var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=70960;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","55"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","52"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","50")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("70960","0","שאלות על מעשה סבלנות הלל","12/04/20 08:45","יח ניסן","תש"פ","08:45","איתיאל","א. רק בסוגיה לפני כן למדנו "אל תען כסיל כאוולתו" - במילי דעלמא. א"כ למה ענה לו הלל?

ב. בתחילת האגדה מקדימים: "לעולם יהיה אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי". לכאורה ההיפך של קפדן הוא סבלן. גם הסיפור יותר קשור לסבלנות מאשר לענווה.

ג. "בא לפני שמאי, דחפו באמת הבניין שבידו". חשבתי לומר ששמאי אולי אינו שמו, אלא תוארו. שעבד כשמאי = מעריך. ולכן היתה בידו אמת מדידה.

ד. את הגר הראשון, שרצה רק תורה שבכתב, כתוב שגער בו והציאו בנזיפה. אבל את השני שרצה את כל התורה על רגל אחת והשלישי שהתגייר ע"מ להיות כה"ג - רק דחף באמת הבניין. אולי ההבדל שהראשון בא עם כפירה, והאחרונים רק עם חוסר סבלנות ופניות כבוד.

ה. לכאורה מי שהתגייר על מנת להיות כה"ג וגילה שאינו יכול להיות כה"ג - הגיור לא יחול, כי זה מקח טעות. כמו מי שקידש אישה ע"מ שיביא לה מאתיים זוז והסתבר שאין לו.

ו. מה הקשר של מעשה שמאי והלל בהקשר הסוגיות? ומה הקשר של דרשת "והיה אמונת עיתך" אחריו?","842","","1487","True","True","False","","503","","0","0","שבת|לא ע"א",""),new Message("70964","70960","א. שאלת המהרש"א (ראה תשובתו)","12/04/20 09:52","יח ניסן","תש"פ","09:52","אבי גרינבלט","ה. להלכה נפסק אחרת (יו"ד רסח,יב) - ואם לא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו שכר המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות -- הרי זה גר אפי' נודע שבשביל דבר הוא מתגייר הואיל ומל וטבל יצא מכלל העובדי כוכבים וחוששים לו עד שתתברר צדקתו ואפילו חזר ועבד אלילים הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קדושים (עפ"י הגמרא ביבמות כד,ב).","539","","1487","True","True","False","","77","77.125.31.173","0","70960","שבת|לא ע"א",""),new Message("70965","70960","על השאלה האחרונה..","12/04/20 10:13","יח ניסן","תש"פ","10:13","אביעד","בס"ד
הקשר של מעשי הלל ושמאי, ע"פ הבנתי הענייה.. אולי שקודם דיברו על יחס לשאלות של כסילים, ומביאים איך הלל ושמאי התייחסו לשאלות כגון אלו.
הקשר לדרשת והיה אמונת עיתך, והמשך המהלך, אולי בגלל שעוסקים ביראת שמיים ("יראת ה' היא אוצרו") וזו קשורה לענווה..","656","","1487","True","True","False","","57","213.151.36.118","0","70960","שבת|לא ע"א",""),new Message("70982","70960","ביחס לב. ואולי לו.","12/04/20 13:43","יח ניסן","תש"פ","13:43","אבי גרינבלט","ב. היות וקפדנות בד"כ נובעת מרגש של גאווה שהוא היפוך הענווה , רוצים ללמדנו ששמאי בודאי לא הקפיד מגאווה ועדיין קפדנות זו , אינה רצויה.
ו. ראה דברי הישמח ישראל (האדמו"ר מאלכסנדר) על ענין האמונה והענווה (הלל) ואולי תמצא בזה נחת. (בנוסף בספר אור לישרים מקשר גם למעשי הגרים)","539","jpg","1487","True","True","False","","58","77.125.31.173","0","70960","שבת|לא ע"א","0-jpg"),new Message("70968","70964","זה בסדר שהתגייר בשביל פניות","12/04/20 11:28","יח ניסן","תש"פ","11:28","איתיאל","לא על זה שאלתי.

שאלתי שבעצם "עבדו" עליו. הרי הלל ידע שהוא לא יכול להיות כהן גדול.

אם היה מתגייר על מנת לשאת אישה או לקבל אזרחות וכדומה - מילא. כשר בדיעבד. אבל כאן בעצם התגייר בטעות.","842","","1487","True","True","False","","101","","0","70960","שבת|לא ע"א",""),new Message("70969","70968","אתה משווה למושגי ימינו","12/04/20 11:32","יח ניסן","תש"פ","11:32","אבי גרינבלט","הלל התכוון לאמת ועמדו לפני הגר 2 אפשרויות כולל לסגת מהרעיון ולחזור ל"כור מחצבתו" והדרך שבחר בה , הוכחה כדרך האמת.
(בדיוק לשם כך הבאתי בהודעתי האחרת את ההלכה הייחודית שהרב זילברשטיין שליט"א למד ממעשה זה)","539","","1487","True","True","False","","54","77.125.31.173","0","70960","שבת|לא ע"א",""),new Message("71013","70968","הכלל הוא שניתן לוותר על תנאי שהוא לטובתו","13/04/20 05:53","יט ניסן","תש"פ","05:53","דוד כוכב","הרי את מקודשת על מנת שתתני לי מאתים זוז, יכול לוותר כאילו קיבל את תנאו, היות שהתנאי הוא לטובתו.","125","","1486","True","True","False","","208","95.86.101.40","0","70960","שבת|לא ע"א",""),new Message("70977","70969","כלומר:","12/04/20 13:29","יח ניסן","תש"פ","13:29","איתיאל","מדינא, אם היה רוצה - היה יכול לחזור לגויותו, שהרי זה מקח טעות. רק בגלל שחזר ונתרצה הגיור תופס למפרע. בשונה מגיור רגיח בשביל איזו פנייה שהתקיימה (ולא משנה אם זה מושגי ימינו - אזרחות וכדומה, או מושגי פעם - כדי לשאת אישה יהודייה שחשק בה או לאכול מקרבן פסח).

נפק"מ שקידושיו ושחיטתו בינתיים יהיו תלויים.","842","","1487","True","True","False","","98","","0","70960","שבת|לא ע"א",""),new Message("70978","70969","כלומר:","12/04/20 13:30","יח ניסן","תש"פ","13:30","איתיאל","מדינא, אם היה רוצה - היה יכול לחזור לגויותו, שהרי זה מקח טעות. רק בגלל שחזר ונתרצה הגיור תופס למפרע. בשונה מגיור רגיח בשביל איזו פנייה שהתקיימה (ולא משנה אם זה מושגי ימינו - אזרחות וכדומה, או מושגי פעם - כדי לשאת אישה יהודייה שחשק בה או לאכול מקרבן פסח).

נפק"מ שקידושיו ושחיטתו בינתיים יהיו תלויים.","842","","1487","True","True","False","","92","","0","70960","שבת|לא ע"א",""),new Message("70979","70969","כלומר:","12/04/20 13:30","יח ניסן","תש"פ","13:30","איתיאל","מדינא, אם היה רוצה - היה יכול לחזור לגויותו, שהרי זה מקח טעות. רק בגלל שחזר ונתרצה הגיור תופס למפרע. בשונה מגיור רגיח בשביל איזו פנייה שהתקיימה (ולא משנה אם זה מושגי ימינו - אזרחות וכדומה, או מושגי פעם - כדי לשאת אישה יהודייה שחשק בה או לאכול מקרבן פסח).

נפק"מ שקידושיו ושחיטתו בינתיים יהיו תלויים.","842","","1487","True","True","False","","91","","0","70960","שבת|לא ע"א",""),new Message("70984","70977","לא ברור שההליך הסתיים כליל במקרה דנן","12/04/20 13:47","יח ניסן","תש"פ","13:47","אבי גרינבלט","ראה כאן מאמרו של הרב רוזן זצ"ל במקרה של גר בתהליך לענין חיוב וכד'","539","","1487","True","True","False","","44","77.125.31.173","0","70960","שבת|לא ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82674);