var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6738;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6738","0","דינו של בשר","31/01/11 22:34","כו שבט","תשע"א","22:34","יאירה","בדף היומי של היום אנחנו למדים לגבי בשר הקרבנות.
הרי בשר קודשים קלים, שיצא מחוץ לירושלים - פסול, בשר קודשים קלים שהוצא מחוץ לעזרה - פסול ואילו הבשר, שנכנס פנימה - כשר. הגמרא מנסה לראות את דברי רבי יוסי הגלילי בעמוד א' כסברא, הרי א"א ללמוד מדין חטאת החיצונה לגבי הבשר!
אולי רבי יוסי בא,בעצם, לומר, שהבשר שנמצא מחוץ לעזרה לא נאסר בדומה למחשבה של פיגול? או שלא?

יש לי עוד שאלה: מדוע הגמרא מדגישה את שני סוגי העבדים, להם אסור לאכול תרומה, הרי מספיק היה לציין רק עבד נרצע - שהוא משועבד עד שנת היובל שלא כעבד עברי, שמשועבד רק עד שנת השמיטה, הרי ברור, שעבד נרצע לא יכול לאכול בתרומה?","192","","4842","True","True","False","","874","213.151.44.27","0","0","זבחים|פב ע"ב",""),new Message("6739","6738","לעניין העבדים - להבנתי זאת שאלת אביי","31/01/11 23:00","כו שבט","תשע"א","23:00","student","הרי רבא אומר, שלעניין הפסוק "תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר, לֹא-יֹאכַל קֹדֶשׁ", תושב זה קניין עולם - עבד עד היובל, שכיר - קניין שנים, עד השמיטה. אבל אם היה כתוב רק תושב, אז היינו אומרים שזה בעצם קניין שנים, ושמי שקניין עולם יכול לאכול. אבל בא שכיר ומתוכו אנחנו מבינים שמדובר בשני סוגי העבדים.
אביי, להבנתי, מקשה בדיוק את הקושיה שלך. הוא אומר - למה לומר תושב ושכיר, היו אומרים "נרצע לא יאכל", ואז מק"ו היינו מבינים שגם קניין שנים. התירוץ לכך הינו ש"מילתא דאתי בקל וחומר טרח וכתב לה קרא" ולכן כתוב תושב ושכיר ולא עבד נרצע.","177","","4842","True","True","False","","149","46.120.97.129","0","6738","זבחים|פב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);