var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=71383;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("71383","0","האם פמוט שלא הדליקו בו הוא כלי שמלאכתו לאיסור?","20/04/20 17:34","כו ניסן","תש"פ","17:34","איתיאל","דף מד.

יש מחלוקת בגדרי כלי שמלאכתו לאיסור, אם הוא כולל גם כלים שאין עושים איסור בגופן, אלא הם מכשיר לכלי האיסור.

לדוגמה:

ספר טלפונים - לא מתקשרים בו עצמו, אבל הוא משמש למעשה האיסור. בשמירת שבת כהלכתה הביא בשם הגרש"ז אוירבך לאוסרו (כ', י"ז) וכן מחברת ריקה (כ"ח, י').

והילקוט יוסף כתב שהעיקר שאינו מוקצה (ש"ח, ק"ב).

לעניין פמוט, לכאורה הוא במחלוקת זו. שאינו כמו הנר עצמו שמלאכתו לאיסור, אלא רק מכשיר לאיסור. ואכן בילקו"י כתב שיש על מי לסמוך להקל כדבריהם (שם כ"ג).

אך בשש"כ אוסר. ומעניין שהוא מביא בשם הגרשז"א סברה שפמוטות יקרים אינם אפילו משמשים כמכשיר להדלקה, אלא כתכשיט לקישוט בלבד (הערה רי"ד שם).

הנפק"מ תהיה בפמוטות שלא הדליקו בהם באותה שבת.

נפק"מ נוספת ומצויה היא שנוהגים להניח לחם או שאר דבר היתר על המגש שמדליקים בו על השולחן, כדי להתיר לטלטלו אחרי שתכבה השלהבת. אך צריך שהלחם יהיה חשוב יותר מהמוקצה כדי להחשיב כבסיס לדבר האסור והמותר. וא"כ קשה: איך יתכן שחלה שעולה עשרה שקלים תתיר פמוטי כסף שעולים אלפי שקלים?

אלא שהפמוטות עצמם מותרים (רק נעשו בסיס לדבר האסור) והאיסור הוא רק השלהבת.

בסוגייתנו אמרו:
"כל הנרות של מתכת מטלטלין חוץ מן הנר שהדליקו עליו בשבת...
פמוט... לא הדליקו עליו - דברי הכל מותר".

אפשר לומר שהסוגיה דנה רק במוקצה "חמור" מעין של "מחמת גופו", ולא נחתה לפרש כלי שמלאכתו לאיסור.

אלא שהלשון "מטלטלין" ו"מותר" משמע שמותר לגמרי.

ואמנם אפשר לדחוק שהכוונה "מטלטלין" באופנים המותרים בכלי שמלאכתו לאיסור - לצורך גופו ומקומו (ומעין מה שדחקו לעיל בדף מג. בכל האיבעיות בעניין טלטול כלי שמלאכתו להיתר לצורך דבר שאינו ניטל). ל","842","","1475","True","True","False","","512","","0","0","שבת|מד ע"א",""),new Message("71389","71383","נראה לחלק בין פמוט שלהם לשלנו","20/04/20 17:49","כו ניסן","תש"פ","17:49","יום יום ידרשון","מדברי רש"י נראה שכל החילוק בין נר לפמוט הוא שזה עשוי מחרס ולכן נהיה מאוס וזה עשוי ממתכת ולכן אינו מאוס. אם מדובר בפמוטים כמו שלנו גם אם הם עשויים מחרס הם לא נמאסים כי לא ממלאים בהם שמן.
ומכל מקום, לגבי דבריך על 'דברי הכל מותר', רש"י ותוס' בעמוד ב כותבים שנר של מתכת אינו עשוי רק להדלקה אלא גם עשוי לשימושים אחרים (וזה עוד הבדל בין הפמוטים שלהם לפמוטים שלנו).","919","","1475","True","True","False","","91","188.64.206.196","0","71383","שבת|מד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);