var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=71090;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("71090","0","הערה לשונית: והפקדתי, בחלה","14/04/20 09:13","כ ניסן","תש"פ","09:13","איתיאל",""בעון חלה - אין ברכה במכונס ומארה משתלחת בשערים... שנאמר: ...והפקדתי עליכם בהלה את השחפת... וזרעתם לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם. אל תקרי בהלה, אלא בחלה".

א. רש"י מפרש: והפקדתי - כמו "לא נפקד ממנו איש". אמעט מה שעליכם, שכנסתם כבר".

בדרך כלל הבניינים מוספים לשורש משמעות חיצונית: פעיל / סביל, פועל יוצא / עומד, פעולה קלה / כבידה.

אך לעתים הבניין משנה את משמעות הפועל. לדוגמה: ספ"ר: פָּעַל / נפעל = מנה. פיעל / פועל / התפעל = גזז שיער.

השורש פק"ד הוא בין השרשים שיש להם משמעות בכל הבניינים, אך המשמעות משתנה ביניהם: פעל = מנה. נפקד = חסר (ההיפך מפעל!). הפעיל / הופעל = שם תחת אחריותו ומינה אותו. פיעל / פועל = ציווה. התפעל = הצטרף לקבוצה (כמו התפקדות למפלגה).

פשט הפסוק "והפקדתי עליכם" = אמנה עליכם. אשלח את המחלות.

אך רש"י מבאר שדרשת הגמרא היא ע"פ משמעות נפעל. אחסיר מכם את התבואה בעוון החלה.

אגב, בפרשת פקודי יש שימוש בשני צורות סביל: פקודי = פעוּל, סביל פנימי של קל. אשר פוקד = פועל.

ולא בבניין נפעל המתבקש לפעולה קלה, מכיוון שאי אפשר להשתמש בו, כי משמעותו הפוכה.

ב. הגמרא דורשת "בהלה" = "בחלה". ניתן לבאר ע"פ חילוף עיצורים ממוצא לשון שווה, גרוניות. או ע"פ הצורה הפונטית של האותיות הקרובה מאוד, מלבד שהחי"ת סתומה והה"א פתוחה מעט.","842","","1479","True","True","False","","480","","0","0","שבת|לב ע"ב",""),new Message("71091","71090","בבבל החליפו פעמים רבות בין ח' לבין הא","14/04/20 09:40","כ ניסן","תש"פ","09:40","Almuaddib","ויש כמה דרשות כאלו, המעידות על החילופים האמורים.","107","","1479","True","True","False","","92","87.70.92.151","0","71090","שבת|לב ע"ב",""),new Message("71092","71090","מעניינת ההקבלה בין פק"ד למנ"י/ה","14/04/20 09:50","כ ניסן","תש"פ","09:50","איתיאל","גם שם יש את אותו כפל משמעות.

בקל: פעל / נפעל - עניין ספירה.

בכבדים: פיעל / פועל / התפעל - אחריות ושררה.

כנראה המינוי היה על קבוצת אנשים ספורים (שרי עשרות וכדומה), ולכן הקשר בין השררה למספר.","842","","1479","True","True","False","","93","","0","71090","שבת|לב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);