var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=7438;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("7438","0","תקופת הסבוראים (הגאונים?) בתוך הגמרא","22/02/11 15:04","יח אדר א","תשע&quot;א","15:04","שלמה שטרסברג","פריך רב אחאי - תוס' &quot;בכל מקום לשונו משונה... ומתוך כך היה אומר רבינו שמואל דהוא רב אחאי שעשה השאלתות שהיה מרבנן סבוראי דבתר רבינא ורב אשי דהוסיף הוראה וכתבו אחרי כן דבריו בסוף הש&quot;ס...&quot;<br /><br />א. מדוע הלשון כאן ובכתובות כ&quot;כ משונה לדעת התוס' עד שמגיע למסקנות מרחיקות לכת כ&quot;כ?<br /><br />ב. האם יש הרבה דוגמאות כאלו או שאלו המיקרים היחידים?<br /><br />ג. האם רב אחאי גאון בעל השאילתות שייך לתקופת הסבוראים או לתקופת הגאונים או שזו אותה תקופה?<br /><br />ד. חשבתי שרבינא ורב אשי הם חתמו את הגמרא. האם ישנה עריכה נוספת בתקופה יותר מאוחרת של הגמרא?","205","","4818","True","True","False","","1254","95.86.114.191","0","0","זבחים|קב ע&quot;ב",""),new Message("7441","7438","לגבי שאלתך הרביעית","22/02/11 15:39","יח אדר א","תשע&quot;א","15:39","הראל","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=341'>ראה כאן</a>.<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=4623'>וקצת אף כאן</a>.","46","","4818","True","True","False","","223","84.228.68.84","0","7438","זבחים|קב ע&quot;ב",""),new Message("7444","7438","לגבי שאלת השלישית","22/02/11 15:45","יח אדר א","תשע&quot;א","15:45","הראל","ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/data/uploadedfiles/userfiles/Microsoft%20Word%20-%20tafrit-gehonim.pdf'>קובץ זה</a>.<br />וראה גם <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/content.aspx?PageId=28'>כאן</a> קישורים וקבצים נוספים.<br /><br />ואגב, מדוע כינית את רב אחאי, בשם השמור לראשי הישיבות בבבל - &quot;גאון&quot;?","46","","4818","True","True","False","","216","84.228.68.84","0","7438","זבחים|קב ע&quot;ב",""),new Message("7446","7438","לגבי שאלתך השניה","22/02/11 15:47","יח אדר א","תשע&quot;א","15:47","הראל","ראה הקובץ המצורף - ועל אף שהדברים זוקקים הסבר בע&quot;פ, תוכל להבין באופן כללי את כוונת הדברים.<br /><br />[ואציין שבאופן אישי אני מאוד לא אוהב לעסוק בנושא זה של שאלתך השניה (ובפרט לא ברה&quot;ר) - מכיוון שהדברים עלולים להוביל לכיוונים לא בריאים]","46","pdf","4818","True","True","False","","311","84.228.68.84","0","7438","זבחים|קב ע&quot;ב","0-pdf"),new Message("7457","7441","בקיצור","22/02/11 19:46","יח אדר א","תשע&quot;א","19:46","דוד כוכב","רש&quot;י תוספות והרמב&quot;ם אכן סברו שמדובר ברבינא ורב אשי הרגילים, אולם רב שרירא גאון שכל רז בתולדות האמוראים לא אניס ליה כתב שמדובר ברב אשי ורבינא אחרים המאוחרים בכמאה שנה, ועדיין אין זו תקופת הסבוראים.","125","","4818","True","True","False","","108","213.151.46.165","0","7438","זבחים|קב ע&quot;ב",""),new Message("7447","7444","רב אחאי גאון","22/02/11 15:51","יח אדר א","תשע&quot;א","15:51","שלמה שטרסברג","מצוי עימדי הספר שאילתות עם באור העמק שאלה הוצאת מוסד הרב קוק  ושם נקרא הספר שאילתות דרב אחאי גאון לכן כתבתי גאון","205","","4818","True","True","False","","215","95.86.114.191","0","7438","זבחים|קב ע&quot;ב",""),new Message("7451","7446","יישר כוח גדול","22/02/11 16:27","יח אדר א","תשע&quot;א","16:27","שלמה שטרסברג","יישר כוח על המסמכים המצורפים<br />הם מלמדים ומחכימים מאוד","205","","4818","True","True","False","","214","95.86.114.191","0","7438","זבחים|קב ע&quot;ב",""),new Message("7453","7447","2 פירושים למילה גאון","22/02/11 17:06","יח אדר א","תשע&quot;א","17:06","לינקוש","ספר התשבי (רבי אליהו בחור, אות הגימל):<br />ושמעתי שנקראו כן בעבור שהיו בקיאים בכל התלמוד שהם ששים מסכתות, גאון, בגימטריא ששים.<br /><br />תהלים (פרק מז פסוק ה):<br />יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה:<br />תואר גאון נתקצר כנראה מ&quot;ראש ישיבת גאון יעקב&quot;","58","","4818","True","True","False","","219","84.228.68.84","0","7438","זבחים|קב ע&quot;ב",""),new Message("7454","7447","לגבי רב אחאי וספר השאילתות","22/02/11 17:10","יח אדר א","תשע&quot;א","17:10","הראל","בהזדמנות זו צירפתי קובץ קצר.","46","pdf","4818","True","True","False","","279","84.228.68.84","0","7438","זבחים|קב ע&quot;ב","0-pdf"),new Message("7462","7451","ומה עם השאלה הראשונה?","23/02/11 01:53","יט אדר א","תשע&quot;א","01:53","המכריע","וששאלת מה היא שינוי לישנא שכתבו התוס' בדברי ר' אחאי. פשוט שאין כוונתם דתוכן הדברים משונה אלא הלשון שמקדים לדבריו, כלומר לא מתקיף לה וכדומה, אלא או פשיט או פריך המתייחד כמעט רק לדבריו, ומזה מוכיח רשב&quot;ם. ויש מקום שתוס' דוחה זאת די&quot;ל דהשתמשו באותו מטבע שהיה החכם משתמש בעצמו, כלומר היה ר' אחאי רגיל לומר אני פורך או פושט. וכמו דמהאי טעמא איתא הרבה תהי בה ר' יוחנן, מגדף בה אביי וכדומה.<br /><br />בשאר הדברים ראוי לציין שהובא כאן בכל המאמרים רק חלק קטן של החומר הקיים בנושאים אלו. המעבר בין האמוראים לסבוראים ובינם לגאונים לא כזה חד, הם ישבו על אותן כסאות ועסקו באותה הוראה. עריכה מסויימת ודאי נעשתה כל ימי האמוראים, וקצת חידושים נוספו לכל הדעות על ידי סבוראים, רק בכל זאת היתה איזו &quot;חתימה&quot; הדרגתית, וזה לא חייב להיות מוגדר בדיוק מתי מתחילה ומסתיימת תקופה. לכן יש מונים את תקופתם 80 שנה ואחרים משלשים. (כמו שמישהו ינסה בזמנינו לתחום את תקופתינו למחלקות). ישנם הוספות סבוראיות רבות שלא בא זכרן בכל המאמרים. (לא מזמן הבאתי כאן דוגמה מ&quot;מידי איריא&quot;  שבכת&quot;י מינכן אין את הפתיחה שלו, הכא.. והכא..).<br /><br />יש נושא שלא עלה, רוב החוקרים סבורים שהתלמוד נחתם בעל פה. והיה עדיין תורה שבעל פה, ואז נתרבו בו חילוקי הגירסאות הקדומות, ונכתב כמאה שנה לאחר חתימתו, וכבר אז היו גירסאות שונות ומשמעותיות, כמו שרואים בתשובות הגאונים לרוב בשאלות המופנות אליהם לבירור הגירסא הנכונה.","199","","4817","True","True","False","","166","95.86.84.240","0","7438","זבחים|קב ע&quot;ב",""),new Message("7463","7462","לשון אותו התוספות","23/02/11 02:21","יט אדר א","תשע&quot;א","02:21","דוד כוכב","תוספות מסכת כתובות דף ב ע&quot;ב:<br /><br />&quot;פשיט רב אחאי - לא כמו שפירש רשב&quot;ם דהיינו רב אחאי גאון שעשה שאלתות והיה בסוף כל האמוראים ולכך משנה לשונו בכל הש&quot;ס פריך רב אחאי פשיט רב אחאי שהרי כאן רב אשי עונה על דבריו אלא אומר רבינו תם שהוא אמורא וכל אמורא היה תופס לשונו כמו מגדף בה ר' אבהו (סנהדרין ג:) תהי בה ר' יוחנן (ב&quot;ק קיב:) לייט עלה אביי (ברכות כט.)&quot;.<br /><br />דוגמות נוספות <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5665'>פה</a> <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=5449'>וכאן</a>.","125","","4817","True","True","False","","143","213.151.46.165","0","7438","זבחים|קב ע&quot;ב",""),new Message("7465","7463","דוגמה בעלמא נקיט","23/02/11 08:39","יט אדר א","תשע&quot;א","08:39","המכריע","דומני ששתי הדוגמאות מפה ומכאן אינן קשורות לנושא המדובר. השס מביא את לשונו של ר' חסדא מרי דיכי, או את לשונו של ר' פפא בדיק לן מר, כמו שהיא מביאה תמיד, מריה דאברהם, או שרי ליה מריה, וכהנה לרוב, התוס' מדבר לא בציטוט, אלא כשעורכי הש&quot;ס במילת ההקדמה שלהם לשאלה משתמשים במילה ייחודית תמיד לאותו חכם.","199","","4817","True","True","False","","166","95.86.84.240","0","7438","זבחים|קב ע&quot;ב",""),new Message("7466","7465","לא כן","23/02/11 08:56","יט אדר א","תשע&quot;א","08:56","דוד כוכב","איני חושב שזהו פירוש התוספות.<br />עורכי הש&quot;ס לא הצמידו בשרירותיות ביטוי יחודי לכל חכם, אלא השתמשו בלשון אותו חכם עצמו.<br />לשון התוספות: &quot;וכל אמורא היה תופס לשונו&quot;, הוי אומר שהאמורא עצמו היה מחזיק ומתמיד בביטויו שלו.","125","","4817","True","True","False","","113","213.151.46.165","0","7438","זבחים|קב ע&quot;ב",""),new Message("7468","7466","הוא אשר דיברתי","23/02/11 09:26","יט אדר א","תשע&quot;א","09:26","המכריע","לא הבנתי איך שמעת אחרת מדבריי. התוס' אמרו שכיון שאותו אמורא היה נוקט תמיד אותו לשון, ראה בדברי שר' אחאי היה רגיל לומר אני פורך, וכן היה ר' יוחנן אומר אני תוהה ואביי אני לייט ור' אבהו אני מגדף, לכן עורכי השס הצמידו ג&quot;כ ביטוי זה. ותוס' הביא רק דוגמאות להצמדות השס הקבועות. אבל אתה חשבת שאתה מרחיב בדוגמאות נוספות, ולא היא, כל הדוגמאות שהבאת הן רק מובאות לביטויים קבועים של החכם עצמו, ולא דוגמאות להצמדת עורכי השס, ולכן אתה לא מוסיף בזה כלום על תוס'. ויכול היית להביא עוד עשרות דוגמאות לציטוטים אופייניים, אבל בהם לא מצינו שעורכי השס השתמשו בציטוטים במשפטי שלהם. ודוק.","199","","4817","True","True","False","","154","95.86.84.240","0","7438","זבחים|קב ע&quot;ב",""),new Message("7469","7468","נכון","23/02/11 09:29","יט אדר א","תשע&quot;א","09:29","דוד כוכב","הדוגמות הנוספות שהבאתי הם לביטויים אופייניים לאמוראים.<br />ולא דוגמות נוספות לביטויים אופייניים לאמוראים - שעורכי הש&quot;ס השתמשו בהם כפתיח לדברי אותו אמורא.","125","","4817","True","True","False","","110","213.151.46.165","0","7438","זבחים|קב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);