var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=71318;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","40"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("71318","0","הציונות שרבי זירא למד מרב יהודה","19/04/20 17:20","כה ניסן","תש&quot;פ","17:20","איתיאל","*עיונים לשוניים מהדף היומי*<br /><br />מסכת שבת דף מ&quot;א:<br /><br />הגמרא מספרת כי רבי זירא היה תלמידו של רב יהודה, אך היה נמנע לפגוש אותו. הסיבה היתה שרב יהודה סבר שאין לעלות לארץ, אלא עלינו לקבל בהכנעה את גזירת הגלות: &quot;בבלה יובאו ושמה יהיו&quot;, ואילו רבי זירא השתוקק לעלות.<br /><br />לפני שעלה, רצה לזכות לשמוע עוד דבר תורה אחרון מרבו, שבאותה שעה רחץ במרחץ עם משמשו. היטה אזנו מבחוץ ושמע את רבו קורא: &quot;הביאו לי נתר (סבון), הביאו לי מסרק! פתחו פומייכו ואפיקו הבלא, ואישתו ממיא דבי באני (פתחו את פיכם והוציאו הבל, ושתו מים מים מהמים שהוחמו למרחץ)&quot;.<br /><br />שמח רבי זירא שמחה גדולה ואמר: &quot;אילו לא באתי אלא לשמוע דבר זה - דיי&quot;.<br /><br />מבארת הגמרא את החידוש בכל משפט של רב יהודה:<br /><br />א. מותר לומר דברי חול בלשון הקודש.<br />ב. עצה בריאותית: הבל מוציא הבל. כשפותחים את הפה ונותנים לאדי המרחץ להיכנס לגוף, הדבר מועיל לו להוציא את הזיעה ולשטוף החוצה חומרים לא בריאים.<br />ג. עצה בריאותית נוספת: שתו מים חמים אחרי המרחץ. כך תוכלו לחמם את הגוף מבפנים ומבחוץ.<br /><br />ממה התפעל כל כך רבי זירא?<br /><br />רבי זירא היה &quot;ציוני&quot; אמיתי. מדברי רבו הוא למד כי לא ניתן לדבר על תחיית העם והארץ בלי תחיית השפה. ופירוש תחייתה הוא שהיא משמשת לא רק כלשון הלימוד והתפילה, כפי שהייתה בגלות, אלא גם לדברי חול. שהיא מדוברת. גם בבית המרחץ.<br /><br />אגב, שימו לב שאף שרב יהודה השתמש בעברית בדיבורו עם שמשו, שהיה תלמיד חכם ובקי בעברית, כשנתן עצות בריאותיות להמון העם - עבר להשתמש בארמית, השפה הרווחת בבבל.<br /><br />הלימוד השני הוא שכשמכניסים הבל - מוציאים כנגדו הבל אחר. רבי זירא חשש שמאחר והוא התרגל לצורת הלימוד הבבלי (המבוססת על ויכוח והתנצחות חריפים, כדברי הגמרא: &quot;חובלים - זה תלמודה של בבל&quot;), יקשה עליו להשתנות ולאמץ את צורת הלימוד הארץ-ישראלית (המבוססת על הרמוניה וקישור בין כל התחומים. כדברי הגמרא: &quot;נועם - זה תלמוד ירושלמי). הוא למד מרבו שכשמכניסים חמימות אחת לגוף, יוצא כנגדה החום השני ומתנדף. ואכן, כשעלה רבי זירא לארץ, הוא התענה 400 תעניות כדי לשכח ממנו את תורת בבל ולקבל את תורת ארץ ישראל, וזכה לכך.<br /><br />הלימוד השלישי הוא השלימות. לא ניתן להסתפק בחום חיצוני בלי חום פנימי מקביל. דבר זה תואם למגמה הארץ-ישראלית, בה התורה אינה רק חיצונית, אלא היא פנימית. היא נוגעת בכל תחומי החיים. גם האכילה קדושה, מפני שאלו פירות הארץ, בהם מקיימות מצוות התלויות בארץ. לא רק לומדים על זה, גם חווים את זה מבפנים.","842","","1470","True","True","False","","679","","0","0","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71325","71318","עוד נק' שחשבתי בהקשר זה","19/04/20 19:42","כה ניסן","תש&quot;פ","19:42","יום יום ידרשון","למה ר' זירא הלך לשמוע את דברי רב יהודה דוקא במרחץ? בסיפור דומה במסכת ברכות (כד:) מובא שר' אבא גם הוא לא רצה לפגוש את רב יהודה קודם עלייתו לארץ, והלך לשמוע ממנו בבית המדרש.<br />אך כפי שהוזכר כאן, ר' זירא הרי התענה כדי לשכח את תלמודה של בבל, וכ&quot;ש שלא ילך עכשיו לשמוע עוד מתלמודה של בבל. ולכן הלך לשמוע ענייני דרך ארץ, שאותם אפשר לשמוע מרב יהודה בבית המרחץ.","919","","1470","True","True","False","","99","46.19.85.124","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71337","71318","אנחנו תושבי א&quot;י מסתמכים על ר' זירא....","19/04/20 23:35","כה ניסן","תש&quot;פ","23:35","מרדכי דב זינגר","אבל על מי ר' זירא הסתמך ?<br />במה ר' יהודה רבו אם הוא חולק עליו ?","807","","1470","True","True","False","","69","95.86.117.51","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71611","71318","ה&quot;ציונות&quot; של רב זירא","27/04/20 19:37","ג אייר","תש&quot;פ","19:37","איכא מאן דאמר","<b></b><br />במחילה מכבוד הכותב לא כל כך הצלחתי להבין על איזה תחיית העם והארץ מדובר<br />רבי זירא עלה לארץ לבדו מטעמי קדושתה והגמרא בכתובות קיא. מסבירה את שיטתו שאחז שהאיסור לעלות לארץ הוא רק &quot;בחומה&quot; כלומר כולם יחד = תחיית העם, היינו שר&quot;ז אחז שאסור לעלות לארץ על מנת לכובשה (גמרא זו היא יסוד הספר ויואל משה של הרבי מסאטמר) כך שאני לא רואה את ציונותו הגדולה...<br />גם אם נביט על דמותו של רבו האוחז שאין לעלות לארץ כלל ועיקר לא מסתדרת כל כך.<br /><br />אני הייתי מסביר זאת בצורה שונה הגמרא בברכות מספרת על רב יהודה שהיה מברך על שמן אפרסמון &quot;בורא שמן ארצינו&quot; ואומרת הגמרא &quot;שאני רב יהודה דחביבא ליה א&quot;י&quot;<br />היינו שרב יהודה חיבב למאוד את ארץ הקודש, אך יחד עם זאת ידע שמכח חיבה זאת אין לדחות שום איסור, ועל כן לדעתו שאסורה העלייה לארץ, לא עלה, תלמידו ינק ממנו את האהבה הגדולה לקדושתה של הארץ, אך בעיקר הדין חלק עליו, וכיון שלדעתו אין איסור בעליה אז כמובן שעלה","998","","1462","True","True","False","","69","213.137.64.87","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71638","71318","המשך","28/04/20 21:06","ד אייר","תש&quot;פ","21:06","אמלתראות","האבני נזר מסביר, שאמנם הקב”ה אמר לישראל בנבואת ירמיהו: “בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה’ “, אולם מהו “יום פקידה”? וכי רק התרחשות ניסית היא “יום פקידה”? מסתבר, שכאשר בדרך הטבע מתאפשר להקים מדינה, אין לך “יום פקידה גדול מזה”, וכדברי האבני נזר: “אם יותן רשות לכולם, יחשב פקודה”.","267","","1461","True","True","False","","143","68.192.18.248","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71661","71318","תודה לצור ישראל וגואלו להבנת הדברים","29/04/20 17:48","ה אייר","תש&quot;פ","17:48","אמלתראות","ב&quot;ה <br /><br />ישקנו מנשיקות פיהו, משכני אחריך נרוצה, לראות עוזך וכבודך<br /><br />והחיות רצוא ושוב.<br /><br />משיכה או חזקה?<br /><br />האם מותר לישא אשה בכפיה?<br /><br />אבל נותן מכשלות ובטנדות באמצע הדרך, להוציא האהבה הפנימית. [!?]<br /><br />ולכן כהמשך למשלים ועובדות מהתורה&quot;ק דרך נביאים וכתובים וחז&quot;ל, מובא הן האיסור והמניעה [כבת קול מן השמים חוץ מאחר] והן הקפיצה מעל האיסור ושם מתגלה האהבה.<br /><br />ולא שייך רבי יהודה בלי זעירא, ורבי זעירא בלי רבי יהודה.<br /><br />ולכן לרוב ראשונים המצוות של עליה לארה&quot;ק גאולה וכיבוש אינו חיוב אלא מצוה, ולכן ההלל בגאולה זו היא בלי חיוב<br /><br />וכן היתה דעת האמיתיים שמתנגדים עד היום בדרכו של רב יהודה, והמבחן אם מלמידיהם עולים.<br /><br />ודפח&quot;ח ושפתיה יושק","267","","1460","True","True","False","","146","68.192.18.248","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71326","71325","לפי האור זורע , לא תכנן לפגשו שם","19/04/20 21:52","כה ניסן","תש&quot;פ","21:52","אבי גרינבלט","","539","jpg","1470","False","True","False","","56","77.125.32.27","0","71318","שבת|מא ע&quot;א","0-jpg"),new Message("71339","71337","על אברהם אבינו למשל","19/04/20 23:40","כה ניסן","תש&quot;פ","23:40","דוד כוכב","","125","","1470","False","True","False","","156","95.86.101.40","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71606","71337","[ללא נושא]","27/04/20 18:12","ג אייר","תש&quot;פ","18:12","איכא מאן דאמר","רש&quot;י על המקום עונה שלפסוק הזה יש הסברים נוספים<br />(שזה הולך על כלי המקדש)<br />הגמרא בכתובות (ראה במסורת הש&quot;ס כאן) מאריכה בביאור מחלוקתם<br /><br />לא מצינו שלתלמיד אסור לחלוק על שיטת רבו (כמובן כאשר התלמיד הגיע להוראה)<br />הוא למד תורה מפיו, אך יחד עם זאת הייתה לו דעה עצמאית בנושאים מסויימים, אך כמובן שאם רבו היה אומר לו בפירוש שלא יעלה היה נמנע מכך מפי כבודו, על כן השתמט ממנו","998","","1462","True","True","False","","57","213.137.64.87","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71615","71337","ובמה","27/04/20 20:38","ג אייר","תש&quot;פ","20:38","אור חדש","היה אביו של רבי רבו אם חלק עליו?<br />ואיך ר' חיא היה רבו של רב אם חלק עליו<br />ואיך היו תלמידי רבי אם חלקו עליו<br />ואיך חלקו אביי ורבא על רבה ורב יוסף<br />ואיך הרמב&quot;ם חלק על הריף<br />ואיך הראש היה רבו אם חלק עליו הטור <br />ואיך השוע על הרמב&quot;ם <br />ואיך אמרו חז&quot;ל שאסור לאגור דבריו מפני הרב<br />ואיך אמרו חז&quot;ל שהלומד מחברו אף הלכה אחת חייב לקרות רבו וכי לא ידעו שיבוא ר' מרדכי ויקבע שזה לא ייתכן?","458","","1462","True","True","False","","110","5.102.216.232","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71344","71339","בראשית - ברצונו נטלה מאיתנו ונתנה להם","20/04/20 00:21","כו ניסן","תש&quot;פ","00:21","מרדכי דב זינגר","זרעו של....היו כאן ונטלנו מהם ?!<br />במה אנו טובים מרועי לוט ?","807","","1469","True","True","False","","82","95.86.117.51","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71649","71606","לא רש&quot;י, רבי זירא עצמו (כתובות קיא.)","29/04/20 10:23","ה אייר","תש&quot;פ","10:23","Almuaddib","","107","","1460","False","True","False","","103","77.127.47.43","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71632","71611","הויכוח מפורסם","28/04/20 12:24","ד אייר","תש&quot;פ","12:24","איתיאל","ותורף הדבר:<br /><br />א. ריש לקיש חולק והתבטא שהוא שונא (! עד כדי כך! למרות איסור &quot;לא תשנא את אחיך בלבבך&quot;) את בני בבל שלא עלו.<br /><br />ב. אין למדים הלכה מדברי אגדה. ולא דוחים מצווה דאורייתא של וירשתם אותה בגלל דרשה מהנביא. בפרט שאף אחד מהפוסקים לא הביאם. לא הרמב&quot;ם ולא הרי&quot;ף ולא הטור ולא השו&quot;ע. ורק בעל &quot;מגילת אסתר&quot; הביא דברים אלו. ועם כל הכתוב, אין פוסקים לפי פוסק יחסית שולי בעניינים אלו. ודעת רוב הפוסקים שהוא דין רק בבבל, מפני שבה היה מרכז התורה באותם הימים. וב&quot;ה בימינו להיפך, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.<br /><br />ג. חלק מהשבועות (לגירסתנו) היא &quot;שלא ירחקו את הקץ&quot;. היינו שבעת שמגיע זמן הקץ וכל הסימנים מהשמיים לכך - אין לרחקו בתירוצים.<br /><br />ד. אחרי שהגויים באכזריותם ביטלו את חלקם בהסכם והשתעבדו יותר מדי, אין לנו חיוב לקיים את חלקנו בשבועה, כנפסק בחו&quot;מ.<br /><br />ה. אחרי שהגויים נתנו לנו רשות להקים מדינה, הן באו&quot;ם והן המנדט הבריטי, אין כאן עוד &quot;בחומה&quot; ולא מרידה באומות.","842","","1461","True","True","False","","126","","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71650","71611","רבי זירא חזר בו מהאיסור לעלות בחומה","29/04/20 10:26","ה אייר","תש&quot;פ","10:26","Almuaddib","ראה בשה&quot;ש רבה:<br /><br />רבי זעירא נפיק ליה לשוקא למיזבן מקומא א&quot;ל: לדין דהוא תקיל תקיל יאות.<br />ואמר ליה: לית את אזיל לן מן הכא בבלייא די חריבון אבהתיה!<br />בההיא ענתה, אמר ר' זעירא: לית אבהתי כאבהתהון דהדין?!<br /><br />על לבית וועדא ושמע קליה דרבי שילא יתיב דריש<br />אם חומה היא<br />אילו עלו ישראל חומה מן הגולה, לא חרב בית המקדש.<br />פעם שנייה אמר: יפה לימדני עם הארץ.","107","","1460","True","True","False","","162","77.127.47.43","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71633","71632","לא כתבתי לגבי עצם הויכוח","28/04/20 12:51","ד אייר","תש&quot;פ","12:51","איכא מאן דאמר","לגבי הלכה למעשה<br />ברורים הדבריך וכך היא שיטת רוב גדולי ישראל<br />(גם חסידי סאטמר גרים בהמוניהם בירושלים בני ברק ועוד)<br />הנושא היה שיטת ר' זירא בענין והוא ודאי לא היה ציוני...<br /><br />לגבי מצווה דאורייתא יש לנו כלל שחכמים יכולים לבטל דבר מהתורה בשב ואל תעשה, ועל אחת כמה וכמה כאשר הדבר מגיע בנבואה מפורשת (הנבואה לא מתנגדת לציווי אלא מתייחסת לזמן מסוים דהיינו זמן הגלות, בעוד התורה מדברת בכללות)<br /><br />דרך אגב המושג ציוני הוא שם מושאל<br />ההשתוקקות לגור בארה&quot;ק הייתה מנת חלקם של רוב ככל שומרי המצוות לאורך כל ההסטוריה והם ה&quot;ציונים&quot;האמיתיים<br />עם ישראל מעולם לא מת ועל כן אינו זקוק לתחייה (&quot;מה זרעו בחיים&quot;)<br />במאתיים השנים האחרונות קמה תנועת הציונות אשר החליטה שהם מואסים בחיים ה'גלותיים' הכוללים את שמירת התורה והמצוות, ו'ניקח גורלינו בידינו' והם החליטו שהעם היה מת וצריך תחייה הכוללת את תחיית העם הארץ והשפה ללא קשר לאהבת ארץ הקודש אלא אהבת ה'מולדת' ואכמ&quot;ל <br /><br />לגבי דברי ריש לקיש אשמח לדעת את מקורם<br />אם מדובר על הגמרא ביומא ט: היא מדברת על ימות עזרא בהם קיבלו ישראל הוראה מפורשת לעלות, ואינם עניין לזמן הגלות","998","","1461","True","True","False","","55","213.137.64.87","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71644","71633","גם אני קצת מואס בויכוח","28/04/20 23:52","ד אייר","תש&quot;פ","23:52","איתיאל","רק מעיר:<br /><br />עם ישראל ודאי היה קרוב למת בגולה.<br /><br />הן גופנית, שכל גוי היה יכול לעשות בו כרצונו, לגרש, לאנוס, להתעלל ולהרוג. ועתה הוא חי - המגן על עצמו.<br /><br />הן כעם. כשחלקי העם לא ידעו זה מזה והיו מפוזרים בארבע קצוות העולם.<br /><br />הן מבחינה רוחנית. כשלא יכולים לקיים כ&quot;כ הרבה מצוות. ומנותקים מאדמת הקודש.<br /><br />וכבר נתנבא על זה יחזקאל בחזון העצמות היבשות שקמו לתחיה. לא אמר חולים ולא גוססים - אלא מוות. וכבר נתעכל הבשר. ואפילו העצמות כבר התייבשו.<br /><br />תמיד אפשר להמשיך להתלונן. ודאי יש עוד הרבה להתקדם. אבל עיקר דברי הרמב&quot;ם &quot;אין בין העוה&quot;ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות&quot; נתקיימו. הלוא דבר הוא!<br /><br />בין כך ובין כך, נגררתי לויכוח. אבל דברי העיקריים נכונים. ואם בעיניך פירוש המילה ציונות היא כפירה, יהי כן. תחליף את המונח לאהבת ארץ ישראל וציפיית הגאולה. כי זו כוונתי במונח ציונות. ואם יבוא מישהו ויטען שציונות היא דבר אחר - הוא יכול לומר, אך אינו יכול להכתים את המושג שלנו. וכמו שיבואו רפורמים ויטענו שהם היהודים. יטענו כמה שיטענו, היהדות קיימת לפנינם והם לא יכולים לשנות אותה. וכך גם ציונות זה כבר מאהבת ציון מהמקרא ויתר מקורותינו ותפילותינו &quot;ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים&quot;.","842","","1461","True","True","False","","137","","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71646","71644","מיתה ותחייה","29/04/20 00:31","ה אייר","תש&quot;פ","00:31","איכא מאן דאמר","כמובן שפינו מלא הודיה להקב&quot;ה על כך שזכינו להתגורר בארצינו הקדושה בקלות ובנוחות שזו זכות עצומה וכו' וכו'<br /><br />לגבי מיתה ותחייה כאשר רוב העם היושבים בארץ ובעולם אינם שומרים מצוות (גם אם חלקם מגדירים את עצמם &quot;מסורתיים&quot; ואיני מזלזל בחשיבות כל ניצוץ בלב כל יהודי) וכמות המתבוללים עצומה האם זה נחשב כ&quot;תחיית האומה&quot;?<br /><br />והאם שנים בהם רוב ככל עם ישראל שמרו על קלה כבחמורה נחשבים כ&quot;קרוב למת&quot;?<br /><br />&quot;אין אומה זו אומה אלא בתורתה&quot;","998","","1460","True","True","False","","49","213.137.64.87","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71652","71650","זה בזמן הגאולה","29/04/20 10:36","ה אייר","תש&quot;פ","10:36","איכא מאן דאמר","הוא מדבר שם על זמן הגאולה מגלות בבל<br />כאשר נצטוו על פי נביא לעלות לארץ<br />וכשאז לא עלו זה לא היה בסדר","998","","1460","True","True","False","","58","213.137.64.87","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71654","71652","מה זה &quot;זמן הגאולה&quot;? מבבל עלו בכמה פעמים","29/04/20 10:52","ה אייר","תש&quot;פ","10:52","Almuaddib","כזכור, עזרא לא היה הראשון שבא מבבל, ואכמ&quot;ל.<br /><br /><br /><br />נ.ב.<br /><br />לית מן דחייש לדברי ויואל משה, אפילו לא חסידי סאטמער, אהרונים או זאלונים. שלוש השבועות הן אגדתא, לא הלכה, וד&quot;ל.","107","","1460","True","True","False","","147","77.127.47.43","0","71318","שבת|מא ע&quot;א",""),new Message("71655","71654","זו בדיוק הבעיה","29/04/20 11:00","ה אייר","תש&quot;פ","11:00","איכא מאן דאמר","שלא עלו כולם יחד בחומה כאשר נצטוו מהנביא ועברו השבעים שנה<br />אלא עלו בכמה פעמים<br /><br />דרך אגב כיום כאשר קיבלו את הזכות על הארץ מאת האו&quot;ם י&quot;א שזה נחשב כימי עזרא ואכן חייבים כולם לעלות.","998","","1460","True","True","False","","66","213.137.64.87","0","71318","שבת|מא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);