var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=69281;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("69281","0","סוחרים -תגרים","15/03/20 07:33","יט אדר","תש"פ","07:33","שמואל דוד","ה:

רש״י ד״ה דרך סטיו - מקום איצטבאות שיושבים סוחרים ושם כרמלית עליה דלאו להילוכה הוא כרה"ר.

ז.

רש״י ד״ה בין העמודים - שהיו עמודים ברחבה ותולין בהם התגרים פרגמטיא וגם איצטבאות היו לפניהם לישב שם התגרים


צ״ע מדוע שינה רש״י בלשונו מסוחרים לתגרים?","595","","1509","True","True","False","","633","174.200.12.223","0","0","שבת|ז ע"א",""),new Message("69284","69281","סוחרים ותגרים","15/03/20 08:48","יט אדר","תש"פ","08:48","אבי גרינבלט","בדף ה: - מדובר על סוחרים באופן כללי (מעין מפגש פועלים בארוחת צהריים)
בדף ז. - תגרים המציגים את מרכולתם על דוכנים וכד' (מעין מה שהיה ברח' רבי עקיבא עד שהעיריה השתלטה על לקיחת הבעלות על שטחים ציבוריים)","539","","1509","True","True","False","","74","80.178.202.72","0","69281","שבת|ז ע"א",""),new Message("69297","69281","אין שום הבדל בין סוחרים לבין תגרים","15/03/20 17:35","יט אדר","תש"פ","17:35","Almuaddib","אלא שהסוחרים - מלה עברית, והתגרים - מהארמית.

אין קשר בין תגר=סוחר, לבין לקרוא תיגר. התגר - הסוחר, מקורו ב'תמגר' - ולכן הדגש ב-ג', וזו מלה ארמית שמקורה אכדי.

קריאת התיגר, השורש הוא גר"י, כמו להתגרות במישהו. להגיע לתיגרה.","107","","1509","True","True","False","","138","87.70.48.104","0","69281","שבת|ז ע"א",""),new Message("69286","69284","יש נפקא מינה בשמות אלו?","15/03/20 08:55","יט אדר","תש"פ","08:55","שמואל דוד","","595","","1509","False","True","False","","127","174.200.12.223","0","69281","שבת|ז ע"א",""),new Message("69287","69286","כנראה שלא","15/03/20 09:00","יט אדר","תש"פ","09:00","אבי גרינבלט","המילה במקורה , בארמית (אולי מלשון תגרה או קריאת תיגר) ו'סוחר' בעברית.
....תנסה להשתמש היום במילה תגר....
אולי רש"י ביקש שנבחין בין 2 המצבים ולכן שינה בלשונו ?","539","","1509","True","True","False","","92","80.178.202.72","0","69281","שבת|ז ע"א",""),new Message("69308","69297",""התגר - הסוחר, מקורו ב'תמגר'"?! נא בדוק:","16/03/20 10:44","כ אדר","תש"פ","10:44","יהודי_קדום","'שורש' תַּגָּר הוא ת.ג.ר
שורש תְּמַגֵּר הוא מ. ג. ר
(וכמו כן ברור שהמובנים שונים).
ולכן איני מבין מדוע כתבת: "תגר - הסוחר, מקורו ב'תמגר' ".

גם כתבת: "קריאת התיגר, השורש הוא גר"י, כמו להתגרות במישהו. להגיע לתיגרה.".
אומנם נכון שהשורש של תִּגְרָה הוא ג.ר.י אך אולי החלפת בין המילה הארמית תגרא שהיא היא אכן במובן תגר=סוחר, לבין המילה העברית שבימינו תִּגְרָה שמשמעותה "ללכת מכות"?

ועוד אשאל: האם ניתן להסיק שהשורש הוא ג.ר.י הוא גם השורש בצירוף: קְרִיאַת תִּגָּר ? הרי (לפי מיעוט הבנתי) אין המילה תִּגָּר עומדת בפני עצמה, לפחות אני לא יודע לכך סימוכין.","233","","1508","True","True","False","","181","79.176.58.200","0","69281","שבת|ז ע"א",""),new Message("69359","69297","רש״י עירובין נה. מחלק ביניהם","18/03/20 02:28","כב אדר","תש"פ","02:28","שמואל דוד","","595","","1506","False","True","False","","116","174.200.22.248","0","69281","שבת|ז ע"א",""),new Message("69310","69308","לפני הקפיצה שלך - בדוק במילון","16/03/20 12:01","כ אדר","תש"פ","12:01","Almuaddib","אח"כ תוכל לחזור בך בנחת.","107","","1508","True","True","False","","126","77.127.87.127","0","69281","שבת|ז ע"א",""),new Message("69317","69310","'קפיצה' זו בדבריך מה מקומה? לא יפה בכלל","16/03/20 15:17","כ אדר","תש"פ","15:17","יהודי_קדום","ולמה תִּתְגָּר בי? בפרט בלימוד תורה, ומה עוד שאין שום דבר מתגרה בדבריי - וההיפך הוא הנכון. קרא שוב את דבריי ותוכל לחזור בך בנחת מלשונך הלא נעימה .
בדבריי ביקשתי לדעת ולא לתקוף.

ולגופו של עניין:
כתבת 'תמגר' ולא כל אחד יודע מהו ייַחֲסָה [1] ש'הורד' מהמילה ושיש לבטא "תָּמָגָרוּ",
וגם ההמשך בדבריך "...ולכן הדגש ב-ג', וזו מלה ארמית שמקורה אכדי" - אינו עוזר למי שאינו יודע אכדית, אלא הוא נתפס כמוני למילה תְּמַגֵּר ולכך ששורש תְּמַגֵּר הוא מ.ג.ר וכו' וכו' ובהתאמה לכך כל שכתבתי נכון.
[1]
תוספת צורן סופי, כאן " רוּ ". התוספת באה לציין את היחס התחבירי בינה לבין מילים אחרות במשפט ואת המעמד התחבירי של שם העצם שבמשפט.","233","","1508","True","True","False","","142","79.176.58.200","0","69281","שבת|ז ע"א",""),new Message("69363","69359","הובא בהרחבה גם במאמר על דף ז' בקישור","18/03/20 07:47","כב אדר","תש"פ","07:47","יהודי_קדום","כאן.","233","","1506","True","True","False","","225","79.176.58.200","0","69281","שבת|ז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);