var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=70962;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("70962","0","לימים נזדווגו (2) שלושתם (3)","12/04/20 09:43","יח ניסן","תש&quot;פ","09:43","איתיאל","הארה לשונית שקיבלתי מחבר:<br /><br />בסוף מעשה הלל ושמאי כתוב על הגרים &quot;לימים נזדווגו שלושתם&quot;.<br /><br />נזדווגו משורש זוג. ועניין הזוג הוא שניים.<br /><br />אלא שבהמשך הפך לצורה מושאלת ל&quot;נפגשו&quot;, ואפילו יותר משניים.<br /><br />כך מצאנו גם בצורן הזוגי אַיִם, שמשמש בהשאלה גם ביותר מזוג: לשולחן *ארבע* רגליים (ולא רגלים). ויש גם אברים שזכו בצורן זוגי אף שאפילו במקור יש בהם יותר משניים, כמו שיניים.<br /><br />***<br /><br />נזדווגו - בניין התפעל (ליתר דיוק: נתפעל, הצורה בחז&quot;ל).<br /><br />הפירוש הרגיל לבניין הוא &quot;עשה פעולה על עצמו&quot; (הסתרק, התלבש).<br /><br />אך יש עוד כמה פירושים. ולענייננו הפירוש המתאים הוא: פעולה הדדית. וכך: התכתב, התחתן, התחבק.","842","","1483","True","True","False","","486","","0","0","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("70973","70962","ברגע שהגיע השני - נהיו זוג","12/04/20 13:23","יח ניסן","תש&quot;פ","13:23","מרדכי דב זינגר","וכשהגיע השלישי, נהיו שלשתם.<br />(עמוס פרק ג ג) הֲיֵלְכוּ שְׁנַ֖יִם יַחְדָּו בִּלְתִּ֖י אִם־נוֹעָֽדוּ:<br /><br />יישר כח","807","","1483","True","True","False","","76","213.151.56.122","0","70962","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("70993","70962","מי אמר שזוג זה דוקא שנים?","12/04/20 15:27","יח ניסן","תש&quot;פ","15:27","יום יום ידרשון","לא מצאתי במקורות חז&quot;ל הכרח לומר שזוג הוא דוקא שנים. יותר נראה לומר שזה כינוי מתאים לכל חיבור בין כמה גורמים.","919","","1483","True","True","False","","104","212.76.112.144","0","70962","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("70974","70973","דחוק","12/04/20 13:25","יח ניסן","תש&quot;פ","13:25","איתיאל","אין סיבה להניח שהגיעו שניים ואז שלישי. ובכל אופן האירוע הוא מפגש של שלושתם","842","","1483","True","True","False","","94","","0","70962","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("70998","70993","&quot;המוצא תפילין מכניסן זוג זוג&quot;","12/04/20 18:22","יח ניסן","תש&quot;פ","18:22","Almuaddib","זוג = שניים. ובציטוט שבכותרת ממשנה, עירובין - תפילין של יד ושל ראש הן זוג.<br /><br />אבל לא רק שם, גם לגבי זוגות עדים (מסכת ר&quot;ה), וכך גם במדרשים. בבראשית רבה על החיות - &quot;כל החיות מהלכות זוגות זוגות), ואם לא לרישא, שפיל לסוף - לדברים רבה, &quot;כל מה שבראתי בראתי זוגות. שמיים וארץ זוגות, חמה ולבנה זוגות, אדם וחווה זוגות...&quot;.<br /><br /><br />וכך גם בפעלים. למדנו בנזיקין &quot;החוסם את הפרה והמזווג בכלאים&quot; = מי שחורש בשור ובחמור יחדיו. וכך גם לגבי העדים, ובמפורש לגבי הפועל &quot;נזדווג&quot;, שכן למדנו בסנהדרין:<br /><br />&quot;היו מזדווגין זוגות זוגות&quot; - על העדים.","107","","1483","True","True","False","","166","87.68.136.117","0","70962","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("71705","70993","זוג זה גם אחד. ראה משנה יומא פרק משנה א","30/04/20 22:07","ו אייר","תש&quot;פ","22:07","קותי","","217","","1465","False","True","False","","95","109.65.31.185","0","70962","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("71000","70998","ברור שגם שניים הם זוג, אבל לא רק","12/04/20 18:50","יח ניסן","תש&quot;פ","18:50","יום יום ידרשון","כגון בגמ' כאן.<br />ובבראשית רבה: יוסף קטנן של שבטים היה ונזדווגו לו שלשה מלאכים. נזדווגו להן שלש משפחות רעות יטור נפיש וקדמה.<br />רות רבה: למלך שהיה לו כרם ונזדווגו [לו] שלשה שונאים.<br />בראשית רבתי: ולכך זווגן הכתוב זה לזה דכתיב ושלשת האנשים האלה נח דניאל ואיוב בתוכה.<br />ילקוט שמעוני שיר השירים: שלש שטנים נזדווגו לשלמה.","919","","1483","True","True","False","","108","212.76.112.144","0","70962","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("71019","71000","תיאום - זיווג","13/04/20 09:06","יט ניסן","תש&quot;פ","09:06","עלי","תרגום יונתן לפסוק 'והיו תואמים מלמטה' בפרשת תרומה 'והוה מזווגן', כלומר כפי שתאומים הם זוג כך פעולת התיאום היא זיווג.<br />יכולות להיות 'כולן מתאימות' ולא רק שתים.","209","","1482","True","True","False","","104","194.114.146.227","0","70962","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("71083","71000","דוגמותיך הן דוקא לשיטתי","14/04/20 08:51","כ ניסן","תש&quot;פ","08:51","Almuaddib","כל מקום בו נזדווגו כמה לאחד, זה זיווג. שלושת המלאכים - הם מול יוסף. שני צדדים לזיווג זה, המלאכים ויוסף. וכן הלאה.","107","","1481","True","True","False","","101","87.70.92.151","0","70962","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("71085","71000","זוג זה תמיד שניים","14/04/20 08:56","כ ניסן","תש&quot;פ","08:56","איתיאל","רק בפועל נזדווגו מצינו יותר משניים. מה שמעלה את הסברה שהפועל עבר הרחבת משמעות ל&quot;נפגשו&quot;.<br /><br />בפרט שגם בערבית משמש הפועל זו&quot;ג (ובספרותית חל שיכול עיצורים - גו&quot;ז) לתיאור הקשר בין נשואים.","842","","1481","True","True","False","","104","","0","70962","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("71677","71085","ראיה נוספת לדברי מדף נד ע&quot;ב","30/04/20 09:10","ו אייר","תש&quot;פ","09:10","יום יום ידרשון","&quot;רב ורבי חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו, בכוליה דסדר מועד כל כי האי <b>זוגא</b>, חלופי רבי יוחנן ומעייל רבי יונתן&quot;.<br />ופירש&quot;י &quot;כל כי האי זוגא - ארבעתן יחד&quot;.","919","","1465","True","True","False","","97","46.19.86.218","0","70962","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("71708","71677","יש כאן שני זוגות, רב ורבי חנינא - הראשון","30/04/20 22:46","ו אייר","תש&quot;פ","22:46","Almuaddib","רבי יוחנן  ורב חביבא, הם הצמד השני.<br /><br />בכמה מקומות בש&quot;ס מוזכרים שני צמדי החכמים הללו, ובזוג השני - רבי יוחנן ורב חביבא, יש ששונים רבי יונתן ורב חביבא.<br /><br />הסיבה לחילופי הגרסאות, ככל הנראה, קשורה בגילאיהם של החכמים. רב ורבי חנינא הם צמד מוכר, ופעמים רבות דנים ביחד, ודבריהם מובאים. <br /><br />כל כי האי זוגא - מדובר על הזוג, הצמד, רבי יוחנן ורב חביבא, או - לפי הגרסה השניה - רבי יונתן ורב חביבא.","107","","1465","True","True","False","","116","77.127.47.43","0","70962","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("71706","71705","מ&quot;יקח זוג לשני&quot;? הרי אתה מחזק את דברי!","30/04/20 22:29","ו אייר","תש&quot;פ","22:29","Almuaddib","הרי יש כאן רק &quot;זוג לשני&quot;. כאשר &quot;מת אחד מהם&quot;, לא מת זוג מהם, אלא אחד מהם.","107","","1465","True","True","False","","117","77.127.47.43","0","70962","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("71724","71708","אתה מתעלם מדברי רש&quot;י שהבאתי","01/05/20 08:35","ז אייר","תש&quot;פ","08:35","יום יום ידרשון","","919","","1464","False","True","False","","82","46.19.86.68","0","70962","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("71730","71724","רש&quot;י אכן תמוה. זוג=4?","01/05/20 09:35","ז אייר","תש&quot;פ","09:35","Almuaddib","האם בכל המקומות בהם כתוב &quot;זוג&quot;, תוכל לדחוף שם שני זוגות?<br /><br />אלא שלא דק רש&quot;י כאן. ועל כרחך, זוג הם שניים, כפי שמופיע בכל כך הרבה מקומות, ואין היוצאים מהכלל המעטים, מלמדים אחרת.","107","","1464","True","True","False","","136","77.127.47.43","0","70962","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("71732","71730","זה גם נקרא להתעלם. אבל אפשר לעצור כאן","01/05/20 09:46","ז אייר","תש&quot;פ","09:46","יום יום ידרשון","","919","","1464","False","True","False","","72","46.19.86.68","0","70962","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("71762","71730","רש&quot;י תמיד דק","01/05/20 17:06","ז אייר","תש&quot;פ","17:06","איכא מאן דאמר","רש&quot;י היה בקי בכל חדרי הש&quot;ס וחז&quot;ל ובוודאי קצת יותר מכל אחד מאיתנו<br />כאשר אנו רואים כמה טרחו רבותינו הראשונים והאחרונים בכל מילה של רש&quot;י<br />וכבר מביא החיד&quot;א שעל כל טיפת דיו של רש&quot;י יש לשבת שבעה נקיים<br /><br />לא תמיד אנו פוסקים כרש&quot;י<br />ויש קושיות שלא פתורות<br />אך הביטוי רש&quot;י לא דק אין מקומו בבית המדרש (גם כאשר גדולי עולם כתבו ביטויים שכאלו הרי אחרים כן יישבו את דברי רש&quot;י)<br />ובוודאי לא בכזו קלות ומהירות<br />צריך קצת דרך ארץ לפני מאורי העם<br /><br />בשעת הדחק אפשר לציין דברי רש&quot;י אצלי צ&quot;ע ולולי דברי רש&quot;י י&quot;ל","998","","1464","True","True","False","","40","213.137.64.87","0","70962","שבת|לא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);