var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6741;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6741","0","דרך משופש","01/02/11 00:00","כז שבט","תשע&quot;א","00:00","המכריע","הסוגיא מתקשה דאם פסלה תורה דמים שנכנסו להיכל, אמאי איצטריך לפסול נכנסו לפני ולפנים, הא כל נכנס לפנים עשה דרכו בהיכל ונפסל כבר אז.  ומיישב אביי שנכנס דרך משופש, ופירש&quot;י שנכנס דרך גגין ועליות.<br /><br />לכאורה צריך בירור אם לקח דרך המחילות למיניהן הנמצאות בגג ההיכל, הרי ממ&quot;נ, אם לא נתקדשו כלל הרי נפסלו ביוצא, ואם  נתקדשו בקדושת היכל הרי שוב הדרא קושיא לדוכתא, שהרי הוליכן דרך היכל ונפסלו מדין היכל, אלא אם כן נאמר שהיו שם מחילות ועליות שהיו קדושין בקדושת עזרה. <br /><br />ואולי נאמר שיביא את הדם דרך צדדי העזרה עד סמוך לקדש הקדשים ויטפס מבחוץ על גג קדש הקדשים וינחת לתוכו דרך הגגין והעליות, ונאמר שנתקדשו אותן גגין או בקדושת עזרה או בקדושת קה&quot;ק. ויל&quot;ע (בפרט בתוס' שנגעו בזה בעקיפין).","199","","4839","True","True","False","","867","95.86.75.93","0","0","זבחים|פב ע&quot;ב",""),new Message("6742","6741","א&quot;נ י&quot;ל דהוו מקום פטור דהרי אין להם שֵׁם","01/02/11 08:05","כז שבט","תשע&quot;א","08:05","דוד כוכב","","125","","4839","False","True","False","","138","213.151.38.218","0","6741","זבחים|פב ע&quot;ב",""),new Message("6760","6741","קושיית השפת אמת","01/02/11 20:33","כז שבט","תשע&quot;א","20:33","משיב מאורות דף היומי","ע&quot;פ הגמ' בפסחים פה ב, שעליות נתקדשו ולא גגין. <br />ועוד קשה שרש&quot;י כתב גגין ועליות, משמע שאפ' שעליות נתקדשו, לא נפסלו מדין היכל. <br /><br />וי&quot;ל <br />א. דאפ' שעליות נתקדשו, אבל לא נתקדשו בקדשות היכל שמתחתיהן אלא רק בקדושת העזרה. <br /><br />ב. ולגבי גגין, אולי יש לבאר ע&quot;פ החילוק לעניין שבת בין מקום פטור ברה&quot;ר מעל י', ומקום פטור מצד הקרקע עצמו, כגון מדבר וכד'. דע'  בסה&quot;י לר&quot;ת על שבת צט' ב', דתרי גווני מקום פטור איכא, וחלוקים הם בדיניהם ומהותם. עיי&quot;ש.<br />והטעם, דגדר מקום פטור מעל י' הוא בגלל המרחק שלו מהקרקע, אבל עדיין כל חלל עד לרקיע טפל לקרקע שמתחתיו, דאין החלל מקום מצד עצמו, והראייה ממושיט מרשות היחיד לרה&quot;י דרך רה&quot;ר מעל י', חייב, ומבואר שעדיין חל שם רה&quot;ר על מעל י' של קרקע רה&quot;ר. <br /><br />ולפ&quot;ז מתסתבר שפסול יוצא הוא רק בשטח קרקעי שמחוץ לגבולות שטח העזרה, אבל בגגין, א&quot;א להגדירו כיוצא מהשטח, אלא רק כמתרחק מהקרקע, אבל עדיין נמצא בחלל העומד מעל קרקע העזרה. <br /><br />וע' תוספות מסכת שבועות דף יז עמוד א, ואולי יש לחלק. <br /><br />תלה עצמו באויר עזרה מהו - אית ספרים דגרסי אויר עזרה כעזרה דמי או לא וקשה דבפרק [כל הפסולין] (זבחים דף לב.) אמר טמא שהכניס ידו לפנים חייב דביאה במקצת שמה ביאה ובפרק כל הפסולין (שם דף לב:) נמי אמר ואי אמרת ביאה במקצת שמה ביאה היכי מעייל ידיה בבהונות משמע דאויר נמי נתקדש <b>ועוד אי לאו כעזרה דמי א&quot;כ כשמוליך דם ואיברים למזבח יפסל ביוצא</b> ונראה כגירסת הספרים דגרסי כי גמירי שהייה היכא דבר השתחואה הוא.","142","","4839","True","True","False","","258","85.130.130.141","0","6741","זבחים|פב ע&quot;ב",""),new Message("7517","6741","בדף קז' ב'","26/02/11 23:11","כב אדר א","תשע&quot;א","23:11","משיב מאורות דף היומי","להלכה גגו של היכל התמעט משחוטי חוץ.<br /><br />רואים שזה לא ממש בחוץ.","142","","4814","True","True","False","","274","85.130.130.141","0","6741","זבחים|פב ע&quot;ב",""),new Message("6743","6742","שבת ומקדש הוקשו זה לזה..","01/02/11 09:15","כז שבט","תשע&quot;א","09:15","המכריע","שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, ומלאכות שבת ממלאכת המשכן ילפי. ועם זאת קשה לדמות מושג מהלכות שבת של מקום פטור, שאינו לא רה&quot;ר ולא רה&quot;י, שכל אחד מהם יש לו הגדרה עצמאית, ואין כל רשות שבעולם חייבת להיכנס תחת אחת מהם, ותיתכן רשות שאינה עונה על קני המדה לא של זה ולא של זה, אבל גדר &quot;יוצא&quot; הוא היוצא למקום שאינו בקדושת עזרה, והחול הוא איננו הגדרה מעצם מהותו, אלא רק הנגטיב של הקודש, מי שלא קדש הוא חול, ותיתכן רק קדושה גדולה, קטנה, ואי-קדושה. על כן נתקשיתי להבין את המושג מקום פטור בהקשר לזאת. או שהגגין והעליות קדושין (כהיכל או רק כעזרה), או שאינן קדושין.<br /><br />במאמר המוסגר, (בתקוה שלא אחריד עלי אריות מרבצן בתואנה כלשהיא), מענין שהקדושה היא התואר האקטיבי, והחולין מוגדר רק כשלילת קדושה, מצב ניטרלי, לעומת הטהרה שם זה להיפך, טהרה היא מצב ניטרלי, וטומאה היא תוספת למצב הניטרלי. ללמדך (בדרך דרוש כמובן) שהטהרה נדרשת מכל אדם באשר הוא,  הקדושה היא כבר תוספת מעלה, לא המצב הטבעי.","199","","4839","True","True","False","","153","95.86.75.93","0","6741","זבחים|פב ע&quot;ב",""),new Message("6748","6743","בעניין קרוב","01/02/11 10:23","כז שבט","תשע&quot;א","10:23","דוד כוכב","בספר קול אליהו (מתורת הגר&quot;א) על שמות פרק י פסוק כא:<br /><br />בפסוק (שם י. כא) ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך. י&quot;ל דהנה האור בריה, והחושך בריה, ולא כיש מי שאומרים שהחשך הוא העדר האור, דבאמת לא כן הוא רק ברי' בפ&quot;ע אלא שנדחה מפני האור, כי כן שם הקב&quot;ה בטבע הבריאה, י), ולפי&quot;ז כאן שינה הקב&quot;ה את הטבע שאמר וימש חשך פירוש שחשך ימש האור ולא האור החשך, ויהי' לשון ימש משורש לא מש מתוך האוהל ויהי' פועל יוצא. (תלמידו הגאון ר' ברוך משקלאוו בספרו גביעי גביע הכסף דף י&quot;ג):<br />הגהה י) עיין בס' הכתב והקבלה פ' בראשית שמביא שם ג&quot;כ בשם רבינו הגר&quot;א זצ&quot;ל דהחשך הוא בריאה בפ&quot;ע וכו' ע&quot;ש. וכן כתיב (ישעי' מה. ד) יוצר אור ובורא חשך, אמנם הרד&quot;ק פי' שם בשם אביו ז&quot;ל דחשך קאי על האור כי היא הגורמת החושך בעולם כשתשקע השמש וכו' ע&quot;ש, א&quot;כ ליכא כ&quot;כ ראיה משם, אבל באמת כן נראה בהדיא מדברי הגמרא בריש מס' פסחים דאמרינן שם דהא דכתיב ויקרא א' לאור יום ולחשך קרא לילה, לאו לענין קריאת שם הוא אלא ה&quot;ק קרייא רחמנא לנהורא ופקדי' אמצותא דיממא, וקרייא רחמנא לחשוכא ופקדי' אמצותא דלילה, קרא כמלך שקרא לעבדו שיבא לפניו וכו' ע&quot;ש, א&quot;כ משמע בהדיא דהחשך הוא בריאה בפ&quot;ע. וכן משמע מדברי התר&quot;י בפרק קמא דמס' ברכות הובא ג&quot;כ בש&quot;ע או&quot;ח ס' נ&quot;ט ס&quot;א דכ' שם דמש&quot;ה תקנו חז&quot;ל להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה להוציא מלב האפיקורסים שאומרים שמי שברא אור לא ברא חושך, דאיתא בגמרא (ע&quot;ש במהרש&quot;א) ההוא מינאה דאמר לרבי מי שברא אור לא ברא חושך וכו' משו&quot;ה תקנו חז&quot;ל וכו' ע&quot;ש, והנה אם נאמר דהחשך הוא רק העדר האור א&quot;כ אין כאן מקום לטעות ולמה חששו אע&quot;כ דקים להו לחז&quot;ל דהחושך הוא בריאה בפ&quot;ע ועוד יש כמה וכמה ראיות ברורות לזה:<br />אמנם ראה זה פלא בב&quot;ח בטור או&quot;ח סי' ו' שכתב שם דחשך אינו כי אם העדר האור וכו' ע&quot;ש וצ&quot;ע, ועוד יש להאריך טובא בענין הזה:<br /><br /><br />ואגב,<br />מה לך לחשוש מאריות? ישאגו להם, והאמת תורה דרכה (הלשון כך בשמנה פרקים).","125","","4839","True","True","False","","137","213.151.38.218","0","6741","זבחים|פב ע&quot;ב",""),new Message("6751","6748","בקצרה","01/02/11 12:08","כז שבט","תשע&quot;א","12:08","המכריע","נושא החשך ידוע ואין את נפשי לדוש במפורסמות. הגר&quot;א מדבר על כך גם בספריו בכתיבת עצמו (לא מכלי שני ושלישי). והנושא נטחן עד דק על ידי קדמונים ואחרונים. דומני שיש מפרשים בכוונת תר&quot;י דפי' את החשך כסמל לרוע והכוונה לאמונת הפרסים ועמי המזרח הנודעת שמזה באו לאפוקי ואכמ&quot;ל.<br />בענין שאגת האריות, אין הנושא החשש, אלא ענין של סגנון אישי, כל אחד אוהב לדון ואפילו להתווכח בסגנון האהוב עליו עם בעלי רקע דומה בענין הכבוד למסורת וצורת ההתבטאות ולמי נתונה ההערכה והיקר, ועוד כהנה, ועל כן לאחר שהכרתי קצת לעומק חלק מהמשתתפים הנכבדים אני שם מחסום לפי (כל יום יש לי על מה להגיב ולתרום כמעט בכל ענין, ברוך השם, ואני בולם פי), מלבד בנושאים תורניים צרופים נטו. את רצון ההנקה אני משביע בפורומים אחרים...  וה' הטוב יכפר בעדינו.","199","","4839","True","True","False","","172","212.76.98.93","0","6741","זבחים|פב ע&quot;ב",""),new Message("6762","6751","לעניין החושך והאור","01/02/11 22:12","כז שבט","תשע&quot;א","22:12","student","אכן נכון - הטוב בדת הפרסית העתיקה (זורואסטרית) - המייצג את האור - הינו אהורה מאזדה (הורמיז) اهورامزدا (ממש כמו מאזדה 3 <img src='/icon/2.gif'> והחושך הינו  אהרימן اهریمن. <br />ועל כך אומר הנביא (ישעיהו מ&quot;ה):<br />כֹּה-אָמַר ה', לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ .. אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד, זוּלָתִי אֵין אֱ-לֹהִים; אֲאַזֶּרְךָ, וְלֹא יְדַעְתָּנִי.  ו לְמַעַן יֵדְעוּ, מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה, כִּי-אֶפֶס, בִּלְעָדָי:  אֲנִי ה', וְאֵין עוֹד.  ז יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע; אֲנִי ה', עֹשֶׂה כָל-אֵלֶּה.","177","","4839","True","True","False","","182","46.120.97.129","0","6741","זבחים|פב ע&quot;ב",""),new Message("6763","6760","בדברי השפת אמת","02/02/11 00:16","כח שבט","תשע&quot;א","00:16","המכריע","א. יישר כח על הציון לדברי השפ&quot;א.<br />ב. השפ&quot;א שואל רק דגגין לא נתקדשו ונפסל משום יוצא. שאר הדברים הם הוספה שלך, כלומר ההקושיא השניה לא מצאתיה בשפת אמת.<br />ג. תירוצך הראשון, ברוך שכיונתי לדעתך כאמור בהודעתי הראשונה. אלא דיל&quot;ע בזה במקורות שעוסקין בכך, קשה להמציא, אבל אני טרוד כעת, אולי בהזדמנות.<br />ד. בתירוצך השני לא מצאתי ידיי ורגליי, מה הקשר לשבת, ומה הקשר לאויר פתוח שאפילו על זה הבאת בעצמך מתוס' שהוי יוצא. אבל אסתגר בקמייתא.<br />ה. בשפ&quot;א שהבאת ראיתי דבר יפה, שהיתה לו הו&quot;א שכיון שיוצא לא פוסל שאר הדם, אזי הדם הזה שעבר דרך גגין ונפסל ביוצא עדיין יש בכוחו להוסיף פסול נכנס כיון דהקרבן עוד כשר ע&quot;י שאר הדם, אלא שדוחהו מסברא דלא נראה דדם הפסול כבר משום יוצא יוכל להוסיף פסול נכנס.","199","","4838","True","True","False","","140","95.86.107.17","0","6741","זבחים|פב ע&quot;ב",""),new Message("6764","6763","הסבר","02/02/11 00:22","כח שבט","תשע&quot;א","00:22","משיב מאורות דף היומי","א. נכון, שאר הדברים אינם מהשפ&quot;א. <br /><br />ב. נכון, הבאתי מתוס' כי לכא' משם מוכרח לא כדברי. <br /><br />ג. התוכן הוא ברור, כל דבר העומד על קרקע העזרה אפ' אם זה גג, ואפ' מאה קומות , אינו נפסל ביוצא, מכיון שאינו יוצא לשטח חדש. <br />גדר שטח חדש לעניין יוצא, הוא שטח העמוד מחוץ לשטח העזרה אבל לא גג מעל לשטח העזרה, כי ס&quot;ס הגג עומד מעל השטח של עזרה מא&quot;כ ביוצא מחוץ לקרקע העזרה.","142","","4838","True","True","False","","253","85.130.130.141","0","6741","זבחים|פב ע&quot;ב",""),new Message("6766","6764","ברור?","02/02/11 00:28","כח שבט","תשע&quot;א","00:28","המכריע","לי זה לא ברור בכלל, וכמו שהסברתי בטוב טעם בתגובתי לרד&quot;כ, יוצא הוא יוצא חוץ למחיצת הקדושה, ואיני רואה מקום למהלך שכזה מסברא, אבל אחי יהי לך אשר לך, לא אוסיף עוד להתווכח.","199","","4838","True","True","False","","137","95.86.107.17","0","6741","זבחים|פב ע&quot;ב",""),new Message("6771","6766","הבהרה","02/02/11 08:10","כח שבט","תשע&quot;א","08:10","משיב מאורות דף היומי","זה לא קשור לדין מקום פטור. זה רק משל להבין שוני בין שני סוגי חללים, חלל הרחוק מהקרקע בגובה, אבל עומד מעליו, וחלל העומד מעל קרקע שונה. <br /><br />פסול יוצא אינו יציאה מחוץ למחיצת הקדושה אלא מחוץ לחלל העומד מעל הקרקע המקודש. <br /><br />אתה יכול להבין שאם אחד זורק קדשים באויר העזרה בגובה, אינו נפסל ביוצא, כי הבשר לא יצא מעל השטח המקודש.","142","","4838","True","True","False","","246","85.130.130.141","0","6741","זבחים|פב ע&quot;ב",""),new Message("6775","6771","הבהרה?","02/02/11 09:34","כח שבט","תשע&quot;א","09:34","המכריע","הבנתי מראש שכך זה ייראה, אבל ניסיון אחרון.<br />א. דנתיך לכף זכות שמסתמא התכוונת רק בתור משל, אחרת באמת זה כבר מוגזם, אלא שאין המשל דומה לנמשל. בשבת ייתכן שיש כזה דין שרה&quot;ר הוא רשות בפני עצמה רק עד י' טפחין ומעליה הוא סוג של מקום פטור שמצד אחד אין לו חשיבות עצמית של רה&quot;ר ומצד שני הוא טפל לגבי דינים מסויימים, אבל כאן אם זה לא קדוש, בפשטות זה יוצא.<br />ב. אני באמת לא מסכים לומר מעצמנו הגדרה שכזו שזה דין בשטח וכו'. ואתה עצמך הלא מביא את התוס' בשבועות שכותבים שאילו אויר עזרה לא מתקדש היה צריך להיפסל ביוצא. ואמנם יש שכן גורסים שם שזה הספק וזה נשאר בעיא דלא איפשטא , ועי' משנ&quot;ל פי&quot;א משגגות ה&quot;ד, על הרמבם שגרס כך, אריכות דברים בזה, בסוה&quot;ד בשם הר&quot;ן שגם לגירסא זו אין זו הכוונה. (בתוך אריכות דבריו המשנ&quot;ל מעלה כזו אפשרות כעין מה שכתבת ע&quot;פ רש&quot;י זבחים כו לגבי יוצא לדרום דל&quot;ה יוצא כיון דלא יצא חוץ למחיצות, ושמא ה&quot;ה כאן דנשאר מעל המחיצות, אבל דוחה שהתם הוא בעזרה, משא&quot;כ כאן להצד דאויר לאו עזרה, וכמו שמוכח מתוס' שהביאו ראיה זו, ומהר&quot;ן והלח&quot;מ דפשיטא להו דאף להגירסא שלפנינו אין לזה מקום).<br />ג. לכן אני לא יכול להבין בשום אופן את השורה השלישית. ובפרט אני לא מבין כפי שכבר הסברתי לך מקודם מה ענין אויר פתוח אצל גגין שהוא בכל מקרה מקום בפני עצמו ואינו נטפל למקום שתחתיו. וכמו שכתבו התוס' מכות יב בתירוצם הראשון שגם אם גגות ירושלים לא נתקדשו, והאוכל מע&quot;ש על אילן שענפיו מרובין לא יצא, מ&quot;מ על אילן שענפיו מועטין יצא דהוי כאויר בעלמא ולא מקום בפני עצמו.<br />אבקש מראש מחילתך על עצירת הויכוח מצידי.","199","","4838","True","True","False","","127","95.86.107.17","0","6741","זבחים|פב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);