var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6842;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","43"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6842","0","ליתיה ברובע ליתיה בנרבע.","04/02/11 00:36","ל שבט","תשע"א","00:36","המכריע","רבי ירמיה מעלה צד לומר דאין נרבע בעופות כיון דליתיה ברובע. ולא הבנתי, כזו דרשה מתאימה בדבר שנזכר בתורה שני עניינים בפירוש בסמיכות, כגון כל שישנו בלא תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה, וכל דישנו בשמור ישנו בזכור וכהנה רבות, אבל כאן התורה רק אומרת מן הבהמה ואנן נקטינן האי לישנא "להוציא את הרובע והנרבע" ומנין להפוך לישנא דתנאי לדרשת היקש של אינו בזה אינו בזה. אשמח מאד אם הבקיאים יביאו על זה מאוצרם.","199","","4831","True","True","False","","1062","95.86.107.17","0","0","זבחים|פה ע"ב",""),new Message("6844","6842","אכן נזכר בתורה בסמיכות","04/02/11 01:17","ל שבט","תשע"א","01:17","דוד כוכב","ויקרא יח, כג: וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ, וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא.

ויקרא כ, טו-טז: וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ. וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם.

אבל נלמד מפסוק אחר:
מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה יז:
"(שמות כב, יח) כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת , קרא הכתוב לנשכב כשוכב, מה זה בסקילה אף זה בסקילה".
מסכת סנהדרין דף טו ע"א:
"אפקיה רחמנא בלשון שוכב, לאקושי נשכב לשוכב".","125","","4831","True","True","False","","150","212.76.117.162","0","6842","זבחים|פה ע"ב",""),new Message("6845","6844","לזאת כוונת הגמרא?","04/02/11 02:12","ל שבט","תשע"א","02:12","המכריע","לא אמרתי שזה לא נסמך בתורה באיזשהו מקום, אני מדבר על מה שהגמרא מביאה אצלינו, והיינו את הדרשה של מן הבהמה להוציא רובע ונרבע, ומזה היא דורשת את הסמיכות ותמיהתי בעינה עומדת. אלא אם כן אתה רוצה לדחוק שהגמרא רמזה לזאת שמכיון שבנושא אחר הם "הולכים יחד" לכן גם כאן הם ממועטים בחטיבה אחת. לי זה נראה מוזר גם בעצמותו וגם להכניס לכוונת הש"ס ללא רמז לדבר.

אולי יתכן שמלכתחילה הדרשה שבחרה למעט את הרובע והנרבע דוקא מהאי קרא דמן הבהמה הוא משום דאפקיה רחמנא לרובע ונרבע בלשון בהמה כמו שהבאת, ואז יש לזה כבר מקום. ונתתי אל ליבי לעיין ומצאתי בס"ד בתמורה כח: ואיפוך אנא מן הבהמה להוציא נעבד מן הבקר להוציא רובע ונרבע, ומשני התם מעניינא דקרא כתיב גבי בהמה ואיש כי יתן שכבתו בבהמה מות יומת. (אולי לזה כיונת). ויישר כחך שנתת את הכיוון למצוא ביאור שאולי הוא לאמיתה של תורה.","199","","4831","True","True","False","","131","95.86.107.17","0","6842","זבחים|פה ע"ב",""),new Message("6846","6845","הא לא קשיא","04/02/11 08:34","ל שבט","תשע"א","08:34","דוד כוכב","הגמרא בסוגייתנו לא הביאה את מקור הלימוד "לאקושי נשכב לשוכב", שכן: "דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר" (ירושלמי מסכת ראש השנה פרק ג הלכה ה).
ולא הבנתי למה העדפת את הגמרא בתמורה, שם לא מפורש שדין שוכב ונשכב אחד הוא. לעומת הגמרא בסנהדרין דף טו ע"א, שם מפורש הלימוד להשוות ביניהם. וקי"ל "אין גזירה שוה למחצה" (מסכתות זבחים דף מח ע"א, מנחות דף ד ע"א, כריתות דף כב ע"ב).
.","125","","4831","True","True","False","","116","212.76.117.162","0","6842","זבחים|פה ע"ב",""),new Message("6847","6846","ביאור","04/02/11 10:00","ל שבט","תשע"א","10:00","המכריע","לאקושי שוכב לנשכב לא רק שזה מדבר בנושא אחר של עריות ולא לפסולי קרבן אלא זה מיירי באדם. ואין לזה כל ענין לסוגייתינו.
ובכלל, אין לעשות שימוש יותר מדי גורף בכלל של ד"ת עניים וכו', זה נאמר כדבר חריג, וגם לא לגבי כל דבר. בנושא שאנו מדברים אין לזה אח ורע שהגמרא תאמר איתיה בהא וכו' על סמך היקש שלא נרמז כלל כאן בסוגיא.
אבל אני מציע פירוש שונה במהותו מסתם הסתמכות על היקש שלא נזכר בסוגיא וגם איננו נוגע כאמור, אלא שכל הסיבה לדרשא זו דמן הבהמה לאפוקי רובע ונרבע, שזה מוזכר כאן, היא בגלל שברובע ונרבע נאמרה הלשון בהמה כדאי' בתמורה, וכל מי שמכיר את הדרשה הזו אמור לדעת את ההסבר הנלווה הנ"ל, ושפיר יש מקום לר' ירמיה לאסוקי אדעתיה דממעטינן מן הבהמה דומיא דבהמה דעריות וממילא דליתיה ברובע ליתיה בנרבע. ולדעתי זה ביאור נפלא ואני מכיר לך טובה שנתעוררתי אליו על ידי דבריך (היה לי צד שלזה אתה מתכוון, אבל אם לא, אני מאושר שזה יהיה שלי..).","199","","4831","True","True","False","","135","95.86.107.17","0","6842","זבחים|פה ע"ב",""),new Message("6854","6847","הגמרא בתמורה נשענת על הדרשה בסנהדרין","06/02/11 01:23","ב אדר א","תשע"א","01:23","דוד כוכב","שואלת הגמרא במסכת תמורה דף כח ע"ב:
"ואיפוך אנא: מן הבהמה - להוציא את הנעבד, מן הבקר - להוציא רובע ונרבע!" - 'מן' הוא מיעוט, ומדוע לא נמעט רובע ונרבע מהמילים 'מן הבקר'?
ועונה הגמרא:
"התם מעניינא דקרא, כתיב גבי בהמה - (ויקרא כ) ואיש כי יתן שכבתו בבהמה מות יומת".

הפסוק שהזכירה הגמרא עוסק ברובע בלבד, כדברי רש"י: "מעניינא דקרא - דאשכחן דברובע נסיב קרא בהמה".
נשאלת איפא השאלה, מניין אם כן למעט גם נרבע?
ובודאי קשה, הרי אין שום משמעות באותו פסוק לדברי גמרתנו: "כל היכא דאיתיה ברובע איתיה בנרבע, כל היכא דליתיה ברובע ליתיה בנרבע" - הרי לא הוזכר נרבע כלל!

אלא שנלמד מפסוק נוסף שמוזכרת בו 'בהמה', ועליו בפירוש אמרו שהוא כולל רובע ונרבע: במסכת סנהדרין דף טו ע"א: "(שמות כ"ב) כל שכב עם בהמה מות יומת, אם אינו ענין לשוכב - תניהו ענין לנשכב. ואפקיה רחמנא בלשון שוכב, לאקושי נשכב לשוכב".

ובאשר להיקש שלא מוזכר בסוגיה.
הא לא קשיא, שכן מצינו אפילו היקשים שלא מוזכרים בשום סוגיה.
על שו"ע או"ח כז, ד: "לא יהא דבר חוצץ בין תפילין לבשרו, לא שנא של יד לא שנא של ראש", הזכיר בביאור הגר"א דרשה מהפסוק: "לך לאות על ידך" (דרשה שלא הוזכרה). והלא הפסוק עוסק בשל יד, ומניין נלמד לשל ראש? (וכדעת הרא"ש הריטב"א והגר"א, דלא כרשב"א). על כרחך מהסמיכות.","125","","4829","True","True","False","","105","95.86.71.81","0","6842","זבחים|פה ע"ב",""),new Message("6862","6854","תסבוכת מיותרת","06/02/11 09:49","ב אדר א","תשע"א","09:49","המכריע","בס"ד. לר' דוד היקר. לדידי כל האריכות הלזו היא סיבוך מיותר ואפרט מעט ואקוה שלא להוסיף עוד להסתבך בכל זה.
א. בפרשת קדושים בפס' טו ואיש אשר יתן וכו' כלומר רובע, ומיד לאחריו בפס' טז ואשה אשר תקרב וכו' כלומר נרבעת. והסוגיא בתמורה מתכוונת לשניהם , גם בפס' השני מוזכר פעמיים לשון בהמה. ורש"י כמובן הזכיר רק את הפס' הראשון כיון שהגמ' הזכירה להדיא רק אותו. ולכן בחרנו מן הבהמה למעט רובע ונרבע, שבשניהן לשון בהמה להדיא באותו המקום. ועל זה בנוי ליתיה ברובע וכו'.
ב. הסוגיא בסנהדרין עוסקת בנושא אחר מנין שהריגת בהמה בכ"ג, עי"ש היטב ואינו ענין לנושא שלנו.
ג. בענין תפילין מספיק מה מצינו פשוט אין צורך בהיקש. ובכל אופן הגמרא לא דיברה על זה בכלל. אני מדבר כשהגמ' מתיחסת לאיזו היקש ולא מרמזת למה הכוונה ועוד נותנת הרגשה שזה אמור להיות ברור.
לכן אני מאד מרוצה מהביאור שלי, ואתה תמשיך להיות מרוצה משלך, והבוחר יבחר.","199","","4829","True","True","False","","137","213.151.52.219","0","6842","זבחים|פה ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);