var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=74820;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","64"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("74820","0","מקושש משום מה חייב?","13/06/20 21:31","כא סיון","תש&quot;פ","21:31","איתיאל","נחלקו אם משום קוצר או משום מעביר ד' אמות ברה&quot;ר או משום מעמר.<br /><br />מה פשר המחלוקת?<br />הרי מילולית פירוש המילה מקושש הוא מעמר (עיין רש&quot;י בפרשת שמות בביאור &quot;לקושש קש לתבן&quot; שמפרש שלקושש היינו לאסוף אסיפה, לגבב).<br /><br />א&quot;כ ודאי היה כאן מעמר.<br /><br />ואילו תולש לא ודאי. כי יתכן וליקט ענפים תלושים שהיו על פני השדה.<br /><br />וכן מעביר לא ודאי. כי יתכן וליקט בכרמלית או ברה&quot;י. או שלא העביר ד&quot;א בבת אחת אלא פחות פחות בכל פעם.<br /><br />אז מה סברת האומרים לחייבו משום קוצר או מעביר אחרי שהתורה פירשה כבר משום מעמר?","842","","1422","True","True","False","","594","","0","0","שבת|צו ע&quot;ב",""),new Message("74822","74820","&gt;&gt;&gt;","13/06/20 22:15","כא סיון","תש&quot;פ","22:15","אבי גרינבלט","א. במצרים כאשר בנ&quot;י יצאו לאסוף תבן לבניין , הם תלשו ועימרו כאחד ואולי גם המקושש אסף ואז תלש.<br />ב. &quot;והנני מקוששת שניים עצים&quot; , יש שהוכיחו מכאן שמדובר על תלישה היות ולא מקוששים רק שנים עצים (מלבי&quot;ם).<br />ג. לגבי ההעברה ד&quot;א ברה&quot;ר מבאר המלבי&quot;ם שאולי &quot;מקושש&quot; מתייחס בכלל לתוארו של האיש ומה היה עיסוקו הרגיל ולצורך מלאכתו , נדרש להעביר ד&quot;א ברה&quot;ר","539","","1422","True","True","False","","56","77.125.5.89","0","74820","שבת|צו ע&quot;ב",""),new Message("74826","74820","מעמר = מלשון ערמה = הרבה","13/06/20 23:43","כא סיון","תש&quot;פ","23:43","מרדכי דב זינגר","לקושש = מלשון  קש = קצת","807","","1422","True","True","False","","64","212.76.103.129","0","74820","שבת|צו ע&quot;ב",""),new Message("74829","74822","מענה","14/06/20 00:17","כב סיון","תש&quot;פ","00:17","איתיאל","א. הבעיה שזה יתכן, בעוד העימור ודאי. אז למה &quot;לגבב&quot; עבירות נוספות כשכבר כתובה המלאכה הוודאית?<br /><br />ב. שם מדובר בתקופת רעב. יש לאישה מעט קמח ושמן כדי להכין עוגה קטנה אחת שתספיק רק לה ולבנה. לכן היא לא צריכה אש מעצים רבים, אלא רק שניים עצים. ומתיישב היטב עם לשון מקוששת. כיוון שיש שניים שייך לשון קישוש (מיעוט רבים שנים). ואדרבה, בדרך כלל נהוג לא לקטוף ענפים לצורך מדורה, משום שהם עדיין מלאי לחות ואינם בוערים היטב, וגם מוציאים עשן רב. הרגילות לאסוף ענפים שכבר נפלו והתייבשו בשמש.<br /><br />ג. זה לא מתיישב עם לשון הפסוק &quot;ויקריבו אותו המוצאים אותו מקושש עצים&quot;.","842","","1421","True","True","False","","117","","0","74820","שבת|צו ע&quot;ב",""),new Message("74827","74826","פירוש יפה, אך לא כך פירשו המפרשים","14/06/20 00:10","כב סיון","תש&quot;פ","00:10","איתיאל","רש&quot;י כתב שלקושש זה לאסוף. ומשום כך נקרא הקש בשם זה. כלומר: מה שהיום אומרים על עשב יבש אחד &quot;קש&quot;, ובהשאלה על צינור דק חלול המשמש לשתייה - לא תקין. אגב, יש שם עברי ותיק לכלי זה, במסכת סוטה: סיב.<br /><br />גם תרגומי הארמית תרגמו &quot;לגבבא&quot;, שעניינו אסיפה (&quot;עד מתי אתה מגבב עלינו&quot;).","842","","1421","True","True","False","","113","","0","74820","שבת|צו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);