var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=74983;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("74983","0","להיסק בשתי טעויות","17/06/20 07:32","כה סיון","תש"פ","07:32","עלי","אינני יודע כיצד לבקש שיתקנו את הניקוד במהדורת שטיינזלץ אולם בדף היומי של היום נכתבה המילה 'להיסק' כשבה' יש סגול, בס' צירה וגם דגש. אף אחת מהנ"ל אינה נכונה. אם יש מי שיודע כיצד להודיעם שצריך להסיק מזה שכל היסק צריך להיות נכון ואין זה אומר שצריך לשרוף את הדף אלא רק לתקנו...","209","","1416","True","True","False","","462","46.19.86.93","0","0","שבת|קג ע"א",""),new Message("75011","74983","אתה טועה פעמיים. זה הניקוד הנכון.","17/06/20 13:38","כה סיון","תש"פ","13:38","Almuaddib",".


לפני שאצים-רצים לתקן טעויות ניקוד, כדאי לך לבדוק. למשל - במילון.

ניקוד המלה בעברית כך הוא: הֶסֵּק.


חפש את הכתובת שלהם לשלוח להם התנצלות.","107","","1416","True","True","False","","116","87.71.32.246","0","74983","שבת|קג ע"א",""),new Message("75012","75011","ומה הי' עושה שם, ודגש אחרי י' ?","17/06/20 13:56","כה סיון","תש"פ","13:56","עלי","הרי הי' מקלקלת הכל, אפילו לדבריך ?!","209","","1416","True","True","False","","95","46.19.86.93","0","74983","שבת|קג ע"א",""),new Message("75014","75012","בכתיב מלא אין ניקוד. בכתיב חסר אין י'","17/06/20 14:32","כה סיון","תש"פ","14:32","Almuaddib",".

אני מניח שעורכי מהדורת שטיינזלץ לא רוצים לשנות מהכתיב הקיים של הגמרא.

בכתיבת התלמודים השתמשו באותיות ו' ו-י' כאמות קריאה, במקום ניקוד. באות י' השתמשו לא רק כדי לייצג תנועת חיריק, אלא גם תנועת צירה/סגול.

בשטיינזלץ משתמשים, לפי מה שאתה מעיד כאן, באותה שיטה בה השתמש הנקדן הקדום של כתב יד קויפמן של המשנה. גם הוא ניקד נוסח שנכתב בכתיב מלא לא מנוקד. הוא לא מחק אותיות קיימות, אך התעלם מהן בניקוד.

זה לא כמו בניקוד של נצן לעומת ניצן. האות י' כאן לא מסמנת חיריק אלא תנועת סגול.

אגב, גם במהדורת שוטנשטיין מנקדים בדיוק כך, וכך גם ניקד במילונו יאסטרוב - מצ"ב.","107","jpg","1416","True","True","False","","136","87.71.32.246","0","74983","שבת|קג ע"א","0-jpg"),new Message("75018","75014","קודם כל תודה","17/06/20 18:04","כה סיון","תש"פ","18:04","עלי","כי לא ידעתי שיש כאן 'שיטה'. שנית, אינני מבין איזו מין שיטה היא זו לכתוב בטעויות כשיטה..., וגם אינני מבין את הנוקשות השיטתית אשר בגללה לא יכולים לשנות ולכתוב באופן נכון ובכתיב חסר במקום שכך ראוי.
אני תוהה מה אומרים על כך חכמי האקדמיה ללשון...
בכל אופן תודה לך אלמואדיב שהחכמתני.","209","","1416","True","True","False","","107","46.19.86.93","0","74983","שבת|קג ע"א",""),new Message("75020","75018","ממליץ לקרוא את הקדמת התלמוד המנוקד ארטסקרול","17/06/20 20:18","כה סיון","תש"פ","20:18","איתיאל","הוצאת ארטסקרול (המוכרת בעיקר לדוברי אנגלית) הוציאה מהדורת תלמוד מנוקדת (הכוונה שצורת הדף רגילה, אלא שהכל מנוקד. גם רש"י ותוספות).

בהקדמתם הארוכה הם מפרטים את שיטת הכתיב של הש"ס ואת החלטותיהם לגבי הניקוד.

בין היתר הם עומדים על כמה תופעות מעניינות:

* כתיב מלא דמלא. יו"ד יכולה לייצד חיריק (כמקובל) אך גם צירה וסגול (פחות מקובל) ואפילו שווא.

* הגיית הלומדים (בעיקר הליטאים.. מה לעשות שהיסטורית יש להם השפעה רבה. גם רבנים ספרדים הוגים היום "חְלוֹייס - חלוּת וכדומה), השונה פעמים רבות מהניקוד הנכון.

* הם החליטו להשאיר את הכתיב, כדי לא לשנות מצורת הדף, ועליו להוסיף את הניקוד, כפי שצויין כאן. לגבי ניקוד מילים שהגייתן שונה אצל הלומדים: הם נקטו גישה משולבת. בכל מקום שההיגוי המקובל הוא טעות גמורה - הם ניקדו ע"פ האמת. במקומות שמסתבר לנקד אחרת, אך אפשר בדוחק ליישב את הגיית הלומדים - הם ניקדו כלומדים. וכן במקרה שהניקוד הנכון יעורר תמיהה.","842","","1416","True","True","False","","101","","0","74983","שבת|קג ע"א",""),new Message("75021","75018","דוגמה לכתיב מלא דמלא","17/06/20 20:21","כה סיון","תש"פ","20:21","איתיאל","מקור נהדר לגבי צורת כתיב מלא ביותר בתקופת התלמוד:
גיטין דף פ"ה עמוד ב' (תרגמתי):
אביי קובע לגבי נוסח הגט:
מי שכותב גט, לא יכתוב "למיהך", שעלול להקרא כ"לי-מהך"...
ויכתוב: "דיתהוייין", "דיתיצבייין" בשלושה יודין, שלא ישמע שכוונתו לכל הנשים בעולם, אלא לאשה זו עצמה.

והביאור בזה הוא שיש הבדל בין ניקוד צירה (יתהוויֵן, יתצביֵן) לחיריק (יתהוויִין, יתצביִין) במילה. וכדי שלא ישמע צירה שמים שלושה (!) יודים להוכיח שזה חיריק (וכן נוהגים עד היום בכתיבת גטין). זה נקרא - מלא דמלא.","842","","1416","True","True","False","","119","","0","74983","שבת|קג ע"א",""),new Message("75044","75021","אגב, שטיינזלץ עדיין מדפיסים?","18/06/20 00:02","כו סיון","תש"פ","00:02","אבצן","","785","","1415","False","True","False","","60","109.226.59.2","0","74983","שבת|קג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);