var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=72421;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("72421","0","הריני מוסיף על דבריך","17/05/20 08:25","כג אייר","תש"פ","08:25","קותי","הביטוי הזה הוא יחידני בתלמוד. לא מצאתי לו אח ורע.
מה עשה רבי עקיבא. הוא הוסיף על דבריו של מונבז והביא אותם לאבסורד.
וכך דחה אותם.
מדוע נהג כך?
מונבז היה גר או בן גרים וכדי לא לאונות את הגר הוא לא רצה לדחות באופן ישיר את דבריו .
יש הבדל מהותי בין אונת רעך ובין אונאת הגר.
אם רעך הונה אותך אתה רשאי לאונותו בחזרה אבל בגר איך רשאי.
לכן בחר רבי עקיבא תשובה מתוחכמת.
אומרים גר התגייר אבל צריך לומר גוי שהתגייר
היות ואסור לאונותו ולהזכירו מעשיו בראשונים חייבים לומר גר שהתגייר.
נראה לי שדברים אלו מאששים את דברי הרב מרגליות","217","","1446","True","True","False","","476","79.182.67.217","0","0","שבת|סח ע"ב",""),new Message("72424","72421","רבי עקיבא היה בן גרים?","17/05/20 08:35","כג אייר","תש"פ","08:35","איתיאל","איתא בש"ס "מבני בניו של המן הרשע למדו תורה בבני ברק". ולא מצינו בש"ס חכם שהתגורר ולימד תורה בבני ברק אלא רבי עקיבא.

אני מעלה את ההשערה המחודשת שהכוונה לרבי עקיבא. ולפי זה יובן למה לא מינוהו לנשיא כשהורידו את רבן גמליאל - "דלית ליה זכות אבות". ולכאורה תמוה, וכי מי שהוא גדול הדור, מרא דתושבע"פ, שכל סתימתא אליביה - משום שאין לו ייחוס יעדיפו את ראב"ע שהיה תלמיד צעיר בן י"ח שנה ועדיין לא הלבין זקנו?
אלא שלא זו בלבד שלא היה לו ייחוס, אלא היה לו "ייחוס" להמן הרשע. וחששו לזילות ופגם, להוריד את רבן גמליאל שבא מבית דוד ולהעמיד במקומו מי שבא מבית המן!

ולפי זה מובן יחסו המיוחד לגרים.","842","","1446","True","True","False","","137","","0","72421","שבת|סח ע"ב",""),new Message("72432","72421","אין זה כ"כ יוצא דופן","17/05/20 10:28","כג אייר","תש"פ","10:28","אור חדש","מקביל ל'לדבריכם' ולביטויים רבים נוספים בין האמוראים המבארים דברי החולק ומוצאים בהם סתירות
הקצנת הדעה ובחינתה במקרה קיצון זו אחת הדרכים לבחינת דעה","458","","1446","True","True","False","","125","85.250.50.219","0","72421","שבת|סח ע"ב",""),new Message("72426","72424","דבריך הם הצעתו של הרב יעקב מדן","17/05/20 09:26","כג אייר","תש"פ","09:26","Almuaddib",".

והדברים טעונים ביסוס.

מאחר והאתר מסרב לקבל את הקישור, הנה הדברים (מאתר ישיבת הר עציון)

===============

דף יוםיומי

סנהדרין דף צו – על בני בניהם של רשעים

"נעמן גר תושב היה. נבוזראדן גר צדק היה. מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים. מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים, ומאן נינהו? שמעיה ואבטליון. מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק" (צו ע"ב).
גם מקרבם של גדולי רשעי עולם הצליח לצאת טוב מזוכך, ואפילו מהרוע העמלקי של המן:

"מדת האהבה השרויה בנשמת הצדיקים היא כוללת את כל הברואים כולם, ואינה מוציאה מן הכלל שום דבר ולא עם ולשון, ואפילו עמלק אינו נמחה כי אם מתחת השמים, אבל על ידי הזיכוך מתעלה הוא לשורש הטוב, אשר הוא מעל השמים, ונכלל הכל באהבה העליונה, אלא שצריך כח גדול וטהרה עצומה ליחוד נשגב זה" (מדות הראי"ה, מידת האהבה, אות ו).
בסקירת דורות התנאים בהקדמתו למשנה תורה כתב הרמב"ם: "ורבי עקיבא בן יוסף קיבל מרבי אליעזר הגדול, ויוסף אביו גר צדק היה". קביעה זו מפתיעה, ואף מעוררת שאלות הלכתיות בדבר היקף כושרו של גר לדון (ראה פסקי-דין ירושלים – דיני ממונות ובירורי יוחסין ז – תיק יוחסין מס' 107). ייתכן שמקור הדברים בגמרא בברכות כז ע"ב. מסופר שם שכאשר חיפשו מחליף לרבן גמליאל, דחו את ההצעה להעמיד במקומו את רבי עקיבא, "דילמא עניש ליה, דלית ליה זכות אבות". רב נסים גאון מציין בפירושו שם לסוגייתנו, ומביא גרסה שאינה לפנינו: "מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים, ומאן אינון? רבי עקיבא".

ואולם, על כך יש להקשות ממה שלמדנו לעיל לב ע"ב: "הלך אחר חכמים לישיבה... אחר רבי עקיבא לבני ברק" – משמע שרבי עקיבא למד ולימד בבני ברק, ולא בירושלים. ראש הישיבה הרב יעקב מדן שליט"א עמד על שאלה זו במאמרו על מצוַת מחיית עמלק (בתוך הספר: על דרך האבות – ספר היובל למכללת הרצוג, אלון שבות תשס"ב, עמ' 395–396). הרב מדן מביא כי היו שהציעו לגרוס בסוגייתנו: "מבני בניו של סיסרא למדו תורה בבני ברק". אך הוא עצמו מתנגד לשינוי גרסה זה, ומציע הצעה שונה מגרסת רב נסים גאון שלפנינו: לטענתו, רבי עקיבא לא היה צאצאו של סיסרא, כי אם צאצאו של המן העמלקי!!!

בהצעה זו יש כדי להקצין את הרעיון שהטוב יכול להתגלות ולהזדכך מתוך הרע. ברם, הרב מדן בוחר להדגיש גם את כפיפותו של רבי עקיבא למוצאו מעמלק. לדבריו, סופו הנורא של רבי עקיבא, שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל (ברכות סא ע"ב), מיתה משונה שלמשה רבנו נאמר עליה "שתוק! כך עלה במחשבה לפני" (מנחות כט ע"ב) – סוף נורא זה הוא קיום החובה למחות את זרעו של עמלק, חובה שחלה אפילו על קדוש כרבי עקיבא! (ומכאן למד הרב מדן כי אחר כל ההסברים והנימוקים, אין אנו מסוגלים להבין הבנה שלמה את מצוַת מחיית עמלק.) הדברים מבהילים, וטעונים עוד מחשבה רבה.

הרב שמואל שמעוני","107","","1446","True","True","False","","145","77.125.244.60","0","72421","שבת|סח ע"ב",""),new Message("72429","72424","האיסור להונות את הגר הוא לכל אחד.","17/05/20 10:24","כג אייר","תש"פ","10:24","קותי","ולכן רבי עקיבא הגיב בהתאם להלכה.
ללא קשר להיותו בן גרים.
לקחו אמרה שהסתובבה ברחובות בני ברק לפני אלפיים שנה
ובמשך הדורות בנו עליה מגדלים.
עדיף להשאיר את הדברים סתומים ולא להמר על דברים שאינם ניתנים לבירור.","217","","1446","True","True","False","","122","79.182.67.217","0","72421","שבת|סח ע"ב",""),new Message("72427","72426","דברי שונים בתכלית מדבריו של הרב מדן","17/05/20 10:14","כג אייר","תש"פ","10:14","קותי","הסברתי פשט פשוט בגמרא.
ודי למבין.","217","","1446","True","True","False","","104","79.182.67.217","0","72421","שבת|סח ע"ב",""),new Message("72445","72427","דבריך אינם פשט פשוט, אלא דרש דרוש","17/05/20 12:06","כג אייר","תש"פ","12:06","Almuaddib","הרי אתה קובע שהיה אך ורק חכם אחד שלימד בבני ברק, כדי להגיע לפירושך.

וכי באיזשהו מקום כתוב שלא היו חכמים אחרים בבני ברק?

שהרי למרות ההוראה ללכת אחרי רבי עקיבא לבני ברק, רבי עקיבא אינו היחיד הפועל בבני ברק. זוכר את ההגדה של פסח? כמה חכמים היו מסובין בבני ברק? זוכר שלמדנו, לא מזמן, את הבריתא עם רבי אלעזר בן עזריה שהולך עם רבי עקיבא לבית המרחץ בבני ברק?

רבי עקיבא אינו החכם - הידוע - היחיד המלמד בבני ברק.

האמת, שכבר ראיתי במו עיני בבני ברק, בישיבות מסויימות, שלפי הנהגתם, אני מאמין שהם מבני בניו של המן הרשע, ואילולא דמסתפינא שיזרקו סטנדר על ראשי, אפילו יכולתי לפרט.

שים לב, שלפי רב נסים גאון, רבי עקיבא דוקא מצאצאי סיסרא, ולא המן הרשע.","107","","1446","True","True","False","","129","77.125.244.60","0","72421","שבת|סח ע"ב",""),new Message("72437","72432","אם כך היה צריך לומר פשוט, "לדברך"","17/05/20 11:00","כג אייר","תש"פ","11:00","קותי","כמו לכולם.","217","","1446","True","True","False","","105","79.182.67.217","0","72421","שבת|סח ע"ב",""),new Message("72438","72437","'לדבריך'","17/05/20 11:22","כג אייר","תש"פ","11:22","אור חדש","זה בד"כ תוספת של האמוראים לדברי התנא
בעוד שבבבלי יש יחסית סדר בביטויים בירושלמי שממשיך הלימוד המבורדק התנאי זה לא כ"כ קיים
לכן לצפות מר"ע להשתמש במטבע לשון קבועה זה חסר הגיון","458","","1446","True","True","False","","126","85.250.50.219","0","72421","שבת|סח ע"ב",""),new Message("72441","72438","כאן משמע שזה דו שיח ממשי שהיה בפועל. ולא","17/05/20 11:38","כג אייר","תש"פ","11:38","קותי","תוספת של עורך הגמרא.","217","","1446","True","True","False","","112","79.182.67.217","0","72421","שבת|סח ע"ב",""),new Message("72442","72441","איך זה סותר את דבריי?","17/05/20 11:39","כג אייר","תש"פ","11:39","אור חדש","","458","","1446","False","True","False","","133","85.250.50.219","0","72421","שבת|סח ע"ב",""),new Message("72444","72442","לא סותר. מחלק.","17/05/20 11:45","כג אייר","תש"פ","11:45","קותי","","217","","1446","False","True","False","","95","79.182.67.217","0","72421","שבת|סח ע"ב",""),new Message("72459","72445","רק רבי עקיבא מרכזו בבני ברק","17/05/20 18:50","כג אייר","תש"פ","18:50","איתיאל","אני מסכים שאין זו ראיה גמורה , אלא "זכר לדבר".

רבי עקיבא התגורר בבני ברק ובה היה מרכזו. נכון שחבריו באו לבקרו, כפי שהבאת. במעשה הגדת הסדר, ובמעשה המרחץ.

אבל כל אלו גרו במקומות אחרים והיו בגדר אורחים בבני ברק.

מסתבר שלא יגדירו סתם "לימד תורה בבני ברק" על מי שהזדמן שם במקרה, אלא על מי ששם מרכזו.

תיאורטית אפשר לשער שהיה חכם גדול אחר שלמד תורה בבני ברק ומשום מה לא שמענו כלום מתורתו. אבל זו כבר השערה רחוקה.

יש כאן רמז עבה. ברוב הערים הגדולות האחרות מצאנו כמה חכמים (טבריה, ציפורי, לוד, יבנה). אך בבני ברק לא שמענו אף חכם אחר.

שמחתי לראות שכיוונתי לדעת גדולים וגם הרמב"ם כתב שהיה בן גרים, ושכיוונתי להשערת הרב מדן (אם כי המחשבה שנסרק במסרקות של ברזל כמחיית עמלק מזעזעת).

לגבי ההערה על הלומדים תורה בבני ברק - אתה אמרת, ולא אני...","842","","1446","True","True","False","","111","","0","72421","שבת|סח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);