var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=66323;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","55"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","52"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","50")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("66323","0","האם שייך לומר שהקב"ה 'התחרט'?","13/01/20 00:58","טז טבת","תש"פ","00:58","אביר יעקב",""ויאמר אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם". לכאורה יש כאן יתור, למה חזר הפס' וכתב פעמיים "ויאמר"? מכאן (עיין מהרש"א) דורשים חז"ל אצלנו בגמ': "א"ל הקב"ה למשה לך אמור להם לישראל אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות אמר לפניו רבש"ע דיה לצרה בשעתה א"ל הקב"ה לך אמור להם אהיה שלחני אליכם'.
באחד השיעורים ששמעתי באתר נאמר בהסבר הדברים כי ה' 'השתכנע' מדברי משה ואכן חזר בו, והדבר חרה לי מאוד. הגבתי לכך פה בפורום והתגובה היחידה שהתקבלה חלקה עלי, לכך עיינתי מעט בנושא והדברים לפניכם.
וודאי הכרתנו בכך שהקב"ה הוא כל יכול ואינו מוגבל בשום הגבלה אמורה מיד להעלות את הקושיא שמקשה רבינו המהר"ל בגור אריה: "וקשיא- איך יתכן שיהיה בשר ודם מלמד למי שמלמד לאדם דעת", ואכן גם על התפילה יש לשאול- בעת הלימוד- כיצד באמת אנו מתפללים, וכי אנו, קרוצי החומר, יכולים חלילה לשנות את רצונו יתברך?! ולמרות השאלה, כשאנו באים להתפלל כל השאלות מסתלקות ואנו מתפללים רק עם אמונה. נכון, אנחנו לא מבינים- אבל "צריך לדעת שאי אפשר לפנות אל השי"ת בשום שכל ובשום רגש, וק"ו בשום חוש, כ"א באמונה לבד, ותפילה היא אמונה" (מאמרי הראי"ה, ח"א, מאורות האמונה).
ובסוגייתן, לעומת סוגיית התפילה שאכן דורשת עיון רב, הדברים פשוטים הרבה יותר. ועם כי בקריאה ראשונית נראה שהקב"ה כביכול 'השכנע' מדברי משה (אגב, אם מתעקשים לומר 'השתכנע', כשאומרים את זה ביחס לקב"ה מוכרחים לומר: 'כביכול' כיוון שאצלנו שכנוע מבטא חרטה שלא שייכת אצלו יתברך), לא דחוק כלל לפרש כדלהלן.
וכך הוא לשון המדרש: "אמר הקב"ה למשה: אמור להם בשעבוד זה אהיה עמם, ובשעבוד הן הולכים ואהיה עמם. אמר לפניו: וכך אומר להם?! דיה לצרה בשעתה! אמר לו: לאו, כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם, לך אני מודיע להם איני מודיע" ומסביר המהרש"א בברכות: "ר"ל שאמר לו הקב"ה: אתה לא הבנת דברי כי גם אני נתכוונתי לכך. לך אני מודיע אהיה עמהם בצרה אחרת, ולהם איני מודיע אלא כה תאמר לבני ישראל וגו'".
וכן הוא לשון האור החיים הקדוש: "ואם תאמר איך בתחילה לא חש ה' על הדבר עד שהוצרך משה לומר לפניו כו'... ואם היה מפרש דבריו מתחילה ואומר כה תאמר וגו' אהיה שלחני אליכם, היתה נעדרת ידיעה זו מישראל. באופן כי תחילת המחשבה היתה סוף הדיבור אלא משה חסר מעט מאלוקים. ואולי שידע והבחין אלא שלא סמך על עיונו ורצה שיגלה לו ה' דעתו בפירוש".
ודי בהערה זו.","852","","1576","True","True","False","","731","95.86.127.101","0","0","ברכות|י ע"א",""),new Message("66334","66323","אז מה המסקנה שלך ?","13/01/20 08:18","טז טבת","תש"פ","08:18","אבי גרינבלט","דרך אגב אני הקטן משוכנע ומאמין שכל מה שעושה הרב אורי בריליאנט עבור עולם התורה בימינו , עושה נחת רוח בשמים על כל התורה שהוא מלמד בדרכים ייחודיות.","539","","1576","True","True","False","","88","80.178.202.72","0","66323","ברכות|י ע"א",""),new Message("66340","66323","כך מפורש בפסוקים, אז הכוונה רק "בכאילו"","13/01/20 09:03","טז טבת","תש"פ","09:03","דוד כוכב","1. פרשת בראשית פרק ו פסוק ו
וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ
2. שמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק יד
וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ
3. שמואל ב פרק כד פסוק טז
וַיִּנָּחֶם ה' אֶל הָרָעָה וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בָּעָם רַב
4. ירמיהו פרק כו פסוק יג
וְשִׁמְעוּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיכֶם וְיִנָּחֵם ה' אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיכֶם
5. ירמיהו פרק כו פסוק יט
וַיִּנָּחֶם ה' אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיהֶם","125","","1576","True","True","False","","191","213.151.36.100","0","66323","ברכות|י ע"א",""),new Message("66354","66334","מסקנתי פשוטה מאוד.","13/01/20 13:33","טז טבת","תש"פ","13:33","אביר יעקב","ביחס לכותרת:
א. נתן לפרש את דברי הגמ' בפשטות כפשט המדרש וכדפרשו המהרש"א ואור החיים הק'.
ב. גם אם נרצה לפרש אחרת, וכן במקומות אחרים בתורה ובחז"ל שמשמע מהם שכביכול הקב"ה 'מתחרט' 'משכנע' וכדו', נדגיש שאין זה כפי המושגים הפשוטים של בשר ודם אלא שדברה התורה כלשון בנ"א וכדו'.
ביחס לתוכן דבריך:
אין לי ספק שזכויותיו של הרב אורי רבות מאוד, אבל דווקא מפה למדנו מוסר שאם הקב"ה כביכול 'חוזר' בו בגלל דבריו של בשר ודם (עיין בעיון יעקב שפרש כך את הגמ' אצלנו), ק"ו שת"ח חשוב יכול לחזור בו בגלל תיקון של אי מי מבאי הפורום הזה. וכבר אמרו חז"ל: "איזהו חכם הלומד מכל אדם" ובמק"א אמרו "...ומתלמידי יותר מכולם".
נזכה ללימוד המביא ליראת שמים!","852","","1576","True","True","False","","71","95.86.127.101","0","66323","ברכות|י ע"א",""),new Message("66355","66340","פשיטא שהכוונה היא רק 'כאילו'!","13/01/20 14:23","טז טבת","תש"פ","14:23","אביר יעקב","אכן, וודאי שביטויים אלו אינם כפי המובן לנו חלילה, שאם כן נפלנו בהגשמת הבורא ברוך הוא, אלא הם 'כאילו', 'כביכול'. וודאי שלא קרב זה אל זה כל הלילה ואין כאן אלא שיתוף השם בעלמא.
ואשאל לך: האם את הפס' "וירא ה'", "וירח ה'", וירד ה'" "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכו'" שנמצאים לרוב בתורה ובנביאים אתה מבין כפשוטם? האם סבור אתה כי לקב"ה יש עיניים, אף, רגליים וכו'?! זאת כפירה גמורה! וודאי הדברים עליונים ומופשטים שהרי כולנו מאמינים "באמונה שלימה שהבורא ית' שמו אינו גוף ולא ישגוהו משיגי הגוף כלל", ולכן אין ליחס לו שום תכונות אנושיות כמו 'ויתעצב' 'וינחם' וכדו', ובכל פעם שכתוב כך ביחס לקב"ה זה וודאי לא כפי המובן הפשוט לנו, וכפי שמאריך הרמב"ם בכל ח"א במורה נבוכים להסביר את כל המקומות בתורה שלכאורה מיחסים תכונות אנושיות לקב"ה בצורה עמוקה ועליונה רחוקה מכל הגשמה והשפלה.
אצטט מעט מאוד מהרמב"ם.
בפ"א הוא כותב: "'צלם' ו'דמות', כבר חשבו בני אדם כי 'צלם' בלשון העברי יורה על תמונת דבר ותארו, והביא זה אל הגשמה גמורה לאמרו "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" וחשבו שהאלו-ה צורת אדם, רצוני לומר- תמונתו ותארו, והתחייבה להם ההגשמה הגמורה, והאמינו בה, וראו שהם אם לא יפרדו מזאת האמונה- יכזיבו הכתוב וגם ישימו האלו-ה נעדר... אמנם מה שצריך שיאמר בהרחקת הגשמות והעמיד האחדות האמתית- אשר אין אמת אלא בהסרת הגשמות,- הנה תדע על כל זה מזה המאמר וכו'". וכך כותב הוא בפרק כ"ח: "אמנם פירוש אונקלוס כבר ידעתו, אלא שתכלית דברו הרחק ההגשמה... וכן בכל מקום לא יכניס עצמו בזה העניין אלא להרחיק הגשמות לבד. כי הרחקת ההגשמה- דבר מופתי, הכרחי באמונה וכו'" ובסוף אותו פרק כותב הרמב"ם: "והכוונה כולה מכל משכיל- הרחקת ההגשמה מהאלו-ה ית' והשם ההשגות ההם כולם שכליות ולא חושיות". ודו"ק.","852","","1576","True","True","False","","63","95.86.127.101","0","66323","ברכות|י ע"א",""),new Message("66381","66355","נכון מאוד וידוע","14/01/20 12:49","יז טבת","תש"פ","12:49","דוד כוכב","","125","","1575","False","True","False","","146","213.151.36.100","0","66323","ברכות|י ע"א",""),new Message("66407","66381","[ללא נושא]","15/01/20 00:57","יח טבת","תש"פ","00:57","שלוםם","","855","","1574","False","True","False","","54","31.44.131.156","0","66323","ברכות|י ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82662);