var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=67883;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("67883","0",""ירד לטבול אם יכול לעלות וכו'"","28/01/20 14:06","ב שבט","תש"פ","14:06","אבי גרינבלט","מה בדיוק הדחיפות לומר קריאת שמע בתוך המקווה לפני הנץ , הרי ממילא לא יכול לסמוך גאולה לתפילה (וכמובן להקפיד שהמים עכורים ולא צלולים וגם לא מעופשים וכו וכו) מה עם כבוד המצווה ?
מה מועילה כאן דעת רבי יהושע על הותיקין שנהגו לסיימה בדיוק עם הנץ החמה שהרי הענין אינו לסיים עם הנץ אלא לסיים עם הנץ ולהתחיל עמידה מיד לאחר מכן ?","539","","1553","True","True","False","","614","80.178.202.72","0","0","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67886","67883","לפחות משמע שהידור הותיקין","28/01/20 15:37","ב שבט","תש"פ","15:37","נתנאל","חשוב מכבוד המצווה. מה עוד שזה לא מונע את קיום המצווה לאחר מכן בכבוד (וכאן נכנסים לחקירה הידוע האם הידור מצווה הוא דין בפנ"ע או דין במצווה)
והדבר מובן יותר לשיטת הרמב"ם שאחרי הנץ זה רק בדיעבד","747","","1553","True","True","False","","48","141.226.169.104","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67895","67883","הוא כן יוכל להסמיך גאולה לתפילה","28/01/20 18:35","ב שבט","תש"פ","18:35","דוד כוכב","כך כותב הגר"א על השו"ע. ומשום כך צריך להיות במים עד צוארו, כדי לכסות את לבו שזה נצרך רק לתפילה.","125","","1553","True","True","False","","147","95.86.116.221","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67897","67895","אז מה יש "להספיק" ?","28/01/20 18:40","ב שבט","תש"פ","18:40","אבי גרינבלט","מפשטות דברי הגמרא יספיק לסיים שמע בנץ.
בגמרא לא מוזכר ענין התפילה במים.","539","","1553","True","True","False","","58","95.86.72.42","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67899","67897","להספיק להתפלל בנץ, כרבי זירא ט:","28/01/20 18:48","ב שבט","תש"פ","18:48","דוד כוכב","בגמרא כן מוזכר: "ישב בהן עד צוארו וקורא". למה עד צוארו אם לא לתפילה? (ביאור הגר"א או"ח עד סעיף ב).","125","","1553","True","True","False","","170","95.86.116.221","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67903","67899","לענ"ד סברה נוספת","28/01/20 22:49","ב שבט","תש"פ","22:49","אבי גרינבלט","יקרא עד סוף פרשה שלישית ויעלה
יסמוך גאולה לתפילה לאחר מכן.
"קורא" בד"כ מתייחס לקריאת שמע ולא לתפילה.","539","","1553","True","True","False","","76","95.86.72.42","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67904","67903","ולמה עד צווארו?","28/01/20 23:57","ב שבט","תש"פ","23:57","דוד כוכב","נכון שקורא היינו את שמע, אבל צריך עד צווארו כי מיד בסמיכות יתפלל.
לעלות ולהתלבש זה הפסק ואינו סמוך. ואילו הגמרא אמרה: (דף כה ע"ב) "אפילו תימא רבי יהושע, ודלמא כותיקין", ועל ותיקין אמרו בדף ט ע"ב: "תניא נמי הכי: ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה, כדי שיסמוך גאולה לתפלה".","125","","1553","True","True","False","","178","95.86.116.221","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67909","67904","לא מובן לי לאור ההו"א","29/01/20 08:29","ג שבט","תש"פ","08:29","אבי גרינבלט","כאשר בהו"א הגמרא מנסה להעמיד כר"א הסובר שזמן קריאת שמע יעבור אם לא יקרא את שמע בטרם עלייתו מהמקווה שהרי יפסיד את זמנה.
פשוט שהנץ הוא סוף זמן קריאת שמע ולא סוף זמן תפילה ולכן כיצד ניתן להבין כדבריך ?
אולי גמרא זו מתבארת לאור העדפת קריאת שמע בזמן הנץ על פני סמיכת גאולה לתפילה.","539","","1552","True","True","False","","71","80.178.202.72","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67912","67909","זה בדיוק ההבדל בין ההו"א למסקנה","29/01/20 10:45","ג שבט","תש"פ","10:45","דוד כוכב","בהוה אמינא העמידו כרבי אליעזר הסובר שסוף זמן קריאת שמע בהנץ החמה.
במסקנה העמידו העמידו גם כרבי יהושע שיש עוד זמן רב לקריאת שמע, וההקפדה על זמן הזריחה כותיקין היא רק לקיים את דברי רבי זירא (ברכות ט: כט: שבת קיח:) "מאי קראה - (תהלים עב, ה) יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים".","125","","1552","True","True","False","","139","95.86.116.221","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67914","67912","נלענ"ד","29/01/20 10:47","ג שבט","תש"פ","10:47","אבי גרינבלט","שאם בהו"א ההבנה עסקה בסוף זמן קריאת שמע אליבא דר"א אזי למסקנה הגמרא עסקה בסוף זמן קריאת שמע לר"י ולא עוברים לנושא אחר בין הו"א למסקנה.","539","","1552","True","True","False","","68","80.178.202.72","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67916","67914","למה נראה כך? הגר"א סבר אחרת","29/01/20 10:54","ג שבט","תש"פ","10:54","דוד כוכב","זה לא נושא אחר, זו סיבה אחרת לדין המשנה, ואת זה הגמרא חיפשה.","125","","1552","True","True","False","","180","95.86.116.221","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67917","67916","היכן דברי הגר"א ?","29/01/20 11:03","ג שבט","תש"פ","11:03","אבי גרינבלט","אודה אם תוכל לצרף את דבריו .
תודה רבה","539","","1552","True","True","False","","71","80.178.202.72","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67926","67917","ביאור הגר"א אורח חיים סימן עד סעיף ב","29/01/20 20:12","ג שבט","תש"פ","20:12","דוד כוכב","שו"ע או"ח עד, ב
הרוחץ ערום במים צלולים ורוצה לשתות, יכסה בבגד ממטה ללבו, כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה כשיברך. ודוקא בבגד, אבל בידים לא הוי כיסוי. הגה: וה"ה אם מכסה ראשו בידיו לא מיקרי כסוי הראש. וע"ל סי' צ"א (תרומת הדשן בשם א"ז). ואם היו המים עכורים, שאין איבריו נראין בהם, מותר לקרות והוא בתוכן, והוא שלא יהא ריחן רע. (ואם אין לבו בתוך המים רק למעלה מן המים, אף בצלולים שרי) (ד"ע).
ביאור הגר"א אורח חיים סימן עד סעיף ב
ואם אין כו'. דמ"ש שם ישב עד צוארו דל"ל עד צוארו אלא משום וי"א שבכה"ג דוקא עוכרן ברגלו וזהו דפריך שם והרי עקבו כו' ור"ל הא בלא"ה אסור לי"א משום עקבו והא דפריך שם על מתני' וא"ל יתכסה כו' והרי כו' אחר דמשני כותיקין פריך דע"כ [=דעל כרחך] גם מתפלל שם דטעמא דותיקין הוא כדי שיסמוך ובתפלה קאמר שם א' עד שיכסה את לבו:","125","","1552","True","True","False","","209","95.86.116.221","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67934","67926","ללא תפילין מן הסתם במקווה","29/01/20 21:20","ג שבט","תש"פ","21:20","אבי גרינבלט","ומעיד עדות שקר , חיבוב מצווה משונה.
מודה שאינני מבין את המציאות וההנהגה הזו לפי דברי הגר"א","539","","1552","True","True","False","","47","37.26.146.198","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67938","67934","ד' תשובות בדבר","29/01/20 23:00","ג שבט","תש"פ","23:00","דוד כוכב","א. המשנה עוסקת ביום שלא מניחין בו תפילין.
ב. מיירי שאין לו תפילין.
ג. הוא נחשב למעיד עדות שקר בעצמו רק אם אינו רוצה לקיים את מה שהוא מטיף לו בקריאתו, ואילו כאן הוא מקדים לקרא משום מעלת קריאה כותיקין.
ד. הוא טובל עם התפילין, וזה אפשרי כאמור במסכת מקוואות י משנה ב: "כסת עגולה והכדור והאמום והקמיע והתפלה אינן צריכין שיבואו בהם המים". גם אין בעיה של חציצה אם אינם מהודקים או שהרטיב קודם.","125","","1552","True","True","False","","124","95.86.116.221","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67941","67938","א ו ד לא "הולכים" ביחד","30/01/20 07:40","ד שבט","תש"פ","07:40","אבי גרינבלט","ד. אינו קשור לטבילת אדם שירד למקווה לצורך תפילה.....
לענ"ד , אן כאן שום מעלה וכבוד במעשה הזה (בימינו אדם כזה יעורר רחמים), אבל הבעיה אצלי ולא אצלו כנראה.....","539","","1551","True","True","False","","44","80.178.202.72","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67943","67941","ברור, לא [רק] זו [אלא] אף זו","30/01/20 08:42","ד שבט","תש"פ","08:42","דוד כוכב","למה לא קשור? הוא יכול להניחם משיכיר. הלכה שבעל קרי מותר בתפילין.
אין מביאין ראיה מדעת אדם בימינו (מעורר רחמים), כי אינם מכירים גר"א זה, ולא מבינים שדין: (ברכות דף כה ע"א) "אבל לתפלה - עד שיכסה את לבו" - הוא חובה, ואילו דין: (ברכות דף ל ע"ב) "דרב יהודה הוה מציין נפשיה והדר מצלי" - הוא מידת חסידות.","125","","1551","True","True","False","","164","95.86.116.221","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67945","67943","כללי","30/01/20 08:48","ד שבט","תש"פ","08:48","אבי גרינבלט","א. לענ"ד הדרך לחבר לתלמוד בימינו אינה "אין מביאין ראיה מדעת אדם בימינו" וגם אם יש בזה מן האמת (הגר"א בהחלט בימינו ולא בימי התלמוד).
ב. בהמשך לא. האם הלכה זו אקטואלית לימינו (לענ"ד זה רלבנטי לדיון) ?","539","","1551","True","True","False","","48","80.178.202.72","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67946","67945","לא הבנתי את הטענה","30/01/20 09:09","ד שבט","תש"פ","09:09","דוד כוכב","א. מה יש כאן לחבר. ברור שבירור האמת נעשה מתוך הגמרא והמפרשים, ולא מתוך מה חושבים אנשים שטועים.
ב. ההלכה אקטואלית. צריך לדעת שלבוש פחות מכובד אינו פוסל את התפילה כל עוד החזה מכוסה, בעיקר בשעת הדחק. בגדים מכובדים לתפילה זו הנהגה טובה וראויה.
וצריך גם להתחשב בהלכה: (אבות ב משנה ד) "אל תפרוש מן הצבור". (מסכת פסחים ד משנה א) "ואל ישנה אדם מפני המחלוקת". (בבא מציעא דף פו ע"ב) "אמר רבי תנחום בר חנילאי לעולם אל ישנה אדם מן המנהג, שהרי משה עלה למרום - ולא אכל לחם, מלאכי השרת ירדו למטה - ואכלו לחם". (מסכת דרך ארץ פרק ד הלכה ה) "לא יהא אדם ער בין הישנים, ולא ישן בין הערים, ולא בוכה בין השוחקים, ולא שוחק בין הבוכים, ולא יושב בין העומדים, ולא עומד בין היושבים, ולא קורא בין השונים, ולא שונה בין הקורים. כללו של דבר, לא ישנה אדם מדעת הבריות". (מסכת כלה רבתי פרק ט הלכה ב) "לא ישמח אדם בין הבוכים, ולא יבכה בין השמחים; ולא יהא ער בין הישנים, ולא יהא ישן בין הערים".","125","","1551","True","True","False","","223","95.86.116.221","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67948","67946","במענה לדברים","30/01/20 10:11","ד שבט","תש"פ","10:11","אבי גרינבלט","א. זו נקודה שאני מתמודד עימה כמה פעמים בכל שבוע וברור שיש פער גדול בין מציאות חיינו למציאות אשר נידונה בגמרא ולכן הטענה עולה.
ב. "לבוש פחות מכובד" שונה מעמידה במקווה.
ישאל היום השואל שמקפיד על תפילת ותיקין ובעודו במקווה מתקרב הנץ , כיצד תפסוק לו (בהנחה שהוא נוהג כשיטת הגר"א באופן קבוע ובכל העניינים) ?
לא הבנתי את שייכות הדוגמאות שהבאת.","539","","1551","True","True","False","","46","80.178.202.72","0","67883","ברכות|כה ע"א",""),new Message("67989","67948","מענה","30/01/20 17:03","ד שבט","תש"פ","17:03","דוד כוכב","א. ההתמודדות במקום, בלימוד אנחנו מגלים שיש בידינו הרבה טעויות.
ב. לדברי הגמרא העומד במים עכורים נחשב ללבוש גם אם "בגדיו" אינו מכובדים.
מה שהבאתי אינם דוגמאות אלא מקורות לכך שגם בדברים המותרים אל לו לאדם לשנות ממנהג הציבור בפניהם. לכן אם הטובל נמצא בין אנשים הסבורים כפי שסברת עד עתה, לכאורה אל לו לנהוג כהוראת המשנה כי אין מדובר בדין שהוא חובה.
וכלשון המסילת ישרים פרק כ:
הנה חייב האדם לשמור כל המצות בכל דקדוקיהם לפני מי שיהיה ולא יירא ולא יבוש, וכן הוא אומר (תהלים קי"ט): "ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש", וכן שנינו הוי עז כנמר וגו', אמנם גם בזה צריך חילוק והבחנה כי כל זה נאמר על גופי המצות שחייבים אנחנו בהם חובה גמורה שבהם ישים פניו כחלמיש, אך יש איזה תוספות חסידות שאם יעשה אותם האדם לפני המון העם ישחקו עליו ויתלוצצו, ונמצאו חוטאים ונענשים על ידו, והוא היה יכול להניח מלעשות הדברים ההם, כי אינם חובה מוחלטת, הנה דבר כזה ודאי שיותר הגון הוא לחסיד שיניחהו משיעשהו, והוא מה שאמר (מיכה ו'): "והצנע לכת עם אלהיך". וכמה חסידים גדולים הניחו ממנהגי חסידותם בהיותם בין המון העם, משום דמחזי כיוהרא. כללו של דבר: כל מה שהוא עיקרי במצוה יעשהו לפני כל מלעיג, ומה שאינו עיקרי והוא גורם שחוק והיתול לא יעשהו. ","125","","1551","True","True","False","","168","95.86.116.221","0","67883","ברכות|כה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);