var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=71715;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("71715","0","ממתי מתייחסים לדברי אמורא כתנא ?","01/05/20 02:31","ז אייר","תש"פ","02:31","מרדכי דב זינגר","א''ר יהודה עקוד - עקידת יד ורגל כיצחק בן אברהם
מיתיבי עקוד - שתי ידים ושתי רגלים
דתניא עקוד - עקידת יד ורגל או שתי ידים ושתי רגלים

שואלת הגמרא
רישא וסיפא ניחא מציעתא קשיא ?

וכאן הבן שואל...
למה הגמרא צריכה לתרץ ולביא ברייתא שלישית...?......הוא דאמר...
כי האי תנא עקוד - עקידת יד ורגל כיצחק בן אברהם

מה אכפת לי מהמציעתא ?
מה הבעיה להגיד שר' יהודה סובה כמו התנא דסיפא
דתניא עקוד - עקידת יד ורגל או שתי ידים ושתי רגלים

מהיכי תיתי לשאול על הברייתא (מציעתא)
מהרישא שזה ר' יהודה האמורא ???","807","","1462","True","True","False","","430","212.76.101.176","0","0","שבת|נד ע"א",""),new Message("71726","71715","הכל מתייחס לברייתא האחרונה","01/05/20 08:42","ז אייר","תש"פ","08:42","יום יום ידרשון","רישא- יד ורגל. מציעתא- שתי ידים ושתי רגלים. סיפא- ידו על גבי זרועו.
רישא וסיפא כדברי רב יהודה, ומציעתא לא.","919","","1462","True","True","False","","98","46.19.86.68","0","71715","שבת|נד ע"א",""),new Message("71742","71726","לא מסתבר שזו השאלה","01/05/20 12:25","ז אייר","תש"פ","12:25","מרדכי דב זינגר","בכלל שלא אמר את ה"או" אז תקשה עליו ?!
אז לא אמר ....או שתי ידים ושתי רגלים... מה קרה ?

רב יהודה אמר
עקוד - עקידת יד ורגל כיצחק בן אברהם
רגול - שלא יכוף ידו על גבי זרועו ויקשור

עקוד - עקידת יד ורגל ...או שתי ידים ושתי רגלים
רגול - שלא יכוף ידו ע''ג זרועו ויקשור.

אני לא רואה כאן שאלה.
(אלא כמו שאני הבנתי ואז צ"ע כדלעיל.

[עכ"פ יישר כח על הניסיון לתרץ]","807","","1462","True","True","False","","64","212.76.101.176","0","71715","שבת|נד ע"א",""),new Message("71754","71742","דוקא כן","01/05/20 15:09","ז אייר","תש"פ","15:09","יום יום ידרשון","לפי רב יהודה מותר לצאת כאשר שתי רגליו או שתי ידיו קשורות, ולפי הברייתא אסור.
סיבה טובה לקושית הגמ'.
ואכן נפסק להלכה כרב יהודה, ראה משנ"ב (שה, מח) "אבל כשקשורים שני ידיה או שתי רגליה כדי שלא יברחו כדרך שעושין לסוסים כשרועין מותר לצאת בהן דנטירותא הוא לה ולא הוי משוי".","919","","1462","True","True","False","","88","46.19.86.68","0","71715","שבת|נד ע"א",""),new Message("71763","71754","ר יהודה כלל לא דיבר על ב' ידים וב' רגלים","01/05/20 17:08","ז אייר","תש"פ","17:08","מרדכי דב זינגר","מה"ת שהוא מתיר ?
דוקא הייתי אומר שהוא אוסר
דהוה נתירותא יתרתא.","807","","1462","True","True","False","","53","212.76.101.176","0","71715","שבת|נד ע"א",""),new Message("71766","71763","הקושיא כן מהברייתא","01/05/20 17:22","ז אייר","תש"פ","17:22","איכא מאן דאמר","וכמו שבעצמך שאלת בתחילה איך מקשים על ברייתא מאמורא, ועוד אחר כך מתרצים מברייתא נוספת מה שכלל לא מתרץ את הקושיא, כך שזה ודאי לא הפשט.

הפשט הנכון (וכן מוכח מרש"י) שהקושיא על רב יהודה מהמציעתא של הברייתא בה מתייחסים לשני ידים ושני רגלים, ויפה שאלת מה קשה על רב יהודה הרי הוא כלל לא דיבר בזה ומנין שאינו מסכים עם זה לברייתא?

לענ"ד הביאור הוא שרב יהודה הדגיש כעקידת יצחק בן אברהם, המשמעות שזה האופן היחיד של עקוד, כי זה הביאור היחיד של עקוד המופיע בתורה, ואילו בברייתא נאמר אופן נוסף של עקוד, ולכן תירצה הגמרא שאכן יש ברייתא כדבריו שעקוד הוא כעקידת יצחק בן אברהם בלבד.

אם יש למישהו ביאור נוסף אשמח לשמוע.

דרך אגב מה שמעניין שמילותיו של רב יהודה הם אותם מילים של הברייתא האחרונה ללא שינוי, מה שגורם לחשוב שאכן רב יהודה ציטט את הברייתא, והיה תלמיד ששמע את הסוף ללא ההתחלה שזה ציטוט מברייתא, וחשב שהם דברי עצמו של רב יהודה, ועל כך הגמרא הקשתה עד שהגיע אמורא שהכיר שהם דברי ברייתא.","998","","1462","True","True","False","","53","213.137.64.87","0","71715","שבת|נד ע"א",""),new Message("71808","71766","לכאורא לרש"י היתה ברייתא נוספת","03/05/20 00:53","ט אייר","תש"פ","00:53","מרדכי דב זינגר","יישר כח.
לאחר עיון נוסף ברש"י. נראה...
שהיתה לו גירסא של ברייתא נוספת בסוגיא
והיא - או שתי ידים או שתי רגלים
(וז"ל אבל מציעתא דקתני או שתי ידים או שתי רגלים)

ואז הכל מסתדר
רישא - מיתיבי עקוד - שתי ידים ושתי רגלים (שאפשר להסביר ידורגל ידורגל - כר' יהודה)
מציעתא דקתני - או שתי ידים .....או שתי רגלים (לא כר' יהודה שלשיטתו שני ידים בלבד זה לא נקרא "רגול"...והבעיה העיקרית שהוא מדגיש כיצחק בן אברהם - כמו שהסברת)
סיפא דתניא עקוד - עקידת יד ורגל או שתי ידים ושתי רגלים (כדלעיל - וכר' יהודה)

לא מחייב שהוא ציטט את הברייתא.
אלא כיוון לדעת הברייתא כדאמרינן בעלמא ...תניא נמי הכי.
שבוע טוב","807","","1460","True","True","False","","76","31.44.134.135","0","71715","שבת|נד ע"א",""),new Message("71829","71808","אני לא חושב שצריך להגיע לזה","03/05/20 18:44","ט אייר","תש"פ","18:44","איכא מאן דאמר","בלשון חז"ל פעמים רבות זה וזה בא לומר זה או זה.
הברייתא האמצעית שאמרה שתי ידים ושתי רגלים התכוונה אף היא לומר שתי ידיים או שתי רגליים (אין שום סברא שלהוציא בהמה עקודה בכל רגליה יהיה מותר אחר שיד ורגל אסור, עיין ודו"ק)
רש"י יתכן שגרס כך במפורש בברייתא, ויתכן שציטט אותה כך כדי לפרשה.

והכל מסתדר על אותה הברייתא (שאז הדרך לומר רישא וסיפא) וכנ"ל
רישא - עקידת יד ורגל (כשיטת רב יהודה)
מציעתא - (שתי ידים ו\\או שתי רגלים (דלא כרב יהודה וכנ"ל)
סיפא - רגול שלא יכוף ידו על זרועו (כדברי רב יהודה)

וכך אין צורך להוסיף ברייתות חדשות שאינן לפנינו","998","","1460","True","True","False","","34","213.137.64.87","0","71715","שבת|נד ע"א",""),new Message("71853","71829","אפשר דוגמא שאומרים "ו" והכוונה "או"","04/05/20 00:25","י אייר","תש"פ","00:25","מרדכי דב זינגר","ומה שאמרת
אין שום סברא שלהוציא בהמה עקודה בכל רגליה יהיה מותר
אחר שיד ורגל אסור, עיין ודו"ק

דאפ"ל שיד ורגל לא הוה שמירה וזה סתם משוי. משא"כ בכל רגליה.","807","","1459","True","True","False","","65","212.76.97.23","0","71715","שבת|נד ע"א",""),new Message("71871","71853","דוגמאות מרש"י על הש"ס:","04/05/20 13:01","י אייר","תש"פ","13:01","יום יום ידרשון","שבת ע ע"ב: "ונודע לו - אחרי כן על הקצירה ועל הטחינה, כלומר: או על זו או על זו".
עירובין לז ע"ב: "ותרומת מעשר בתוכו - מילתא אחריתי היא, כלומר או אם היה כרי של מעשר".
יבמות כ ע"ב: "ונתנו גט - כלומר או נתנו גט או חלצו"
ויש עוד רבות........","919","","1459","True","True","False","","98","46.19.86.133","0","71715","שבת|נד ע"א",""),new Message("71874","71871","גם ביד ורגל הבהמה אינה יכולה לזוז ממקומה","04/05/20 13:18","י אייר","תש"פ","13:18","איכא מאן דאמר","כאשר רגליה קשורות זו לזו אף בצורה של יד ורגל
כך שודאי אין זה אסור מטעם שמירה פחותה
וצ"ל שזה אסור מדין משוי
וא"כ חוזר הקל וחומר הנ"ל","998","","1459","True","True","False","","54","213.137.64.87","0","71715","שבת|נד ע"א",""),new Message("71901","71871","יישר כח","04/05/20 18:05","י אייר","תש"פ","18:05","מרדכי דב זינגר","","807","","1459","False","True","False","","62","212.76.97.23","0","71715","שבת|נד ע"א",""),new Message("71882","71874","אכן אין זה הטעם","04/05/20 13:39","י אייר","תש"פ","13:39","יום יום ידרשון","וכבר הובאו כאן דברי המשנ"ב לגבי האיסור לצאת בעקידת יד ורגל- "דמכל זה יש צער גדול לבהמה ומשוי הוא לה ויש שכתבו משום דילמא נפל החבל ומייתי לה.
ודוקא ידה אחת אבל כשקשורים שני ידיה או שתי רגליה כדי שלא יברחו כדרך שעושין לסוסים כשרועין מותר לצאת בהן דנטירותא הוא לה ולא הוי משוי"","919","","1459","True","True","False","","71","46.19.86.133","0","71715","שבת|נד ע"א",""),new Message("71883","71882","יישר כח","04/05/20 13:47","י אייר","תש"פ","13:47","איכא מאן דאמר","דבריו מאירים עוד יותר את הסוגיא","998","","1459","True","True","False","","36","213.137.64.87","0","71715","שבת|נד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);