var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=71244;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("71244","0","מדוע עין משפט נר מצווה מסמן את ר&quot;מ להלכה","16/04/20 23:15","כב ניסן","תש&quot;פ","23:15","davida","&quot;גלא ישתטף אדם כל גופו בין בחמין ובין בצונן דברי ר&quot;מ ר&quot;ש מתיר ר' יהודה אומר בחמין אסור בצונן מותר&quot;<br />הרי הלכה כרבי יהודה.<br />אם כן,למה האות של עין משפט נר מצווה נמצאת על דברי רבי מאיר?","667","","1478","True","True","False","","610","46.31.102.62","0","0","שבת|לט ע&quot;ב",""),new Message("71407","71244","אשמח לתגובה","20/04/20 22:32","כו ניסן","תש&quot;פ","22:32","davida","","667","","1474","False","True","False","","92","213.137.70.243","0","71244","שבת|לט ע&quot;ב",""),new Message("71410","71244","טעות בעין משפט","20/04/20 22:42","כו ניסן","תש&quot;פ","22:42","אבי גרינבלט","אולי של המדפיסים אבל מוכרח שזו טעות","539","","1474","True","True","False","","71","77.125.32.27","0","71244","שבת|לט ע&quot;ב",""),new Message("71413","71244","נפלו המון טעויות","20/04/20 23:02","כו ניסן","תש&quot;פ","23:02","אור חדש","בציונים<br />הרב קוק זצ&quot;ל תיקן הרבה מאד בהלכה ברורה שלו","458","","1474","True","True","False","","131","5.102.221.54","0","71244","שבת|לט ע&quot;ב",""),new Message("71415","71413","ניתן לראות את הדפוס של הלכה ברורה מקוון?","21/04/20 00:43","כז ניסן","תש&quot;פ","00:43","davida","","667","","1473","False","True","False","","103","31.210.177.126","0","71244","שבת|לט ע&quot;ב",""),new Message("71417","71415","זכור לי שהיה","21/04/20 01:14","כז ניסן","תש&quot;פ","01:14","אור חדש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.halachabrura.org/dafyomiarchive.htm#%D7%A9%D7%91%D7%AA'>מצאתי</a> אף ברור הלכה","458","","1473","True","True","False","","203","5.102.221.54","0","71244","שבת|לט ע&quot;ב",""),new Message("71423","71415","ראה &quot;ראש יוסף&quot;","21/04/20 08:41","כז ניסן","תש&quot;פ","08:41","אבי גרינבלט","","539","jpg","1473","False","True","False","","62","77.125.32.27","0","71244","שבת|לט ע&quot;ב","0-jpg"),new Message("71621","71423","טעויות בעין משפט","28/04/20 00:41","ד אייר","תש&quot;פ","00:41","איכא מאן דאמר","הציון של האות בעין משפט אינו מסמן תמיד את המ&quot;ד שכמותו ההלכה<br />ראה גם לעיל בדף מג:<br />הציון על שיטת שמואל שהופכו ממיטה למיטה וטלטול מן הצד לא שמיה טלטול<br />למרות שלהלכה (ראה שם בשו&quot;ע המצוין) נפסק שטלטול מן הצד שמיה טלטול והנושא של הופכו ממיטה למיטה נאמר רק לגבי דליקה שממילא מותר לפנותו וכר&quot;י בן לקיש","998","","1466","True","True","False","","59","213.137.64.87","0","71244","שבת|לט ע&quot;ב",""),new Message("106041","71423","תגובה","07/09/23 04:26","כא אלול","תשפ&quot;ג","04:26","ברכה עד בלי די","בענין מש&quot;כ הראש יוסף על הגמרא בדף לט ע&quot;ב ראה בספר אזני יהושע שגם כתב כן וז&quot;ל שם ר&quot;י אומר בחמין אסור וכו' נ&quot;ב כך פסקו כל הפוסקים והציון של עין משפט צ&quot;ל כאן <br />ואולי רצה לרמז לענין שביאר בספר תכלת מרדכי ח&quot;ב עמ' קטו וז&quot;ל דף ל״ט ע&quot;ב מחלוקת דר&quot;מ ור״ש ור׳ יהודה ופסק ר' יוחנן כר׳ יהודה. וכן פסקו הרמב״ם וכל הפוסקים וכן בשו“ע ס' שכ״ו סע״א. וק״ל דזהו נגד הכלל דהלכה כר״מ בגזרותיו ואי״ל משום דר׳ יוחנן פסק כוותיה דאין זה ראיה דר' יוחנן אזיל לשיטתו, עירובין מ״ז א דלית ליה להך כללא דהלנה כר״מ בגזרותיו. אבל אנן דפסקינן בזה כשמואל בעירובין שם קשה, אבל כשנדייק שם בדברי רש״י ד״ה מאי קושיא יונח לן שכתב וז״ל; ואתא ר״י לאפוקי מדשמואל מיהא דבהא הלכה כר׳ יוסי ע״כ. הרי שגם ר׳ יוחנן סבר דהלכה כר״מ בגזירותיו, אלא ששמואל סובר דבב״מ הלכה כר״מ בגזרותיו, ור&quot;י סבר שיש גזירות שאין הלכה כמותו, ושוב הדרינן לכללין דהלכה כר׳ יוחנן נגד שמואל, וכיון שכאן פסק ר&quot;י בפירוש כר׳ יהודה נגד ר״מ פסקינן כמותו. ואגב אזכיר דלכאורה קשה דר״מ אדר״מ דכאן סבר שאסור להשתטף אפילו בצונן, ובירושלמי פ״ג סוף ה״ד איתא׳ ר״מ אומר יורד אדם וטובל בצונן ועולה ומתחמם כנגד המדורה דברי ר״מ, אך י״ל דהתם קתני יורד וטובל. וע״כ שהוא בנהר ובזה לא גזר׳ עיין תוס׳ כאן, ד״ה והא, ועיין רש״י ד״ה אבל בקרקע, מוכח נמי שסובר כתוספות. <br />ובענין מה שכתבו כאן על הגמרא בדף מג ע&quot;ב שנסמן על דברי שמואל ולא על דברי רב ראה בגמרא עוז והדר החדש (2023) שתיקנו את הציון ושמו אותו על דברי רב במהדורות הישנות זה מצוין על דברי שמואל (יש הרבה תיקונים בגמרא החדשה של עוז והדר המהדורות הישנות הוא כמעט &quot;ספר שאינו מוגה&quot; כלפי החדש)<br />וכן כתב בספר ברכת יהודה פה שיש טעות בציון העין משפט וז&quot;ל גמ' הופכו ממטה למטה בגמ' צוין האות של עין משפט על הך מימרא אבל אין כן הלכה כדאיתא בשו&quot;ע וכן משמע להדיא בסוף הסוגיא ועי' מה שכתבתי לקמן מד א בגמ'","51148","","239","True","True","False","","36","172.71.246.76","0","71244","שבת|לט ע&quot;ב",""),new Message("106040","71621","עין משפט השלם","07/09/23 02:55","כא אלול","תשפ&quot;ג","02:55","ברכה עד בלי די","ברוך השם אנו באמצע עריכה של העין משפט באופן שיהיה אפשר להבין את החידוש שלו להלכה בצורה מדויקת של מינמום טעויות <br />באופן שכל מראה מקום נפתח במלאו ומודגש הענין המדויק שקשור לסוגיה<br />וכן אנו מציינים לכל המפרשים הדנים בהשמטות הרמב&quot;ם והשו&quot;ע <br />במקום שלא פסקו להלכה ענין מסוים ומבארים בקיצור את העניינים הצריכים ביאור<br />אשמח שכל מי שיש לו הצעה או הערה מכל סוג אשמח לשמוע <br />וכן נשמח לקבל מכל מי שיש לו הערות או הערות על העין משפט בכל הש&quot;ס <br />(גם בירושלמי)<br />אפשר לפנות אלי או במייל  zcbmnvx437@gmail.com  או בפקס 077-444-8865<br />העבודה היא על כל הש&quot;ס <br />וכן על כל ששה סידרי משנה כולל המסכתות שאין עליהם גמרות<br />ניתן לבקש משנה מסוימת להלכה ואנו נעשה השתדלות בס&quot;ד לשלוח לכם.<br />מצורפים דוגמאות להתרשמותכם.","51148","pdf","239","True","True","False","","59","172.70.246.13","0","71244","שבת|לט ע&quot;ב","0-pdf,1-pdf,2-pdf,3-pdf"),new Message("106042","106041","יש לעיין בספר עינים למשפט","07/09/23 05:26","כא אלול","תשפ&quot;ג","05:26","שמואל דוד","","595","","239","False","True","False","","50","162.158.158.118","0","71244","שבת|לט ע&quot;ב",""),new Message("106043","106042","תשובה","07/09/23 05:36","כא אלול","תשפ&quot;ג","05:36","ברכה עד בלי די","ספרו החשוב והמקיף של הרב אריאלי זצ&quot;ל עינים למשפט חשיבותו ועבודתו הנפלאה ידועים<br />אמנם גם שם מצינו שציין להרבה מקמות שמובן מאיליו מדוע העין משפט לא ציין <br />וכן כמה פעמים שהיה לו טעויות בהפניות<br />וראוי להזכיר את החיבור המקיף הלכה ברורה של הרב קוק זצ&quot;ל שבאמצע עבודה עדיין <br />ושם יותר מזכיר את העבודה שעשו בעין משפט השלם של מהדורת רוטשטיין<br />אמנם בבירור הלכה הרב הרחיב וביאר באופן נפלא <br />וראה שהרב כתב בהקדמה לחיבור שלו שיש עוד הרבה עבודה<br />יש כמובן את המכון בירור הלכה אך הם ניגשו יותר לסוגיות הישיבתיות להלכה ובצורה יותר מקיפה<br />ואנו שמנו דגש על מראה מקומות מדויקים לבדוק כל מילה אם היא נפסק להלכה הוכן באיזה צורה היא נכתבה והאם יש נפק&quot;מ בין מה שנכתב בגמרא למה שנפסק בהלכה וכן לציין לספרים שהעירו על השמטות הרמב&quot;ם וכדומה ודו&quot;ק.<br />יש עוד כמה ספרים שיצאו בנושא וכל אחד מאיר את הענין מהחלק בתורה שניתן לו<br />&quot;ותן חלקנו בתורתך&quot;<br />דברי הרב קוק בהקדמה<br />הַיְנִיקָה הָרוּחָנִית הַיְסוֹדִית שֶׁלָּנוּ לְתֹכֶן הַדָּת וְחַיֵּי הַקֹּדֶשׁ וְהַחַיִּים הַלְּאֻמִּיִּים בִּכְלָל בְּתוֹכֵנוּ, נוֹדָע לַכֹּל שֶׁהִיא מֻשְׁרֶשֶׁת בְּהִתְגַּלּוּתָהּ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הַתַּלְמוּדִים הַשְּׁנַיִם הַבַּבְלִי וְהַיְרוּשַׁלְמִי וְהַתּוֹצָאוֹת שֶׁלָּהֶם עַל פִּי הַפּוֹסְקִים, שֶׁהַמַּסְקָנוֹת הַבְּרוּרוֹת הַיּוֹתֵר מְקֻבָּלוֹת בָּאֻמָּה יְכוֹלִים אָנוּ לְסַמְּנָן בְּהָרַמְבָּ&quot;ם וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ.<br />בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת וְהַזְּמַנִּים הָלְכָה הַשְׁפָּעַת הַפּוֹסְקִים וְנִתְרַחֲקָה אֵצֶל רַבִּים מֵהַמָּקוֹר הַיְסוֹדִי מֵהַתַּלְמוּדִים בְּעַצְמָם בִּמְקוֹרָם, וּמִזֶּה בָּאָה מִגְעֶרֶת וְקַטְנוּת בְּאָרְחוֹת הַלִּמּוּד וְהַהוֹרָאָה. יָצְאוּ מִכְּלָל זֶה רַק גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת אֲשֶׁר הֵם מִתְאַחֲדִים תָּמִיד בְּלִמּוּדָם עִם הַמְּקוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הַתַּלְמוּדִים עַל פִּי הֶאָרוֹת הַשִּׁיטוֹת שֶׁל הָרִאשׁוֹנִים, אֲבָל בַּהֲמוֹן הַלּוֹמְדִים וְגַם בְּהַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶם נַעֲשָׂה הַתַּלְמוּד וְהַפּוֹסְקִים לִשְׁנֵי דְבָרִים שֶׁרַק מַגָּע קָלוּשׁ יְאַחֲדָם יַחַד. וְזֶה אֵרַע גַּם בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְהַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי שֶׁיְּדֵי הַכֹּל מְמַשְׁמְשִׁים בּוֹ, וְעַל דְּבַר הַיְרוּשַׁלְמִי הֲלֹא אֵין מַה לְּדַבֵּר שֶׁמָּעֲטוּ דּוֹרְשָׁיו וְהוֹגָיו. וְכֵן הָלְכוּ הַפְּלָגִים הַלָּלוּ, הַמָּקוֹר וְהַנָּהָר הַמִּתְפַּשֵּׁט מִמֶּנּוּ, וְהִתְרַחֲקוּ זֶה מִזֶּה. עַל הַתּוֹצָאוֹת הַקָּשׁוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִזֶּה כְּבָר עָמַד הַגְּרָ&quot;א זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהֵאִיר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל בְּבֵאוּרָיו עַל אַרְבַּע חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, אֲשֶׁר אָמְנָם מִפְּנֵי קִצּוּרוֹ הַנִּמְרָץ אֵין הָעוֹלָם הָרָחָב הַלּוֹמֵד מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כָּרָאוּי...<br />וּלְתַקֵּן אֶת זֶה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים בַּתְּחִלָּה לְסַדֵּר עַל שְׁנֵי הַתַּלְמוּדִים אֶת הַהֲלָכוֹת שֶׁל הַפּוֹסְקִים, לְשׁוֹן הָרַמְבָּ&quot;ם בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מַסְפִּיק בְּהַהֲלָכוֹת שֶׁהֵן בְּרוּרוֹת וְאֵין בָּהֶם חִלּוּקֵי דֵעוֹת וְשִׁיטוֹת, וּבְמָקוֹם שֶׁעַל פִּי הַפּוֹסְקִים הָאֲחֵרִים יֵשׁ בָּהֶן שִׁנּוּי דֵּעוֹת לְצָרֵף אֶת לְשׁוֹן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וּבְמָקוֹם שֶׁעַל פִּי מַסְקָנַת גְּדוֹלֵי הָאַחֲרוֹנִים הַמְפֻרְסָמִים מְפָרְשֵׁי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ נוֹטָה הַהֲלָכָה לִצְדָדִים אֲחֵרִים, לְהַעֲלוֹת בִּקְצָרָה גַּם אֶת הַמַּסְקָנוֹת הַלָּלוּ, וּבְכָל הָאֶפְשָׁרוּת בַּלָּשׁוֹן שֶׁל הַמָּקוֹר שֶׁל הַפּוֹסְקִים לְהַצִּיבָם עַמּוּד עַל עַמּוּד וְדַף עַל דַּף אֵצֶל הַתַּלְמוּדִים... עַד שֶׁמֵּהַקִּבּוּץ בִּכְלָלוֹ יֵצֵא כְּלִי לְמַעֲשֵׂהוּ &quot;הֲלָכָה בְּרוּרָה&quot; שֶׁל שְׁנֵי הַתַּלְמוּדִים עֲרוּכִים זֶה לְעֻמַּת זֶה הַגְּמָרָא וְהַפּוֹסְקִים מְעֻבֶּדֶת וּמְסֻדֶּרֶת עַל יְדֵי וַעַד מְסֻדָּר וּמֻסְכָּם בְּיִשְׂרָאֵל...<br />בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת צְרִיכִים לְהוֹסִיף אֵיזֶה בֵּאוּר, בְּאֵיזֶה אֹפֶן יָצְאָה הַהֲלָכָה מִתּוֹךְ הַתַּלְמוּדִים, וְהַהֶעָרוֹת הַלָּלוּ צְרִיכוֹת לְהִכָּתֵב בְּהַחֶלֶק שֶׁל &quot;בֵּרוּר הֲלָכָה&quot;. פָּשׁוּט הַדָּבָר שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁאֵין דֵּעוֹת חֲלוּקוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁבִיל שֶׁל יְצִיאַת הַהֲלָכָה מִתּוֹךְ הַתַּלְמוּד צָרִיךְ הוּא לְאֵיזֶה בֵּאוּר, יוּכַל הַבֵּאוּר הַזֶּה לִהְיוֹת קָצָר מְאֹד, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שִׁיטוֹת מְחֻלָּקוֹת צָרִיךְ הַמְחַבֵּר הָעוֹסֵק בְּאוֹתָהּ הַיְצִירָה הַמְיֻחֶדֶת לוֹ לְבָאֵר אֶת הַנִּמּוּק שֶׁל כָּל שִׁיטָה וְשִׁיטָה, אֵיךְ הַהֲלָכָה נוֹבַעַת מִתּוֹךְ הַתַּלְמוּד עַל פִּי שִׁיטַת כָּל אֶחָד מֵהַפּוֹסְקִים הַמְקֻבָּלִים בְּיִשְׂרָאֵל.<br />וראוי להביא את דברי הרבי האמצעי מליובוויטש בהקדמה לשו&quot;ע הרב וז&quot;ל ומדי דברי מצוה עלי להודיע לכל הנערים הפנויים הסמוכים על שולחן אביהם וחותנם שיתנהגו בסדר לימודם כפי שקבלתי מאאמו״ר ז״ל והרגילני בנעוריי, לתכלית ידיעת דיני ההלכות בטעמיהן. למי שיש לו שעת הכושר לעסוק בעיון בגמרא וראשונים עד פסקי ההלכות של האחרונים סדר לימודו כך הוא, ללמוד המסכת עם התום׳ אשר לדינא, והעיקר הוא בהאשר״י, ולחזור על פסקי הדינין היוצאים מהרא״ש בפנים, הטור בלא ב״י כמה פעמים. ואח״ב ללמוד הב״י ולחזור על כל סימן ב׳ וג׳ פעמים. ולחזור כמה פעמים תיכף ומיד על פסקי הש״ע ורמ״א, שבכל סימן היוצאין מתוך הב״י וד״מ. ואחר כך לעשות עת מיוחד, ללימוד השלחן ערוך של אאמו״ר ז״ל עם עיון הקונטרס אחרון, ויחזור על הפנים ב׳ וג׳ פעמים עד שיהיה בקי ושגור בפיו מקור מוצא כל טעם דין והלכה הפסוקה בו, על פי המראי מקומות. וגם אשר נברר בו מפסקי הלכות המחודשים מן האחרונים כהט״ז ומ״א והאחרונים. למי שאין לו שעת הכושר כל כך, מפני טרדתו בעסק מעט, יעשה לו עתים קבועים בבוקר ובערב ללמוד האשר״י לבדו עם פרש״י ששייך להלכות הרי״ף המובא באשר״י, ולחזור ב׳ וג׳ פעמים, ואח״ב ילמוד הש״ע לבדו, ואח״כ הש״ע של אאמו״ר ז״ל בחלק אורח חיים הלז, ויספיק לו לענין תכלית ידיעת אמיתת הדין והלכה שנפסק בראשונים ובאחרונים. וגם באותן אנשים הטרודים ביותר ואינן להם פנאי רק כמו ב׳ וג׳ שעות ביום לקבוע עתים לתורה, יזהרו לעשות קביעות לימודם במשניות והלכות הרי״ף על כל פנים לבדו, ובפסקי ש״ע הקצר בכל יום ב׳ דפים בחזרה כמה פעמים, כדי שיהיה שונה הלכות כמו שהן במקורן בלשון הגמ׳ עד פסק הדין בש״ע בכל יום שמובטח לו שהוא בן העוה״ב, וגם יוצא בזה מצות ידיעות הדינין מעט כו׳. וגם יעשו עת מיוחד כשעה אחת בלימוד שלחן ערוך הלז, וכיוצא בו בחלק י״ד, בביאור טעם השלחן ערוך, מלבד שיעורין הקצובין ללימוד תנ״ך ומדרשי ח״ל כמו עין יעקב, ובם׳ הזוהר בתוכחת מוסר השכל שבו, ובספרי המוסר המיוסדים ע״פ חכמת האמת, כס׳ הראשית חכמה והשל״ה וכה״ג. ובשבת זמן לימוד ס׳ הזוהר עם פירושים וביאורים בעיון מעט בספרי הקבלה, כהרמ״ז וס׳ מקדש מלך וס׳ ליקוטי תורה וכה״ג. מלבד חיוב הקבוע לחיי הנפש להאירה באור יקר גדולות הבורא ית', בכתבי הקדש הנדפסים המבוארים בהרחבה, בפנים מסבירות ומאירות באור עולם לשמור דרך עץ החיים ללכת אחרי ה׳ בכל דרכיו בעבודה תמה וכו׳.","51148","","239","True","True","False","","35","162.158.110.215","0","71244","שבת|לט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);