var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=75124;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","61"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("75124","0","יריתי חץ, וסימנתי את המטרה...","19/06/20 17:00","כז סיון","תש"פ","17:00","מרדכי דב זינגר","כך אני מרגיש כשהגמרא מלמדת אותי
שנוטריקון זה מהתורה
איך ???

אולי
א'בטיח נתתי לך
ב'ננה...
ה'מן ובניו ...
מ'לפפון
ו'יזתא
נ'קטרינה....

ח"ו אין המטרה לזלזל ח"ו בחז"ל הקדושים.
הבעיה בי...משהו כאן חסר לי.","807","","1413","True","True","False","","483","212.76.103.129","0","0","שבת|קה ע"א",""),new Message("75158","75124","לכאורה","21/06/20 14:45","כט סיון","תש"פ","14:45","איכא מאן דאמר","כל אחד מדברים הנלמדים בנוטריקון יש לו משמעות
יש משהו מיוחד במילה אב ובמילה בחור וכו' שכל אלו אומרים בדיוק את מה שהיה אצל אאע"ה
וכמו שבקללה נמרצת ברור ההסבר בראשי תיבות ההבדל בין נואף למואבי ולרוצח ומה היחודיות שבקללה בכל אחד
ולזה אומרת הגמרא שכאשר אנו רואים שבר"ת מרומז כל העניינים הקשורים בזה,
רי שמוכח שיש משמעות לראשי תיבות","998","","1411","True","True","False","","58","213.137.64.73","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75183","75124","פירוש הגמרא אינו כך","21/06/20 22:29","כט סיון","תש"פ","22:29","דוד כוכב","אתה פירשת את דברי הגמרא: "מנין ללשון נוטריקון מן התורה" כאילו הגמרא שואלת: מנין יש הוכחה בתורה שקיימת לשון נוטריקון.
אך כוונת הגמרא רק לשאול: היכן יש בתורה דברים שנאמרו בלשון נוטריקון.","125","","1411","True","True","False","","214","95.86.89.160","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75304","75124","הבנה אחרת","24/06/20 11:04","ב תמוז","תש"פ","11:04","אבי גרינבלט","כמו שיש י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן (מעריך שזה מקובל על כולם...) ,
יש עוד ל"ב מידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ושם במדה ל':
'נוטריקון. מנין שדורשין נוטריקון באגדה ? : ת"ל: "אַבְרָהָם" - "אַב הֲמוֹן גּוֹיִם" (בראשית י"ז, ה), "כַּרְמֶל" (ויקרא ב', יד) - רך מל, דבר שהוא רך ונמלל ביד. "וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת (מלכים א' ב', ח) - ר"ת נואף מואבי רוצח צורר תועבה. "יָרַט" (במדבר כ"ב, לב) ר"תיראה ראתה נטתה'.

נ.ב , ראה מדה קודמת לזו, שכבר עוררה פולמוס כאן בפורום.","539","","1408","True","True","False","","77","77.125.5.89","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75714","75124","רש"י לפרשת השבוע (בלק)","05/07/20 11:58","יג תמוז","תש"פ","11:58","יום יום ידרשון","כותב כך:
"כי ירט הדרך לנגדי - רבותינו חכמי המשנה דרשוהו נוטריקון יראה ראתה, נטתה".
רש"י כל הזמן מביא את דרשות חז"ל מהגמ' והמדרשים, למה דוקא כאן ראה רש"י להזכיר שחכמי המשנה הם שדרשו זאת?
לענ"ד נראה ע"פ השרשור הנ"ל, שכוונת רש"י לבאר שלא כל אדם יכול להמציא נוטריקונים מדעתו, אך חכמי המשנה ברוחב ליבם יכלו לכוון לאמת ולמצוא רמזים בדרך זו.","919","","1397","True","True","False","","97","95.86.93.162","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75729","75124","הפוך בה והפוך בה","05/07/20 21:36","יג תמוז","תש"פ","21:36","haimla","התורה מלאה כל כך בתחכום שהתגלה רק בעידן המחשבים, שעניין הנוטריקון או הגימטריות [שגם בהם נלמדה הלכה, למשל 30 יום של סתם נזירות, מהגימ' של "יהיה"], ואפשר למצוא כמובן כל מיני גימטריות שהן הפוכות המשמעות וכמו שאמרו חז"ל שמי שהיה בסנהדרין ידע לטהר את השרץ בק"ן טעמים...
בכל אופן, אוסיף כאן עוד משהו שמצאתי וחוזר בהרבה מקומות בתתורה, וזה מספר האותיות.
דוגמא פשוטה להבהרה ואידך זיל חפש ומצא.
ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה.
ויחי יעקב בארץ מצרים = 17 אותיות.
מצאתי כאלה עשרות רבות בתורה, לדוגמא, גילו של אהרן במותו 123 שנה, ובפרשת חוקת בה מתואר מותו של אהרן החל מהמילים "ויפשט משה את אהרן..." עד סוף העניין 123 אותיות.
ואכמ"ל.","1064","","1397","True","True","False","","67","176.229.116.230","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75166","75158","אבל מכאן ועד....דאורייתא, תמוהה.","21/06/20 16:44","כט סיון","תש"פ","16:44","מרדכי דב זינגר","וה' יאיר עייני.","807","","1411","True","True","False","","69","194.90.89.5","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75168","75166","קצרנות וחיסכון","21/06/20 17:06","כט סיון","תש"פ","17:06","עלי","מטבעם ומטעמי נוחות בני אדם מחפשים קיצורי דרך. לא רק בדרכים ממשיות אלא אף בשפתם. חיבור מילים תוך שימוש בחלקיהן הוא גם חלק מהתפתחות השפה אצל ילדים. התורה ש'דברה בלשון בני אדם' אינה שונה במובן זה ואולי התימה הוא שרק במקומות מעטים ניכר הדבר יותר, אבל ברור שמלים רבות בשפתנו הן מלים המורכבות בעצם משתי מלים ויותר ומטעמי קיצור לא אביא דוגמאות, רק אציין שבארץ ישראל הדבר בולט יותר, ראה את השימוש במיליות מחוברות כמו של כאשר-כש ועוד ועוד. בדיוק באותה מידה גם השימוש בראשי תיבות נפוץ היה והינו ומאותם טעמים. על כן אין יסוד לפליאה בעניין.","209","","1411","True","True","False","","102","194.114.146.227","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75169","75168","לפי השל"ה הקדוש","21/06/20 17:49","כט סיון","תש"פ","17:49","אבי גרינבלט","לכל "סימן" בתלמוד יש סיבה ורמז.
ככה"נ כל הנ"ל מהווים רמזים.","539","","1411","True","True","False","","74","147.161.14.6","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75215","75168","הבנתי אותך בדיעבד","22/06/20 16:08","ל סיון","תש"פ","16:08","מרדכי דב זינגר","","807","","1410","False","True","False","","62","164.138.124.104","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75216","75169","סימן ורמז, כן. אבל להגיד דאורייתא...","22/06/20 16:12","ל סיון","תש"פ","16:12","מרדכי דב זינגר","","807","","1410","False","True","False","","62","164.138.124.104","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75191","75183","ומי אמר לגמרא שזה לשון נוטריקון ?","22/06/20 01:00","ל סיון","תש"פ","01:00","מרדכי דב זינגר","אולי סתם אבא של המון גויים.
כמו שאומר רש"י על אתר - (אב המון) לשון נוטריקון של שמו, (אברהם)
ורי"ש שהיתה בו בתחלה, שלא היה אב אלא לארם שהוא מקומו, (אב לארם)
ועכשיו אב לכל העולם, (אב המון גויים)
שבעצם הנוטריקון הוא להסביר את השם "אברהם"","807","","1410","True","True","False","","78","164.138.124.104","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75221","75191","הגמרא עצמה","22/06/20 17:22","ל סיון","תש"פ","17:22","דוד כוכב","שאלת הגמרה היתה: היכן יש בתורה דברים שניתן לפרשם בלשון נוטריקון?
והתשובה היא פירוט כל הדרשות שדרשו חכמים בלשון נוטריקון בתורה.","125","","1410","True","True","False","","207","95.86.89.160","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75217","75216",">>>","22/06/20 16:16","ל סיון","תש"פ","16:16","אבי גרינבלט","ולא קצרנות וחיסכון (באתי רק להוציא מדעה זו)","539","","1410","True","True","False","","57","77.125.5.89","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75232","75221","ומי אומר שהיא צודקת ?","23/06/20 08:06","א תמוז","תש"פ","08:06","מרדכי דב זינגר","אם אני הייתי אומר את זה גם היית מקבל ?
בצורה שהגמרא הביאה....
אני יכול לפרש נוטריקון את כל המילים בתורה
מעיקרא מאי קא פריך והשתא מאי מפרק ???","807","","1409","True","True","False","","73","164.138.124.104","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75267","75232","איזה שאילה זה מי אומר שהגמרא צודקת?","23/06/20 20:26","א תמוז","תש"פ","20:26","אלף בית רשי","חכמים הזהרו בדבריכם","278","","1409","True","True","False","","106","96.20.220.141","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75286","75232","אתה ממשיך להבין את הגמרא כמו בתחילה","23/06/20 23:56","א תמוז","תש"פ","23:56","דוד כוכב","הגמרא לא טענה שהיא צודקת בפירוש הפסוק.

דוגמה מפרשת השבוע:
כאשר אמרה הגמרא במסכת ברכות דף סג ע"ב: "אמר ריש לקיש: מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה - שנאמר: זאת התורה אדם כי ימות באהל". מי אמר שריש לקיש צודק? אולי כוונת הפסוק לומר: "להלן ההלכות של מקרה שאדם נפטר בתוך בית"?","125","","1409","True","True","False","","187","95.86.89.160","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75268","75267","כך זה דרך החכמים","23/06/20 20:52","א תמוז","תש"פ","20:52","אור חדש","לברר את האמת ע"י שאלות
אם תנא אמר משהו הגמרא מבררת מנין לו הדבר
אם אמורא אמר משהו עלינו לברר למה צודק, בין היתר ע"י השאלה ואולי טעה","458","","1409","True","True","False","","119","109.186.18.217","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75280","75267","אז בשביל מה "תניא נמי הכי" ?","23/06/20 23:37","א תמוז","תש"פ","23:37","מרדכי דב זינגר","בשביל מה "מנלן"","807","","1409","True","True","False","","54","164.138.124.104","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75269","75268","שוב אני חוזר זאת לא שאילה","23/06/20 21:21","א תמוז","תש"פ","21:21","אלף בית רשי","מי אמר שהגמרא צודקת? כי הגמרא בוודאי צודקת!!!
אפשר לשאול מנין לגמרא לדרוש כך במקום מסויים נוטריקון גימטריא וכדומה ואינה דורשת כך בכל מקום, ועל זה התשובה שהגמרא היא אוספי מסורות שניתנו להיכתב שעברו בע"פ מדור לדור זו היא בסיס אמונתינו בתורה שבע"פ","278","","1409","True","True","False","","117","96.20.220.141","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75281","75268","אכן. וזה היופי של הגמרא.","23/06/20 23:39","א תמוז","תש"פ","23:39","מרדכי דב זינגר","מה שגורם לנו להאמין בה.
שהיא לא מוכנה לקבל כל מימרא של אמורא שמוסכמה.

וגם אם יש לנו שאלות על הגמרא, איננו חושבים לרגע שיש טעויות.
בעז"ה ה' יאיר עיינינו וביום מן הימים נבין את האמוראים הקדושים זיע"א.","807","","1409","True","True","False","","65","164.138.124.104","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75270","75269","לא הבנתי","23/06/20 21:24","א תמוז","תש"פ","21:24","אור חדש","מי זאת הגמרא ולמה ברור לך שהיא תמיד צודקת בעוד גדולי האמוראים המוזכרים בה טעו לא פעם?

לא הבנתי מה הבסיס לאמונתכם בדיוק?
שכל אותם מקרים בהם טעו האמוראים זה קטעי מסורות שניתנו להכתב?!?","458","","1409","True","True","False","","121","141.226.144.61","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75300","75269",">>>","24/06/20 08:26","ב תמוז","תש"פ","08:26","יום יום ידרשון","מסכים עם דבריך לגבי הדרך לשאול שאלות.
אך יש להעיר לענ"ד, שענין המסורות לא כ"כ שייך כאן, אלא שכך ראו חכמים לדרוש, כמו שכתב ר' דוד כוכב. הרי אם אכן מדובר במסורת כהלכה למשה מסיני, איך יש מחלוקת עם שלוש דעות כיצד לדרוש את תיבת 'אנכי', אדרבה לשיטתך יוצא שחלקם טעו בהעברת המסורת.","919","","1408","True","True","False","","90","95.86.93.162","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75272","75270","כשם שמקבלים שכר על הדרישה כך על הפרישה","23/06/20 21:35","א תמוז","תש"פ","21:35","אלף בית רשי","אני לא רואה צורך להמשיך להתדיין עם בעלי חוסר בסיסי במסורות הלימוד של עקבי הצאן, ובעיקר בדרך ההתנצחות והלימוד השאילות צריכות להישאל, ובמקום שאף אחד לא שאל מאז ועד היום סימן שהשאילה לא במקומה וזה בלבד מספיק,

אגב כתבת אמונתכם וזה הזכיר לי שאילה של מישהוא מהגש"פ","278","","1409","True","True","False","","120","96.20.220.141","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75346","75270","לא נולדנו היום","24/06/20 23:57","ב תמוז","תש"פ","23:57","איכא מאן דאמר","אנחנו עם עם רצף מימות הגמרא ועד ימינו
ומשכך יש לנו מסורת ברורה איך לומדים אותה
מסורת המבוררת היטב בדברי הגאונים הראשונים והאחרונים
התלמוד שלנו נופה בנפה אחר נפה
ואנו מחוייבים למסקנה שלו בכל מקום
ואין דבר כזה שאחד הראשונים יחליט לפסוק אחרת ממסקנת הגמרא כיון שלא נראה אחרת
גם המקומות בהם הגמרא דחתה את דברי האמוראים, אם הגמרא הביאה לנו את דבריהם הרי שיש לנו מה ללמוד גם מעצם הדעה ומהדחיה, את הדעות שאין לנו מה ללמוד מהם למעשה אכן לא הביאה הגמרא.","998","","1408","True","True","False","","57","185.24.207.249","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75273","75272","אני באמת","23/06/20 21:58","א תמוז","תש"פ","21:58","אור חדש","לא רואה עצמי בכללכם

דרישת האמת שלי גדולה מדי מכדי לצמצם עצמי בקהל זה
מקווה מאד שעוד בימי תצטרפו אליי","458","","1409","True","True","False","","128","109.186.18.217","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75284","75272","חכם מהו אומר...","23/06/20 23:49","א תמוז","תש"פ","23:49","מרדכי דב זינגר","מה.... ?
לשאול...חייבים !
לצפות לקבל תשובות על הכל...לא.
אין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה.
ולהבין שלא הכל אנו יכולים להבין.
אבל השאלה תישאל.

שאלו פעם את הגר"א... (כמדומני)
איך אתה זוכר כ"כ טוב ?
השיב...אתם מאמינים במה שכתוב |
"אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחת" ?
כן - השיבו.
"אני לא האמנתי ובדקתי - השיב.","807","","1409","True","True","False","","64","164.138.124.104","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75282","75280","אה"נ הגמרא שואלת","23/06/20 23:41","א תמוז","תש"פ","23:41","אלף בית רשי","אבל גם היא לא תשאל בהגחכה מי אמר שהגמרא צודקת, אלא שאילה ענינית וכמדומני שהבנתם היטב למה התכוונתי שחכמים צריכים להיזהר בלשונם","278","","1409","True","True","False","","103","96.20.220.141","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75283","75281","לא זה הגורם להאמין בגמרא אלא המסורת","23/06/20 23:46","א תמוז","תש"פ","23:46","אלף בית רשי","ואחר שאנחנו מאמינים כמוני כמוך שאין טעויות המסקנא המתבקשת שאם שאילה זו הגמרא בעצמה לא שאלה סימן שהיא לא ראויה להישאל ובוודאי לא בדרך זו,
כמוה גם כפתיחת ר"ת בדרכים אחרות ואז נאמר ח"ו שגם ליר"ט אפשר להציע פתיחה אחרת, ולפיכך מוכרחים להגיע שהכל ענין של מסורות","278","","1409","True","True","False","","115","96.20.220.141","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75285","75282","מה רע בהגחכה אם אני רוצה לעורר אותך ?","23/06/20 23:55","א תמוז","תש"פ","23:55","מרדכי דב זינגר","גם בתורה וחז"ל מצאנו הגחכות.
זהו כבודה.
כשאני מבקר משהו...ז"א שאני מעריך אותו.
ומעוניין להתלקק על כל אות ואות כל תג ותג.

והעולם לא חרב עלי אם טרם מצאתי תשובה.
כנראה שיש לי מה לעשות כאן עד 120
ואחרי שאצבור עוד ידיעות והבנות ה' יאיר עייני.

עדיף לי להישאר בשאלה
מלהרגע ולהתרפק בתשובה אמונית.","807","","1409","True","True","False","","72","164.138.124.104","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75287","75284","אין מילים כשע"ק ממש","23/06/20 23:56","א תמוז","תש"פ","23:56","אלף בית רשי","איך קשור ענין השאילה לדרך השאילה גם אני שואל בדרך אחרת, ועוד מן הראוי שבמקום שהינך יודע שאין תשובה לשאילה זו, (כי כבר בדקת שאף אחד לא שאל ולא ענה בכל מאגרי הספרים הניתנים לחיפוש) או שהתשובה בהשקפה ראשונית נראית אולי התחמקות אסור לשאול !!!!.","278","","1409","True","True","False","","113","96.20.220.141","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75290","75286","אין משיבין על הדרוש.","24/06/20 00:34","ב תמוז","תש"פ","00:34","מרדכי דב זינגר","שבעים פנים לתורה.

ח"ו להגיד שהגמרא לא טענה שהיא צודקת.
אם היא הייתה חושבת לרגע שהיא לא צודקת...היתה מוחקת.
אבל כשפנים חדשות באו לכאן צריך לבדוק אותם כמו ששמואל עשה לרב ע"י קרנא.","807","","1408","True","True","False","","66","164.138.124.104","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75412","75286","אדם כי ימות..","26/06/20 16:02","ד תמוז","תש"פ","16:02","אריה א","אני חושב שדרשת ריש לקיש מתבססת על צורת הפסוק ''המוזרה'' שאם רק לעניני טומאה וטהרה נאמר אז היה צריך לכתוב באופן שונה. לכן דרש ריש לקיש מה שדרש... ואולי זה גם היה תורה שבע''פ מסיני ללמוד הדרש באופן זה.
אני חושב שהשאלה ''מי אמר שריש לקיש צודק'' אינה לגיטימית. אבל ''למה הוא דורש ככה?'' זאת שאלה לגיטימית. ומי שמשתדל למצוא יתור בפסוק ימצא ברוב הפעמים.","1068","","1406","True","True","False","","50","79.77.114.227","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75289","75287","יגעתי ולא מצאתי תשובה...אל תאמין","24/06/20 00:30","ב תמוז","תש"פ","00:30","מרדכי דב זינגר","ואסור להתייאש מהתשובה.
שערי תשובה לא ננעלו...
ואם כן....כנראה שלא פעלתי בשערי דמעות...

איך אמר מי שאמר היאוש....הוא שלא מדעת.","807","","1408","True","True","False","","72","164.138.124.104","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75291","75290","וכך גם אצלנו","24/06/20 00:42","ב תמוז","תש"פ","00:42","דוד כוכב","שבעים פנים לתורה.
הגמרא לא טענה שהיא צודקת בקביעת פשט בלעדי לפסוק, כביכול, אלא הוסיפה פירושים נוספים. וכך עשה גם ריש לקיש.
שאלת הגמרא "מנין ללשון נוטריקון מן התורה" פירושה: היכן בתורה יש דרשות בלשון נוטריקון. לא שייך כאן "צודקת" כי אין רק פירוש יחיד ובלעדי.","125","","1408","True","True","False","","205","95.86.89.160","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75347","75290","הוא אכן נענש על זה...","24/06/20 23:59","ב תמוז","תש"פ","23:59","איכא מאן דאמר","וזה עוד כשנעשה על ידי אמוראים גדולים
אנו איננו בוחנים את הגמרא בשום אופן
מותר לשאול על מנת להבין
אך יש מילים שאסור שיעלו על דל שפתים ועל המקלדת","998","","1408","True","True","False","","32","185.24.207.249","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75293","75291","אם כדבריך...","24/06/20 00:59","ב תמוז","תש"פ","00:59","מרדכי דב זינגר","אם כדבריך - הל"ל
נוטריקון בתורה מניין
כדאמרינן בחולין קלט:
משה מן התורה מנין
{בראשית ו-ג} בשגם הוא בשר
המן מן התורה מנין
{בראשית ג-יא} המן העץ
אסתר מן התורה מנין
{דברים לא-יח} ואנכי הסתר אסתיר
מרדכי מן התורה מנין
דכתיב {שמות ל-כג} מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא

כשהגמרא אומרת
מנין ללשון נוטריקון מן התורה
ז"א שהיא מחפשת את שורש הרעיון.","807","","1408","True","True","False","","67","164.138.124.104","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75319","75293","ג' תשובות בדבר","24/06/20 12:58","ב תמוז","תש"פ","12:58","דוד כוכב","א.
הניסוחים:
נוטריקון בתורה מניין
מנין ללשון נוטריקון מן התורה
אכן קרובים ודומים מאוד, מנין - נוטריקון.

ב.
ההבדל הדק הקיים בכל זאת בין הניסוחים הוא משום כך:
הניסוח: נוטריקון בתורה מניין
משמעותו: היכן מרומזת המילה נוטריקון, כמו היכן מרומזים המילים משה המן וכו'.
ואילו הניסוח: מנין ללשון נוטריקון מן התורה
משמעותו: היכן דרשותינו משתמשות בטכניקה של נוטריקון.

ג.
אתה יוצא מתוך הנחה שאם נמצא ניסוח שונה, בהכרח גם המשמעות תהיה שונה.
אם כן נשאלת השאלה: מה ההבדל בין הקושיות המנוסחות בביטויים הבאים?
מגדף בה
תהי בה
לייט עלה
מחכו עלה
פריך

תשובת ר"ת היא שאין הבדל. בתוספות מסכת כתובות דף ב ע"ב:
"כל אמורא היה תופס לשונו כמו מגדף בה רבי אבהו (סנהדרין ג:) תהי בה רבי יוחנן (ב"ק קיב:) לייט עלה אביי (ברכות כט.)".
(וכן בספר יוחסין מאמר שני סדר האמוראים אות האל"ף).","125","","1408","True","True","False","","215","95.86.89.160","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75301","75300","ומי אמר שנוטריקון זו הלכה למשה מסיני ?","24/06/20 09:25","ב תמוז","תש"פ","09:25","מרדכי דב זינגר","אולי זה חלק מאיסור כותב.
כמו כותב רגיל שזה נלמד שאסור כיון שזו היתה מלאכה במשכן.
ה"ה אות אחת נוטריקון אסור כיוון שהיה במשכן ....?","807","","1408","True","True","False","","50","164.138.124.104","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75325","75300","שאילה ישנה נושנה","24/06/20 14:55","ב תמוז","תש"פ","14:55","אלף בית רשי","אין עברו במסורה כמה דיעות, רק לשם הספורט תפילין רש"י ור"ת ראה את כל ההסברים בספרים, ההבדל בין הלכה למשה מסיני למסורות באופן כללי גם על כך הרבה נידונים חפש באוצה"ח ותרוה נחת","278","","1408","True","True","False","","139","96.20.220.141","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75305","75304","היא גופא","24/06/20 11:29","ב תמוז","תש"פ","11:29","אור חדש","כמו שאת הי"ג מידות חז"ל למדו מהתורה ונחלקו האם וכיצד ליישם אותן (וראה בתחילת סדר קד' שכל מידה שלא הוכח לחלוטין שהיא אכן מתאימה לדרישת התורה איננה מידה) כך גם מידה זו היה צריך לברר
אומנם נראה שכוונתך אחרת:
שמעבר למידות שבהן דורשים הלכות מהתורה (למעשה רק ק"ו ג"ש מופנה(..) והקש) הרי שיש עוד מידות לדרוש התורה במשמעות של לימוד רוחני כלשהו לא מחייב, בדבר כזה החירות להמצאת המידות יותר גדולה וראינו שבהרבה דורות הוסיפו עוד ועוד דרכים ללימוד רובד הפשט והדרש שבה
אומנם כמובן שממילא יש לתקן הלשון שבגמרא להיות כבמדרש שהבאת או ללשון שהציע ר' מרדכי 'נוטריקון מהתורה מנין'...","458","","1408","True","True","False","","87","109.186.18.217","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75306","75305","זו כוונת הגמרא לענ"ד","24/06/20 11:35","ב תמוז","תש"פ","11:35","אבי גרינבלט","אין הכוונה ל"המצאת מידות" אלא כללי לימוד.

לא צריך לתקן כלום בגמרא לענ"ד , בדיוק כמו "חסורי מיחסרא" או "תני" ולהבנתי , הכוונה , שכך ההבנה (ללא צורך בתיקון או השלמת מילים)

ברור שהחירות קיימת , השאלה את מי היא מחייבת בדיוק כמו שנקבעו כללי פסיקה בהלכה בתלמוד ובפוסקים ואפשר על כל כלל לשאול "מי קבע" ולהישאר עם השאלה ללא מענה.

מעבר לכל הנ"ל , לצערי , האשכול הזה "נצבע" בניסוחים שאינם "נעימים" לאוזן (יכול להיות שהבעיה באוזן שלי בלבד).","539","","1408","True","True","False","","56","77.125.5.89","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75307","75306","מה החילוק","24/06/20 11:49","ב תמוז","תש"פ","11:49","אור חדש","בין 'מידת לימוד' ל'כלל לימוד'?
כל כלל או מידה שמישהו חידש זה אומר שהוא 'המציא' אותה, מי שלא הסכים עם החידוש לא למד כך, כמו במחל' ר"ע ורבו על דרישת 'את' שבתורה","458","","1408","True","True","False","","102","109.186.18.217","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75308","75307","יש מי שחלוק על רבי ישמעאל ?","24/06/20 11:51","ב תמוז","תש"פ","11:51","אבי גרינבלט","או על רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ?","539","","1408","True","True","False","","43","77.125.5.89","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75309","75308","מה כוונתך?","24/06/20 12:09","ב תמוז","תש"פ","12:09","אור חדש","האם כולם למדו באותה צורה את היג' מידות? ברור שלא, יש בזה מחל' מרובות כידוע

לגבי 'כללים בדרשות' גם בין המדרשים יש כידוע מחל' רבות הנובעות כנראה מהשאלה האם וכיצד להפעיל כלל מסויים","458","","1408","True","True","False","","85","109.186.18.217","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75310","75309","על עצם הכללים/מידות לא חלקו","24/06/20 12:17","ב תמוז","תש"פ","12:17","אבי גרינבלט","נוטריקון - אחד מהכללים/מידות.","539","","1408","True","True","False","","44","77.125.5.89","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75313","75310","שטויות","24/06/20 12:28","ב תמוז","תש"פ","12:28","אור חדש","","458","","1408","False","True","False","","86","109.186.18.217","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75314","75313","יה"ר שיתקיים בי "ואוהביו וכו'"","24/06/20 12:29","ב תמוז","תש"פ","12:29","אבי גרינבלט","באופן כללי , אשתדל בלנ"ד לעבוד על ה ....... מידות","539","","1408","True","True","False","","47","77.125.5.89","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75316","75314","סליחה","24/06/20 12:52","ב תמוז","תש"פ","12:52","אור חדש","פשוט טענתך שלא נחלקו במידות מופרכת לחלוטין ולא די שאתה יודע זאת בעצמך אלא אף הבאתי כמה דוגמאות לעיל
האם ג"ש צריכה להיות מופנה? מצד אחד או שניים?
כלל ופרט או ריבה ומיעט?
משיבים על ההקש?

ואלו המידות הכי בסיסיות שלמעשה רוב הדינים נלמדו באמצעותן","458","","1408","True","True","False","","93","109.186.18.217","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75317","75316","תדייק בבקשה במה שכתבתי","24/06/20 12:55","ב תמוז","תש"פ","12:55","אבי גרינבלט","","539","","1408","False","True","False","","56","77.125.5.89","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75318","75317","אז לא הבנתי כוונתך","24/06/20 12:57","ב תמוז","תש"פ","12:57","אור חדש","","458","","1408","False","True","False","","88","109.186.18.217","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75320","75318","בדיוק","24/06/20 12:58","ב תמוז","תש"פ","12:58","אבי גרינבלט","","539","","1408","False","True","False","","46","77.125.5.89","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75324","75319","ייש"כ. דברי ר"ת נותנים אור בהיר ויסודי.","24/06/20 14:53","ב תמוז","תש"פ","14:53","מרדכי דב זינגר","ואוכל עי"ז ליישב עוד שאלות שהציקו לי. לםחות לפום ריהטא.

ייש"כ
ובברכת החודש תבורך.","807","","1408","True","True","False","","76","194.90.89.5","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75321","75320","אולי תוסיף הבהרה?","24/06/20 13:02","ב תמוז","תש"פ","13:02","אור חדש","","458","","1408","False","True","False","","100","109.186.18.217","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75328","75325","אכן","24/06/20 15:53","ב תמוז","תש"פ","15:53","יום יום ידרשון","ולגבי תפילין ההסבר המקובל הוא שאחד מהם טועה (כך לפחות ע"פ פסק השו"ע לענין תפילין), ולכן רציתי לומר שכאן יש אפשרות לומר שאף אחד לא טועה (כלומר שלא נחלקו מהי הדרשה ה'נכונה' שנאמרה למשה בסיני) אלא כל אחד דרש את התורה ע"פ הבנתו ושבעים פנים יש (וזה כמובן לא מאפשר לקטנים כמונו להמציא נוטריקונים ללא כל הבנה עמוקה בתורה כמו שהיתה לחז"ל).","919","","1408","True","True","False","","88","213.151.38.237","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75349","75346","אחד עשה קידוש לאחר ניתוח באוזן.","25/06/20 00:45","ג תמוז","תש"פ","00:45","מרדכי דב זינגר","שאלו אותו, מה הקשר ?
השיב...שיש הגמ' הו"א שהברית-מילה היא באוזן...
אז הו"א ...זה גם משהו.","807","","1407","True","True","False","","71","164.138.124.104","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75414","75412","שים לב לכל השירשור","26/06/20 16:19","ד תמוז","תש"פ","16:19","דוד כוכב","לא ביקשתי לדעת מנין לר"ל לדרוש כך והאם הוא צודק.
אלא השתמשתי בלשונו של השואל לצורך שאלה אחרת שהוא זה שיענה עליה, והוא אכן ענה שנכונות פירוש אחד אינה סותרת נכונות פירוש אחר. ותשובתו זו היתה התשובה גם לשאלה שהוא שאל בתחילה.","125","","1406","True","True","False","","188","95.86.89.160","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75418","75414","הבנתי! תודה.","26/06/20 20:10","ד תמוז","תש"פ","20:10","אריה א","","1068","","1406","False","True","False","","43","88.104.217.167","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75731","75714","מעניין. יישר כח.","05/07/20 23:07","יג תמוז","תש"פ","23:07","מרדכי דב זינגר","","807","","1397","False","True","False","","45","213.151.52.174","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75732","75729","אהרון - בנרו יעלה","05/07/20 23:26","יג תמוז","תש"פ","23:26","מרדכי דב זינגר","יישר כח.
והנה כעת כשבאתי להוסיף לדבריך את הגמרא בקידושין ל
לפיכך נקראו ראשונים 'סופרים', שהיו סופרים כל האותיות שבתורה

מצאתי משהו מעניין.
הנה ידוע שה' אמר לאהרן
בהעלתך את הנרות - רש"י - ... חייך, שלך גדולה משלהם,
שאתה מדליק ומטיב את הנרות.

בראשית (בראשית א א) - בי"ת גדולה.
נצר חסד (שמות לד ז) - נו"ן גדולה.
אחר (שמות לד יד) - רי"ש גדולה.
גחון (ויקרא יא מב) - וא"ו גדולה.
והתגלח (ויקרא יג לג) - גימ"ל גדולה.
יגדל (במדבר יד יז) - יו"ד גדולה.
שמע... אחד (דברים ו ד) - עי"ן גדולה ודל"ת גדולה.
וישלכם (דברים כט כז) - למ"ד גדולה.
הלה' (דברים לב ו) - ה"א גדולה.
מה שמזכיר לנו חנוכיה
בנרו יעלה

ועוד הרבה בנושא כאן","807","","1397","True","True","False","","152","213.151.52.174","0","75124","שבת|קה ע"א",""),new Message("75752","75732","אהבתי!","06/07/20 17:19","יד תמוז","תש"פ","17:19","haimla","","1064","","1396","False","True","False","","40","176.229.116.230","0","75124","שבת|קה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);