב"ד/ יהיה גדול בחכמה וכו'. א"א עיטור שוקי ירושלים בפירות קשיא עליה שהראשונים תקנוהו ור' יוחנן בן זכאי ביטלה אחר חרבן מפני שנתבטל הטעם לראשונים ולא היה גדול כראשונים.+","1101","","1410","True","True","False","","76","164.138.125.207","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75517","75516","ייש"כ","29/06/20 13:31","ז תמוז","תש"פ","13:31","אור חדש","אכן גם מחזק דבריי
כלומר שההלכה בהחלט רואה כעניין לגיטימי שהב"ד המאוחר יהיה גדול מקודמו בחכמה

אומנם נכון שביחס לגזרות חכמים יש מגבלות לעניין ביטולן ומעשית נשאר הכח של הביטול בידי העם בלבד (שאם מפסיקים הרוב להתייחס לגזרה מתבטלת)

אבל עיקר הדיון ביננו הינו לא בתוקפן של גזרות אלא באפשרות ללימוד והבנה של דברי הקדמונים
בנק' הזו ברור שהכלל הוא שכל דבריהם ניתנים לברור ואף מחוייבים אנו לברור הבר מהפסולת ואז בדבר שלמדו באופן מסויים אם מוצאים אנו סתירה לדבריהם יש להסירם מתורת האמת 'סמי מכאן'
בגזרות אין מה לדון כ"כ כי באמת שהן נאמרו מדעתם ולא כלימוד ממקור קדום שיש מה לברר אם נעשה הלימוד בצורה נכונה
כן חובה לברר בכל דור האם העם, שברוחו הכללית שורה השגחת ה' על ההלכה, עודנו מקיים הגזרה שנכונה היתה לשעתה וגם לדורו או שמא כבר בטלה סיבת הגזרה מספיק עד שהעם נוטש דברי הקדמונים ומפסיק לשמור הגזרה, כאמור לפי ההלכה זה המדד היחיד שיש לנו כיום לתיקוף הגזרות","458","","1410","True","True","False","","125","109.186.18.217","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75518","75516","ברשותך תרגיל קטן","29/06/20 13:43","ז תמוז","תש"פ","13:43","אור חדש","כנראה ברור לך שהכלל ש'אסור אמורא לחלוק על תנא ולראשון לחלוק על אמורא ולאחרון על ראשון' מוסכם עליך ומבורר לך

אם כן אשאלך כנציג דעה זו שתי שאלות פשוטות
מה המקור לאיסור זה?
מה מגדיר דור מעבר?

נא לציין מקורות בחז"ל ואמוראים לתשובותיך
(ברור שרמב"ם לא יכול להיות מקור לדברי ר"א ורבינא...)","458","","1410","True","True","False","","107","109.186.18.217","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75551","75518","סליחה על השאלה, אבל באמת רצוני להבין","30/06/20 07:25","ח תמוז","תש"פ","07:25","יום יום ידרשון","מה יועילו "מקורות בחז"ל ואמוראים" להוכיח את דבריו, הרי אם מסברתך זו טעות, הרי שגם דברי תנאים מפורשים לא יוסיפו כלום לדיון, לא כן?","919","","1409","True","True","False","","88","95.86.93.162","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75581","75518","יש כלל בכל מדע","30/06/20 14:31","ח תמוז","תש"פ","14:31","איכא מאן דאמר","שאם אתה רוצה לחלוק על התאוריות המקובלות באותו מדע זו זכותך
אך אינך יכול לחלוק עליהם טרם למדת אותם לכל עומקם, הבנת את כל הראיות עליהם הם מתבססות, אחר כך אתה יכול לנסות לכתוב תאוריה אחרת, להוכיח אותה, ולתרץ את כל ההוכחות של התאוריה הראשונה.
אך לא יעלה על הדעת שסטודנט מתחיל יכול לחלוק על הכל מסברתו טרם הבין את הנושא לעומקו.
כן הוא להבדיל אא"ה, על מנת לחלוק צריכים אנשים בעלי שיעור קומה, הבקי בש"ס בבלי וירושלמי בשאר ספרי חז"ל, ובספרי הראשונים והאחרונים על מנת לחלוק על סברתם, איני חושב שמשתמש אנונימי בפורום יש לו זכויות כאלו, כתבת שסיימת את כל הבבלי (אשריך!) אך עדיין הדרך רחוקה בשביל שתוכל לחלוק מדעתך.
המציאות היא שמצינו שאותם כאלו שכן הגיעו לידיעה, דהיינו כל הראשונים וכל האחרונים הבינו שמסקנת הגמרא מחייבת להלכה, ואי אפשר לפסוק אחרת אלא מכח גמרא אחרת...","998","","1409","True","True","False","","50","213.137.64.73","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75553","75551","לא הבנתי שאלתך","30/06/20 08:48","ח תמוז","תש"פ","08:48","אור חדש","יש בש"ס אלפי מקורות לדינים שונים חלקם הקטן נדחו ע"י האמוראים עצמם וברובם התקבלו וממילא מוסכמים גם עליי (למעט מס' בודד של מימרות של סתמא דתלמודא שלדעתי טעות הן ואולי תלמיד טועה מהסבוראים הכניסם)
אם יימצא מקור מסודר לאיסור לחלוק על מי שנולד לפניך נלמד המקור ונראה אם אכן הוא מבסס את הדין הנדון ואם כן אקבלו בשמחה

מכיוון שלמדתי כל הש"ס בבלי בעוד השאלה הזו מנקרת במוחי לרוב אורך הלימוד, ובכ"ז לא מצאתי התייחסות ישירה לשאלה, הרי שבטוחני שלפחות בש"ס זה, אין שום מקור כזה אבל ייתכן שיימצא בירושלמי או באחד המדרשים...","458","","1409","True","True","False","","84","109.186.18.217","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75554","75553","מה יועיל לאותו אמורא לבסס את הדין","30/06/20 08:58","ח תמוז","תש"פ","08:58","יום יום ידרשון","אם סוף כל סוף זה תמיד יהיה תלוי בסברה (שהרי התורה ודאי לא הגדירה מתי מתחלף דור התנאים באמוראים), ולך יש סברה אחרת, ולשיטתך אינך מחויב לסברות הקדמונים.","919","","1409","True","True","False","","116","95.86.93.162","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75555","75554","אם","30/06/20 09:13","ח תמוז","תש"פ","09:13","אור חדש","ברור לך שבתורה זה מעולם לא הוגדר (ואולי אף שבתורה יש הוראה הפוכה, להעדיף המאוחר על הקודם) אז אדרבה מצאנו מקור אמיתי בדרך הלימוד הנוגע לנד"ד, אומנם המסקנה העולה ממנו הפוכה ממה שמנסים להמציא הדרשנים מהרסי ערך החיות של התשוב"ע ל"ע

אומנם וודאי שיש לדון גם בדעת רבותנו האמוראים ולנסות לברר הסברא שעלתה מתישהו בימיהם שלא לחלוק על התנאים ולברר כיצד ניתן ליישבה עם המקור התורני

בפשטות י"ל שהיתה זו הנהגת ענווה בעלמא שלא רצו לחלוק על הקדמונים ללא ראיה ברורה
בנוסף ברור לנו שכאשר אמורא מצווה לתנא שלו לשנות גרסתו בגלל שהבריתא או אף המשנה לא מתאימה לסברתו זה בעצם מוכיח לנו שבמקרים רבים סמכו על סברתם יותר מעל התנאים
אם כן אין כל קושיה על דעתי גם מהאמוראים עצמם

לגבי הדרשנים המאוחרים- דעתי עליהם כתבתי כבר- הם מחריבים היכולת לברר התורה מהסיגים ומחריבים ערך החיות של התורה בקבעם אותה לערך האמת שהיה נכון לתקופה קדומה אך במקרים רבים כבר לא נכון עוד בתקופתנו, דבר זה מנוגד לחלוטין לכוונת נותן התושב"ע ומביא להרבה חילול ה' ועזיבת התורה רח"ל","458","","1409","True","True","False","","104","109.186.18.217","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75571","75567","הובא כאן כבר","30/06/20 12:43","ח תמוז","תש"פ","12:43","אור חדש","בסבבים הקודמים של הדיון

לא הבנתי מה מתיישב?

לי ברור שאין מקום לשום גאונות מיוחדת בלימוד התושב"ע (מוזמן להראות לי דין בודד מהבבלי שנלמד בדרך גאונית שאין שכלנו משיג) ולכן הפרמטר הזה חסר משמעות בדיון על מי מותר לחלוק
אם מישהו אומר ראיה ואני דוחה אותה בדרכי הראיות אז טענתו נדחת לפי כללי התושב"ע
זה שהוא נולד בשנת X לא מעלה ולא מוריד
אם חלילה בדור מסויים היו מעיזים לטעון 'אנו חכמים מכל שיבואו אחרינו ואסור לחלוק עלינו' היו חייבים חנק על חניקתם התושב"ע חלילה ולכן ברור לי שזה שאין שום תיעוד לאמירה מחפירה כזו מרבותנו נ"ע זה בגלל שמעולם לא העלו על דעתם טענת הבל שכזו ומעולם לא חלקו על היסוד המבואר בתורה ומפורש בדברי חכמים כולם שהחכמה מתרבה עם הזמן וממילא הלכ' כבתראי","458","","1409","True","True","False","","107","109.186.18.217","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75577","75567","דברים נכוחים אבל,","30/06/20 13:42","ח תמוז","תש"פ","13:42","קותי","לא יתכן שהמשנה היא פסק סנהדרין כי אין מפרסמים מחלוקת בפסק
והמשנה מלאה במחלוקות.","217","","1409","True","True","False","","141","109.64.115.134","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75573","75571","התורה לא מצריכה גאונות בלבד","30/06/20 12:50","ח תמוז","תש"פ","12:50","יום יום ידרשון","אם נחזור לתחילת השרשור, ההבדל בין מלאכים לבני אדם לא נמדד ב'גאונות'.
ישנם גם גוים 'גאונים', ובכל זאת "אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמן... יש תורה בגוים אל תאמן" (מדרש איכה).
אבל כבר ראיתי שאתה תופס אחרת את הדברים ולכן אין לי ענין להמשיך בויכוח הזה.","919","","1409","True","True","False","","124","95.86.93.162","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75576","75573","לעניין הלכה","30/06/20 13:14","ח תמוז","תש"פ","13:14","אור חדש","מצאנו התייחסות לפרמטרים הבאים:
סיני, עוקר הרים, דיין בפועל, ראש ישיבה
גאונות גם אבל בקשר הפוך (ר"א ור"מ)
צדקות נמצא בהקשר לא ברור, 'הלכה כמותו' על דהמע"ה ועוד, אומנם בפשטות זה רק הביא להשגחת ה' עליו שיכוון לאמת (שהתבררה לחכמי דורו בדרכי הלימוד הרגילות) ולא שבגלל שהיה צדיק וחסיד ממילא הלכה כמותו בגלל זה

אומנם ברור שצריך גם סיעתא דשמיא לברר ההלכה מלבד עבודת השכל הפשוט אך אין חלילה להעלות על דעתנו שס"ד כזו היתה קיימת רק עד דורו של רבי (או רבינא ור"א?!? או מרן הב"י?!?) אלא בכל דור גדולי הדור מחוייבים לברר בדרכי הלימוד כל שאלה באה אליהם ולא לסמוך רק על הכרעות קודמיהם שהרי בהרבה פעמים מתברר לדור המאוחר הפך הקודם, וכאשר מוסרים נפשם לברר האמת ממילא זוכים לס"ד
וכך צריך להורות להלכה וראה עוד בזה דברי הקדמת האג"מ","458","","1409","True","True","False","","103","109.186.18.217","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75589","75576","לא רק פרמטרים אלו","30/06/20 15:42","ח תמוז","תש"פ","15:42","יום יום ידרשון","התלמידים של רבה ורב יוסף יכולים למדוד אותם רק בעניני חכמה, ולא ביראת שמים, ולכן לא היה שום דיון על זה.
אך בבתי הדין שהקים משה רבנו כן היתה התיחסות מעבר לחכמה גרידא: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂנְאֵי בָצַע... וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת", לא מספיק אנשי אמת, צריך שגם יהיו יראי אלהים.

לענין הדיון - אני חושב שברור שאתה צודק באופן עקרוני שהסנהדרין יכולים לחלוק על בתי הדין שלפניהם ע"פ הכללים, אך מתוך הסתכלות של ענווה (כפי שכתבת גם בעצמך שנהגו האמוראים ביחס לתנאים), שממילא לא תביא אותם לחלוק יותר מידי על הדורות הקודמים, כיוון שמבינים בגדלותם של הקודמים (כמבואר בגמ' כאן - ראשונים כמלאכים).","919","","1409","True","True","False","","104","213.151.38.237","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75582","75581","לא כתבת כלום","30/06/20 14:38","ח תמוז","תש"פ","14:38","אור חדש","השאלות שלי נובעות מגמרות פסוקות
השאלה שלי הינה סה"כ כיצד ניתן להפריך כל אותן ראיות
כמו כן שאלתי היכן נמצאת ראיה כלשהי לשיטה השניה? (כדי שאוכל כעצתך לברר הנושא כראוי מכל צדדיו)

ברור לי שלאורך הדורות היו רבים וטובים ממני
אולם הם לא ביררו שום מקור מסודר לכלל הזה
לכן אדרבה, כיוון שבקיאים היו בהכל ועסקו בשאלה בטוחני שאם היה מקור לכלל היו מביאים אותו ומזה שלא הביאוהו בעיקר ניתן להסיק שאינו קיים","458","","1409","True","True","False","","106","109.186.18.217","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75586","75582","לא למדתי את כל התורה שבעל פה","30/06/20 14:51","ח תמוז","תש"פ","14:51","איכא מאן דאמר","ולכן איני רואה את עצמי ראוי לחוות דעה בנידון
אך לומר על דעת רבינא ורב אשי ואחרים כל רבותינו הראשונים והאחרונים שהוא הרס התורה שבע"פ
לדעתי אינו ראוי לדיון כלל
והדבר נובע מבורות וגסות הרוח
כמובן הכל לגופו של נידון ולא לגופו של אומרו","998","","1409","True","True","False","","84","213.137.64.73","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75587","75586","צודק","30/06/20 15:04","ח תמוז","תש"פ","15:04","אור חדש","הייחוס של הדעה הזו לר"א ורבינא חמור
ולכן לדעתי גם להם היה ברור שרק מנהג ענווה נהגו בעצמם האמוראים שלא חלקו

כל ת"ח שנמנע לחוות דעתו בנושא של שאלה תורנית אע"פ שהגיע להורות באותה שאלה מסיבה כלשהי וסיבת 'לא לחלוק על הראשונים' בכלל, עליו הכ' אומר 'ועצומים כל הרוגיה' והגבר ניכר לעין כל שמיעוט ברור אמת התורה מביא לדברים חמורים","458","","1409","True","True","False","","95","109.186.18.217","0","75433","שבת|קיב ע"ב",""),new Message("75590","75589","זה וודאי תנאי סף","30/06/20 15:59","ח תמוז","תש"פ","15:59","אור חדש","חלילה לנו לחשוד בכל רבותנו שבכל הדורות שהיו נעדרים תנאי זה (גם אם וודאי תוכל לחשוד במגיבים אנונימיים בפורום, הם לא הדיון, השאלה על גדולי הדורות שבכל דור)","458","","1409","True","True","False","","99","109.186.18.217","0","75433","שבת|קיב ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82692);