var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6811;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","45"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","29")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6811","0","דחיית בעלי מומין","03/02/11 02:19","כט שבט","תשע&quot;א","02:19","המכריע","רבי חנינא סגן הכהנים אומר דוחה היה אבא את בעלי מומין מעל גבי המזבח. לכאורה בא לפסוק כת&quot;ק דלא כר&quot;ע, או דאיירי במחוסר אבר דמודה ר&quot;ע, אלא שא&quot;כ מאי קמ&quot;ל. וראיתי פירוש מענין בתפארת ישראל שמפרש דרחסגה&quot;כ בא לומר דכשמוריד בעלי מומין (כל חד כדאית ליה) צריך להורידם כלאחר יד שלא בדרך ביזיון. וכל כך היה פשוט לו זה הפירוש שהבין שלזה מתכוון הרמב&quot;ם בפירושו שכתב הלכה כר&quot;ח ותמה למה בידו החזקה לא הביאו. אמנם נראה מלשון הרמב&quot;ם שפי' דר&quot;ח בא להכריע דלא כר&quot;ע וע&quot;ז פסק כמותו וזה תואם לספרו.<br /><br />עוד הערה במשנתינו עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד. יש נידון בדף הבא אם הכונה לעולה כשירה. ולפי זה לכ' למה תרד הלא שנינו בראש פרק ששי (נח.) דלר' יוסי כל המזבח כשר ולחד מ&quot;ד הוי ליה לומר יביאנה לצפון המזבח, ומדוע להורידה. אלא עי' שם בתפא&quot;י דיש גזירה מדרבנן לא לעכבה שם ולא לשחוט שם שמא תרביץ גללים.","199","","4834","True","True","False","","950","95.86.107.17","0","0","זבחים|פד ע&quot;א",""),new Message("6841","6811","ה&quot;פירוש המענין&quot; מקורו בגמרא","04/02/11 00:30","ל שבט","תשע&quot;א","00:30","המכריע","בינתיים למדנו דף פה וראינו שהגמ' עצמה מביאה שתי אפשרויות לכוונת רחסגה&quot;כ, או שבא להכריע כת&quot;ק רק להוסיף מעשה רב, או שבא לאסור דחיה דרך ביזיון. רק גוף ההערה על בעל תפארת ישראל בעינה עומדת. מנין לקח לפרש במשנה כפי' בתרא, ומנין היה פשוט לו שכך פי' הר&quot;מ, אדרבא הר&quot;ם לא מזכיר פירוש מקורי זה, משמע שמפרש כפשוטו שבא להכריע כת&quot;ק ועל זה כתב שכך הלכה לפי הכלל שהלכה כדברי המכריע, וזה מסתייע מכך שאינו מביא דין זה בחיבורו הגדול.","199","","4833","True","True","False","","154","95.86.107.17","0","6811","זבחים|פד ע&quot;א",""),new Message("6873","6811","יישר כח ובאותו ענין","06/02/11 14:42","ב אדר א","תשע&quot;א","14:42","מתפעל","&quot;תנן וכולן שעלו חיין לגבי מזבח ירדו, הא שחוטין לא ירדו. מאי לאו ל&quot;ש קדשי קדשים לא שנא קדשים קלים? לא, הא שחוטין מהן ירדו מהן לא ירדו. והא כולן קתני? כולם אחיין. פשיטא? לעולם אחיין ובדוקין שבעין ואליבא דר&quot;ע דאמר אם עלו לא ירדו&quot;.<br /><br />הערה קטנה: אם בסופו של דבר מצאנו רק דוגמא אחת ויחידה, כיצד מסתדר הלשון:<br />&quot;<b>וכולן </b>שעלו חיין וכו'? <br /><br />ושאלה, הדין שהמזבח מקדש את אותם פסולים שאם עלו לא ירדו, זה דוקא כשהעלו את זה על אש המערכה או שאפילו אם העלו את זה לראש המזבח אן לכבש זה כבר קלט אותו וניתן להמשיך ולהעלות על האש? יתכן כבר היה לנו את זה מפורש בגמרא ואיני זוכר.","148","","4831","True","True","False","","149","94.188.248.70","0","6811","זבחים|פד ע&quot;א",""),new Message("6877","6873","בענין זה","06/02/11 15:19","ב אדר א","תשע&quot;א","15:19","המכריע","א. כולן, נכון לגבי כל החיים שכולם ירדו ללא יוצא מהכלל, אלא שלגבי שאר הכשירות אין רבותא (שהרי יעלו שוב אחר שירדו), ולגבי פסולין לא מיירי בדרך כלל (שהרי משכחת לה פסולין הנודעים מחיים רק באלו שאין פסולן בקדש והם ירדו גם בשחוטין), רק הרבותא היא בדוקין שבעין (שזה ציור יחודי של פסול שידוע מחיים, ובכל זאת לר&quot;ע לא ירד, אבל אם ירד לא יעלה). וזה מבואר להדיא ברש&quot;ילעולם אחיין נקט כולן ובדוקין שבעין איצטריך לאשמועינן.<br />ב. כתר לך זעיר לדף פו. כשם שהמזבח מקדש כך הכבש. וכתר עוד זעיר לדף פז בו יבואר דין המזבח שלא במערכה לגבי עיכול דחצות ולגבי קליטה ולגבי הצלה מלינה, יעוי&quot;ש בכל הדף.","199","","4831","True","True","False","","130","213.151.52.219","0","6811","זבחים|פד ע&quot;א",""),new Message("6879","6873","תשובה להערה","06/02/11 15:35","ב אדר א","תשע&quot;א","15:35","עציוני","תוס' לה: ד&quot;ה אלא כותב שדוקין שבעין זו רק דוגמה, אבל לא המקרה היחיד:<br />&quot;<span class='red'>אלא בדוקין שבעין הואיל וכשרים בעופות. לאו דוקא דוקין שבעין דה''ה שאר מומין שאינן מחוסרי אבר </span>&quot;","159","","4831","True","True","False","","194","132.70.40.183","0","6811","זבחים|פד ע&quot;א",""),new Message("6937","6879","עלה בדעתי קושיא נחמדה","07/02/11 11:17","ג אדר א","תשע&quot;א","11:17","מתפעל","למדנו בדף כ&quot;ה ע&quot;ב<br />&quot;אמר רבי זירא אמר רבי: הצורם אזן הפר ואח&quot;כ קיבל דמו, פסול שנאמר (ויקרא ד) ולקח מדם הפר פר שהיה כבר&quot;.<br /><br /><br />ולפי זה, מדוע הוצרכה הגמרא להעמיד רק לפי רבי עקיבא בדוקין שבעין,<br />גם לחכמים שסוברים שבעלי מומין אם עלה ירד, עדיין יש לנו ציור של בעל מום כזה שהוא פסולו בקדש ולא היה פסול לפני השחיטה.<br />היה לנו קרבן כשר ותמים. הוכנס לקדש ושחטו אותו כדין.<br />ואז בא מישהו וצרם את אוזנו. הרי לנו בעל מום שפסולו בקדש והיה צריך להיות גם לפי חכמים הדין של אם עלו לא ירדו.","148","","4830","True","True","False","","158","94.188.248.70","0","6811","זבחים|פד ע&quot;א",""),new Message("6940","6937","האם זה באמת נחשב פסולו בקודש?","07/02/11 11:24","ג אדר א","תשע&quot;א","11:24","עציוני","אני לא אומר שלא, אבל אני לא בטוח. אמנם יש מחלוקת לגבי ההגדרה המדויקת של פסולו בקודש, אבל אני העדפתי להבין שמדובר על פסול שנובע מהותית מכך שמדובר בבהמת קודש. בעל מום הוא בעל מום גם אם זו בהמת חולין, לעומת &quot;נשחט שלא לשמו&quot; שהוא דין ששייך רק בקודש ונובע מקדושתו ויעודו כקרבן. אם הבנה זו נכונה, אז בעל מום יחשב שאין פסולו בקודש גם אם בפועל המום נעשה כשהיה בקודש או אף לאחר השחיטה.","159","","4830","True","True","False","","194","132.70.40.183","0","6811","זבחים|פד ע&quot;א",""),new Message("6945","6937","טעות טעות טעות","07/02/11 12:37","ג אדר א","תשע&quot;א","12:37","מתפעל","טעיתי לגמרי,<br />הרי אנחנו מחפשים פסול מחיים שעלה למזבח. בציור שלי, הפסול הוא רק לאחר שחיטה.<br />כאלו יש לנו רבים.","148","","4830","True","True","False","","142","94.188.248.70","0","6811","זבחים|פד ע&quot;א",""),new Message("6941","6940","כך משמע מרש&quot;י","07/02/11 11:40","ג אדר א","תשע&quot;א","11:40","מתפעל","שכתב שהגדר הוא פסול שקרה בעזרה.","148","","4830","True","True","False","","133","94.188.248.70","0","6811","זבחים|פד ע&quot;א",""),new Message("6942","6941","אני יודע שזו דעת רש&quot;י","07/02/11 11:59","ג אדר א","תשע&quot;א","11:59","עציוני","(ולכן ציינתי שיש מחלוקת ראשונים בנידון) ואעפ&quot;כ אני מעדיף את הפשט שלי (אלא אם הוא יוכח כשגוי) הקרוב ברוחו לשיטת תוס', גם אם לא זהה לה.","159","","4830","True","True","False","","212","132.70.40.183","0","6811","זבחים|פד ע&quot;א",""),new Message("6943","6942","2 תשובות בדבר","07/02/11 12:19","ג אדר א","תשע&quot;א","12:19","מתפעל","א: גם לפי שיטתך, כלל לא ברור שהפסול של צורם אוזן בכור לאחר שחיטה זה פסול של מום, יתכן באמת להבין את זה כפסול מיוחד בקדשים מצד הפר שהיה כבר שלא יהיה שום שינוי חיצוני מהותי בקרבן בין השחיטה ולבין עבודת הדם. ואז גם לשיטתך זה פסולו בקדש.<br />ב: גם אם נאמר שהבעיה כאן היא מצד בעל מום, עדיין לא כל כך מובן החילוק שלך שמום יש גם בחולין. הרי בחולין אין שום דינים של מום כל עוד שזה לא עושה את הבהמה טריפה והפסול של מום הוא בהחלט פסול של קדשים בלבד. אז מה זה שונה מהפסולים האחרים של נטמא ויוצא וכו'?<br /><br />אגב, מה היא שיטת תוספות בדיוק?","148","","4830","True","True","False","","166","94.188.248.70","0","6811","זבחים|פד ע&quot;א",""),new Message("6944","6943","תשובתי","07/02/11 12:33","ג אדר א","תשע&quot;א","12:33","עציוני","א. לכך אני מסכים<br />ב. החילוק הוא שכאשר בהמה נעשית בעלת מום, זה ארוע שלא קשור לכך שזו בהמת קודש. לכך שנעשתה בעלת מום יש לכך השלכות על דינה לענין קדשים, אבל עצם היותה בעלת מום הוא תהליך עצמאי. שאר הפסולים נובעים מכך שתהליך ההקרבה נעשה בצורה פגומה - עצם מציאות הפסול לא היתה יכולה להיווצר אם לא היינו עוסקים בקודש. אם תכניס בהמת חולין לעזרה ותוציא אותה היא לא תיפסל לקרבן (אם תקדיש אותה אח&quot;כ). רק הוצאת בשר <b>קודש</b> פוסלת, משום קדושתו.<br /><br />שיטת תוס': <br />&quot;<b>כל שפסולו בקדש</b>. שאירע לאחר שחיטה <u>שנתקדש בכלי</u> כדפרישי' לעיל בפ' חטאת העוף (ד' סח: ד''ה אמר):&quot;","159","","4830","True","True","False","","197","132.70.40.183","0","6811","זבחים|פד ע&quot;א",""),new Message("6946","6945","רווח אחד יש לי משיטת ר' זירא","07/02/11 12:45","ג אדר א","תשע&quot;א","12:45","מתפעל","חידה יפה.<br /><br />כיצד יתכן לשיטת חכמים שכל בעלי המומים אם עלו ירדו, ורק לפי רבי עקיבא יש אפשרות של בעל מום שלא ירד, בדוקין שבעין,<br />ובכל זאת יש לנו פסול מום מסויים שגם לפי חכמים אם עלה לא ירד. הכיצד?","148","","4830","True","True","False","","155","94.188.248.70","0","6811","זבחים|פד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);